חן

חן

בת 28 ממרכז




» דירגה 19 ספרים
» כתבה 23 ביקורות
» יש ברשותה 4 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 8 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» קיבלה 88 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

1.
בדיוק סיימתי את הסיפור הראשון של דורי, "ממדים". קראתי אותו כבר פעמיים ואני עדיין מרגישה שיש שם משהו שעדיין לא תפסתי..
התחלתי לקרוא לפני 8 שנים ו-5 חודשים
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 23 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

"התפסן בשדה השיפון" המודרני הוא בהחלט הגדרה יפה לספר הזה. בהתחלה הרגשתי כאילו גיבור הסיפור, צ'ארלי, הוא בעצם ילדותי הרבה יו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-4 חודשים


את הספר הזה קראתי באנגלית ואני מודה ומתוודה שזו אינה שפת האם שלי (אני חושבת שיש משהו מיוחד ואותנטי בלקרוא ספר בשפה שלא שגו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-5 חודשים


כבר אחרי שקראתי את רומן רוסי של מאיר שלו ידעתי שאני חייבת להניח את ידיי גם על הספר הזה. לקח לי שנתיים לפחות והציפיות הצטבר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-8 חודשים


כל הורה היה רוצה שהילד שלו יבחר לכתוב עליו בכזו אהדה והזדהות כמו שיאיר לפיד כותב על אביו טומי לפיד. טומי באמת היה חלק מהרב... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-2 חודשים


זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! השפה זורמת ופשוטה, הדמויות גם הן פשוטות יחסית ומונעות מרגש אחד מרכזי, אבל גם ספרים כאלה צריך ל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-2 חודשים


שני סיפורים שסובבים סביב תשוקה אבדנית מתחבאים בספר הזה. העלילה מותחת כי היא מלאה סודות שמתגלים אט אט כמו סליל, או רשת קור... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-4 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

כמה טוב להיות פרח קיר הוא ספר מדהים, שסוחף כמה מהשנייה הראשונה, אולי בגלל העובדה שצ'ארלי לא מנסה להתבלט, הוא לא שחקן הפוטבו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-4 חודשים


כאן לא אכביר מילים. הספר נעם לי מאוד, והעביר לי שעתיים מלאות עונג. העלילה קלילה, יש בה הומור. ניכר שהמחבר לא התייחס אל עצמו ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-7 חודשים


תראו, זה לא קיטש, זה לא רומנים למשרתות, זה סיפור חיים יפיפה, שסוחף אותך לעולמן המופלא של הגיישות ביפן. אני נשבתי בקסם של הס... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-2 חודשים


בין מחנה צבאי לקניון מפריד כביש. את הכביש חוצה אי-תנועה. בשעת בוקר מוקדמת עומד בקצהו, מבלי להפריע, נגן-רחוב. בגדיו בלויים. ה... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-5 חודשים


ספר קשה לעיכול, מעורר מחשבה ומשאיר טעם מר. יחד עם זאת זהו ספר אקטואלי תמיד וחשוב לקרא אותו. לא משנה באיזה תקופה או תחת איזה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-8 חודשים


יש משהו נפלא בקומיקס אמריקאי שהגיוני רק בקומיקס. לעולם לא ארים ספר על באטמן, או ספיידרמן. זה לא אותו דבר. לפחות לא כשזה מבי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 7 שנים ו-8 חודשים


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» זה השריטה האהובה (סיפור שכתבתי)
לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» תודה. (סיפור שכתבתי)
לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» אחרית דברים (סיפור שכתבתי)
לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» שיר רדיפה (סיפור שכתבתי)
לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» אלפי מיתרים (סיפור שכתבתי)
לפני 7 שנים ו-2 חודשים
» אלפי מיתרים/אני (שירים ומשוררים)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

