ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 בנובמבר, 2018
ע"י ניר
ע"י ניר
זה קורה לי בעיקר בבקרים. בזמנים שכולנו רצים, חותכים, מקללים, מצפצפים ונדחפים. כולם בתוך קופסאות פח נוסעים ל... וכולם לחוצים וכועסים.
ואז פקק, ואם הרדיו כבוי או הטלפון לא מנגן יש זמן לחשוב, להסתכל סביב ולהגיד ... זהו? בשביל זה? מה אנחנו עושים פה לעזאזל? ככה כולנו על גלגל בתוך כלוב ממהרים ל... כדי ל... כדי שאולי בסוף יהיה לנו זמן ל... ואז נוכל נוח ולהוריד הילוך ... ואז נחת.
וייאוש, ותוכחה וצחוק עצמי, על כל השנים המוקדמות שחשבתי שלי זה לא יקרה, והינה אני בקופסת פח, נוסע למרוץ-במעגל האיגיוני.
והינה אתמול, לא בפקק - אחזתי ב"והיום איננו כלה" (סוף סוף, כי רציתי שיפסיקו לכתוב עליו, ושאשכח את הביקורות המהללות, ואת הציפייה למופת), והוא זרק אותי שוב, בבת אחת למחשבות האלו של הפקק – של המרוץ-במעגל, של הרכבות הנוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח בלי הפסקה, רק בקצב אחר, איטי יותר.
אבל תוך כדי קריאה הספר פותח לי ראייה אחרת, מדגיש את הקבלה שבמרוץ-במעגל, בראייה מקבלת יותר, סולחת יותר שלא שוכחת את העבר, ומזהירה משכיחתו, מחבקת את השגרה ואת הקושי, את הרע והטוב, את חוסר התוחלת, והפחד משינוי.
הספר פיוטי ואיטי, אך גם מלא רעיונות פשוטים של חיים יותר פשוטים שהם כמו החיים שלנו, גם מלא כאבים אך עם הרבה יותר רגעי אושר צרופים שכל כך חסרים (רק לי?) היום בכל השפע והרעש מסביב.
לא הייתי מחזיק דקות ספורות בתחנת המעבר המדברית הזאת, אך אני עורג לה, לקבלה שכזאת, ושהרכבות תמיד יסעו ממזרח למערב, וממערב למזרח – נעשה מה שנעשה ונעלם בסוף. למה? ככה.
נדוש להגיד אבל... ספר מופתי, לא פחות.
ומדהים שכל כך אנשים אוהבים אותו, כי חשבתי שהשריר הזה של לאט (הרבה) יותר נעלם לנו – אז גם אני איתם, עם האוהבים מאוד את הספר.
מומלץ, כבר אמרתי?
יאללה למרוץ במעגל, אולי בסוף נצליח להתייבש. ולנוח. ואז נחת.
[ד"א -למי שקרא ואהב, ממליץ לכם על ספר לא ידוע כמוהו, אבל טוב בצורה דומה "טוטם הזאב", קראו! לא תתחרטו!]
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
כתבת בצורה מקסימה.
כל מה שקראתי של אייטמטוב עד היום היה מדהים.
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
שמח שעוד ועוד נחשפים ליצירה המופלאה הזו. סוף סוף יש גל של קוראים וגל גדול יותר של
מצטערים שטרם קראו.
|
|
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
יפה
למצער, זה קורה לכולנו, להתגלגל כך. קראתי מרוב ביקורות מחשיבות. שרדתי את האיטיות הזו עד לאמצע. ג'ינג'ים יש להם קצב אחר :) כתבת מעניין וחמוד, במיוחד "...אני עורג לה, לקבלה שכזאת, ושהרכבות תמיד יסעו ממזרח למערב..." :) |
|
תמי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
קראתי ואהבתי מאוד. מצטרפת לכל המהללים..
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
נוטות החסד אינו ספר שואה ואף אינו מחריד או דוחה. ספר יוצא דופן מכל בחינה.
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, בשיא הרצינות: וותר לי על נוטות החסד. קראתי את התקציר והוא נשמע מזעזע.
נדמה לי שנוטות החסד זה ספר שצריך לקרוא בגיל בוגר יותר כי יש בו הרבה תובנות שקשה לתפוס בגיל צעיר. הוא מזכיר לי את הספר "הציפור הצבועה" בטיפשותי ניסיתי לקרוא בגל 16 ולא עברתי את החצי מרוב שזה היה מבחיל...את והיום איננו כלה אקרא ועוד איך ואני מאמינה שאצליח לסיים וגם לאהוב.
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
זש''י, אין לי מילים לתאר את גדולתו של הספר הזה. חד פעמי לגמרי. להשלמה יש לקרוא את
נוטות החסד ואז יש פטור לנצח מקריאה.
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
חני, רק אם יזדמן לך.
זה באמת ספר מעניין וטוב, אבל התעמולה שחברנו מחשבות עושה למענו מופרזת לחלוטין וסובייקטיבית לגמרי. |
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני אשלים: הכי הכי מהמם.
[ ותכלס, למחשבות יש אחלה טעם. בזכותו הכרתי את אביגדור דגן. מחשבות, אני רצינית, לעולם לא אשכח לך את זה!]
וזשל"ב מר- עסוק- מאוד. |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות - אז אולי תגיד משהו אחר?
את הביקורת אקרא מחר, פשוט התגובה של מחשבות צדה את עיניי. |
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אמרתי כבר שזה הספר הכי...
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
כתבת נפלא. נראה לי שאקרא אותו בסוף רק כדי לומר הנה
הספר שכולם לא מפסיקים להלל כאן, צלחתי גם.
וניר זה כל הקטע בכל הספרים שלו האיטיות הזו כמו שאנחנו מרגישים בדרך לאילת או במדבר. הזמן זורם אחרת. נדמה שהזמן במרכז ובקצוות הארץ שונה לחלוטין. ובפקקים זה הזמן הכי טוב כדי לנקות מחשבות ולשמוע מוזיקה טובה. |
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
כתבת יופי. דווקא בזמנים כאלה שהכול מהיר וחפוז, איטיות כזאת זה תענוג. כאילו שאתה לוקח
הפסקה, פסק זמן, ונזכר בחשוב באמת.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת