ביקורות ספרים על הספר יער נורווגי
|
יער נורווגי הוא הספר הראשון שקראתי של מורקמי. הביאו לי את הספר כמה ימים לפני ניתוח לא קל שעברתי. הספר היה המפלט שלי: הכתיבה של מורקמי, הדמויות האבודות והיאוש של האהבה הבלתי אפשרית שלהן. אני זוכר את הלילה האחרון לפני הניתוח, נשאר לי כמה עשרות דפים, והיה ברור לי שאני נשאר עד מאוחר לגמור את הספר. אם משהו ישתבש בניתוח, לפחות אדע מה קרה לונטבה ונאוקו.
הניתוח עבר בסדר, אבל הרגלי הקריאה שלי השתנו לחלוטין. אהבתי לקרוא גם לפני, אבל החוויה הזו פתחה אותי יותר לעולם של ספרות: ספרות יפנית, מורקמי וספרים בכלל. אני כל הזמן מחפש את החוויה העוצמתית שהייתה לי ב "יער נורוו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יער נורווגי הוא הספר הראשון שקראתי של מורקמי. הביאו לי את הספר כמה ימים לפני ניתוח לא קל שעברתי. הספר היה המפלט שלי: הכתיבה של מורקמי, הדמויות האבודות והיאוש של האהבה הבלתי אפשרית שלהן. אני זוכר את הלילה האחרון לפני הניתוח, נשאר לי כמה עשרות דפים, והיה ברור לי שאני נשאר עד מאוחר לגמור את הספר. אם משהו ישתבש בניתוח, לפחות אדע מה קרה לונטבה ונאוקו.
הניתוח עבר בסדר, אבל הרגלי הקריאה שלי השתנו לחלוטין. אהבתי לקרוא גם לפני, אבל החוויה הזו פתחה אותי יותר לעולם של ספרות: ספרות יפנית, מורקמי וספרים בכלל. אני כל הזמן מחפש את החוויה העוצמתית שהייתה לי ב "יער נורו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יער נורווגי" מתאר את סיפור חייו של ווטנבה במשך תקופת לימודיו באוניברסיטה. יש שם סיפורים על חוויותיו במעונות הסטודנטים בסוף שנות ה – 60 ובעיקר עניינים המתרחשים בינו לבין המין השני, כמובן, בנות.
סיפור חייהם של גיבורי הספר הוא עצוב אבל בכל זאת לא הרגשתי אי נעימות. הדרך בה מוריקמי תיאר את המצבים ואת האווירה הפכה את הקריאה לחוויה של ממש.
אהבתי מאוד את הליווי באמצעות שירים שונים לאורך סיטואציות שונות, אחד מהם הוא כמובן "יער נורווגי" של ה"חיפושיות" אבל יש עוד כמה, בעיניי זה הוסיף לקסמו של הספר.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אימו של חברי הטוב ביותר שכבה על ערש דווי. גרנו בחדרים סמוכים ב"בית החייל" בתל אביב ושירתנו באותו הבסיס. הוא קיבל שחרור מהצבא ונסע ללוות אותה בימיה האחרונים. נשארתי לבד. היה חורף. המוות עטף אותי מכל מיני עברים: סבא שלי, אבא של חברה טובה מהקומונה, חייל מהיחידה. זו הייתה השנה הראשונה שלי בצבא, עוד לא התרגלתי למדים. קראתי את "יער נורווגי" בלילות, בחדר העמוס מיטות, מוקף בנחירות השותפים.
אנחנו נפגשים עם ספרים בכל מיני דרכים. קריאה דומה לחלימה. מן הצד רואים רק עצימת עיניים, רק רפרוף על דף. אבל מהו החלום שחולם הקורא? האם הוא ישן עמוק, או שבחלום מתערבים גם קולות ח... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התגעגעתי קצת למורקמי, ואעפ''כ חזרתי אליו עם ספר שאמנם בספר הזה מורקמי הוא מורקמי, אבל המרכיב שיש בהרבה ספרים שלו- איננו.
אני מתכוון לתבלין ה''על טבעי'' שבכל הספרים שלו שקראתי היה ממש נוכח. זאת ועוד שמתי לב שהרבה משווים אותו להתפסן בעובדה שגם פה מדובר בנער שמתבגר והולך.
אבל הרושם שלי התקבל קצת אחרת. הן אמת שהספר סובב סביב ווטנבה הצעיר ומהעמוד הראשון עד לסופו אנחנו נשארים לצפות בו ''צעיר'', אבל יש משהו מאוד מתעתע. לא יודע אם זאת העובדה שמדובר ביפני, אבל האווירה היא מאוד בוגרת מלכתחילה, לא רואים איזה תהליך שהוא עובר כמו שרואים עם הולדן.
ככה או ככה, הכל מת... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מעט אנשים המליצו לי על 'יער נורווגי' אחרי שקראתי את 'קפקא על החוף', אבל לאחר שקראתי אותו כל מה שחשבתי עליו זה שזה מה שקורה כשהקסם פג.
יער נורווגי כתוב מצויין, ללא ספק. כמו קפקא, הוא כתוב בצורה מצויינת שריתקה אותי לספר בכח וחדרה לראשי כך שגם כשלא קראתי את הספר, עליו חשבתי. ובכל זאת, כל הקסם שהרגשתי בקפקא, הרוגע והנינוחות ששטפו אותי כשקראתי אותו לא נותרו ביער נורווגי. אין בו את הפנטזיה, אין תחושת המעבר.
הספר פותח בסצנה בה נוחת מספר הסיפור בנמל תעופה, ואז הוא מתחיל לספר את סיפורו, עשרים שנים לאחר מכן. והסצינה הזו, ממסגרת את כל הסיפור בתור שיר זיכרון, נות... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שקצת קשה לי אני אשתדל ללכת עם העצה של בן-גוריון ולכתוב על הספר כאילו אני כל היום בבית ולא עסוקה בכלל במלחמה שמתחוללת בחוץ. אני מקווה להצליח. למזלי, זה ספר שמאפשר את זה.
אולי כדאי כבר בהתחלה לשים על השולחן את זה שמורקמי הוא לא הקאפ-אופ-טי שלי. את רוב הספרים שלו הפסקתי באמצע, אחד (הראשון שלי, קורות הציפור המכאנית) סיימתי בלי להנות ואחד, מסה על ריצה, ממש חיבבתי. הסיבה שבגללה קראתי את הספר הזה עכשיו היא קצת פרוזאית. אין לי מקום בספריה. את אלה שקראתי ונשארו אני רוצה ולכן מתבקש לקרוא עכשיו את הספרים שרוב הסיכויים שלא ארצה לשמור אותם. יכול להיות שיותר ה... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מודה, מודה, מודה...
מודה לכל האנשים הטובים שהפצירו בי לקרוא עוד משהו ממורקמי ולא להתייאש ממנו אחרי שתי נפילות. וכמה אני שמח שבחרתי באופן אקראי לגמרי דווקא את הספר הזה. עד "יער נורווגי" לא הבנתי ממה ההתלהבות. רומן ההתבגרות הזה גרם לי להבין בדיוק למה מורקמי הוא סופר גדול. גם אם היה כותב רק אותו, או לחלופין כל ספריו פרט לזה לא שווים את הנייר שהודפסו עליו, "יער" מספיק על מנת להכניסו לרשימת הגדולים שבאשפי הספרות המודרניים. כן, הוא טוב עד כדי כך.
ווטנבֶה – הגיבור הראשי הוא סטדנט צעיר בטוקיו של סוף שנות ה-60 שחי במעונות עם כללים נוקשים. המעונות הם לבנים בל... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה שאני קורא את הרוקי,
הספר היה מעניין וגרם לי לחזור אליו בכל יום מחדש למרות שלא מדובר בספר מתח.
מאוד התחברתי לספר למרות הדמויות הקצת המלנכוליות שבו.
מורקמי מראה בספר צדדים נוספים של נפש האדם, של אהבה,פרידה ובדידות.
ללא ספק אקרא ספרים נוספים שלו בעתיד. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"את יודעת, הדור שלכם מקולקל. אתם לא עושים את X ואת Y כמו שצריך. אתם לא חיים כמו שאמורים לחיות, כמונו."
אני חושבת שלכולנו יש את הזכרון הזה: לכולנו אמרו את המשפט הזה בצורה כזו או אחרת. בין אם זה אמא, אבא, סבא, סבתא או סתם אנשים מהדור הקודם. לכולם אמרו את זה.
אני יודעת שאני שומעת אותו המון במקום השירות שלי (בית אבות).
יער נורווגי מחזק וממחיש את המשפט הזה. הוא לוקח אותו לרמה אחרת ומראה עד כמה הוא נכון.
(ספוילרים. אני באמת צריכה לכתוב את זה?)