המוות הסתמי

מתחת לקורה שכבתי, ושמעתי את כל האנשים מסביבי צועקים, צורחים, רצים בבהלה ומקיפים אותי. קמתי כאילו כלום ופילסתי דרך בענן האבק שהתאבה סביבי והסתיר אותי מעיניי האנשים.
"פצועים, יש כאן בחורה, תקראו למד"א –מהר!!" קראה אישה בהיסטריה, ראיתי אותה עם שיער מתולתל מצביעה למקום בו שכבתי ורציתי להגיד לה שלא תדאג, שזה כבר לא משנה.
הרמקול מעליי כרז: "כל האנשים להתרחק מהבמה, אנשי מד"א בדרך, אני חוזר- לא להתקרב", האנשים התנהגו כחירשים והמשיכו לרוץ למשוך קורות וגזרי עץ ולחפש את הפצועים. שמעתי מישהי בוכה מאחוריי ולא רציתי להסתובב, לא רציתי לראות את מה שהיא רואה.
יצאתי מבעד לענן העשן וניסיתי לשחזר מה בדיוק קרה, האם זו הייתי אני שגרמתי לבמה להתרסק בשאון שכזה. רגע אחד החזקתי פטיש ומסמר, זמזמתי לעצמי את השיר החדש מהרדיו או צחקתי מבדיחה של בחור עם בלורית שחורה ועיניים טובות. דפקתי את המסמר בדיוק כמו בכל שאר הפעמים, הקורה הוצמדה בדיוק כמו שאר הקורות. ברקע נשמע הכרוז, כל היום מזמזם באוזננו את חזרות הטקס. "שמאל ימין שמאל", "להדלקת המשואה..", "אנחנו מתכבדים להזמין לבמה את..".
יכולתי כבר לדקלם בעצמי את השורות של הקריין, בחורה עם קוקו בלונדיני ארוך ואף קצת עקום חיקתה אותו בקול מאנפף וכולנו צחקנו. אחרי זה הבחור עם הבלורית התקרב אליה והציע לה בקבוק מים ואני קצת קינאתי כי חשבתי שאיתי הוא ניסה להתחיל.
היה יום חם, ואני הזעתי מאוד, ניסיתי לנחם את עצמי שככה, כשהשיער שלי מקורזל והבגדים שלי מקומטים ולחים אני לא נראית במיטבי. וממילא אני בכלל יוצאת עם גדי עכשיו והוא לא פחות חמוד.
בשעת צהריים עשו לנו הפסקה קצרה, הביאו לנו סנדוויצ'ים עטופים בניילון עם חביתה ונקניק ופחיות שתיה ואנחנו ישבנו בקבוצות. חבורה של בנות מצחקקות עם תיקי יד ומשקפי שמש אופנתיים ישבה ודיברה על מסיבה שהן היו בה לאחרונה ושתו רק את הפחיות. לידן כמה בנים ובנות שנראו ביישנים יותר דיברו בשקט וחייכו חיוכים עדינים. אני ישבתי עם עוד שתי בנות ועם הבן עם הבלורית שקראו לו בן. צחקנו על הקריין ועל כל העבודה הזו והבחור עם השפם שצועק עלינו פקודות. בן אמר שהוא לא יכול לסבול את החום הזה שמזכיר לו את הקיץ בפלורידה, ואני ציחקקתי, אולי קצת יותר מדיי, ואמרתי שגם אני הייתי שם. הוא חייך אליי ואז הבחורה הבלונדינית התיישבה לידינו והוא שוב שכח ממני.
