ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 בספטמבר, 2014
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
לא היתה לי אף פעם סבלנות להתקרב לספר הזה, והצלחתי לחמוק ממנו למרות שיש עליו קונצנזוס די מוחלט, ב"סימניה" ובכלל. לא התחשק לי. גם הכריכה שצווחת "פולקלור!", גם התקציר המייבש וגם השם הקצת מתייפייף הזה רמזו לי שזה יהיה כמו ללכת לסרט קזחי בסינמטק, שאמנם עשויות להיות בו איכויות קולנועיות ונופים מהממים, אבל הוא גם יהיה משעמם תחת ואני עייף מדי בימים האלה בשביל משעמם תחת.
אוי, כמה שטעיתי. זה ספר נפלא. שהוא גם כל כך יוצא דופן בין ששת הספרים האחרים שקראתי. הוא מרוחק מזרח ממערב מכל ספרות אחרת במנעד ובטון, באווירה ובעומק. הדבר שהכי מתקרב אליו, נדמה לי, הוא "פגישות עם אנשים מיוחדים" של גורדייף שמגיע מאותו חבל ארץ אבל בכל זאת שניהם שונים בתכלית זה מזה, למרות חכמת החיים העתיקה שצפונה בהם.
נכון, כפי שכתוב מאחור, הספר מתרחש ברובו ביישוב קטן של פועלי מסילת רכבת - ויותר מכך, במסע לווייה זניח של אחד התושבים שהלך לעולמו. אבל בעצם, הספר החכם הזה הוא על השאלה הגדולה והעתיקה מכולן.
למה?
למה אנחנו כאן? מה אנו עושים כאן? מה התפקיד שלנו, גרגרים זעירים, מיקרוסקופיים, במרחב העצום של היקום והזמן? האם אנחנו בודדים תמיד? האם אנחנו יכולים להרגיש ביחד גם כשאנחנו מרוחקים כל כך, פועלי מסילת רכבת נידחת באמצע ערבת סארוזק או בעבודה מטופשת באמצע עיר מטופשת בארץ מטופשת עם מלחמות מטופשות בעולם מטופש ביקום מטופש ורב הוד? מה הטעם? מה המשמעות? בשביל מה? מה חשוב? מה באמת?
נכון, אלה הרבה שאלות. אבל כולן חופפות זו לזו ויוצרות שוב את השאלה הבסיסית - למה?
***
[עוד תוספת קטנה וחשובה במאמר מוסגר. תוך כדי קריאה לא יכולתי שלא להיזכר באחד הקטעים המופלאים שבסרט Gravity עם סנדרה בולוק (שאגב, בדיוק כמו "והיום איננו כלה" יכול להיות משעמם נורא וגם מבריק ופילוסופי ונוגה). בסרט, בולוק היא אסטרונאוטית שתחנת החלל שלה ניזוקה והיא מנסה בכוחותיה האחרונים ובחמצן אוזל למצוא דרך לחזור לכדור הארץ. בשלב כלשהו היא מנסה ליצור קשר רדיו עם מישהו וקולטת במכשיר הקשר קול מרוחק מכדור הארץ שדובר אסקימוסית - טוב, אינואיטית - שמדבר איתה על כלבי מזחלות ומהווה למעשה את הקול האנושי היחיד בתבל וגם הוא רחוק ממנה מרחק שנות אור כמעט. בנו הצעיר של במאי הסרט יצר סרטון קטן ומופלא, "ספינ-אוף" על הרגע הזה של שיח החרשים בחלל, ובו רואים את האיש הזה שבולוק משוחחת איתו בחלל, רק הפעם מהצד שלו. בעיניי זה מרגש עד דמעות, בייחוד למי שראה את הסרט - הנה:http://www.hollywoodreporter.com/news/gravity-spinoff-watch-side-sandra-657919]
***
הספר הזה נהדר ועצוב, ופיוטי ונבון ויש בו הכול. געגוע ופשטות ואנשים טובים ואנשים פחות טובים, והשאלות הגדולות האלה על חיים ומוות ומשמעות והוא מצליח לעשות את מה שהוא עושה ולשאול את מה שהוא שואל בלי דאווינים ובלי טכניקות ספרותיות שקופות, אלא באופן דק וחכם. הוא כמו כוס תיי רותחת שמניחים לפניך כשהתיישבת בכורסה נוחה מיד כשחזרת ברגליים דואבות ממסע ארוך. התרגום המופתי מרוסית מכבד את המוזיקה של הספר ומשאיר את השפה עשירה ומיושנת, מלאה עשן ותבלינים, קור ובדידות, ומפיחה בו רבדים של אגדה ושל משל אבל גם של דברים שהיו ואינם.
