אורלי קסטל-בלום

אורלי קסטל-בלום

סופרת

ספק אם יש לספרות העברית דמות מעוררת יותר ומטלטלת יותר מאורלי קסטל-בלום. בשבע-עשרה השנים שחלפו מאז החלה לפרסם, העמידה אורלי קסטל-בלום ארבעה קבצי סיפורים, חמישה רומנים וספר ילדים אחד - יריעה ספרותית שהציבה אותה בשורה הראשונה של הסופרים בישראל ובמרכזם של פולמוסים ספרותיים רבים ומרתקים.

אורלי קסטל-בלום, שתורגמה לתשע לשונות וגורפת התעניינות עצומה ברחבי העולם. היא אמנית של בדיקת הגבולות המסוכנים ביותר של השפה העברית. פעם אחר פעם אורלי קסטל-בלום מגדירה מחדש יחסים בין צורה ותוכן בספרות; פעם אחר פעם, בגמישות ובאומץ, אורלי קסטל-בלום נעה בין הטרגי לקומי ובין הריאלי לפנטסטי; פעם אחר פעם היא מישירה פנס אל לב המאפליה הבורגנית - בורגנות שאותה היא עוקצת מבפנים ואשר גיבוריה מאלתרים את קיומם עד גבול האבסורד.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (99):
שקראתי, רשימת קריאה, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, קראתי, ספרים שצריך לקרוא, הספרים הטובים ביותר בעברית על פי סקר מעריב 2007, לקרוא, רוצה לקרוא אי פעם, ספרים של סופרים: 60 הספרים העבריים האהובים ביותר על סופרי ישראל על פי סקר מאקו 2014, 60 הספרים שהסופרים הכי אוהבים, 2016, עכשווי, פרוזה לקנות (יוני 2018), ספרים שרוצה לקרוא, רשימה ספרים שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, האהובים, מסקרנים ומרגשים, מועדון הספר של עופרה ווינפּרי, עוד ...
1.
`דולי סיטי` מחודש. הספריה החדשה גאה לגיש לקוראיה נוסח חדש,משופץ ומתוקן, של `דולי סיטי`, אחד הרומאנים הגדולים של הספרות העכשווית. רומאן מבריק ושנון, המפרק ללא רחם את הקלישאות של האימהות ושל הישראליות. האם היהודיה, האם הישראלית, ועצם יחסנו עם-ארץ ישראל, הותכו כאן יחדיו לתמונה מעצימה, מצחיקה וחדורת אימה. תפיסתנו את עצמנו מעורטלת ברומאן באכזריות משום שהלשון שלנו- המטאפורות ודרכי הביטוי- מוליכות בו למעשים והופכות מפנטזיה למציאות ועלילה. דולי סיטי` מן הפסגות בכתיבתה של אורלי קסטל- בלום, הופיע לראשונה ב- 1992, ועד מהרה הפך לנקודת ציון בספרות עברית. תרגומיו ראו אור באנגליה, ארה"ב,גרמניה, צרפת, הולנד,שוודיה ויוון. הספר נכלל באוסף העולמי של "היצירות הייצוגיות" של ארגון אונסקו. במשאל שערך עיתון "מעריב" (יוני, 2007) בין 25 אנשי ספרות מובילים-מבקרים, עורכים, מו"לים וחוקרי ספרות- נבחר "דולי סיטי" בין עשרת הספרים"הטובים ביתר שנכתבו בעברית מקום המדינה" (יחד עם ספרי סיפורת של יעקב שבתאי, דויד גרוסמן, א.ב. יהושע, עגנון, יזהר, עמוס עוז, יהושע קנז ועמליה כהנש- כרמון). "עשור וחצי אחרי שראתה אור לראשנה, חוזרת `דולי סיטי`, אחת היצירות החשובות ביותר והטובות ביותר בסרות העברית החדשה, אל המדפים. הנה תל איביב של פנטזיה הכי מסוייטת שלכם, והיא נראת עכשיו דומה מאוד למה נששקף מחלונכם. הנה מיתוס האימהות המפורק, מעוצב מחדש ונבחן במיקרוסקופ הכי תבוני שהופעל עליו אי פעם. והנה חיבור אולטימטיבי בין אהבת אם לאהבת מולדת, כשדולי הרופאה משרטטת את מפת ארץ ישראל על גופו של בנה, כי צריך לחתוך בבשר החי. כל החרדות, כל עוצמות המערבולת הרגשית הקרויה `אהבה`, מצויות כאן, יחד עם מינון גבוה במיוחד של כושר המצאה ויזואלי ולשוני. המהדורה המחודשת היא שילוב נכון של צורך שיווקי עם הכרח תרבותי: "אל תחמיצו". (אירנה מלמד, YNETׂ)...