חזרנו לעבודה ואני ניסיתי לבלוע את העלבון, מזכירה לעצמי שוב את הפגישה האחרונה עם גדי, איך ישבנו על הספסל בגינה הציבורית והוא חייך חיוך ביישני ואמר שהוא לא האמין שאני אסכים לצאת איתו. עד כדי כך הוא מעריך אותי, או מזלזל בעצמו. וזה מצחיק כי דווקא שמעתי מכמה בנות שהוא חמוד בעיניהן ואפילו ראיתי כמה שהתחילו איתו. זכרתי את העיניים המעט מלוכסנות שלו ואת היד החמה שלו עוטפת את ידי. נתראה שוב? הוא שאל מעט בהיסוס לפני שנפרדנו, ואני חייכתי אליו ואמרתי "כן". אם הייתי יודעת אז שאני משקרת לו, אבל אם התכוונתי להתחיל עם בן אולי לא היה כל כך אכפת לי. ניסיתי לדמיין איך הוא יגיב אם ידע מה קרה לי, האם יבהל? האם יהיה לו בכלל אכפת? וכמה זמן יעבור עד שהוא ימצא נחמה בלב אחרת...
מי היה מאמין שדווקא כאן מכל המקומות, הרי כמה פעמים אמא ואבא אמרו לי להיזהר? לקחו אותי ממקום למקום כי היה חשוך ומאוחר ודאגו לשמור עליי מצרות ומאנשים רעים. אבל דווקא הבוקר אמא הייתה עסוקה בלקרוא עיתון ופתרה אותי בחיוך ונשיקה באוויר "תהני מתוקה", היא אמרה, את אבא אפילו לא ראיתי לפני שיצאתי.
עמדתי מעל לגבעה וצפיתי בכל האנשים המתרוצצים, ענן האבק החל לשקוע וקול האמבולנס נשמע כבר בפתח הרחבה. אנשים בחולצות מד"א לבנות יצאו במהירות והתקרבו לזירה. הכרוז המשיך לבקש מאנשים להתרחק מהזירה והפעם נראה שהם ניאותו להקשיב לו ויצרו מעין מעגל מפותל מסביב לצוות הרפואי.
שני אנשים הרימו בידיהם דמות והניחו אותה על אלונקה. אחד מהם הצמיד את אצבעותיו לצווארה והניח את ראשו על ליבה. הוא נענע בראשו, "אין לה דופק", הוא אמר, שמעתי צרחה ומלמולים מבוהלים בין האנשים. "קחו אותה לאמבולנס", אמר הבחור השני, ואני ראיתי איך מובילים את גופתי לתוך הרכב הלבן.
וזה הסוף, אמרתי לעצמי, זה היה היום האחרון החיים שלי, בלי לחוות משהו יותר מדיי גדול, מה כבר הספקתי? נולדתי, הייתי בגן ובבית ספר היסודי, שיחקתי עם חברים בחצר, עליתי לחטיבה, הפכתי לנערה. טיילתי קצת בחו"ל, אהבתי קצת, בכיתי, צחקתי. הכל נראה לי עכשיו כמו גיבוב אחד גדול, כאילו בבת אחת הזמן איבד כל חשיבות והילדות שלי נראית לי קרובה כמו אתמול ואתמול רחוק כמו לפני מאות שנים. לרגע חשבתי מי יבוא ללוויה שלי, רק כדי שאני אוכל לראות פעם אחרונה את כל מי שאני אוהבת, אבל משהו אמר לי שזה לא המקום שלי. הלוויה שייכת לחיים, לא למתים.
הבטתי מעליי לשמיים, ומתחתיי לאדמה החמה שתכף גופי יתמזג עימה. מה שאני עכשיו זה כל מה שנשאר, זיכרונות של חיים שנגמרו ככה פתאום. בלי מחלה קשה, מלחמה, מתי במקום הכי סתמי ומהסיבה שלחיות זה תמיד תמיד לקחת סיכון.
"שלום", לחשתי וידעתי שאת הפרידה האחרונה שלי איש לא ישמע. רציתי להגיד משהו נוסף, אבל הרגשתי שזה רק יהיה בזבוז זמן, זמן שכבר אין לי לבזבז.
התחלתי לרחף, וכל העולם מסביבי נעשה יותר ויותר קטן, פחות ופחות חשוב. הלכתי לצוף מעבר לזמן ולמקום, ורק היה לי חבל לחשוב כמה קל זה בעצם להפסיק להיות.