הספר מדבר על וטנבה, תלמיד באוניברסיטה שלא נראה לי שהוא מרגיש משהו, לא באמת. החבר הכי טוב שלו ניסה להתאבד ומאז הוא פשוט מ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הניסיון של הסופר להיכנס לmain stream עם הספר הזה די הצליח לו בגדול. כשקוראים את הספר אפשר לראות איך בבירור כל מטרתו בכתיבת הספר הזה הוא להידמות לעולם המערבי ולברוח מהתרבות היפנית כדי לנסות למשוך כמה שיותר קוראים מערביים.
מבחינתי הספר מאופיין בהמון שיחות בטלות וסתמיות שלא מקדמות את העלילה. עוד תיאור על אוכל במסעדה ועוד תיאור על קמתי בבוקר ועשיתי כך וכך.
הסוף די נראה שידוע אחרי 100 עמודים בספר.
אבל מה שהכי הגעיל אותי היה כל התיאורי סקס החולניים שיש בשפע בספר הזה. אין בעיה לתאר אירוטיקה וסקס אבל הדרך שהוא עושה את זה , זה פשוט דוחה. והכי מצחיק שהוא מנסה להרא... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור כואב. נאוקו הנוגה שבתה את לבי, רייקו הנהדרת... הדמות הראשית אבודה בעולם של אהבות ורגשות, הורמונים והתבגרות. אותי אישית הספר ליווה בתקופה לא קלה והיה מן חבר למסע. כאבתי בכאבו וחשתי את הבדידות הרבה שעולה מבין דפיו. בתור מי שקשורה בעיקר לספרים ה"מוזרים" של מורקמי, אי אפשר לוותר על הספר הזה. ספר חשוב ורגיש, אך מאופק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלום לי קוראים רע ולדן אני קראתי את הספר הזה יער נורווגי חמש פעמים. אני חושב שזה הספר הכי טוב שכתב מורקמי וגם אני באופן אישי התחברתי אליו מאוד אני רוצה להמליץ עליו לכל מי שאוהב ספרות יפנית מעולה וגם הספר הזה הוא הראשון של הרוקי מורקמי שקראתי בעברית לפני 15 שנים פעם ראשונה מאז חזרתי וקראתי בו כל שנה עוד פעם והוא מעולה. מומלץ מאוד
רע ולדן קיבוץ בית אלפא. היום כבר אין לי את הספר אבל קראתי עוד אחרים של מורקמי סופר יפני מעולה ובכלל מומלץ מאוד לכולם... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באמצעות ווטנבה הסטודנט, מוריקמי מעביר לנו משל קסום וחכם על היחסים שלנו עם הנפש שלנו.
חמשה גיבורים עם תכונות שונות מנהלים את חייו של ווטנבה הצעיר.
קיזוקי - חברו המת והצעיר לנצח.
החבר הנלעג - שותפו לחדר, בתחילת הסיפור ווטנבה מספר בדיחות על חשבונו ומקבל נקודות חברתיות, בהמשך הוא מתחיל לרגיש רע עם עצמו כשהוא עושה את זה.
החבר המשימתי מידי - חברו ללימודים, מצליחן גדול. כל תחום שהוא נוגע בו פורח, כולל יחסי מין עם נשים, אך הנשים שחיות איתו נובלות.
המשוגעת שיצאה מזה שותפתה לחדר של נאוקו. אישה נורמטיבית (נשואה +) שיום אחד מאבדת את השפיות שלה וחייה בבית משו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר נראה שמורקמי כותב ללא עכבות יש חלק שיתחברו לתיאורים ויש חלק שלא, הספר הוא יצירה אוטוביוגרפית וממחישה את הלכי הרוח של הכותב לטעמי עלילה נהדרת תיאורים מוחשיים בניית המתח לאחר מותה הפתאומי של נאוקו ונפתולי הקשר עם מידורי בונים רשת סבוכה ויפה של אינטראקציות בין אנשים. מומלץ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מלא תיאורים לא חשובים ולא מעניינים. דיכאון חוסר היגיון ומוות - לא קורה כלום בספר הזה! תחסכו מעצמכם
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יער נורווגי הרוקי מרוקמי
כבר כתבתי כאן לא פעם על אהבתי לספרות היפנית. ספרות מדויקת ומצומצמת. דווקא מרוקמי בכיר כותבי הספרות היפנית כותב שונה. כנראה בהשפעתם של סופרים אמריקאים גדולים כפיצ'גרלד, קראבר צ'אנדלר שעליהם אמר לא פעם בראיונות על עוצמת הערצתו אליהם(לא מפתיע). יער נורווגי הוא ספר מרהיב. רומן חניכה, עצוב, מדייק לפרקים מייאש. הספר מעביר את חווית יפן של שנות השבעים בצורה מבריקה. הבדידות של גיבורי הספר הולכת כצל עצוב בלוויית דור יפני שלם שהולך לאיבוד בין מסורת מחייבת לבין קידמה והדרישה היפנית הלא מתפשרת למצוינות שהשאירה הרבה בודדים בדרך. הרומן ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התחברתי לספר הזה. הקצב כל כך איטי שמצאתי את עצמי מדלגת על פסקאות שלמות..
כל נושא זניח ושולי מקבל פירוט נרחב, כמו תיאור מעון הסטודנטים... תיאור טקס הנפת הדגל...
אחרי כ- 30 עמודים, התייאשתי וויתרתי.
לא הצלחתי למצוא התחלה של עלילה מסוימת מלבד שיחות בטלות בין טורו וטנבה, לנאוקו הנוגה,
כשברקע יש יער עם בור עמוק ומסתורי...
לא מומלץ, חבל על הזמן.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"יער נורווגי" מספר את סיפורו של וטנובה ובעיקר מתמקד במערכות היחסים שלו עם שלושה נשים עיקריות
הסיפור מתרחש ביפן ואפשר להרגיש את ההווי היפני דרך הדפים של הספר .
את הספר קראתי מהמלצות וביקורות חיוביות על הסופר "הרוקי מורקמי" וביחוד את הספר הזה שלו .
לא הייתי מגדיר את הספר הזה כ"חובה" כלל וכלל .
העלילה והמסרים הערכיים שלו בנאליים .
אין איזשהו אתגר אינטלקטואלי או מתח יוצא דופן .
עלילה סולידית עם תיאורים עשירים . הרגשתי שסימנתי V ותו לא . ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתירו לו כתרים תמוהים בעיני.
מורקמי כותב כנער מלא הורמונים,
עם פנטזיות סוטות למדי,
אשר למד דבר או שניים על סקס -
אך אין לו הרבה מושג בנשים. ממש אין לו.
הדמויות בעיני מוקצנות, ובהחלט לא אמינות.
החיבורים בין הדמויות גם הם רופפים מדי.
כך גם החיבור לביטלס.
הכל רופף, מוקצן, לא אמין. לא קניתי.
הרגיש כמו אסופת גימיקים.
פה ושם מצאתי גם נקודות אור.
יש בסיפור כמה קטעים מרגשים ונוגעים. ותו לא.
הסיפור, המתרחש על רקע סוף שנות השישים,
(עם ה PEACE המשעשע שמורקמי מכניס מדי פעם)
מתאר את זכרונותיו של ווטנבה
(שכל הזמן התקשיתי לדמיין כאסייתי - היה מוכר לי מדי הו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מלווה סטודנט יפני (טיפוסי? ) בשלוש השנים 1968-1971 תקופה המקבילה לדור ההיפיס , ומחאות הסטודנטים באירופה וארה"ב, הרומן מתאר את חייו של ווטנבה הסטודנט, מחשבותיו ,התלבטויותיו, וכמובן תהליך התבגרותו הנפשית והמינית, בתהליך זה הוא חווה אהבה, מוות (התאבדויות של חברים)ובחירת הדרך . מבחינתי , זה היה חלון לקרוא על דור הצעירים ביפן באותה תקופה.
תרבות המערב באה לידי ביטוי הרבה מאד בספר (אני אישית לא אהבתי זאת , כי חשבתי שיש מקום בהזדמנות זו דווקא לתאר ולהדגיש את הנקודות של התרבות היפנית המיוחדת.). מלבד שמות המקומות ושמות המאכלים שהיו יפניים , כל היתר : מוסיקה ,... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא מבין את ההתלהבות.
הדבר הטוב ביחיד בספר זה תרופה נגד נדודי שינה.
כבר שבועיים אני מנסה לקרא ולא מצליח לעבור יותר משני עמודים לערב.
חבל על הזמן.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
6:30 בבוקר יום שבת. הים המדהים היה מולי, האיש שלצידי היה רגוע ושליו, ומורקמי רקם לי סיפורים ועוד סיפורים ועלילה מסובכת אחת שאי אפשר להתנתק ממנה גם כשיוצאים לחופש. ברגע המסוים הזה חשבתי לעצמי שאין שום דבר אחר שיכול להסב לי עונג יותר גדול מלהיות באותו רגע נתון.
האובך היה בעיצומו כיאה לחודש מרץ, היו הרבה יותר מ 51 גוונים של אפור בשמים בסוף השבוע הנוכחי ולמען האמת קבלתי אותו באהבה למרות שאפור הוא לא הצבע האהוב עלי... כשקוראים את מורקמי מרגישים סוג של אפור חיובי באוויר, וגם סוג של תהייה מלנכולית בלתי מוסברת שפושטת באיברים בניחוש מה הקטע המוזר הבא שיקרה בסי... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ארבעה ימים של קריאה חלפו עלי עם קריאת ספרו המפורסם של הסופר היפני הרוקי מורקמי, יער נורווגי.
מורקמי, שזהו ספרו הראשון שאני קורא, שבה אותי בתחילת הסיפור עם סגנון כתיבתו הפשוט והנקי.
תיאורו של הסופר בתחילת הסיפור אודות האחו בו ווטנבה ונאוקו מתהלכים כסהרורים, היה קסום בעיניי.
העשב הירוק והגבוה, השמיים הכחולים הצבועים כמו במכחול, הבאר המסתורית בסופו של המסע, כל זה בשילוב עם צלילות עיניה הכהות והמכילות של נאוקו החדירו שלווה עמוקה וייחודית לליבי.
כל הדמויות בסיפור ללא יוצא מן הכלל, החל מהדמויות המרכזיות (ווטנגה, נאוקו, מידורי, נגסווה) חלוף בדמויות ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הגעתי בעקבות המלצה חמה. וכבר בעמודים הראשונים ידעתי שאני מחזיקה ביידי יצירת מופת.זאת הפעם הראשונה שאני קוראת ספר שהרוקי מורקמי כתב. ואני מוקסמת. אהבה, בדידות ,אנשי שוליים - דמויות מעניינות שרוצים לגלות עוד ועוד...
אני לא אוהבת יותר מידיי תיאורי רקע ונוף.. למרות הזאת התיאורים היו מדהימים והרגשתי שאני בעצמי נמצאת היי שם וצופה בנוף המתואר עם העיניים שלי.
הספר בא בזמן נגע בפצעים פתוחים וריפא אותם.
מומלץ!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט מדהים אני לא יודע איך אבל דווקא לסיפור הזה של מורקמי שלא מכיל את כל ההיבטים הפנטזים והעל טבעי שבדרך כלל מכילים הספרים שלו, הסיפור הזה הפך לחלק ממני אני מרגיש כל כך מחובר לווטנבה אבל מוצא את עצמי מתחבר לנאוקו ומידורי.
אני לא יודע איך להגדיר את זה אבל הספר הזה נשאר בי נטוע מאוד עמוק ואני כל כך שמח שדווקא אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא קראתי ספר זה היה הספר הראשון שבחרתי.
ללא ספר שהרוקי מורקמי הוא אחד מגאוני הספרות של זמננו עם הכתיבה היוצאת דופן שלו והתיאורים הגרפיים הכל כך מרשימים מנקודות מבט ייחודיות יש משהו בכתיבה שלו שפשוט מרטיט ונוגע אפילו בסיפו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![דני זמנה :]](https://simania.co.il/images/users/42974.jpg "דני זמנה :] צף לי בים של דפים")
|
בעיני הספר חלש העלילה לא תפורה היטב, יש הרבה מצבים שלא הבנתי מה ניסה "המשורר" להעביר- פשוט סיפורים על סיפורים חסרי תכלית. בנוסף הספר השרה עלי אווירה מנלכולית. פשוט מדכא כמה מתים לאורך העלילה (ולא אחשוף מי...). המספר בגוף ראשון מספר בהרחבה תאור מפורט של עלילה שפשוט לא נעה לשום מקום ולא מתקדמת- כיאלו אין כאן כלל סיפור. ויש נסיון ממש לאנוס את שירי הביטלס כדי ליצור מוטיב חוזר שלא תמיד בכלל קשור. לא הבנתי למה עשו מהספר הזה רב מכר ואפילו סרט. אומנם זה לא היה בזבוז זמן לגמרי כי היה מעניין לקרוא על תרבות אחרת (יפנית) אבל זה לא מיקוד הספר, כך שזה לא מוסיף רבות לחווי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נהדר.. לא יכלתי להפסיק לקרוא. מעולם לא קראתי שום ספר של מרוקמי ואני יודעת שזה לא הסגנון שלו, אבל אני קראתי ונהנתי. רומן כואב ואמיתי. מי שאוהב את הביטלס עוד יותר יתחבר אליו. ספר ששווה יותר מקריאה אחת. ממליצה בחום... בשביל ספרים כאלה שווה לעבור כמה ספרים פחות מוצלחים בשביל שיצירה נפלאה כזאת תיפול לידיים =)... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הדכאוניים שנתקלתי בהם
לא יכלתי לסיים את הספר הזה.. לא התחברתי בכלל...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי את הספר עם ציפיות גבוהות. קראתי הרבה ביקורות וציפיתי בקוצר רוח לרומן משובח. בהתחלה באמת התעמקתי בכתיבה, בתיאורים, בנופים וברגשות אך כשהבנתי שזה מה שכל הספר מכיל - התאכזבתי.
הספר מספר בעיקר על מה שלא קורה. רגשות בלתי ממומשים, תחושות שלא ניתן להביע, דיכאון והרגשת חוסר משמעות שמשתלטת על הכל לצד תיאורים מיניים שאיני יודעת מה תפקידם.
הגעתי עד האמצע והבנתי, כמו הגיבורים של הספר, שלהמשך הקריאה פשוט אין מטרה. אין לי עניין בספרים שמדכאים אותי ולכן הספר הזה הסתיים עבורי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החזיר אותי לקרוא אחרי תקופה די ארוכה שלא קראתי. אוהבת מאוד את סגנון הכתיבה. הספר מרתק ומעורר רגשות מתחלפים ומצייר בבהירות עצובה תמונות מרתקות. סופר מעולה שאני עוברת לקרוא עכשיו את ספרו "ערבה עיוורת, עלמה נמה" פשוט תענוג...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראיתי קודם את הסרט, ומאוד התאכזבתי. אך הפלא ופלא כשקוראים את הספר זו חוויה אחרת לגמרי. נכון שאני לא אובייקטיבית מכיוון שאני נמנית בין אוהדי הסופר הנפלא אדון מורקמי. בכל מקרה לעסוק ברומן בצורה הפשוטה ביותר בנושא כאוב של התאבדות בגיל העשרה+ לשזר זאת בתוך הרומן. עם מסקנה שזו הבחירה שלהם לחיות(בעצם למות).אך כמה כאב וחלל זה מותיר מאחור. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דווקא מאוד אהבתי את התיאורים והכתיבה, אבל...
אני שונאת לקרוא על אנשים כמו הדמות הראשית, שלא עושים כלום עם החיים שלהם, לא מתלהבים משום דבר, דמויות חלשות וסתמיות.
אז לפעמים הדמויות מתחילות ככה וכל מיני דברים שקורים מכריחים אותן לפתח אופי ולהשתנות - אבל כאן זה לא קרה. ולא ממש היתה עלילה.
כן, הגיבור הראשי ממשיך בחייו אחרי מה שקורה בסוף, אבל הרגשתי שהוא עושה את זה מתוך סוג של חוסר ברירה. הוא לא באמת פותח דף חדש אלא ממשיך לעשות הכל כאילו לא באמת אכפת לו.
אולי זה קצת ילדותי מצדי, אבל אני מעדיפה ספרים על אנשים חזקים ומיוחדים שמנסים לעשות משהו שחשוב להם (אפילו א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא אוהבת להתאכזב מספר, זה דיי מאכזב כשקראתי לי ספר שלם ולא יצאתי עם תובנה או משהו אפילו קטן להמשך הדרך.
העלילה בינונית, מתבגרים יפנים מדוכאים ומתוסבכים בשלל צורות וגוונים לא מדברים אליי.
הרגשתי שהפתרון שהספר דוחף לקורא הוא : לא טוב לך? תתאבד. (עכשיו אני אהיה קצת סרקסטית ברשותכם) , לדוקטור סוס יש ספר בשם"בני בן בוני מתי כבר תלך?" בו הוא מציע לבני שלל פתרונות תעבורתיים כיצד ללכת לקיבינמט. מורקמי כנראה מאמין שיש פתרון יעיל לבעיות בחיים והוא להפסיק אותם באופן ידני - כלומר להתאבד. ואף הוא מציע מספר דרכים להגיע לקיבינימט רק תבחרו: חבל, סכין, גזים וכדומ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי 60 עמודים מהספר לפני שסגרתי ואמרתי "שלום ולא להתראות". ספר מעייף, מעצבן, מורקמי ממחזר את עצמו, תיאור דמויות אקראי, מורקמי מנסה לפתח עלילה אך זה מרגיש מאולץ.
אחרי שקראתי 60 עמודים קראתי ביקורת על הספר פה
והבנתי למה הרגשתי את הספר כך:
"באחרית דבר כתב מורקמי כי את רוב הספר (אם אני לא טועה- ותסלחו לי שאני לא טורח לגשת לכוננית ולבדוק את העניין) הוא כתב בבר קודר (לא ברחוב המסגר) תוך כדי שמיעת מוסיקה באוזניות. אז לא פלא שיצא לך כזה ספרחסר מעוף, התפתחות, עניין- של מסטולים".
באמת לא פלא.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סוטה לא קטן הרוקי שלנו אבל לכתוב הוא יודע..למעשה אפשר לומר שסגנון הכתיבה יותר טוב מהעלילה ולדעתי זאת הסיבה שאהבתי את הספר, אני אוהבת שמתארים דברים עד לפרט הכי קטן. עדיין היו כמה דברים שהפריעו לי, אחד מהם זה ההתעסקות המוגזמת בנושא מין, אני הייתי מוותרת על 10 העמודים האחרונים בסיפור שהרגישו לי קצת חציית גבול.
עוד דבר שהפריע לי זה הכביכול אהבה לנאוקו, משהו בסגנון אני אוהב אותך אבל בינתיים אני אשכב עם כמה בחורות על הדרך כי וואלה משעמם, לא יודעת, לא כ"כ קניתי את זה.
מצד שני הדמות של ווטנבה מאוד מעניינת, מתבודד כזה שאף פעם אי אפשר לדעת מה עובר לו בראש, סוחב בכ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אני אגיד לכם....
בסדר נו... עוד ספר..
לא הבנתי מה הביג פקינג דיל...
סיפור שמתחיל ונמשך ונמשך ונמשך... ונדמה שהסופר באמצע הסיפור אמר לעצמו; "רגע.., איך אני יכול לעשות את זה יותר משעמם... אהה אוקיי... אני פשוט אמשיך את הסיפור והוא בטח ישעמם את הקורא גם ככה..." ושפך עוד ועוד עלילה מצ'עממת.
באחרית דבר כתב מורקמי כי את רוב הספר (אם אני לא טועה- ותסלחו לי שאני לא טורח לגשת לכוננית ולבדוק את העניין) הוא כתב בבר קודר (לא ברחוב המסגר) תוך כדי שמיעת מוסיקה באוזניות. אז לא פלא שיצא לך כזה ספרחסר מעוף, התפתחות, עניין- של מסטולים.
אז מה אני אגיד לכם... שיהיה בהצלחה,
אני חוזר ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עדין ונעים, עמוק למדי ומרגש למדי.
זהו ספרו השני של מורוקמי שיצא לי לקרוא - כשהראשון היה "אחרי החשכה" - שהשאיר אותי בתמיהה "מה ההתלהבות מהסופר הזה בכלל?". אין ספק שיער נורווגי הוא ספר טוב מ"אחרי החשכה" בכמה רמות.
הוא ספר שכותב על התבגרות אנשים שהם לא "מיין-סטרים", אנשים שלא יכולים ללכת בדרך המקובלת של הסביבה שלהם - הן מבחירה והן לא מבחירה - גם אופיים המיוחד, גם המצפון, גם הצורך במשמעות כלשהי שהם מחפשים לחייהם לא מאפשרים להם להיות חלק מהחוויה הכללית של הדור שלהם. החברה גם לא ממהרת לקבל אותם - אבל זאת לא הסיבה העיקרית להיותם מחוצה לה.
יש תיאור נהדר של סו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המליצו לי רבות על הספר הזה, לכן לקחתי אותו כשבוע לפני החופשה, חשבתי "ספר קצר, בטח יקח לי פחות משבוע לסיים אותו ואולי אספיק לקחת ספר אחר"...
עד עכשיו, אני כבר שבועיים מלקיחת הספר, הגעתי רק לאמצע... אני לא מאמינה שאמשיך... לא יודעת, משהו בקצב של הכתיבה...
בקיצור, לא מומלץ. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למי שהיה פעם ביפן תמונותיה של טוקיו נראות אוטנתיות ומחזירות אותך לרחובות עיר ענקית זו. אהבתי את ווטנבה ושתי אהבותיו ונגע לליבי התאור של אילה שאינם הולכים בתלם אהבתי את שתי חברותיו השונות כל כך זו מזו מידורי ונאוקו וכן גם את רייקו שותפתה של נאוקו למגורים ב"מעון הטיפולי". אהבתי את השילוב של היפני עם המוזיקה המערבית. כמו בספר "על מה אני מדבר שאני מדבר על ריצה" גם כאן רציתי ליצור אוסף של השירים המוזכרים בספר.
מומלץ בחום
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי כבר הרבה ספרי של מורקמי, וזה הראשון בלי הערבוב של מצאותי עם דמיון. סיפור התבגרות של נער חריג בסביבה חריגה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נאמר לי שזה ספר משעשע והומלץ לי
לקחתי - ספר המבוסס על זכרונות, פלאשים שחוזרים לעבר, על תרבות והוויה שזרות לנו הישראלים ונחמד להכיר אבל לא מדבר אלינו כל כך.
לא הצלחתי לקרוא את הספר ואפילו להגיע לאמצע הספר אולי להגיע רק לפרק הראשון.
ספר לא מושך לא לרוץ לקנות... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים!
לא הפסקתי לקרוא במשך יומיים וחצי.
הספר היחיד של מורקמי שקראתי עד כה שאין בו ולו שמץ של פנטזיה, או יסוד פארה-מציאותי, ועדיין- מרתק וכתוב מעולה. תיאור הדמויות יסודי ומדויק, ונעשה מבלי להשאיר קצוות פתוחים.
האהבה של ווטנבה לנאוקו מתוארת באופן כל כך תמים וטהור, שאפילו אותי זה החזיר לימי הנעורים היחסית רחוקים והצליח לרגש.
לא יעזור- המורקמי הזה פשוט יודע לכתוב!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני הולך לחטוא בביקורת החותרת תחת הכותרת של ביקורת לספר אחד, ובהזמנה להשוואה (הרמה להנחתה של הרוקי מוריקמי, שב'יער נורווגי' חשף את מקור השפעתו הגדול- פיצג'ראלד, בעיקר ב'גטסבי הגדול')אכתוב על שני הספרים:
שורה אחרונה: אחרי שקראתי את מורקמי והופניתי על ידו בנדיבותו היפנית הראויה להערצה לפיצג'ראלד, אני יכול להבין:
אני באמצע 'גטסבי הגדול' וכבר אינני יכול להתאפק מלהוריד את הכובע (ללטף את ההתקרחות) ביראת כבוד ובתשוקת לימוד-קריאה. בקריאה לא שטחית אפשר להבין איך מורקמי ברגישותו ככותב חזר כמה וכמה פעמים אל הספר האמריקאי הזה, ו.. לזהות אלמנטים רבים שהוא חיקה, או... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו סיפור התבגרותו של, ווטנבה, סטודנט צעיר שלומד באוניברסיטת טוקיו ומפתח מערכות יחסים עם שתי צעירות, נאוקו היפהפיה והחלומית, ומידורי החמודה והארצית. האחת מסמלת את הנשגב והשנית את המצוי והנגיש.
מורקמי מתאר ביד אמן את עולמם המבולבל של צעירי יפן. עולם רווי אלכוהול, סמים וסקס ויחד עם זאת גם מלא בספרות, במוסיקה וקולנוע. צעירים אלו המושפעים כל כך מהרוחות הנושבות מן המערב (או אולי זה רק מורקמי שמושפע)מנהלים חיים עצמאיים וחופשיים אך מצויים בסביבה מאוד קרה ומנוכרת, בתקופה תובענית ומלחיצה כשלמעשה הם נותרים מבולבלים ובודדים מאוד ולכן מחפשים בעיקר חום ואה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה היה המורקמי הראשון שלי. קראתי אותו כמעט בלי נשימה מעצמת החוויה. ספר שנוגע בנשמה, שאחריו חיפשתי עוד מורקמי נוספים. אבל זה כנראה המרגש מכולם.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מקנאה בהרוקי וביכולת שלו לכתוב ככה. קנאה כנה ואמיתית.
איך הופכים סיפור לאמת? ע"ע יער נורווגי.
הזוי, שרוט, מרגש, כואב, אופטימי וגם לא כל כך.
יצירה אמתית.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרוקי מורקמי אחד הסופרים הכי מפתיעים עם הסיפורים הכי ביזאריים שבעולם אבל מה כיף רצוף לקרוא והספר הזה במיוחד היה מצויין... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרוקי מורקמי הוא גאון.
זהו, עכשיו אני יכולה להתחיל לכתוב את הביקורת הזו:
מי שמכיר אותי בחיים שמעבר למסך הווירטואלי של סימניה יודע כי אני נורא אוהבת את אסיה, יפן-סין-קוריאה ובכלל, אני אוהבת את המנטליות, את האוכל, השפות (אני מדברת מעט ובעיקר מבינה קוריאנית, ומאוד רוצה ללמוד יפנית), הלבוש, הכל.