2.
היכן אני נמצאת הוא רומאן הרפתקאות פיקרסקי, מסופר מפיה של גרושה, תושבת פרבר תל - אביבי בשנות השלושים לחייה. זהו מופע קסום, עצוב וסרקאסטי, מסע בזמן לגילוי ה"אני" האבוד המתרחש בסביבה המוכרת ביותר ובה - בעת - במקומות רחוקים ובזמן אחר שאינם מוכרים כלל. זהו סיפור עלילה שאין בו גבולות בין מחוזות המציאות הידועה ובין אזורי ההזייה והפנטסיה, והכל - בלשון החיונית הפשוטה והמדוייקת ביותר. אורלי קסטל - בלום פורצת דרך חדשה בפרוזה הצעירה המכוונת לשנות התשעים בעולם בו "מציאות", "אמת", ובמיוחד - "משמעות" - כולם מיטשטשים והולכים: בעולם בו הולכת ומתערערת ההפרדה המקובלת בין הפנים והחוץ, בין היחיד ובין הסובב אותו. ס.יזהר על היכן אני נמצאת: הבלתי נסבל נכתב כאן מבלי להתאונן: ספר מסע אל הסביבה הקרובה ביותר, אל תוך יחסי האדם הידועים לכול, אל המוכר המצוי ואל הבלתי - אפשרי, המתהלך כאפשרי. הכול מסופר כמו באגב, במלים הקטנות והמשומשות ביותר, באותה התפלצות שאינה צועקת ובאותו יאוש שיש במיטב השירים. "בסיפוריה של אורלי קסטל - בלום שוררת אינטגרליות אמנותית מושלמת, כשם ששליט בהם יושר אמנותי חסר - פשרות." "עין המצלמה של המספרת משוטטת ומצלמת, ללא קומנטאר וללא גינוני ספרות... סיפורת מסוג שונה ממה שהורגלנו לו..." "בסיפוריה של קסטל - בלום מעוצבת אמירה ביקורתית עקיפה פרובוקטיבית וקשה כנגד ההוויה הריקה של המציאות העכשווית."...

3.
הספר החדש של אורלי קסטל - בלום. עלילותיה של תל אביבית הנודדת מטרנד לטרנד, רגע לפני סוף המילניום. בחיפושיה אחר מטרה, שייכות, היא מנהלת מרדף אחרי הטרנדים המתחלפים, נסחפת ועוקבת בקדחתנות אחרי תנועתן של המגמות המשתנות בחשיבה, בשפה, בהרגשה, בצורה, בעשייה ובתקשורת - הכל כדי להיות בעיניינים, להיות מחוברת אל הטרנד התורן, שייכת איכשהו, מתישהו, לחברה שההפכפכנות היא אולי הדבר הכי יציב בה. מסביב לה רוחשים עוד רודפי עכשוויות, התעדכנות, התחברות, כאלה שמוגדרים כמי שהטרנד נושף בעורפם והולך לפניהם ומחזיק אותם עומדים על שתיים, בני דור אחד - אלה שנולדו בתחילת שנות השישים, צאצאים של מקימי המדינה, שנאלצים לחיות בה. הגיבורה הטרנדית שאין לה שם מנסה לעוף עם הרוח של החברה המשתנה, לנוע יחד עם התנודות, ומוצאת בארעיות שמכתיבים לה החיים על פי הטרנד חופש, יופי ואהבה. הספר החדש של אורלי קסטל - בלום הוא ספרה השמיני. קדמו לו "לא רחוק ממרכז העיר", "סביבה עוינת", "היכן אני נמצאת", "דולי סיטי", "סיפורים בלתי רצוניים", "המינה ליזה", וספר הילדים "שנינו נתנהג יפה". ספריה תורגמו לשפות שונות וזכו לביקורות נלהבות ברחבי העולם....