נכתב לפני 7 שנים ו-2 חודשים
בחדר כורסא, וליד הכורסא שולחן, ועל השולחן כוס תה כמעט מלאה. ליד הכורסא ספה, ועל הספה יושב איש ושותק.לאיש עור עבה ומלא תלמים וכתמים שהזמן והשמש חרצו בלי משים.שיערו בהיר וכסוף כמו ענן ביום קיץ, מכסה ראש מלא זיכרונות סבוכים כמו קורי עכביש זה בתוך זה.עיניו סגורות, אולי הוא חולם על אהובה שלא תשוב, או על הזדמנות שחלפה על פניו, ולא השכיל להושיט את ידו ולקטוף. הוא יושב לבד, ומסביבו שברי חיים אסופים במסגרות, תמונה מצהיבה על הקיר, ציור של יער שהיה פעם קרוב לעירו. בפינות החדר מצטבר לו האבק בנוחות ומצטנף כמו גור חתלתולים, אך אנשים שראשם מלא כל כך אינם מסוגלים לראות זאת, משום שעיניהן מכוסות גם הן דוק של אבק. הוא לבדו. רב האנשים שמילאו את חייו, טרקו את הדלת בקול צעקה או דממה דקה. משאירים לו להרהר בכל אותן מילים שאמרו ושדמיין שאמרו, ובכל אותן מחוות שרק הלב מבין. לפעמים בלילות הם חוזרים, לבדוק שההיגיון עוד מפריד בינם לבין החיים. הוא משתדל למרות החושך לא להתבלבל, להראות שעודנו זוכר היכן עומדים הם, בלעדיו, אפילו שבכל יום הוא מתקרב אל עולמם.
כוס התה כבר איבדה את חומה, וגם ידיו התקררו זה מכבר. הוא ניגש אט אט, אט אט, ומרים ברעדה את הכוס המלאה. צעד אחד והכוס מתנדנדת, הטיפות מתיזות בשמחה, הוא אוחז בידית הכורסא. צעד נוסף, הטיפות כמעט מגיעות לשולי הכוס והוא מרים את הכוס עוד סנטימטר אחד באוויר. "יציבות" נחלצת מילה אחת וזוהרת מעל לאחרות. הוא נושם עמוק וסחרחורת קלה ומוכרת עוטפת את ראשו. מרים רגל אחת עטופה נעל בית, מניח על הרצפה, רגל שניה והנה הוא כבר בחצי הדרך והכיור האפור נגלה לנגד עיניו. הוא עוצר ומביט בכוס שבידו, כמה הוקל לו שאין איש, איש שייראה אותו בשיאו של אין אונים זה. צעד נוסף, הרגל רועדת, והנה הוא כבר מחפש בעיניו משטח יציב להניח עליו את הכוס. רק שלא תיפול, יד, אל תאכזבי אותי עכשיו. הוא לוחש לעצמו. צעד נוסף, שלוש בלטות מפרידות, והנה שוב הראש, והרגליים לאות, והגב שולח אותות מצוקה. כל גופו צועק שב, נוח, הפסק את תנועתך. אך הוא מסרב, מסרב לוותר על מעט הזכות שנשארה לו, להניע את הגוף שנפשו קשורה בו כבר שמונים שנה. אם רק יכל למחוק את הזיכרון של גוף נמרץ וקל, היה סובל בשקט את הסרבול הנורא של נמר ההופך לצב. הוא עומד לפני הכיור, לא זוכר מתי הפעם האחרונה שעמד שם, בקושי זוכר למה בכלל הלך לשם. הכוס שבידו מזכירה לו, להניח בכיור, לשטוף, לעזוב. הוא נשען על הכיור ונאנח, אנחה שקטה שאיש מלבדו לא שומע ולא ישמע.
נכתב לפני 7 שנים ו-2 חודשים
אלפי מיתרים חשופים
מחברים בין נפשי לגופי
אתה מבקש להעביר אצבעותייך
להפיק מנגינה שתהדהד בתוכי