48 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דורה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
נפלא
אחד הספרים הכי מרגשים
|
|
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ואחרי שגם אני קראתי, הסקירה שלך, בעיניי, נפלאה.
|
|
|
אור שהם
(לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
סקירה נהדרת.
|
|
|
שין שין
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת ראויה לספר מכשף.
אפרתי ויעל, נו נו נו! מיד לחזור לקרוא ולהגיש לי דוח קריאה מפורט ומסודר בתום הקריאה!
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה, יוסף
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
מעולה!
ביקורת טובה לספר שבעיני מעטים משתווים אליו..
ותודה לקישור לסרטון שהוא ערך מוסף משובח לסרט משובח. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים)
צלה
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
יעל הר
זה כבר פתח לדיון ארוך ומפותל
אם אי אפשר להמליץ אז מה אנחנו עושים פה בעצם? ברור שזה עניין אישי מאד ותגובה לספר היא לא רק אהבתי/שנאתי אלא משהו הרבה יותר מורכב .תמיד הייתה לי בעיה עם ספרים ש"כולם " אוהבים (קולה של הרוח) מצד שני קלאסיקות כן הוכיחו את עצמן במשך השנים (על גאווה ודעה קדומה,בין שתי ערים.הרוזן ממונטה כריסטו) אז אנחנו יכולים להמליץ על ספר שאהבנו לאנשים שאנחנו מכירים את טעמם? יש ספרים שרוב האוכלוסיה תאהב. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים)
וואלה, זה לא מפתיע אותי, הגישה המעורבת הזאת לספר הזה. יש בו משהו מכשף, אבל גם משהו איטי ומעצבן.
בזמן הזה, עם סידור הכוכבים הזה, הקריאה בו התאימה לי. האמת שגם אני לא ארוץ עכשיו לקנות עוד ספרים שלו, בלי קשר לכמה התרסקתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים)
גלית:
גישה לספרים (וגם לבושם...) היא כה אישית שאי אפשר להתווכח עם מי שמרגיש שספר מסויים הוא פשוט נפלא (וההפך), ולדעתי גם אי אפשר להמליץ. קראתי את "אהובתי במטפחת האדומה" שלו אותו חיבבתי למדי אבל גם אני לא מרגישה צורך או סקרנות לקרוא עוד ממנו.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים)
אה או קיי
אני קראתי את הספר הזה בתחילת המאה (כן כן כזאת קשישה אנוכי) לא הייתי מגיעה אליו אילולא האחמש"ית שלי - שתהרגו אותי אם אני זוכרת איך קוראים לה- נשבעה בקברי אבותיה שזה הספר הכי מדהים שקראה מיטמיה,אז היה לי לא נעים .ולכן גם קראתי עד הסוף.
כניראה שהוא לא כל כך גרוע כי זכורים לי אי אלו פרטים מהסיפור.הדבר שנחרט בזכרוני ולא ידעתי קודם לכן הוא היחס הנורא לשבויי מלחמה ברוסיה של סטאלין . אבל אני לא אקרא אותו שוב וגם לא הרגשתי צורך לקרוא דברים אחרים של הסופר |
|
|
חני
(לפני 11 שנים)
כשנגשתי לדוכן וראיתי את הספר חייכתי כי 1 - נזכרתי בביקורת שלך אלון
2 - כי על הספר הייתה מוצמדת פתקית של מנהלת החנות בצומת ספרים שאומרת
"זה הספר הכי יפה שקראתי בחיים" |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים)
יש ספרים שאתה אוהב, ולא מסוגל להבין איך אחרים לא אוהבים אותם באותה מידה.
את הספר הזה אהבתי בדרך אחרת. כל כך אישית ופרטית ואינטימית, שאני בכל פעם מופתעת לגלות שיש עוד אנשים מלבדי בעולם שחושבים שהוא פשוט נפלא. אבל הוא באמת מופלא. ברשימת "עשרת הגדולים" שלי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
יעל!!! אני נרגשת לגמרי! אם לך מותר, אז גם לי. ולמה רק עכשיו יצאת מהארון, אה? חיכית לדוגמה
אישית??? (הייתי צריכה להוסיף פה סמיילי, אבל את לא באמת צריכה סמיילים, את כבר מכירה אותי מספיק זמן).
|
|
|
עוזי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ספר טוב, מהמעטים שעדיין שמורים היטב בזכרוני.
אחלה ביקורת וברוך הבא ל"מועדון הספר הטוב" -)) |
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
גם אני מצטרפת כאן לכולם. נדמה לי שהוא במבצע בצומת ספרים... אם אני לא טועה
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
גם אני! גם אני!
