ביקורת ספרותית על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408 מאת צ'ינגיס אייטמטוב
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 בספטמבר, 2016
ע"י קצר ולעניין


מה אהבתי בספר?
• האוניברסליות שלו. הוא לקח אותי למחוזות אחרים, בלתי מוכרים, לערבות קזחסטן, בלי לצאת מהבית. ולמרות שמדובר במקומות שכל כך זרים לי, הרגשתי כמו בבית.
• הביקורת על תחלואי המשטר הסובייטי, בעיקר הפרק העשירי המפורסם, באמצעות סיפורו של אבוטאליפ מול טאנסיקבייב.
• השאיפה הבלתי מתפשרת למשמעות, לאיזה הצדקה לקיום האנושי. האם באמת ניתן למצוא אותה? מתוך הספר - "כמה רב חלקו של אדם בעולם, וכמה מעט".
• הספר הזה מלא באנושיות טהורה שפשוט מחממת את הלב.
• תיאור הנופים והערבות באופן שממש מצייר אותם מול העיניים בצורה מוחשית וויזואלית. בלי צבעים, רק עם מילים. אבל איזה מילים. תענוג.
• הספר מעלה הרבה הרהורים על החיים ועל המוות, על הארעיות של החיים ועל הנצחיות של המוות, על אפסיותו של האדם, ויחד עם זאת על גדלות הרוח שלו.

מה לא אהבתי בספר?
• סיפור מעבורת החלל. אבל זה ממש לא הצליח לקלקל.

בשורה התחתונה: אני לא אכתוב "יצירת מופת", כי כבר בוודאי המון אנשים כתבו זאת. במקום זה אכתוב: מופת של יצירה.
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
גם אני לא אהבתי את סיפור מעבורת החלל, אך גם לי היא לא הצליחה לקלקל.
חני (לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
הספר הוא איטי ולכן אני אמצא לי רגע אחד איטי שכזה ( אני אחפש) כדי להתחיל אותו וגם לסיים. מופת של יצירה.
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
גם המלים שלך נוטפות
כמו בספר :)
"הארעיות של החיים ועל הנצחיות של המוות,
על אפסיותו של האדם, ויחד עם זאת על גדלות הרוח שלו."

זה משגע אותי, תמיד, כל הזמן. וככה זה. ארעיות<->נצחיות, אפסיות<->גדלות.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים)
טוב, אני נאלץ להסכים שאתך מסכימים בלב ונפש... ספר נדיר באיכויותיו, לטעמי.
מורי (לפני 9 שנים)
אתי לא נאלצים להסכים. אתי מסכימים בלב ובנפש.
(לפני 9 שנים)
יש מקומות ש-לבנים. יש מקומות - כחולים. יש ירוקים. ואולי יש עוד..
פואנטה℗ (לפני 9 שנים)
אם רוצים לאשפז אותך רק בגלל שהריח שלך לא משהו, יש בזה טעם רע וטעם לפגם.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים)
יעל, צודקת. סליחה...
yaelhar (לפני 9 שנים)
מסמר עקרב גם "יצירת מופת נפלאה" היא עניין של שיפוט סובייקטיבי
או בקיצור - טעם וריח...
מסמר עקרב (לפני 9 שנים)
בדרך כלל אני אומר שעל טעם ועל ריח... אבל הפעם נאלץ להסכים עם מחשבות: פשוט יצירת מופת נפלאה.
מורי (לפני 9 שנים)
יעל, את נוהגת בחכמה. אי אפשר ואסור לומר מילה נגד הספר הנפלא מכולם.
מורי (לפני 9 שנים)
פואנטה, היכן? בדיוק עבר הרהור בליבי לחשוף לעולם את המראה שלי.
(לפני 9 שנים)
צנצנת דבש בלי פו הדב עליה -היא צנצנת דבש פרחים. מצדי תשימי תמונה של קנגה זורק רימון על רו שנקרע מצחוק, עד שהוא קולט שזה רימון רימון והוא בכלל רצה תפוח עם שוקולד. ממילא זה הולך לזאתיות שהולכות לאלה עם החלוקים הלבנים (לבנים או לא לבנים, למען השם?) שם בחדר עם החלון הצופה לים - מאיפה הבאתם ים? - אז, מה אכפת לי פו הדב כן שם או לא שם. ממילא זה מחשבות שילך לבקר ולהביא להן זר פטרוזיליה רענן, מעוטר בעיטור מופת ממלחמת ההתשה.
רחלי (live) (לפני 9 שנים)
לרגע חשבתי שהתבלבלתי כאן....ראש השנה הגיע או מה? ושניה, אייך יש לכן זמן להגיב כאן ביום חמישי!!!!!! אני מקנא בכם!
עמיר, ראשית קצת נעלבתי, אומנם פו ואני מכרים משכבר הימים, אבל לשים את תמונתו של פו זה בדיוק כמו לשים את תמונתי מינוס פלוס ק"ג אחד או שניים.

