ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 בדצמבר, 2011
ע"י גוטי
ע"י גוטי
זהו סיפור התבגרותו של, ווטנבה, סטודנט צעיר שלומד באוניברסיטת טוקיו ומפתח מערכות יחסים עם שתי צעירות, נאוקו היפהפיה והחלומית, ומידורי החמודה והארצית. האחת מסמלת את הנשגב והשנית את המצוי והנגיש.
מורקמי מתאר ביד אמן את עולמם המבולבל של צעירי יפן. עולם רווי אלכוהול, סמים וסקס ויחד עם זאת גם מלא בספרות, במוסיקה וקולנוע. צעירים אלו המושפעים כל כך מהרוחות הנושבות מן המערב (או אולי זה רק מורקמי שמושפע)מנהלים חיים עצמאיים וחופשיים אך מצויים בסביבה מאוד קרה ומנוכרת, בתקופה תובענית ומלחיצה כשלמעשה הם נותרים מבולבלים ובודדים מאוד ולכן מחפשים בעיקר חום ואהבה.
רבים קראו כבר את הספר היפה הזה. לאלה שעדיין לא קראו, אני ממליצה לקרוא את הספר ומבטיחה כי יקראו אותו בשקיקה וברציפות עד לסיומו.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
יקירתי, תודה, אבל לאגתה שמור
מקום של כבוד בפנתיאון הלאומי של ספרי המתח. היא השכילה ליצור מתח מקסימלי, שלא נובע מאכזריות או פיצוצים (אצלה מתו באלגנטיות מכדור של אקדח, סטריכנין וכדומה...) אבל בדרך כלל המוות התרחש במקום סגור, שבו כולם חשודים ואיש אינו יודע מה המניע ולכן המוות אורב בכל פינה. יש בקונספט הזה משהו שמעביר צמרמורת. היום כבר לא ממציאים משהו חדש, כולם רוקחים את ההמצאות של ראשוני סופרי המתח כמו קונן דוייל, וילקי קולינס ואגתה כריסטי. הדור הבא: דשיאל האמט וריימונד צ'נדלר בשנות העשרים של המאה עשרים, בשנות החמישים והשישים היו אלה רוס מקדונלד וג'ון מקדונלד, אליסטר מקלין ועוד כמה. בשנות השמונים והתשעים נכנסו נשים לז'אנר: פי. די. ג'יימס, רות רנדל ומינט וולטרס. והיום יש חדשים.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תיקון לטעות חמורה: קראתי. טפו טפו טפו.
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לעולם-נפלא, אם תראה לקוח ממתין לקופה בסופר הקורא ספר של לי צ'יילד הרי ...
שזאת תהי רק לקוחה אחת ויחידה: אפרתי שלנו.
ולאפרתי שלנו, את מסבירה בהוראות מדויקות איך לכתוב עלילה ולספר מותחן ק שאת שוכחת שרובנו כאן קוראים צתח ולא כותבים אותו:) להדיוטות כמונו צריך להמציא עלילה דמויות וסיפור לקרום עור וגידים ויאללה. אני מהמרת שאת מסוגל לכתוב לא פחות טוב מאגאתה כריסטי. אני מעדיפה את הסרטים שנוצרו על בסיס ספריה. קרתי ספר או שניים משלה ואכן הם בינוניים למדי. בהצלחה יקירה. |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
נכון מאוד, עולם, לכן אני לא מבינה
למה אנשים סיגלו לעצמם גבהות אף כנגד ספרי מתח, במיוחד זה מרגיז כשהספרים כתובים היטב, הגיבורים בעלי משקל סגולי כבד והפן הפסיכולוגי גם הוא לא נעדר. דווקא אגתה כריסטי, המלכה האם, רקמה עלילות יוצאות מגדר הרגיל והמציאה את הגלגל, אבל כתבה באופן בינוני למדי. אני, כנראה, מכורה לאדרנלין שמופק בדמי בשעה שאני קוראת ספרי מתח.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי - אין ספק שזו משימה קשה
בדומה לכתיבת תשבץ היגיון, אבל קשה יותר בסדרי גודל. רצוי גם לשזור כמה חוטי עלילה בו זמנית, בסוף כל פרק להביא את אחד החוטים לקרשצ'נדו, ובראשית הפרק הבא לפרוק את המתח בחוט עלילה אחר... |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אני בוודאי שלא מזלזלת בסוגה זו