מביט בעיניי, אוחז בידי
כל מגע מכוון
הוא עוד תו
כל נשיקה היא סולם
תנגן עד תום
על כל פיסת עור
עד שיתמלאו אולמותיי
במנגינה שתיצור
עד שלא אוכל כבר
להתעלם מהוויתך
והד נגינתך ימשיך להישמע
גם בלכתך
נכתב לפני 7 שנים ו-2 חודשים
אני והמדים
בהתחלה כשהתגייסתי לא הרגשתי שאני באמת בצבא. הייתי לפעמים מסתובבת בתחנות אוטובוסים וברחוב ואנשים היו צועקים "חיילת! חיילת!", ורק אחרי שכבר עברתי אותם הבנתי שהם מדברים אליי ולא אל מישהי אחרת. אבל עם הזמן הרעיון הזה חלחל אליי, התפקיד שלי מוטבע על המדים שלי, המדים שלי עליי, וכשאני מסתובבת איתם הם הזהות החדשה שלי.
בכל מקום ושלב בחיים אנחנו מקבלים הגדרה חדשה – תלמיד, חייל וסטודנט. כל מקום בחיים שלנו צובע אותנו בצבע אחר ואנחנו לומדים למזג את הצבע הזה בזהות שלנו, בצבעים הקודמים שלנו.
לפני שהתגייסתי הייתי מסתכלת על המדים של חברות שלי ביראה, בכבוד. הם היו הסמל סטאטוס של מי שמשרת את המדינה, שהולך ותורם, עושה ולוקח חלק. בטירונות הם סימלו את הקושי, את ה"פחד" מלעשות שגיאות של צעירים. עכשיו הם מסמלים "חיילת בתפקיד" ואני רוצה להוריד אותם ברגע שאני מגיעה הביתה. כאילו משקל של מאה טון יושב על הכתפיים שלי, ובלעדיהם אני יכולה לנשום לרווחה כי אני שוב רק "אני" בלי שום תוספות.
הצבא יכול להיות לפעמים מאוד דומיננטי, כמו הירוק זית שלו שרואים בכל פינה. הוא מאלץ אותנו ללמוד לשאת אותו ואותנו ולדעת שכשהוא עלינו אנחנו "חיילים". לפעמים קשה לזכור מי היינו לפני ומה אנחנו שואפים להיות אחרי. שהירוק זית הזה הוא שלב, ארוך יותר או פחות [כל אחד לפי בחירתו] ולא הכל. אני מקווה שעם הזמן יהיה לי יותר קל למצוא את עצמי בתוך המדים, אבל בינתיים אני אניח אותם בצד, עד יום ראשון הבא.
נכתב לפני 8 שנים ו-1 חודשים
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ספרים שאהבתי אישית 10 720 לפני 7 שנים ו-5 חודשים
2. בעתיד אישית 7 547 לפני 7 שנים ו-5 חודשים
3. ספרים שקראתי אישית 5 458 לפני 7 שנים ו-5 חודשים

