ביקורת ספרותית על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

בדידותם של וטנבה ונאוקו , שנאלצים להתמודד לבד עם התאבדות ומוות של האדם הכי קרוב, משקפת אולי את הבדידות של כל הדור הזה ביפן , שנמשך לתרבות המערב, (שירי הביטלס בכלל ו"יער נורווגי בפרט" אולי הם סמל לכך) יותר מאשר לתרבות הוריהם , ובכך נותר לבדו בטוקיו הגדולה .
ואיך מתמודד הגיבור? ממשיך בחייו כאילו כלום לא קרה (כאן אולי תרבות יפן מושרשת עמוק בנשמתו?),באיפוק, בלי לדבר עם אף אחד על זה, אם בכלל יש לו עם מי, ואז כל מה שעושה נראה לו ריק וחסר משמעות (פרט לאהבתו לנאוקו).
הסופר מתאר את הבדידות , האישיות של הדמויות, והחוויות בצורה מעוררת פליאה.
אין כאן יפן של גיישות, של גנים ובונסאי, ושאר נפלאות המוכרות לנו, אלא יפן של משהו עמוק הרבה יותר.
ספר חכם ונוגע מאוד.

» ביקורות נוספות של ברנדה
» ביקורות נוספות על יער נורווגי