אם ספר כתוב היטב אז הוא ספר כתוב היטב. ישנם סופרים נפלאים שכתבו ספרי מתח וריגול. כתיבת ספר מתח קשה פי כמה מכתיבת רומן רגיל. אני מנסה לחבר איזו פרשיית מתח (לא לפירסום, סתם לפני שאני נרדמת אני מנסה את כוחי בבניית איזו פרשיה אפלה) וזה קשה!!! זה עובד בכרונולוגיה הפוכה. קודם צריכים לבנות את הסיפור שקרה באמת ואז למשוך חוט אחד פרום מן הסוף, שהוא בעצם תחילת החשיפה. המתח ברומן מתח נבנה לא רק מיצירת מצבים מפחידים, אלא בעיקר מבניית דמויות חשודות שלכל אחת יש מה להסתיר. מי שחושב שזה קל מוזמן לכתוב בעצמו. חוץ מזה, ספר מתח הוא תרגיל נפלא למוח. אחרי סיום הקריאה צריכים להריץ מחדש את כל המבנה או לקרוא שוב כדי לגלות את ההטעיות.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מירב - הספר הוא רק תירוץ לדיון...
אפרתי, ספרי מתח וריגול! את האחרונה שצריכה לזלזל בסוגה הזו, משמע - אני צדקתי! נו, טוף, תיקו. אני מזדמן לעתים מאד קרובות לסופר חביב, כשאראה לקוח ממתין לקופה המהירה תוך קריאת ספר של לי צ'יילד, אדע שזה הוא, גימל גימל. |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אנחנו צריכים לקבל אחוזים מהמכירות
המוגברות שיהיו בשבוע הקרוב. עולם, אתה יכול לגייס את אחיה של שין שין למשימה? נתרכז בחנויות של צומת וסטימצקי, השאר ממילא לא מוכרים כמעט כלום. בכל פעם שההערה שלנו מופיעה עם תצלום של הספר, הוא נרכש בעוד כמה מאות עותקים.
|
|
|
מירב
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מצחיק שביקרות קצרה ותמציתית
גררה כזה דיון משעשע (וגם לא כ"כ קשור לספר...)
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
שין שין, הנה, אני צדקתי,
ספרי מתח וריגול! אהה...
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אני מקווה ששין שין תפציע פה במהרה כדי ליישב את חילוקי הדעות
האיומים שנתגלעו בינינו.
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
נכון, אבל רק ספרי מתח וריגול
אתה יכול לפגוש אותו בתור בסופר חביב, מכיר?
אפרתי, בשמחה הייתי עוזרת לך עם השקיות... |
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי, אני מוכן להתערב איתך שאחיה של שין שין אוהב ספרים.
שין שין, נכון שאני צודק? |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
עולם, תתפלא, יכול להיות שאחיה של שין שין קורא
רק את מדור הספורט. איך אפשר לדעת? ישנם אחים שלא דומים זה לזה כלל וכלל. אם שין שין לא תתן לנו יותר סימנים מזהים בחיים לא נוכל לתפוס אותו... (אופס... זה מה שקורה לבנאדם שמכור לספרי מתח, הכל משתקף מבעד לאספקלריה זהה. אני חייבת בדחיפות לחזור לדוסטוייבסקי.)
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אה, זה לא צריך להיות קשה לזהות אותו
אם אראה בסופר גבר כבן 40 (הוא נראה ודאי צעיר לגילו כמו אחותו; שין שין - אני לא שוכח שקרית אונו קרובה לגבעתיים) הקרוי ריש ריש, או בית בית, הקורא איזה דוסטוייבסקי בתור לקופה המהירה, אזי אדע שזה הוא. |
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
כל הסיכויים שנפגשתם בסופרמרקט ואתם
פשוט לא יודעים. מעכשיו, כל גבר בן חמישים בערך, תיגש ותשאל אותו: תגיד, אתה לא במקרה אח של שין שין? תדעי לך, שין, יקירתי, שהשבוע הייתי בקניון גבעתיים וחשבתי שאולי אפגוש אותך (כך היית עוזרת לי לסחוב את שקיות הספרים שקניתי בצומת במבצע...)
