ביקורת ספרותית על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 בפברואר, 2017
ע"י דרור


יער נורווגי הרוקי מרוקמי
כבר כתבתי כאן לא פעם על אהבתי לספרות היפנית. ספרות מדויקת ומצומצמת. דווקא מרוקמי בכיר כותבי הספרות היפנית כותב שונה. כנראה בהשפעתם של סופרים אמריקאים גדולים כפיצ'גרלד, קראבר צ'אנדלר שעליהם אמר לא פעם בראיונות על עוצמת הערצתו אליהם(לא מפתיע). יער נורווגי הוא ספר מרהיב. רומן חניכה, עצוב, מדייק לפרקים מייאש. הספר מעביר את חווית יפן של שנות השבעים בצורה מבריקה. הבדידות של גיבורי הספר הולכת כצל עצוב בלוויית דור יפני שלם שהולך לאיבוד בין מסורת מחייבת לבין קידמה והדרישה היפנית הלא מתפשרת למצוינות שהשאירה הרבה בודדים בדרך. הרומן מספר על אובדן. אובדן חיים ותמימות ואובדן התקווה. מאידך הוא משאיר פתח של תקווה לחיים שלמים. הרומן מתרחש בסוף נשות השישים ותחילת שנות השבעים ומתקופה זו נלקח שיר הנושא של הספר.
אובדן הדרך של הדור הצעיר היפני הוא הכישלון מהדהד של החיים היפנים העכשוויים ומרוקמי לא עושה הנחות כהרגלו. ספר מופלא שבכל קריאתו הוא מצייר את העולם אחרת. קראתי אותו לדעתי מספיק פעמיים בשביל לזכור מקטעים שלמים, ציירתי לעצמי את פסקול הספר. וכמובן את שמות הסופרים שהופיעו לאורכו. השפעת התרבות המערבית מופיע בספר בצלילי המוזיקה ובגיבורי ספרות. המוזיקה בספר היא פסקול מהמם של חיים. מרוקמי נפלא ובמיטבו ובטח על ספר מופלא זה יקבל יום אחד פרס נובל. כמעריץ לשעבר שלושת הספרים הכי מרהיבים שלו. יער נורווגי, קפקא על החוף וקורות הציפור המכאנית הם מאסטר פייס אוניברסאלי מכל הבחינות אחר כך לצערי הגיע סוג של צמצום יכולות.
אגב אם איני טועה יער נורווגי הוא הספר היחידי של מרוקמי שאין בו יסודות של פנטזיה. ספר ריאליסטי לחלוטין.
כל יום שאני כותב מילים לעצמי או בכלל אני מושפע. השפעות של צלילים ומילים. מרוקמי בעיני הוא נביא דור של כותבים באפיון הטקסט הפשוט המתחבר למורכב ורב רבדים. יער נורווגי הוא ספר מאסט... לכול בוגר חיים.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דרור (לפני שנתיים)
תודה. ספר נהדר.למעשה קורות הציפור המכנית הספר הבא שלו. השפיע מאד על נושאי הכתיבה שלי.
חני (לפני שנתיים)
כן מחשבות צודק הוא אכן לא הצליח לשחזר את ההצלחה
של ספריו הטובים אך אני
נהנית בכל זאת בלי להשתעמם.
אתמול פעם ראשונה ששמתי
את מורקמי בצד לטובת מימוטו
אולי גם אותו אוהב.
מחשבות (לפני שנתיים)
אכן, חרדת קודש אוחזת בי בכל פעם שיוצא ספר חדש של מורקמי.
חני (לפני שנתיים)
מסכימה עם כל מילה למרות שאני כנראה נכנסת לטראנס
כשאני קוראת מורקאמית.
נביא בדורו אכן.
הספרים שלו ניצבים כחיילים על המדף
להזכיר לי כמה הוא עילוי.
כרמליטה (לפני שנתיים)
כתבת מקסים על ספר מקסים.
ככל שאני זוכרת גם "דרומית לגבול, מערבית לשמש" שלו אינו כולל יסודות פנטסטיים. יחד עם זאת, הוא אינו מתעלה לרמתו של "יער נורבגי".

חוזרת וממליצה על הספר "קוקורו" של נאטסומה סוסקי שתורגם ע"י יעקב רז.
מחשבות (לפני שנתיים)
מתרבים ובצדק. סופר מהולל.
דני בר (לפני שנתיים)
לצערי, לא הלכתי שבי אחר ספריו, אבל הבעיה היא בי כמובן.
אבל זה לא צריך להדאיג את מורקמי, כי חסידי הספרים שלו רק הולכים ומתרבים:)
מחשבות (לפני שנתיים)
אירית, תתחילי. הספר הוא לכל אחד בעל לב, שאינו אבן.
לי יניני (לפני שנתיים)
ספר נהדר אבל לא לכל אחד
אירית (לפני שנתיים)

מחשבות, מוכנה לשקול. נגיד שאתחיל ונראה מה יקרה. (-:
מחשבות (לפני שנתיים)
אירית, את חייבת. ההבדל בין קפקא ליער נורווגי עצום. יער נורווגי הביא למורקמי תהילת עולם. אני מבין שלסרט פשוט אסור להתקרב.
מחשבות (לפני שנתיים)
כתבת נהדר על ספר נהדר, ספר נוגה ונוגע. מורקמי כתב את הספר הריאליסטי היחיד שלו כאן.
לגמרי ספר מאסט לבעלי לב.
אירית (לפני שנתיים)
יופי של ביקורת. צלחתי אך בקושי את "קפקא על החוף", ספגתי את איכותו אבל קשה לי עם הז'אנר הזה. לא בטוח שהמשיך עם "יער נורווגי" למרות שהוא מצוי בידי. לעתים הקריאה לגבי היא שוות ערך לביקור במוזיאון. אני מתרשמת, סופגת, מעריכה את האיכות והכישרון, ולא בהכרח מתחברת. במילים אחרות -לא הייתי בוחרת לתלות את היצירה אצלי בבית ...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