גם אני זנחתי אותו איפהשהו באמצע לא כי הוא לא טוב, מרגש, פיוטי וכל מה שאמרת. פשוט כי לרדודה כמוני כל אלה לא הספיקו. חשבתי שאולי אחזור אליו מתישהו, ואולי באמת אעשה את זה, ואולי לא כי לא מוכרחים לסיים מה שהתחלנו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ניחמתני, אלון. חני, הנה מצאתי בת ברית.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
הספר הזה מחכה לי כל כך הרבה זמן. כבר שנתיים בערך.
הבנתי מדוע אני לא מצליחה לקרוא בו ומגיעה להתחלה ומפסיקה.כי זה לא ספר שאתה יכול לקרוא בין לבין. כי בדקה שאתה מפסיק וחוזר אחרי יומיים שלושה אין לך מושג מה קרה בהתחלה ואז מתחילים שוב.זה ספר עמוק
והוא דורש שנכבד אותו באחד הדברים היקרים שיש לנו והוא זמן. אז כשאמצא טיפונת זמן בין הריצה המטורפת של החיים זמן אמיתי לא זמן בין לבין אני אתענג לבטח....תודה על ביקורת נפלאה |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, אין לך באמת סיבה להתוודות כאן. לא אחרי שניפצנו כולנו בכוחות משותפים את אליל השקר של גרוסמן.
אבל ברצינות, נדמה לי שאין דבר כזה כמעט ספר טוב תמיד. ספר אף פעם אינו רק הספר בפני עצמו - הוא תמיד התוצאה של המפגש שלו עם הקורא, ברגע מסויים, בזמן מסויים, עם צירוף נסיבות חד פעמי לחלוטין. ספר שהפיל אותי פעם אחת יכול היה לשעמם אותי או לעצבן אותי בקריאה נוספת או בימים אחרים, וגם הספר הבאמת נפלא הזה יכול היה די בקלות ליפול אצלי על שעת חוסר רצון ואז הייתי כותב משהו כמו "ספר משעמם תחת, על אנשים לא מעניינים בערבות קזחסטן ששותים תיי ורוכבים על גמלים דו-דבשתיים". איכשהו, כרגע, בתוך הקצב הבלתי אפשרי של החיים שלי עכשיו, אני שמח שיכולתי לשקוע כמה דקות בכל פעם בדממה המוחלטת שהספר הזה מאפשר.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אלון, וולקאם:-)
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חברה, אני יוצאת מהארון. אני מקווה שלא תתקיפו אותי בחיצים, בליסטראות ושנינויות גועליות.
שנים הספר הנפלא הזה שכב בארון ונרתעתי. אחר כך קראתי חצי. הוא נהדר, באמת נפלא. פיוטי, מרגש, כתוב נהדר, אנושי, ומה לא. זהו. לא המשכתי. מה קרה בינינו, אין לי מושג. היה רק זוהר והוא דעך.
להתנצל? על מה? זה לא הוא זה אני. שימצא קוראים טובים ממני. יכול להיות שעוד אחזור אליו, אבל לא בטוח. ערב ראש השנה, זמן יפה לווידויים. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
דושקה אני יודע בדיוק על איזה סוודר את מדברת. היה לי כזה בדיוק אבל בתכלת ועם חיות מלבניות יותר
ופחות הגמל הדו דבשתי הבוכרי הזה. לא, הספר הזה לגמרי אחר מהשטיח הזה, והיתה ראויה כריכה שתעביר טוב יותר את הרוח המרחפת בו, זו שמאלצת אותך לסגת אל הכלום האמיתי שנמצא באחורי ההכרה, במוח העתיק, זה שכולנו ממסכים-כבר-שלא-מבחירה כי אנחנו צריכים לחיות בעולם רווי הגירויים הזה. תקראי אותו, תקראי אותו מהר. ומירב, נכון, זה באמת ספר יוצא מן הכלל
|
|
|
מירב
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
הספר מעולה וגם הסקירה
|
|
|
dushka
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
בדיוק מאותה הסיבה הוא מחכה לי בשקט.
גם כשאני יודעת, לפי מי שהמליצו לי עליו, שהוא לא כזה נידח ומייסר.
אולי זאת הכריכה שמשלבת שטיח פולקלור עם זכרונות עמומים מסוודר שלבשתי בגן חובה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
פרפראזה לא מוצלחת על "ששת קוראיי" של קישון
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
התכוונת לשישה ספרים ספציפיים או שאתה מדבר בסגי נהור?
|
48 הקוראים שאהבו את הביקורת