4.
ל"בת הגדולה", הגיבורה של הרומאן הזה, יש שורשים מצריים מדורי-דורות. מצד האב – עוד מימי גירוש ספרד, אז הגיעו מקסטיליה, לאחר תלאות וטלטלות, שבעה אחים קאשְׂתילים ונחתו בחוף עזה; ומצד האם אפילו 3000 שנה מוקדם יותר, שכן היא נצר לבית-האב היחיד שלא מסופר עליו בתולדות ישראל, אלה שסירבו למשה רבנו ונשארו במצריים. את בני המשפחה העלה ממצריים בשנות החמישים השומר הצעיר. הם היו מאנשי הגרעין המצרי, שנקלט בקיבוץ עין שמר ועד מהרה גורש משם בעוון סטליניזם. בתערובת של עובדות היסטוריות וביוגרפיות, ואגדות מומצאות, ובדיון והגזמות, ושפע של פרטים ומאורעות שכביכול אינם ממין העניין, כותבת קסטל-בלום בגוף שלישי את הסאגה המשפחתית של משפחת קאשְׂתיל. לראשונה פוגש העולם הספרותי הקסטל-בלומי את העולם ההיסטורי ואת הזיכרונות המשפחתיים, ובמפגש הזה הטון של המספרת חמקמק, מעורר היסוס מתמשך אם הדברים נאמרים ברצינות, בקריצת-עין או בהפלגה גרוטסקית. עצם הז'אנר של רומאן המשפחה והקונבנציות שלו מאותגרים כאן. "עץ המשפחה" כמו זוכה לגיזום משונה – צמרתו נשלחת בתנופה הצידה. התשובה לשאלה מה שייך ומה לא שייך לסיפורה של הזהות המשפחתית המדומיינת, לאותם מאפיינים מלַכדים העוברים מדור לדור, חדֵלה להיות טבעית ופשוטה. כמו בסיפורי משפחה אחרים, גם בסיפור של משפחת קאשְׂתיל נמצא ארוחות ומפגשים משפחתיים, מיתות ולוויות, אירועים ופרטים החוזרים באופן מפתיע בדורות שונים של המשפחה, אִמרות וסיפורים משפחתיים, וגם דברים שלא מדברים עליהם, כי הם חרפה למשפחה, או עלבונות ואי-פרגונים, שאף הם דבק משפחתי מאחה. אבל המאפיינים האלה מחליקים הצידה אל עֵבר הפארודיה והאבסורד, או אל הבלתי-שייך לכאורה. הספר הזה, היודע להפוך שורת מיתות לטקסטים קומיים, הוא בסופו של דבר ספר על כיליון ועל שיברונם של אידיאלים ושל חלומות גדולים; על אי הרלבנטיות של התום לישראל של ימינו. "ייאוש כזה לא נודע במדינה מאז הקמתה". בהעזה רבה מוליכה בו קסטל-בלום את כישרונה האדיר לאזורים חדשים בכתיבתה. ...