» סך הכל 22 ספרים ב-3 רשימות.

הקוראים:
  • לפני 8 חודשים אור בן 26 מחיפה
  • לפני שנה ו-11 חודשים טופית בת 30 מהרצליה
  • לפני שנתיים ו-1 חודשים נונו בת 17 מיהוד
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים יעל בת מבאר שבע
  • לפני 5 שנים nitzan בן 27 מיהוד
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 20 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
  • לפני 5 שנים ו-8 חודשים מנולין בן 48 מאשקלון
  • לפני 5 שנים ו-9 חודשים אליעזר בן 30 מנתניה
  • לפני 5 שנים ו-11 חודשים Addicted To Books בת 106 מכורה לספרים
  • לפני 5 שנים ו-11 חודשים פַּיוֹקַה (כיפס) בת 19 ממקום כלשהו
  • לפני 5 שנים ו-11 חודשים דוריני ♥ בת 20 מהמרכז
  • לפני 5 שנים ו-11 חודשים אברהם בן
  • לפני 6 שנים monti me בת 22 ממרכז
  • לפני 6 שנים איקי טרבולסקי בן 39 ממצפה רמון
  • לפני 6 שנים ו-1 חודשים בן
  • לפני 6 שנים ו-4 חודשים Keel בן 29 מנתניה
  • לפני 6 שנים ו-5 חודשים שין שין בת מגבעתיים
  • לפני 6 שנים ו-6 חודשים מנטה בת 20 מאידריס
  • לפני 6 שנים ו-10 חודשים גיקית בת 25 מבאר שבע
  • לפני 6 שנים ו-11 חודשים יאנוש בן 31 מבאר שבע
  • לפני 7 שנים יוסי בן 27 מנתניה
  • לפני 7 שנים ו-1 חודשים דינהליס בת 45 ממרכז
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים The Wolf בן 29 מהאין אל האבדון
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים ממתינה לשם בת 25 מצפון
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים יוג בן 65 מרעננה
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים אנג'ל בת 20
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים הקיסרית הילדותית בת 34 מרייבנלופט
  • לפני 7 שנים ו-2 חודשים . בת
  • לפני 7 שנים ו-3 חודשים הנסיך הקטן בן 42 מחיפה
  • לפני 7 שנים ו-3 חודשים יעל 93' בת 25 ממודיעין
  • לפני 7 שנים ו-6 חודשים בת
  • לפני 7 שנים ו-7 חודשים הדס בת 34 מרמת גן
  • לפני 7 שנים ו-10 חודשים פצצת ספרים בת 34 מלוד
  • לפני 7 שנים ו-11 חודשים איצקוביץ בן 39 מכרמיאל
  • לפני 8 שנים Asterism בן 29 מקרית מוצקין
  • לפני 8 שנים ו-1 חודשים yobi535 בן 63 מנהריה-יסעור
  • לפני 8 שנים ו-1 חודשים ליז מאילת:-) בת מאילת
  • לפני 8 שנים ו-5 חודשים Nestor בן 63 מקרית מוצקין
  • לפני 8 שנים ו-5 חודשים בת