אלו תרבויות שמעניינות אותי ברמה ההיסטורית.
מכיוון שכך, הגיוני שבאיזה שהוא שלב בחיי אני אפגוש את מורקמי.
למי שהתרבות היפנית לא מוכרת לו, הספר יכול להיקרא שונה, או אולי קצת לא ברור, אבל אני אהבתי אותו כל כך שפחדתי שהוא יגמר, לקראת 20 העמודים האחרונים, קריאתי הפכה ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה! ממליץ בחום! נשארתי עם טעם לעוד.
כמובן שהספר השפיע עליי ולמדתי ממנו לא מעט... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי עד כה 3 ספרים של מורקמי :"קפקא על החוף", "קורות הציפור המכאנית" ו "יער נורווגי" לפי הסדר.
ואני כל כך שמח ש"יער נורווגי" לא היה הראשון- כי למרות שהוא ספר טוב- לא בטוח שהייתי קורא ספרים נוספים של הסופר, לעומת זאת- קפקא על החוף כל כך הימם אותי שנטה בי רצון לקרוא כל חומר של סופר דגול זה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז זה מה שאתר סימנייה עושה לאנשים, גורם להם לכתוב "ביקורת" על הרוקי מוראקמי... אני לא מתיימר לכתוב ביקורת על הארוקי מורקמי, אני מעריץ גדול שלו ומה שאני כותב עליו למעשה הוא איך מעריץ גדול של מורקמי הולך לצפות בסרט "יער נורווגי". אז קודם כל באתי בחשש ענק, כי כל כך אהבתי את הספר, את המראות שבו ובמיוחד את נאוקו שכל פעם שחזרתי לספר התאהבתי בה מחדש. פחדתי שהסרט יקלקל לי את החוויה יהרוס לי את הדמיונות, כמעט שחזרתי הביתה בדרך... בסוף ראיתי ואהבתי מאוד, כי הסרט היה נאמן מאוד למקור הדמויות היו כמו שדמיינתי ובנאוקו יכולתי להתאהב שוב מחדש. אם עוד לא קראתם למה בעצם... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה! מהטובים ביותר שקראתי. ספר רגיש, רגיש, רגיש. נוגע ללב. לא יכולתי להפסיק לקרוא. ספר חובה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן ההתבגרות הטוב ביותר שקראתי.
המספר הוא כנה ואמיתי במידה שהקורא ממש חי את הסיפור. מערכות היחסים, הבדידות, הסלידה מהחברה מתוארים בצורה מדויקת וזה בלי ספק ספר שאי אפשר להניח עד שמסיימים אותו. יש כאן הרבה נקודות מרתקות שמורקמי מעביר בצורה מבריקה דרך הדמויות של נגסווה הגאון הדוחה ושתי הבחורות שמושכות את הגיבור לשני קצוות שמציינים בעצם את תהליך ההתבגרות שלו.
חובה לקרוא.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני תוהה, יש במדינה ההיא מישהו שמצליח למות מזקנה?
חוץ מזה- הספר מקסים- תופס מהרגע הראשון. נוגע ללב, ולמרות שהוא מתאר חיי אוניברסיטה שוקקים- יש בו עצבות שלא מובנת לי.
(אמממ.. הייתי מצנזרת בו כמה תאורים)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מה שלא תפס אותי בתפסן בשדה השיפון תפס אותי פה בגדול. וואו. אני סקרן לקרוא ספרים נוספים של מוראקמי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הראשון של הרוקי מורקמי שהתפרסם בעברית. ספר נפלא, ניחוח תרבות אחרת. משלב כמיהה, אהבה וזיכרון- לגיל אחר וחיים מרגשים. נוגע ללב...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגעתי אל מורקמי בדרך-לא-דרך. הספר הראשון שלו שקראתי היה "הפיל הנעלם", וזה היה בגיל שבו אתה מתלהב מכל דבר שמתואר כ"סוריאליסטי" (שלמעשה לא רחוק מדי מגילי הנוכחי).
פסיכותרפיסטית אחת המליצה לי לקרוא את "קפקא על החוף" בתור תרופת נגד לחיפוש התמידי אחר משמעות קוהרנטית. לפני זה קראתי את "המרדף אחר הכבשה" ובשלב מסויים זרקתי את הספר על הקיר אחרי שנדרתי נדר לעשות כן אם אתקל בעוד תיאור אחד של אוכל. בין לבין קראתי את "ארץ פלאות קשוחה" והגבתי עם "meh" פושר.
אולי בגלל הנסיון הזה, כל כך אהבתי את יער נורווגי. מישהו כאן טען שזה ספר שכדאי לקרוא במיטה לפני השינה, ואני מסכים. המ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מורקמי הראשון שקראתי וקראתי את כולם.
כשאני מגלה סופר חדש שאני מתלהב מהכתיבה שלו זה כמו התאהבות, אני מתחיל לחפש מידע על הסופר, על ספרים נוספים שכתב ומחכה לצאתם של ספרים חדשים. ככה זה היה עם יער נורווגי.
אני הוקסמתי במיוחד מתיאוריו של מורקמי את החברה היפנית, הריחוק, הניכור, השאיפה למצויינות והקושי שבהתמודדות עם כישלון.
ספר איטי עם קצב מרגיע מצד אחד אך עם תוכן מעורר מחשבות על סדרי עדיפויות והדברים החשובים באמת בחיים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד מושך, של סופר מדהים בעיני המשכתי לקרוא עוד ספרים שלו. פשוט ספר מדהים וסופר מדהים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה כתבו כאן על הספר הזה, גם אני אתן את השני גרושים שלי...
מורקמי כותב מוכשר. הוא יודע ללכוד את הקורא מהעמוד הראשון דרך העלילה, הדמויות, שדי בדיאלוגים שלהם על מנת שיתאפינו בצורה מובהקת ובעניין הרב שנוצר עם ערבוב כל אלה בסימבוליקה שתמיד שם.
הגיבור הוא "רגיל" אבל לא באמת, שהתבגרותו תמה בפתאומיות אבל מבלי להפוך אותו לבוגר,אין לו עניין בבגרות המקובלת, לא שאיפות וגם לא במהפכות גדולות. הוא כן מדי לכל זה.
ספר טוב ומרתק.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מובן בכלל, על פי מיטב המסורת של ומרקמי. מלנכולי בעוצמה חדשה, משהו שלא מצאתי בספוטניק אהובתי או במרדף הכבשה. הזוי, לקיראה סתם כך, להעברת הזמן, בטוח הרבה יותר מהנה מצפייה ריקנית בטלוויזיה נאמר. ספר של לפני שינה, מושלם ממש לקריאה בשכיבה, איטי שלא מטריד יתר על המידה את תאי המח, זהו, זה בדיוק התיאור שחיפשתי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ובכן. מה אוכל אומר..
זה הספר שגרם לי להתאהב במורקמי.
הספר מדבר על "אנשי שוליים", אנשים שלכאורה לא נורמטיביים, שמסלול חייהם קצת שונה, שנדמה כי דרכם אבדה.אבל בפחדים שלהם, באכזבות, בדעות ובדרך חשיבה - באה לידי ביטוי מובהק "נורמליות" מזווית קצת שונה.
האהבה של הגיבור ונטבה, לנאוקו, ממחישה את המשמעות של "אהבה שאינה תלויה בדבר". וזה יפה לגלות במהלך קריאת הספר, איך האהבה הזו משתלטת על היצרים שלו ועל תשוקתו למידורי.
בנוסף,
הספר בנוי מתיאורי נוף נרחבים, שהסופר מצליח להמחיש אותם, בצורה שגורמת לך להיות חלק מהסיפור.
ספר מבריק.
מומלץ לכל. ... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות קירבתי העקיפה לתרבות היפנית זה הסופר היפני הראשון שקראתי.נפלתי על יער נורבגי מלא כרימון בסקרנות לגבי תרבות כה שונה ואחרת משלנו.
ונהניתי.
נהניתי בעיקר מההרגשה הכה נפלאה שכנראה גם ביפנית כשאתה אומר "אני אוהב אותך" זה מרגיש בדיוק כמו בכל שפה אחרת.סיפור האהבה השזור בעלילה רק מוכיח כמה כל בני אנוש הם אותו דבר בלי ממש הבדל בין צבע מין או גזע -וכולנו עושים "איי"כשכואב ונאנחים בהנאה כשאוהב.
הסופר היפני הידוע ביותר בן זמננו - ספורטאי בכל רמח איבריו וסופר בכל שס"ה גידיו.
כתוב נפלא, מעניין , משעשע ונותן פרספקטיבה על החיים של כולנו.
מולץ ביד רמה - תהינו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני יודע שאני בדעת מיעוט. אך צר לי לאכזב, אותי הספר הזה הכניס לדיכאון. בהצלחה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתחיל כמובן מההמלצה: ספר מופלא, נוגה, נוגע, קסום.