5.
שישה גיבורים, חבריהם וילדיהם. מנסים לצלוח את חורף שנת התש - - - לא כולם צולחים אותו. בני עדות שונות ומעמדות שונים, על הגיבורים לוותר על אמונת יסוד כלשהי - אצל כל אחד ואחד מהם כמעט ונעלם המשהו הערטילאי המשמר את אשליית השלמות אצל הפרט האנושי. ישראלים רבים מאבדים מכושר הסתגלנות לקיום במורף התש - - - אחר שנים ארוכות של בצורת זהו חורף חסר תקדים בזעפו. הוא גם זה של מגפת "השפעת הסעודית", ששמה ניתן לה משום מוצאה המשוער, וגם מתוך אמונה עממית כי הווירוס הקטלני הוא סוג של לוחמה ביולוגית, הקוצרת קורבנות רבים. פעימות השלום התחלפו במהלומות של אש, והתקשורת, עייפה ומבוהלת, משתדלת לעקוב אחר האירועים בשפה שהולכת וקצרה מלהקיף את הנעשה. נותרים החלקים האנושיים - חלקי דחפים, הרקע התרבותי, פיסות ביוגרפיה, רגעי אהבה. ניצחון זעום בקרב על הפרנסה, משאלת לב המתממשת למחצה, פצעי חוסר החיבה וההערכה, והתקשורת, המנסה להתחקות גם אחרי החלקים האנושיים, בין עדכון למבזק למהדורת מדשות מורחבת. קטי הש1טפת מדרגות בעיר מגוריה. בועו בעלה המובטל. ליאת האנינה מתל אביב. חברתה איריס, גרושה מעורערת ומהירה לאבד את השלווה. אדיר, אחיה של ליאת, המנהל את העסקים שירשו מאמם, ומתלבט בנוגע לחייו המשותפים עם טאסארו היפה. אנג'ליקה. עגומה ותמהונית. קשרים סמויים וגלויים קושרים את הגיבורים ביניהם באמצעות פלאי האקראי, הסוגר עליהם במארג הצפוף המתגלה בו במדינה קטנה במיוחד, שמציאותה הזייתה. גם נשיא המדינה, ראובן תקוע, ניבט מעמודי "חלקים אנושיים", נע ונד בין הלוויות לביקורים בבתי חולים, בין בתי עניים למסיבות עיתונאים, שבאחת מהן הוא מכריז על מדינת ישראל כעל אזור מוכה אסון טבע. בנסיעותיו על פני הארץ הוא עוסק בתחביבו, צפרות, ומלמד את נהגו על הרגלי נדידתם של מינים אחדים, מקבל ממזכירתו הוראות ניווט, וזוכר, בחלל מכונית השרד, רגעים נעימים ומלאי הבטחה שידע בארץ רחוקה. רק תאריכי הלוח העברי מציינים את האירועים ברומאן החילוני כל כך. הם מזמינים את הקורא להתעלם לרגע מאיבת אומות בעולם ואף מאהדתן של אחרות, ולנסות להשיב את התהיות אל העצמי. מימי הנביאים, שמרבית הרחובות בסיפור נושאים את שמותיהם, ועד לימינו אנו נמשך חוט אחד, עקלקל ומקוטע, ואורלי קסטל - בלום, המרבה לאזכר בספרה את "דברי ימי עם עולם" של דובנוב, מתחקה אחריו בהווה. הדמיון המוחלט בין המסופר למציאות הוא רק מסד למעשה האומנותי הנדיר של אורלי קסטל - בלום, שכותבת לראשונה רומאן בגוף שלישי, ומצמצמת עד מאד את מקומה כדי לשרת בכשרונה את גיבוריה. השפה וההומור, גיבוריה הבלתי מנוצחים של כל כתיבתה, מתעדנים כאן, ומתגלה אורלי קסטל - בלום חזקה ומעמיקה מאי פעם, בעלת אסתטיקה מכוונת והשראה מגביהת עוף.(פביאנה חפץ)....