הביקורות האחרונות של חן שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא cujo לפני 5 שנים ו-1 חודשים
2. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא קטריקן לפני 5 שנים ו-1 חודשים
3. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא TaMAr לפני 5 שנים ו-8 חודשים
4. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / מילן קונדרה לא פעם סופרים מספקים לנו הצ... המשך לקרוא בן לפני 6 שנים
5. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא שיווה לפני 6 שנים ו-4 חודשים
6. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא online poet לפני 6 שנים ו-4 חודשים
7. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא מוריס :] לפני 6 שנים ו-4 חודשים
8. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא Addicted To Books לפני 6 שנים ו-4 חודשים
9. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 6 שנים ו-4 חודשים
10. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי "התפסן בשדה השיפון" המודרני ... המשך לקרוא גלית לפני 6 שנים ו-4 חודשים
11. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא yaelhar לפני 6 שנים ו-5 חודשים
12. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא מתוקה לפני 6 שנים ו-5 חודשים
13. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 6 שנים ו-5 חודשים
14. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא שין שין לפני 6 שנים ו-5 חודשים
15. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא Hope לפני 6 שנים ו-5 חודשים
16. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא Mira לפני 6 שנים ו-5 חודשים
17. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא אלון דה אלפרט לפני 6 שנים ו-5 חודשים
18. הטיגריס הלבן / ארווינד אדיגה את הספר הזה קראתי באנגלית ו... המשך לקרוא גלית לפני 6 שנים ו-5 חודשים
19. יונה ונער - ספריה לעם #554 / מאיר שלו כבר אחרי שקראתי את רומן רוס... המשך לקרוא הקוסמת לפני 6 שנים ו-6 חודשים
20. יונה ונער - ספריה לעם #554 / מאיר שלו כבר אחרי שקראתי את רומן רוס... המשך לקרוא שין שין לפני 6 שנים ו-8 חודשים
21. יונה ונער - ספריה לעם #554 / מאיר שלו כבר אחרי שקראתי את רומן רוס... המשך לקרוא חמדת לפני 6 שנים ו-8 חודשים
22. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא אלאן לפני 7 שנים
23. זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד / יאיר לפיד כל הורה היה רוצה שהילד שלו י... המשך לקרוא Mira לפני 7 שנים ו-2 חודשים
24. זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד / יאיר לפיד כל הורה היה רוצה שהילד שלו י... המשך לקרוא יעקב קליש לפני 7 שנים ו-2 חודשים
25. ספרים מדברים: קופסא שחורה / עמוס עוז עמוס עוז מציע הצצה לעולמם ש... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 7 שנים ו-2 חודשים
26. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא משש לפני 7 שנים ו-2 חודשים
27. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא Mira לפני 7 שנים ו-2 חודשים
28. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 7 שנים ו-2 חודשים
29. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא שין שין לפני 7 שנים ו-2 חודשים
30. מצרפי המקרים / יואב בלום זה ספר טיסה, אבל מהסוג הטוב! ... המשך לקרוא בוקי לפני 7 שנים ו-2 חודשים
31. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / מילן קונדרה לא פעם סופרים מספקים לנו הצ... המשך לקרוא יעל 93' לפני 7 שנים ו-3 חודשים
32. החדר הכחול - סדרה לספרות יפה # / ז'ורז' סימנון שני סיפורים שסובבים סביב תש... המשך לקרוא חמדת לפני 7 שנים ו-3 חודשים
33. החדר הכחול - סדרה לספרות יפה # / ז'ורז' סימנון שני סיפורים שסובבים סביב תש... המשך לקרוא שין שין לפני 7 שנים ו-4 חודשים
34. החדר הכחול - סדרה לספרות יפה # / ז'ורז' סימנון שני סיפורים שסובבים סביב תש... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 7 שנים ו-4 חודשים
35. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / מילן קונדרה לא פעם סופרים מספקים לנו הצ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 7 שנים ו-4 חודשים
36. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / מילן קונדרה לא פעם סופרים מספקים לנו הצ... המשך לקרוא חלבי לפני 7 שנים ו-4 חודשים
37. החדר הכחול - סדרה לספרות יפה # / ז'ורז' סימנון שני סיפורים שסובבים סביב תש... המשך לקרוא חלבי לפני 7 שנים ו-4 חודשים
38. החדר הכחול - סדרה לספרות יפה # / ז'ורז' סימנון שני סיפורים שסובבים סביב תש... המשך לקרוא עולם לפני 7 שנים ו-4 חודשים
39. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / מילן קונדרה לא פעם סופרים מספקים לנו הצ... המשך לקרוא עולם לפני 7 שנים ו-4 חודשים
40. אחרי החשכה / הרוקי מורקמי ספר יפהפה! זה הספר השני של ה... המשך לקרוא רונרון לפני 7 שנים ו-4 חודשים
41. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס עלילה מותחת, שפה פשוטה, עולם... המשך לקרוא מישהי לפני 7 שנים ו-5 חודשים
42. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס עלילה מותחת, שפה פשוטה, עולם... המשך לקרוא Mira לפני 7 שנים ו-5 חודשים
43. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס עלילה מותחת, שפה פשוטה, עולם... המשך לקרוא שין שין לפני 7 שנים ו-5 חודשים
44. המעגל העשירי / ג'ודי פיקו מדובר בסיפור מעניין, אין ספ... המשך לקרוא מירב לפני 7 שנים ו-5 חודשים
45. ספרים מדברים: קופסא שחורה / עמוס עוז עמוס עוז מציע הצצה לעולמם ש... המשך לקרוא עולם לפני 7 שנים ו-5 חודשים
46. ספרים מדברים: קופסא שחורה / עמוס עוז עמוס עוז מציע הצצה לעולמם ש... המשך לקרוא אפרתי לפני 7 שנים ו-5 חודשים
47. ספרים מדברים: קופסא שחורה / עמוס עוז עמוס עוז מציע הצצה לעולמם ש... המשך לקרוא חמדת לפני 7 שנים ו-5 חודשים
48. ספרים מדברים: קופסא שחורה / עמוס עוז עמוס עוז מציע הצצה לעולמם ש... המשך לקרוא שין שין לפני 7 שנים ו-5 חודשים
49. המעגל העשירי / ג'ודי פיקו מדובר בסיפור מעניין, אין ספ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 7 שנים ו-5 חודשים
50. הזקן והים (2001) / ארנסט המינגוויי המינגווי הוא סופר שהכישרון ... המשך לקרוא עולם לפני 7 שנים ו-6 חודשים



©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