“נשאבתי אל תוך החיים של יעקב, מישה, רוזה, קובלסקי, שמידט ולינה הקטנה, ולרגע היה נדמה שהנה אנשים יוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים ממנה, ויש אדם המתייסר על כך שהוא בחר לשקר לחבריו, הלוא זה הרי לטובת הכלל, ויש שיחות ואנשים נפגשים ומחליטים להתארס, עד שהעולם עם חוקיו הקשים הופך לחלק מאיזה עולם ספרותי-נתון, ושוכחים במה באמת מדובר. ורק בדיעבר מבינים שמה שקראת הוא יותר מסיפור-שואה רגיל בדיוק בגלל שלא מובן אם בא”