6.
אורלי קסטל-בלום כתבה את ששת סיפורי הספר הזה במיטב הדמיון השלוח שלה, בשיא כושרה להמציא מצבים ומבטים והארות לא-צפויים. היא מצחיקה וחריפה, "קסטל-בלומית" בתכלית, וזהו אחד מטובי ספריה. ששת גיבוריה של קסטל-בלום נקלעים לאבסורדים שמייצר איזה מצב של חופש, הנובע מנסיעה, מהינתקות, מיציאה מן הטריטוריה הרגילה – בין אם הנסיעה היא עד אמריקה, ובין אם היא רק לבית-קברות ליד חיפה, או אף למכון לבדיקת רכב. ההינתקות, או המצב החדש, קוראים תיגר על שייכותן של הדמויות, על הסדר החברתי הקלישאי שהן אמורות לקחת בו חלק. גרוש יהודי, שהיגר מארצות-הברית לקהיר, אשר בה הוא בעל מפעל גדול לייצור ג'ינסים מזויפים, גורר את הנושא הגדול של החירות ושל עצמאות ישראל לעניינים של כנאפֶה, בַּסבּוּסָה ובשר על-האש; אשה ישראלית, שנסעה במלגה אמריקאית כדי לחקור בעיירה נידחת בארצות-הברית את הסטטוס של סוגי הוויזה שמחזיקים ישראלים, ואת מהות המצוקה שהביאה אותם לעזוב את מולדתם – עדיין נושאת עליה את "אבק הארץ", אך יותר מכל היא עסוקה במאפייני השלג והקור הבלתי-נסבלים, הזוכים לתיאורים קומיים להפליא; צעירה ישראלית נוסעת לחיפה ללוויה של דוד שלה, שבה עליה להיות, כראוי, קרובת-משפחה מתאבלת של הנפטר. אך דומה שמעסיקה אותה יותר מכל השאלה מי ימות ראשון – הזקן הסיעודי בכניסה השנייה של ביתה, או המטפל הפולני שלו; אשת-הסופר היא דמות טיפוסית המוחקת את זהותה והופכת להיות שובל הכרחי של הסופר הנערץ, אך את הסופר של קסטל-בלום, הכותב רומאן עב-כרס על הטיפול המסור שהעניק לאשתו במותה, מצילה דווקא אשתו, החיה בהחלט; יום מתיש של מבחן רכב, בתוך ההמון הטיפוסי של בוחנים ונבחנים באזור המוסכים, הופך להזדמנות לתגובות ולתצפיות חריגות; סופר כושל, הנאבק בהתפרקו משפחתו, באביו הלוחץ עליו לפתוח פיצרייה, ובתחושת ההתאיינות שלו, מוזמן לארצות-הברית לפאנל על שעת חייו האחרונה של איוואן איליץ', ומוצא את עצמו נשאב לקונפליקט משפחתי ביזארי. אין מה לומר – קסטל-בלום מפתיעה אותנו שוב, ממש כפי שציפינו ממנה....

7.
סיפורים חדשים העוסקים, בין היתר, בנסיונות מוצלחים מאוד, מוצלחים במידה רבה, מוצלחים פחות ובכלל לא מוצלחים, של היחיד להשתייך לחברה האנושית ולזרום עם היומיום: להתמזג אתם כמעט - כימית, כשם שהרדיקלים החופשיים, אותם מולקולות או יסודות הנעים טעונים באוויר, תרים אחרי סובייקט להתמזג עמו. הגיבורים והגיבורות, בהעבירם את משך חייהם, נעים על הציר בין סתמיות מוחלטת למשמעות רגעית ונעצרים כל פעם בנקודה אחרת. אגב, המוות בסיפורים אלה אורב להם ממש כמו בחיים האמיתיים....

8.
9.
אף פעם לא תיארה לעצמה מינה, עקרת בית מהרצליה, שהיא תיאלץ לעזוב את משפחתה, כדי לצאת למסע ארוך עם פלורה, קשישה רודנית, ועמה תרחיק לכת עד לתחום של ההפרש בין המציאות לבין האשליה. אבל יום אחד, לא בהיר במיוחד, זה פשוט קורה לה. ביתה נחסם בפניה, והיא חייבת לשים את מבטחה בזקנה הקפריזית. המציאות היומיומית ותלאות החולין מתערבבות ברומן עלילתי ורב תהפוכות זה עם מציאות אפלה שבה אין לבטוח באיש, במיוחד לא בקרובים. העולם המוחשי משמש מסלול המראה לעולמות אחרים, אלא שעולם האשליה והבדיה מתגלה גם הוא כמסוכן והפכפך לא פחות, וגם ממנו צריך בסופו של דבר להימלט, היישר לזרועותיה של המציאות. אחרי הרומנים "היכן אני נמצאת" (1990) ו"דולי סיטי" (1992), שחיפשו את הקשר בין האדם והסובב אותו, שולחת אורלי קסטל-בלום שתי גיבורות למשימה מיוחדת במינה בתחומים אחרים, לא נודעים, של הזמן והמקום....

