אם בספר הקודם שקראתי היה יותר מדי קסם, אז בספר הנ"ל יש יותר מדי מתיקות.
ברצינות, אחרי שקראתי את הספר, הלכתי לבדיקות דם, כדי לבדוק את רמת הסוכר שלי בדם, כי פחדתי שיש לי סוכרת.
סתם, לא, הלכתי לבדיקות דם בלי קשר. בדיקות דם שגרתיות, מה שנקרא. והתוצאות שנשלחו אליי למחשב, הראו שהכל כשורה.
אבל כן, הספר הזה מתוק. לפעמים מתוק מדי.

הסיפור מסופר מנקודת מבטו של עץ. העץ הוא עץ משאלות, כאשר יש מסורת רבת ש

יש ספרים שהספרות הישראלית מתעקשת לתייג כזבל. בתור ילדה ספרייתית חשתי חובה קדושה לקרוא לא זבל, אבל מה לעשות שסדרות איכותיות תורגמו ברשלנות ולא זכו להגהה והודפסו בכרכים קטנים בפוטושופ צולע ו נ נ ט ש ו ב א מ צ ע ה ס ד ר ה ???

אני שונאת את ההוצאות הישראליות.

בכל מקרה, אצא מהארון עכשיו ומיד: אני מתה על סדרת הבייביסיטריות, עד היום. ואני מאוהבת באנימורפס. זהו.

בשקט בשקט, בלי לנסות, זו אחת מסדר

אני נמצא בתקופה האחרונה בתהליך של מעבר על כל מיני סדרות פנטזיה ומד"ב שאני קורא בהן את הספר הראשון ובוחר האם הן מתאימות לי להמשיך לקרוא ולשמור על המדף או להעביר לילדים אם הספר הראשון מושך מספיק, ואם לא אני מוציא מהבית למכירה או החלפה. יש בזה הרגשה טובה שאתה בוחר במה להשקיע את הזמן שלך ויודע שזה הולך להיות טוב. אז הספר הזה לגמרי נכנס לקטגוריה הראשונה של "אני הולך להשאיר אצלי על המדף" עד שאבחר לקרוא