אפרתי (לפני 9 שנים)
דינה, אני שומרת לך מקום חדר לידי. תביאי ספרים (גם שוקולד).
צב השעה (לפני 9 שנים)
אני עם מחשבות... ספר מעולה.
dina (לפני 9 שנים)
סקירה מצויינת.הספר ,לטעמי,היה איטי.לא צלחתי.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
כל הצרה היא, שלא דומים האינסטיטיושנים שבהם מאשפזים עצמם כוכבי חו"ל, לאלה האיומים שכאן. אחרת, מה רע? בנאדם מקבל חדר מלון עשרה כוכבים, ערימת ספרים, שקט בלי טלפונים והיום שלו איננו כלה.
שרהל'ה (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
חה-חה אתם קורעים כמו שאומרים הילדים שלי.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ואני מתעקשת שמחשבות יבוא לבקר אותי - זה יוסיף ערך לחיי.
בלי רימון רימון ווקשה - הוא ישמיד ערך ואז מה?
yaelhar (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
הביקורת טובה.
את הספר חיבבתי, אם כי הוא לא ברשימת הספרים שאקח לאי בודד, ודאי לא בין אלה שאקרא שנית. מצד שני קשה באמת להגיד משהו נגדו. מצד שלישי - באמת לא כדאי להגיד משהו נגדו.
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
רימון רימון !
קצר ולעניין (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה לכולם על התגובות, גם הרציניות וגם המבודחות.
גם אני כמו מחשבות חושב שזאת יצירת מופת , אבל אני רואה שקמה כאן חזית רצינית של מאוכזבים מהספר, אז נראה לי שצריך לארגן בשלוותא הרבה מיטות חדשות :)
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
סבבה, שומרת לכן מקום בחדר עם מרפסת ונוף לים
אבל את צודקת פואנטה, הגדרות פה באמת לא עבירות, בטון ושברי זכוכית אפשר לחשוב שנרצה לברוח הביתה ולעמוד לבשל לחג כל היום.
הצלחתי אפילו להבריח פנימה כמה ספרים של סופרים אחרים... אבל אל תגלו לעמיר.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
רימון רימון? או רימון רימון...
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
קחי מלאי סוכר (לייב, תארגני לה צנצנת), גם דבש (לייב - צנצנת עם ציור פו הדב קורע מצחוק את רו), את אפרתי, רויטל, עוד מישהו? - ארבעת הספרים, וקדימה תעברו את הגדר אל זרועות האלו עם החלוקים הלבנים (? לבנים? אולי בעצם צבע אחר..), ותסתגרו שם. אולי אבוא לבקר עם כמה תפוחים ואיזה רימון.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
רויטל, אולי הבעיה היא בכלל לא בך. מאיזה חומר הגדר שלך עשויה?

[הבהרה לפני אשפוז: לא קראתי. לא בטוח שאקרא. מוכנה להתאשפז מרצון - קצת שקט...]
אפרתי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
עמיר ורויטל, איזה נס שמישהו יגן עלי פה.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
המממ... אני לא בטוחה שאת יכולה לסמוך על עצתי
מאחר ואני כן קראתי עד הסוף ולא יצאתי מגדרי...
אולי אני דווקא כן מהווה סכנה לציבור.

תקשיבי לעמיר, הוא יודע.
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
איך לא מהווה סכנה לסביבה? נטשת אחרי חצי. התעייפת ממנו. איך לא מהווה סכנה - לא הבנתי.
ולאשפוז את לוקחת איתך את ארבעת ספריו (הנפלאים!!) של אייטמטוב.
אפרתי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
קיוויתי שמישהו כמוך ייתן לי עצה חכמה כזאת (בכל זאת אני לא מהווה סכנה לסביבה).
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
חכי כבר לאחרי החגים
אפרתי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
קראתי חצי ספר ונטשתי. מה שקראתי היה נפלא, אבל התעייפתי ממנו. האם אני צריכה לאשפז את עצמי במחלקה הפסיכיאטרית היום? או שאפשר לחכות ליום ראשון?
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
מעניין במה נחשד מי שמאבחן אנשים על סמך טעמם הספרותי.
מורי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
קונצנזוס כזה מוחלט ובכזה צדק, שמי שהספר לא מצא חן בעיניו, מיד הוא נחשד כלוקה בנפשו.
חגית (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מקסימה
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת יפה.
(את דעתי על הספר אני לא מעזה לומר... לא מכירה עוד ספר עם כזה קונצנזוס רחב סביבו).
נתי ק. (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ספר אדיר
אור שהם (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ספר נהדר
מורי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
יצירת מופת מוחלטת ולגמרי הספר הטוב שקראתי בחיים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