10.
דעאל גרובר, צלף בשירות סדיר, מנצל את ההפוגות בין סיכולים של מבוקשים וירטואוזים, כדי לקרוא יצירות מופת מן הספרות. כמעשה של איזון יש לו צורך להתחבר לדבר מה נשגב, לקרוא ספרים רבים "לרוחב", בו זמנית, ובמטרה לשמור על חשיבה מרחבית, בניגוד לחשיבה הקווית של הצלף, הוא בודק שאינו מתבלבל בין הספרים ואינו גורם לשעטנז של דמויות ועלילות. אמו , מנדי בעלת מפעל פיג´מות שמשווק לאוכלוסיה החרדית ללא חשש שעטנז נכנסת לניתוח פלסטי, השמיני במאבקיה נגד מעלליו של הזמן. בעלה, עירד גרובר, ממציאן מחונן וחתן פרס ישראל, עסוק כרגע במשהו שיביא לו את הנובל, פיתוח חליפת מגן קלה בעידן של ביטחון אישי מעורער- "מדי טרור" שיהפכו את ישראל למעצמה של טקסטיל בטחוני. מהפכים גדולים יתחוללו בחיי כל הדמויות הללו ודמויות נוספות. בווירטואוזיות, ובדמיון מתפרע וכה אמין, תארוג אותן המחברת שתי וערב בחוטים אנלוגיים, בו זמניים, אשר ילכו ויישזרו לעלילה שועטת קדימה, רצופה רגעים מחשמלים....

11.
האסופה נכתבה בין השנים 1988 ל-1993 במקביל לכתיבת ספריה האחרים של אורלי קסטל בלום. כל סיפור הוא לכידה כמו בלתי-נמנעת, הבלחה של רגע. הסיפורים הבלתי רצוניים מהווים פן נוסף ביצירתה של קסטל בלום והם עוסקים בסימון גבולות סביב הישויות 'סופר', 'סופרת' 'גבר', 'אישה'. זהו ספרה החמישי של אורלי קסטל בלום....

12.
ספק אם יש לספרות העברית דמות מעוררת יותר ומטלטלת יותר מאורלי קסטל - בלום. בשבע - עשרה השנים שחלפו מאז החלה לפרסם העמידה קסטל - בלום ארבעה קבצי סיפורים, חמישה רומנים וספר ילדים אחד - יריעה ספרותית שהציבה אותה בשורה הראשונה של הסופרים בישראל ובמרכזם של פולמוסים ספרותיים רבים ומרתקים. אורלי קסטל - בלום, שתורגמה לתשע לשונות וגורפת התעניינות עצומה ברחבי העולם, היא אמנית של בדיקת הגבולות המסוכנים ביותר של השפה העברית. פעם אחר פעם היא מגדירה מחדש יחסים בין צורה ותוכן בספרות; פעם אחר פעם, בגמישות ובאומץ, היא נעה בין הטרגי לקומי ובין הריאלי לפנטסטי; פעם אחר פעם היא מישירה פנס אל לב המאפליה הבורגנית - בורגנות שאותה היא עוקצת מבפנים ואשר גיבוריה מאלתרים את קיומם עד גבול האבסורד. עם אורז לא מתווכחים הוא אסופה של עשרים ושמונה מסיפוריה הבלתי נשכחים של קסטל - בלום - אסופה שנפתחת בסיפורים מספרה הראשון לא רחוק ממרכז העיר, ממשיכה דרך סביבה עוינת, סיפורים בלתי - רצוניים, הספר החדש של אורלי קסטל - בלום ורדיקלים חופשיים, ומסתיימת בסיפור שנחתם ממש לאחרונה, "שנות השמיטה שלי". ספר זה, המכיל עשרים ושמונה חלונות אל נוף ספרותי מרתק, הוא הזדמנות לאוהביה של אורלי קסטל - בלום להתאהב בה מחדש, ולמי שעד היום הכירו אותה רק מעט וממרחק - הזמנה להתוודע אל סופרת יוצאת דופן שאינה חדלה לעורר מחשבה....