הכל מתחיל עם טורו ווטנבה, קיזוקי חברו ונאוקו, חברתו של קיזוקי. קיזוקי נהרג בתאונת דרכים ונאוקו הופכת לחברתו של טורו ווטנבה כששניהם מתחילים ללמוד באוניברסיטה. זמן קצר לאחר מכן נפשה השסועה של נאוקו מרחיקה אותה לטיפול במוסד מסוים ומרוחק. זה מרחיק אותה מטורו, המבקר אותה לעיתים רחוקות ושומר איתה על קשר של מכתבים.
ריחוק זה יוצר אצל טורו ווטנבה בן העשרים צורך בקשר אחר. הקשר הזה הוא עם מידורי מלאת החיים, הייצרית, הדוברת גסויות ומנצלת כל רגע בחיים.
למרות הלימודים ולמרות קשר המכתבים לנאוקו והקשר ע... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה. אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד, אף אחד מבוגר, זאת אומרת, חוץ ממני.
ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק,
זאת אומרת, אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו.
זה כל מה שהייתי עושה כל היום.
פשוט להיות התפסן בשדה השיפון וכל זה.
אני יודע שזה שגעוני. אבל זהו הדבר היחידי שבאמת הייתי רוצה להיות. אני יודע שזה שגעוני..."
(הולדן קולפילד, התפסן בשדה השיפון, סלינג'ר).
מורקמי קורא להולדן קולפ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה משהו בקצב של הספר הזה שממש אהבתי. כאילו הוא לא מנסה לרוץ לשום מקום, הוא מרשה לעצמו לקחת את הזמן.
הדמויות בספר הזה עצובות וכל הספר אתה פשוט רוצה שיהיה להן טוב ביחד, שהאהבה תרפא את הכל.
הספר הזה גרם לי להתאהב בסופר! אני מנסה עכשיו להשיג עוד ספרים שלו.
אגב השם של הספר אמור להיות שיר של הביטלס אבל בדקתי את המילים והן מתכוונות ל"עץ נורווגי" [wood], אבל השם יער נורווגי הרבה יותר קסום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עם כל אהבתי לספרים על יפן, מוזר לי שזו הפעם הראשונה שנחשפתי להרוקי מורקמי... ולא התאכזבתי לרגע!
זה ספר נפלא שעוסק בבדידות ובכמיהה העמוקה לאהבה שיש לכולנו. יש בספר הזה הכל: אהבה וחוסר בטחון ובדידות וכמיהה למגע אנושי וחם ובעיקר הרבה התמודדות עם המוות. זה ספר שגורם למחשבות ולהזדהות...
מורקמי, ביד אמן, גרם לי להזדהות לחלוטין עם הגיבור המספר. הוא גרם לי להרגיש בודדה במרכז טוקיו המלאה באנשים ולהרגיש מנותקת ושלווה אי שם בהרים וביערות. מאוד הייתי רוצה לפגוש מישהו כמו הגיבור, ווטנבה, אדם שניחן ביכולת הנפלאה להקשיב לאחר ולגרום לו או לה לחייך (כיף להיות מוקפת ב... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באחת הביקורות כתבה מישהיא:" זורם בקצב הביטלז". זה ממש מדוייק- הספר זורם כמו שיר קיצבי של הביטלז אבל המסרים בו עמוקים בהרבה משיר פופ עליז. כתוב באופן ישיר ואמיתי, נוגע לא נוגע ככה שבסוף הקריאה לא הרגשתי ש" האכילו אותי בכפית" אלא נותר עוד מרווח למחשבה.. מומלץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בלי יותר מידי כי ראיתי כאן המון ביקורות- הספר זורם בקצב של הביטלס, יש בו עצבות עצומה ובדידות ובהתחלה חשבתי שזה סתם חבורת נערים שמתאבדים ללא סיבה, אבל דברים שצצים כאילו ללא קשר כמו מחאות הסטודנטים והעלמויות מתקשרים לי טוב עם התרבות היפנית.
בחברה המערבית התרגלנו להיות מוקפים, לשתף. הספר הזה נותן את התרבות האחרת, זו שאדם מתמודד לבד, עם העצמו. וזה הרבה מאוד להתמודד איתו. לפעמים יותר מידי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר הראשון של מוראקאמי שקראתי ובהחלט לא התאכזבתי. מדובר בסופר מוכשר ובספר שנקרא בכיף ובהנאה, יש לי גם את "קורות הציפור המכנית" ואת "קפקא על החוף" ואני כמובן יחזור אליו בהמשך...
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזמן לא יצא לי לסיים ספר ולא ממש לדעת מה דעתי עליו.
מצד אחד אהבתי מאוד את הדמות הראשית. ווטנבה נשמע אחלה של בחור למרות כל העצב שיש סביבו ובתוכו, הוא חושב יפה..., הוא רגיש, הוא שנון...
מצד שני כל דמויות מסביבו פשוט עיצבנו אותי. כאילו הוא היה האי של שפיות היחידי בספר. לא הבנתי מה הם רוצים ממנו כולם וזה הפריע לי.
היו קטעים בעלילת הספר שלא היה הגיוניים, בעיקר בסופו, וזה השפיע על הטעם הסופי שהספר השאיר.
בהחלט יכול להיות שזה בגלל שציפיתי ליותר אחרי כל הביקורות המשבחות.
הספר כתוב יפה. הגיבור הראשי כובש, כל השאר - פחות.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרוקי מורקמי. יער נורווגי. כתר. 2000 (ספריה)
מודה ומתוודה שאהבתי ספר מוקדם זה יותר מאשר את 'קפקא על החוף'. גם כאן באה לביטוי השכלתו הרחבה של הסופר. יחסו העדין לנשים והתעניינותו האמיתית בנפשן והלכותיהן המורכבות. בספר מוזכרים ערים ומקומות מעניינים ביפן, סופרים יפנים ואמריקאים, מבצעי ג'אז ומלחינים דגולים. הסופר מתעניין בתרבות גבוהה והיבטיה. משיכתו למוות ומיסטיקה באה גם כאן לביטוי. ההתמודדות בשאלת האנושי, הזכור, האהוב והנאהב מלווה ספר זה באופן עקבי ויפה. שאלות של התבגרות וחניכה בעולם המשתנה במהירות האור (יפן) מוצגות היטב וההיצמדות לחיים בסביבה ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור עצוב מאוד. הדמויות מיוסרות, סובלות וחוות אובדן, בהיותן בגיל צעיר.כאב לי לקרוא שהתמודדות עם קשיי החיים והמצוקה נפשית מובילה אנשים צעירים לתוצאה נוראית שהיא, לשים קץ לחייהם.
הקלות הבלתי נסבלת לסיים את החיים שכל עתידם עוד לפניהם...
הנה קטע קצר מהסיפור:" חשבתי על הבחורה היפה שפסעה לצידי...הייתי אז בגיל שבו כל מה שראיתי וכל מה שחשתי וכל מה שחשבתי - בסופו של דבר שב וחזר אליי כבומרנג. בנוסף לכך הייתי מאוהב. והאהבה העמידה אותי במצב מסובך להפליא...גם את הסיבה לבקשתה "אל תשכח אותי" אני מבין עכשיו. היא כמובן, ידעה זאת כבר אז." (עמ'12)
מורקמי כותב נפלא וברגישות ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
התחיל קצת איטי ולא כל כך זורם לעומת ספרים אחרים של הרוקי מורקמי. לקח לי זמן לסיים, אבל לבסוף כל כך נקשרתי לדמויות והצטערתי שנגמר. בין פסקאות הסיום הכי טובות שקראתי אי פעם. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה?!... מה הייתי אמורה להבין כאן שלא הבנתי??
עלילה של מתאבדים סדרתיים... שלא מצאו משמעות לחיים ולכן בוחרים למות.. וחוץ מזה אין פה כלום אני ממש לא מבינה מה הייתי אמורה להבין כאן ופיספסתי.. מבחינתי בזבוז של זמן... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מאד נעים וקולח
אתה מרגיש שהרוקי מכניס אותך לעולם שלא ביקרת בו עדין, די דומה למחילת הארנב באליס מארץ הפלאות
אם אתם רוצים לקרוא את הרוקי חייבים להתחיל לקרוא אותו מהספר הזה, הספר הוא הכי פחות הזוי מכל ספריו האחרים ומאפשר להיכנס לעולם ההזיה והמציאות בצורה נעימה והדרגתית.
