ביקורת ספרותית על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408 מאת צ'ינגיס אייטמטוב
ספר מעולה

---

איזו יצירת מופת! הקריאה ב"והיום איננו כלה" היא היסחפות למרחב עצום ופתוח, המקום אינסופי, התנועה בלתי פוסקת וגם הזמן נמתח עד אין קץ (איננו כלה).
גיבור הספר הוא ידיגיי, איש אמת, ענו ואמיץ, המאמין בערכים של מסורת, תרבות וכבוד האדם. מעשיו, מחשבותיו ויחסו אל הזולת משקפים אנושיות שאין כמוה. חברו הקרוב קזנגפ הזקן נפטר לאחר ארבעים וארבע שנות עבודה קשה בתחנת הרכבות ששמה בוראנלי-בוראני בלב מדבר הסרוזק. ידיגיי מתכונן להביא לקבורה את חברו. לצד גיבור הספר מככבת החמלה שממש יוקדת מול חוסר הצדק המשווע, השב ועולה לאורך הסיפור, למשל ביחס המזעזע של ברה"מ כלפי חייליה שנפלו בשבי ושבו ממנו, בגעגועים העזים של שני ילדים קטנים אל אבא שנעלם בחסות השלטון האכזר, במאבק המיוסר היומיומי מול איתני הטבע הקשה, ובעוד עוולות ואסונות המבוססים על מציאות אמיתית בחיי האדם בתקופה המתוארת ובמקום הנתון.
יש תסיסה של ניגודים באווירת הסיפור: המתח בין מסורת עתיקה לבין חדשנות פורצת דרך (חקר החלל), בין קיבעון לבין שינוי, בין עוצמה לבין אפיסוּת, בין השתוקקות לבין אין-אונים, בין עריצות שלטונית לבין רגישות-הפרט, בין המשוחרר לבין הכפוי ועוד. מסילת הרכבת המתמשכת מקצה המערב אל קצה המזרח היא כמו הרצף הארוך בין המון הניגודים, היא גם הקשר עם החדשות ועם האנשים, היא מקור המחייה (הפרנסה) וגם הסכנה האורבת, וממנה נקטלים חייו של אבוטאליפ החף מפשע. המסילה משמשת גם עוגן ומוצא אל הסיפורים וסיפורי המשנה שבספר. בתוך האווירה המיוחדת מוצגת גם נקודת מבטם של דיה לבנת זנב, שועלה, גמל ענק ידיד אדם וכלב נאמן.
על פני השטח מתוארים חיים, אירועים, מחשבות והתרחשויות. בממדיו האחרים של הסיפור מתרחשות סערות מעולמות אחרים ומורגשת סמליות שלא תמיד פענחתי את פשרה.
הספר מעולה ומלא משמעות, כתוב בפשטות ובאיפוק, מתורגם לעילא, מעניק חוויה נפשית עמוקה, הנמשכת זמן רב לאחר הקריאה.

» ביקורות נוספות של רותי-פ
» ביקורות נוספות על והיום איננו כלה - ספריה לעם #408