13.
ספר ילדים יוצא דופן, משעשע ואמיתי. חנוך ואורלי משוחחים. אורלי היא אמא של חנוך, ובזמן שהשניים הולכים לגן וחוזרים ממנו, יושבים במטבח ומתרחצים באמבטיה, הם מדברים. על מה? על עולם ומלואו. למשל, על מה שאמא עושה כל היום, למה להתחפש בפורים, על קטשופ, על מספרים. ספר זה הנו ספר מוזל, לכן יתכנו בעיות ו/או עיכובים באספקתו. ולפיכך, באספקת ההזמנה כולה....

14.
"דולי סיטי - עיר בלי תחתית, בלי עבר, בלי תשתית. העיר המוטרפת בתבל. כל האנשים בדולי סיטי בדרך כלל בורחים. כיוון שהם כל הזמן בורחים, יש מי שרודף אחריהם, וכיוון שיש מי שרודף אחריהם, תופסים אותם, ומוציאים אותם להורג, וזורקים אותם לנהר. הרכבות של דולי סיטי, הרכבות, כמו בגרביונים, אם את לא עוצרת אותן - הן עוד יגיעו לך למפשעה. דולי סיטי - עיר של תחבורה מאומצת. כל התינוקות בדולי סיטי מאומצים, ממזרים. כל האימהות בדולי סיטי מזוינות, דפוקות. כל הרכבות בדולי סיטי משקשקות נונ-סטופ, נונ-סטופ. המשטר בדולי סיטי דמוקרטי, עד כמה שזה נשמע מגוחך, דולי סיטי היא דמוקרטיה. יש שתי מפלגות גדולות : הבירוקרטיה והפרוצדורה. למפלגות הגדולות יש כנופיות של נערי רחוב שלוקחות את החוק לידיים. לבירוקרטיה יש חיילים, אלה החנטרישים. טיפוסים מגעילים, מלוכלכים, לא היגיינים, כל הזמן מכייסים, משתעלים, מקנחים את האף בשרוול ועושים את הצרכים שלהם על עצמם. חנטריש אף פעם לא אומר שלום, רק עושה..." דולי סיטי הוא ספרה הרביעי של אורלי קסטל-בלום. קדמו לו : לא רחוק ממרכז העיר, סביבה עויינת, היכן את נמצאת....

15.
סביבה עויינת מקיפה את הדמויות, מציקה להן, לא נותנת להן מנוח, צומחת בתוך נפשן ומצמיחה בהן צמחיית פרא ועשבים שוטים. בתוך הסבך הזה קשה לחיות ולהישרד במאבקים היומיומיים, וקשה עוד יותר להאמין שכך זה יגמר. הדמויות קולטות איומים מהסביבה, סובלות מחרדות נברוטיות וקיומיות, והאינטרפרטציה שלהן לחיים ולמציאות שסביבן היא אישית, לפרקים אישית-להחריד. סיפורים קצרים וארוכים, ריאליסטיים ופנטסטיים. הפורשים יריעה של חיי בורגנות אפלה, של פשע, פארנויה., עוני, אהבה, טרור, שחיתות והעלמת עין, סיפורים המתרחשים בפרברים שכוחי-אל של תל-אביב, בעיירות פיתוח, בכפר לבנוני מדמם אחרי הפצצת כוחותינו, בירושלים, בפורט סעיד ובקהיר. בבסים צבאי סהרורי בדרום החולי, בנורמדי שבצרפת וגם בארה``ב - בסיפורה של חבורת יורדים צעירים ``בוגרי מדינת ישראל``. זהו סיפרה השני של המחברת הצעירה (הראשון - לא רחוק ממרכז העיר`` ראה אור בסדרה ``פרוזה אחרת``. עם עובד). ובו היא מוסיפה לפתח את הריאליזם המוזר שלה, וחופרת עוד בתודעת המקום. סיגנונה המיוחד של קסטל-בלום, בהיר וקולח - מצד אחד, ומצד שני - מסתיר וסתום. העברית שלה, המוגדרת ``רזה ונמוכה`` והפשטות-לכאורה של סיפוריה, נותנות משנה-תוקף למימד האחר, הנסתר, המורכב והמאיים. עיעיב הסדרה; דני קרמן עיעוב העטיפה; אלונה פרנקל...