אני יכול להגיד שנפתח לי צוהר לעולם חדש והוא שונה ועשיר יותר לפני ואחרי הספר הזה, עולם הדמיון שלי הועשר עד מאד עם כל קריאה בספרו של הרוקי
תהנו עידו
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש ספרים שהעיקר בהם זו העלילה, יש כאלה שאיכות הכתיבה היא שמייחדת אותם, ויש ספרים שהאלמנט הכי חזק בהם, הן הדמויות. זה המקרה בספר הזה. 'יער נורווגי' כבש אותי בעיקר בזכות הדמות של ווטנבה. צעיר יפאני נוגה, קצת שונה מאחרים, שעל אף טוב ליבו ורגישותו לזולת, יש בו משהו שהופך אותו למנותק מעט, לא שייך, ובודד. זוהי אחת הדמויות המורכבות והמעניינות ביותר שיצא לי לחוות לאחרונה בספרים ומאוד התחברתי אליה.
הסיפור אמנם מתרחש ביפן, אבל יכול היה להתרחש בכל מקום אחר, כיוון שהוא עוסק בנושאים מאוד אוניברסליים: אהבה, התמודדות עם מוות של אדם קרוב, השבריריות של הנפש האנושית, של ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר "יער נורווגי" היה הספר שקראתי אחרי הפסקה משמעותית בקריאת ספרים. קצת קשה להגיד האם היה לעובדה זאת, כמו גם לעובדה שקיבלתי את הספר במתנה מאדם יקר לליבי, חלק בהשפעה המהפנטת שהיתה לספר הזה עליי.
האופן שבו שזורים בעלילה סיפור אהבתו של ווטנבה לנאוקו בסיפור החיים וההתבגרות של דור הסטודנטים ביפן בסוף שנות ה-60 שובה לב ומושך את הקורא לקרוא עוד ועוד. הדמויות נבנות במהלך הסיפור רבדים-רבדים, ולקראת סוף הספר, היתה לי הרגשה כאילו אני מכיר את הגיבורים הכרות אישית של ממש. הרגשתי כאילו נקשרתי לדמויות וכאילו הן ממשיכות לחיות איתי גם לאחר סיום קריאת הספר.
רגשות ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת אם זה הציפייה שנוצרה בי מכך שרבים אמרו לי שזה "ה" ספר של מורקמי, או בגלל שהוא חלף בדרכי אחרי ולפני ספרים מעולים כמו "אדון החצר", "הרוח שורקת בעגורנים" שהם כבדי תוכן ומשקל.
או אולי, הספר הזה הרגיש לי כמשהו די רגיל, טריוויאלי ולא מרגש.
ממורקמי ציפיתי לקצת יותר במיוחד מהספר שנחשב לספר המוביל שלו.
הוא כתוב טוב, עלילה מכושפת, אך משהו בקסם לא עבד לי עד הסוף, לא נשאבתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
"יער נורווגי" היה הספר היפני הראשון שלי. לפניו לא שמעתי על הרוקי מורקמי ולא קראתי שום דבר אחר שנכתב ביפן. הספר ניתן לי במתנה ופתח לפני עולם שלם של ספרים שנכתבו על ידי מורקמי, בעיני אחד מטובי הכותבים שמפרסמים כיום ספרים.
מה שמדהים ב"יער" היא היכולת של מספר בעל זהות מוצקה ו "יפנית" כל כך (מורקמי ככותב וגם כדמות בספר - דבר שחוזר על עצמו בכל ספריו בצורה גלויה או סמויה) - ליצור הזדהות ולהביע רגשות ומחשבות שהתחברתי אליהן מיד. לכאורה העיסוק של הספר בשאלות החיים המטרידות צעירים הוא אוניברסלי, אבל הגדולה שלו בכך שהוא לא מנסה להיות כזה, אלא רק מספר סיפור, סיפור קט... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים היפים שקראתי בעשור האחרון. כתיבה מעולה,
קסום, ומענג. כל עמוד עומד בפני עצמו ואין כל רצון לסיים את הספר כדי לא לאבד את הקסם הרב.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדידותם של וטנבה ונאוקו , שנאלצים להתמודד לבד עם התאבדות ומוות של האדם הכי קרוב, משקפת אולי את הבדידות של כל הדור הזה ביפן , שנמשך לתרבות המערב, (שירי הביטלס בכלל ו"יער נורווגי בפרט" אולי הם סמל לכך) יותר מאשר לתרבות הוריהם , ובכך נותר לבדו בטוקיו הגדולה .
ואיך מתמודד הגיבור? ממשיך בחייו כאילו כלום לא קרה (כאן אולי תרבות יפן מושרשת עמוק בנשמתו?),באיפוק, בלי לדבר עם אף אחד על זה, אם בכלל יש לו עם מי, ואז כל מה שעושה נראה לו ריק וחסר משמעות (פרט לאהבתו לנאוקו).
הסופר מתאר את הבדידות , האישיות של הדמויות, והחוויות בצורה מעוררת פליאה.
אין כאן יפן של גיישות, של ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי לפני כמה שנים, אני זוכר שזה ספר טוב...מצאתי אותו ברכבת, אז הבעלים מוזמנים לבוא לקחת אותו...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
התחלתי והפסקתי חשבתי שזה קיטש
אחר כך חזרתי אליו ואהבתי יותר
יש לספר הזה עדינות וירידה מקסימה לפרטים
לפעמים הוא מרגיש קצת כמו חיקוי של התפסן בשדה השיפון
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי אותו היום. מהבוקר עד עכשו. הדמות של הגיבור מרתקת. אבל הספר נמתך כמו מסטיק. ישנם ספרים של הרוקי מורקמי יפים יותר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
"יער נורווגי" הוא ספר מצויין ששואב את הקורא אל תוכו ואל תוך הנפש של דמויותיו. העלילה מתרחשת ביפן של שנות השישים, אך הייתה יכולה להתרחש בכל מקום וזמן. הדמויות שמוצגות בספר מציגות גישות שונות לחיים, ומאופיינות על בוריין בצורה מדוייקת הכוללת את טון הדיבור, הלבוש, סיפור הילדות וההתבגרות ומניעים שעיצבו אותה והביאו לגיבוש תפיסת העולם המאפיינת אותה. הגיבור, ווטנבה, נתקל בדמויות אלה במהלך שנת העשרים לחייו, מנסה להסיק מהן מסקנות, מושפע מהן ומתבלבל. במקביל למפגשים האנושיים המרתקים שלו עם החברה הסובבת, הוא שואב השראה ממקורות אמנותיים רבים, כגון שירים של הבי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר "יער נורווגי" ספר מעניין ומרתק.
מתאים לתקופה של היום. כבר מהפרק הראשון הקורא
נסחף לעולם שונה עדין שלו, כדאי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי לפני שנים רבות.טוב כמו שאר ספריו.הוא כותב באופן מיוחד ולא כל אחד אוהב את הסגנון.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
החיבה שלי לספר יער נורווגי גדלה עם הקריאה בו. יש בו מספר דיאלוגים מצויינים, מלאים הומור שנון, שאינו מחוסר עומק. תיאורי המין המפורטים היו קצת פורנוגרפיים מדי לטעמי, אך לעיתים היה בהם כדי לבנות את הדמויות ולכן לא הייתי מורידה אותם לחלוטין, אבל בהחלט הייתי מעדנת אותם קמעה. יחד עם זאת הם אינם פוגעים בחוויה המהנה של הספר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התחברתי, קצת אכזב אותי אחרי ריקוד האדמה, שהאמת- הדבר היחיד שבאמת אהבתי בו הוא התעוזה בכתיבה... זהו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד הספרים הכי גרועים שאי פעם קראתי.
זה נראה כאילו הסופר פשוט לקח סצנות סקס וכתב סביבם את הספר.
אני לא מבינה איך משווים אותו לתפסן. כי חוץ מהרעיון של התבגרות של נער אין דמיון בין הספרים בכלל.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר זורם ומרתק. מאוד אמין. נראה כמו חוויות אישיות של מורקמי. מעניין לקרא סופר יפני עם אוריינטציה מערבית שפותח פתח לתרבות ואורח החיים היפני, כולל מוזרויות פה ושם, התאבדויות, חרמנות ועוד.
כיף שהוא משתף אותנו אחרי תום הסיפור בתהליך כתיבת הספר. גם כאוהב ביטלס, אני לא יכול לדמיין את עצמי שומע 120 פעם דיסק אחד שלהם, שוב ושוב, כמו שסיפר שעשה במהלך הכתיבה. צריך להיות יפני בשביל זה :-).
מסתבר שאין קשר ישיר למשמעות השיר של הביטלס. יש סתם אהבה של הלהקה ושיריה. השיר אמור להיות מתורגם יותר ל'עץ נורווגי'. הפרשנות המקובלת לשיר היא שזה לא שיר אהבה אלא דווקא על קונפליקט בי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד. לא נותן יותר מדי רקע היסטורי או ידע כלשהו על יפן אבל העלילה ממש טובה ולכן הסיפור מוצלח.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה... התחלתי לקרוא אותו ופשוט לא הפסקתי עד שסיימתי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יער נורווגי מתאר את תהליך המרדף אחר תהליך ההתבגרות הבלתי נמנע אל מול הרצון העז לבחור בפתרון ה "קל" יותר ולהישאר בן 19 לנצח.