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
איזה עולם קטן.
אני לא במקור מקרית אונו ולא למדתי במערכת החינוך שלה, כך שלא ברור מה הסיכוי שאני מכיר את אחיך. בכל מקרה - תמסרי לו ד"ש! |
|
|
גוטי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
שין שין, את בעיקר חכמה!
צעירה, צעירה, כמובן שצעירה אלא מה?
מה שבטוח זה שמורקמי גורם להמון תגובות! בספריה שלי מונח בציפיה "קפקא על החוף" ועל ספר זה דווקא קבלתי המון המלצות. עכשיו גם השכן מקריית אונו ממליץ אז בכלל. |
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
בהחלט קרובה למדי.
למעשה יש לי אח שגר בקריית אונו והוא בן גילך. אולי אתם אפילו מכירים.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
שין שין - היא רמזה, כפי שכולנו סבורים, שאת צעירה מדי.
שהרי קרית-אונו אינה רחוקה מגבעתיים. |
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
אני התאהבתי במורקמי אחרי "קפקא על החוף"
"יער נורווגי" הוא מהספרים המעט יותר ריאליסטיים שלו (אף כי גם בו יש לא מעט פנטזיה) והוא משרה דיכאון קל-עד-בינוני. לא מהטובים ביותר שלו לטעמי, אבל עוד לא קראתי ספר של מורקמי שלא מצאתי בו עניין. |
|
|
omriqo
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
את ממש לא בכיוון אנקה! ;)
לטעמי זה הכי מוצלח שלו. היחיד שבאמת אהבתי מאלה שקראתי. ושנשאר איתי לאחר הזמן הרב שעבר מאז הקריאה.
מרדף הכבשה בינוני-מינוס. דרומית לגבול - לא דיבר אלי בכלל. קורות היה סוחף עלילתית אבל לא התחברתי מעבר לזה. |
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לאגף הצעירות של סימניה:) זה דוקא הפחות טוב מספריו של מורקמי. לטעמי מרדף הכבשה והפיל הנעלם הרבה יותר טובים. מספרים אלו התאהבתי בכתיבה של מורקמי. ובאמת גוטי את צודקת לגמרי. או שאוהבים אותו או שלא.
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
לא הבנתי.
את רומזת שאני צעירה מדי או מבוגרת מדי. הזהרי בתשובתך, גבעתיים עיר קטנה מאוד...
|
|
|
גוטי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
סתמי ומשעמם? הרחקת לכת!
שין שין, אולי זה הגיל? ס..ת..ם! אני חושבת שהספר מאוד מעניין וזורם אך לא מותיר את הקורא המום ומלא תובנות. זהו שמורקמי הוא מן סופר כזה שאו שאוהבים או לא ולכן יעלהר וזרש לא אהבו אבל יש רבים שמשוגעים אחריו!
|
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
נורא מוזר. קראתי אותו בוודאות ואני לא מצליחה לזכור ממנו דבר. מה זה אומר? כדאי לקרא אותו שוב?
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
גם אני לא אהבתי אותו.
והרגשתי דווקא שהסופר מאד מנסה לאמץ את מה שהוא חושב שהיא תרבות המערב...לאחר שני ספרים שלו החלטתי שהוא לא לטעמי.
|
|
|
ג'רי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
סתמי ומשעמם
דוגמא נפלאה למה יחסי ציבור עשויים לעשות. ספר די משעמם ללא עלילה ברורה, רק אוסף של מצבים שהיו יכולים להתרחש בברלין ,ניו-יורק או אפילו תל אביב. אין שום יחודיות .
|
|
|
זרש קרש
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
האמת שלצערי ההבטחה לא מומשה. מורקמי אכזב קשות, זה אמנם הספר היחיד שלו שקראתי (עד לאיזה שהוא שלב.. לא עד הסוף). אמנם אני בעלת אידיאולוגיה מוצקה נגד נטישת ספרים באמצע, מורקמי שבר אותי סופית
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