16.
ב-1987 קרה דבר בספרות העברית. אל תודעת הקוראים פרץ קובץ צנום, עשרה סיפורים ראשונים מאת סופרת צעירה, אשר בישרו כתיבה אחרת ולשון שונה מאלה שהורגלנו בהן. הקובץ הזה, 'לא רחוק ממרכז העיר', שחולל אקלים סיפורי חדש, אזל מזמן. חלק ניכר מן המעריצים שצברה כתיבתה של אורלי קסטל-בלום במהלך השנים, אפילו הם, אינם מכירים אותו. מבט-לאחור הוא מפתיע בבשלותו ומסמן את המסלולים שהמחברת המשיכה בהם מאז. והוא-עצמו כבר קסטל-בלום במיטבה. במהדורה זו, של הספריה הקטנה, מופיעים כל סיפורי הקובץ בסדר אחר ובנוסח חדש ומתוקן, שונה במעט. "לא רחוק מן המרכז" הוא בספר הזה לא רק עניין גיאוגרפי, אלא בעיקר מאפיין של הכתיבה, של העלילה ושל הפסיכולוגיה. ברקע של הסיפורים כבושים כאב פנימי, משבר של זוגיות, התפכחות מאשליה ועמידה מול מוות – אך הדמויות כמו שוות-נפש באופן קיצוני כלפי "המרכז" הזה, והן טרודות בהסטה מתמדת של המוקד שלהן לפעילויות ולתגובות אחרות, בעניינים יותר מינוריים. הן מתמכרות להתנהגויות קלישָׁאיות ואוטומטיות, לבנאליוּת של היומיום. וכיוון שכך, משרה הספר עליזות מרה, ומערבב גיחוך ואימה, והיומיומי נראה בו משעשע וזר ואבסורדי. ...


פעם ראיתי סרט ביוטיוב על תסמונת טורט. רציתי ללמוד עליה קצת יותר ולא להסתפק רק באמרותיה של הגברת ויקפדיה שפעמים רבות מסלפת את האמת ומוציאה... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
הספרים היום הפכו נגישים לכל אדם. אם פעם היה ניתן לקנות ספר בסכומים גבוהים ואף בחנויות יד שנייה המחירים לא היו נמוכים, כיום ניתן למצוא ספר ב... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
צריך להיות מאד אמיץ או חצוף, או להחשיב את עצמך לסופר מאד טוב, כדי לקרא לספר בשם שכזה. התחלתי לקרא את הספר ועזבתיו די מהר. גיבב שטויות, פסיכו... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
מה.. מה זה היה? בלי אזהרה מוקדמת, נשלחתי לנסיעה מופרעת ברכבת הרים במהירות הקול, בשילוב עם רכבת שדים מפחידה במיוחד. זה היה אינטנסיבי, מטלטל, ב... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
נשבע לכם שחיפשתי ברשת את נימוקי הועדה שבחרה ברומאן המצרי כזוכה של פרס ספיר.... לא מצאתי, לצערי גם אחרי שקראתי לא ממש מצאתי מה כל כך מיוחד בס... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אכזרי, הופך קרביים, מבתר לבבות וגורם לדכאון קיומי. ועדיין- לא יכולתי להפסיק לקרוא.... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