בקצב סוחף \בכתביה רגישה ובעולם תיאורים עשיר מאין כמוהו מתאר מורקמי את תהליך התבגרותו של טורו וונטבה בסוף שנות ה 60 בטוקיו,יפן. הסיפור הוא סיפור איניברסלי על אהבה ובדידות, הבחירה בין חיים ומוות ועל התבגרות. הפן הפיני מורגש אך ורק בשמות התחנות בדרך ובתיאורי האוכל.וונטבה ניצב מול הבחירה בשתי נשים : נאוקו,חברתו של חברו הטוב ביותר שבחר להתאבד. נאוקו מתארת את עצמה כאדם לא שלם,רחוק משלמות ולא פעם היא מאבדת את היכולת לבטא את הרגשותיה וננ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכתיבה של הרוקי היא פשוט...ממכרת.
השלמות שבפרטים, התיאורים הצבעוניים, וההבנה של נפש האדם, כל אלה בולטים אצלו במיוחד.
יער נורווגי הוא הספר הראשון שלו שקראתי, ומהעמוד הראשון יכולתי לדעת כבר שמדובר בסופר עם כשרון כתיבה יחודי. מה שכן, עד אמצע הספר חשבתי שהסיפור די בינוני, ורק אחרי האמצע החלטתי שהספר הזה מדהים.
זה אחד מהספרים האלה שזוכרים לתמיד... עצוב, מרגש, ובלתי נשכח.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא משהו... לא קיבלתי הרבה מהספר מלבד חווייה ארוטית ביזארית משהו. לא מצאתי הרבה עומק בספר ובדמויות. גם העלילה לא מקורית מי יודע מה. התאכזבתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נהדר. מומלץ מאוד לכל אוהבי מוראקאמי, וגם לאלו שלא.
מסע פסיכולוגי מרתק אל תוף נפשות אבודות. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר חסר רגש ועומק ספרותי. משלב אלמנטים של מין בצורה דחופה מדיי ובוטה מדיי. הותיר בי הרגשה של ספר בעל אכויות ארוטיות יותר מאשר אכויות ספרותיות... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בקריאה ראשונה עזבתי אותו באמצע ולאחר כמה חודשים חזרתי אליו ומאז אני מת על הסופר הזה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לאחר שקיבלתי המלצה מחברה שאני סומכת עליה מאד, פניתי והשאלתי את הספר מהספרייה הקרובה. מיד עם פתיחתו יורה ווטנבה, הדמות הראשית, קורים חושפניים אודות עצמו - והדרך מקריאתם להתאהבות בו קצרצרה.
הספר נגוע בדייקנות עד תום: החל מהתפאורה אותה קל מאד לחוש וכלה בדמויות עצמן ואופיין. הדייקנות הזו, בניגוד לספרים אחרים שיצא לי לקרוא, איננה מתישה ולו לרגע; היא מרגיעה ואף ממקדת. דבר יפה נוסף הוא שנדמה שלכל פרט ופרט, כל דמות משנית, יש תרומה כבירה לספיגת רוח הספר בכלל ורוח הדמות הראשית (והדוברת) בפרט. פרטים אלו לאו דווקא תורמים להתפתלות העלילה או משליכים עליה באופן יש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאד לקרוא את הספר, ולמען האמת, איפשהו באמצע פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא. מצד אחד, קצת הפריע לי כל ההתבכיינות הזאת של גיל הנעורים בסגנון "כמה אני מסכן ובודד וכמה שכולם מזוייפים". מצד שני, יש בספר המון הומור, שעוזר לסופר לא ליפול לתוך מלנכוליה דביקה.
סצנות הסקס בספר מתוארות בצורה עדינה ויפה, וחלק ממש משעשעות (שזה די נדיר). חוץ מזה, אני לא זוכר מתי נתקלתי באיזשהו ספר בדמויות נשיות עם חוש הומור כזה משובח.
בהחלט עשה לי חשק לקרוא עוד ספרים של מורקמי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתחיל קשה, ארוך, בלתי נגמר, לא מתפתח, אך בסביבות עמ' 100 נקשרתי לדמויות ולחיהם הבלתי מוכרים לנו. לפני כחודש נסעתי ברכבת בתוך אירופה ויצא לי לשוחח ארוכות עם ילידת טוקיו על הספר והכתוב בו, שיחה אשר הבהירה לי עד כמה זרה ורחוקה תרבות יפן ממה שאנו מכירים- מומלץ לעיקשים... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר על נעורים,התבגרות והתפכחות.
סה"כ הספר היה בסדר,קצת לא אהבתי את הקטע שמספר דמיות בספר מסיימות את חייהם בהתאבדות ולא ממש ברור למה.
ספר נחמד,לא מעבר.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נעורים, אבל בלי התובנות של סלינג'ר
לא הדהים אותי, לא ריתק אותי.....
היה בסדר,
בפרק האחרון נראה היה לי שהסופר כאילו מנסה לרוץ בעלילה כדי לסיים כבר את הספר (הבנתי שלקחו לו כמה שנים לכתוב אותו) הפרק הזה נפתח בבום שדי צפוי, ממשיך בהיסטריה של שגעונות ונגמר בלי להיגמר שזו אולי הפיסקה שקראתי הכי הרבה פעמים בספר, בעצם יחד עם השורה הראשונה של הפרק האחרון....
לא חובה
רק למשוגעי ספרות יפנית... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
התחלתי את הקריאה של הספר ברגשות מעורבים. מצד אחד קיבלתי המון המלצות על הספר מצד שני, היו כאלה שהתאכזבו וציינו כי הספר סובל מחשיפת יתר. לאחר קריאה של כעשרה עמודים הייתי בטוחה של הקבוצה השנייה של אנשים היא הצודקת, אבל לאט לאט התחלתי להישאב לתוך הסיפור עד שלא יכולתי לעזוב. מכיוון שזו הסקירה הראשונה שלי (אולי קשה לקרוא לזה סקירה – יותר רחשי לב), אני מתנצלת מראש אם הכתיבה קצת ממבולבלת.
הסיפור עוקב אחר סטודנט יפני צעיר וטנבה ויחסו עם שתי צעירות: נאוקו, המלנכולית ומידורי, מלאת שמחת החיים. הסיפור נפרש על שלוש שנים ומסופר בגוף ראשון כזיכרון של וטנבה המבוגר יו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו הספר הראשון של מורקמי אותו קראתי בעקבות ההמלצות החמות עליו כאן ובפורומים שונים.ניכרת לפחות בספר זה, ההשפעה של "התפסן בשדה השיפון" על מורקמי, ובאמת בסיום הספר מורקמי מתייחס ל"תפסן" ומציין אותו כאחת ממקורות ההשפעה עליו. מאד אהבתי את "הראש" של מורקמי ואת דרך כתיבתו. לטעמי מורקמי משדרג את ה"תפסן" בכמה דרגות למעלה. הספר הזה שהיווה כאמור את ההכרות הראשונה שלי עם עולמו של מורקמי מילא אותי בסקרנות לגבי שאר ספריו (ראה חוו"ד שלי על "קורות הציפור המכנית").... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד הספרים המרגשים והסוחפים שקראתי.
אני חושבת שהיה זה הספר הראשון שקראתי שנכתב ע"י סופר יפני ואשר המם אותי מהבחינה הזו שהופעתי לגלות שהתדמית השמרנית משהו שהיתה לי בראש לגבי היפנים הינה מוטעית למדי...כשקראתי בספר שכחתי פעמים רבות שמדובר בסופר "יפני", שכן האזכורים הרבים מאוד לתרבות המערבית, היצריות המתוארת ובכלל ההזדהות שחשתי עם הדמויות גרמו לי לעמוד על תפיסתי המוטעית.
זה הספר שהתחיל את הרומן שלי עם מורקמי ומכיון שחלק מהספרים הנוספים שלו שתורגמו לעברית דורשים אורך נשימה גדול יותר (כמו "קורות הציפור המכנית"), אני בהחלט ממליצה להתחיל עם הספר הזה או עם... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים ביופיו! עדין, מרגש, מרתק, סוחף, כמעט מכשף..
נהניתי מכל דף והצטערתי מאוד שנגמר.
באמת חוויה לנשמה:)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שכתוב ביד אמן, כל כך נוגע ומרגש.
כשקראתי, התקמצנתי כל פעם בקריאה , והייתי קוראת מעט כל פעם, רק שלא יגמר... מקסים, מיוחד, סוחף, מרתק, מכשף, עצוב... סיימתי את הספר בהרגשת התאהבות. סיפור על נער יפני, והאהבות שהוא חווה, הכתיבה של הרוקי, כל כך אמיתית ומיוחדת, שפשוט הרגשתי שאני חווה איתו את הכל ביחד איתו, כמו כל דבר טוב, גם הספר נגמר - אבל בהחלט השאיר טעם של עוד ...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
