בשנת 1854 יוצא יוהאן אולריך ווס לראשונה לחצות את יבשת אוסטרליה, הוא מצרף אליו קבוצת אנשים קטנה ויחד הם עוברים תלאות ומכשולים, כמו מדבר צחיח או מבול בלתי-פוסק, הכולא אותם – חולים וגוועים – בתוך מערה. מעבר למצוקות החיצוניות נפגש כל אדם עם המצוקות ועם האמיתות הפנימיות של נפשו, בעוד דמותו של ווס מתעצמת והולכת עד שהוא מקבל ממדים על-אנושיים בעיני חבריו.
יוצאת-דופן על רקע סביבתה, אף כי פחות ממנו, היא לאורה טרבליאן, אחייניתו של אחד מאזרחי סידני האמידים המממנים את המשלחת. קומץ פגישות בין ווס לבינה מעוררת אצל השניים משהו עמוק, עז וקשה, הזוכה למימוש רק במישור שבו המציאות נוגעת באשלייה.
"פטריק וייט הוא בעל היקף כביר וכושר המצאה אינסופי. במיטבו הוא מתחרה בתומאס מאן" – אנגוס וילסון
"ווס הוא הרומן הטוב ביותר שקראתי השנה... יצירה וירטואוזית מבריקה, ולמעלה מזה" – ואלטר אן, "ניו-סטייטסמן"
פטריק וייט גדל באוסטרליה, בחוות הכבשים של אביו. בגיל 13 נשלח לפנימייה באנגליה, למד שפות בקמברידג', והחליט לעסוק בכתיבה. בשנות המלחמה שרת במודיעין הבריטי באריתריאה, מצרים וארץ ישראל. בשנת 1973 הוענק לו פרס נובל לספרות. בזמורה-ביתן הופיעו מספריו: גולת המאנדלה, יורדי המרכבה, עין הסערה, עץ האדם.