ביקורת ספרותית על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

התגעגעתי קצת למורקמי, ואעפ''כ חזרתי אליו עם ספר שאמנם בספר הזה מורקמי הוא מורקמי, אבל המרכיב שיש בהרבה ספרים שלו- איננו.
אני מתכוון לתבלין ה''על טבעי'' שבכל הספרים שלו שקראתי היה ממש נוכח. זאת ועוד שמתי לב שהרבה משווים אותו להתפסן בעובדה שגם פה מדובר בנער שמתבגר והולך.

אבל הרושם שלי התקבל קצת אחרת. הן אמת שהספר סובב סביב ווטנבה הצעיר ומהעמוד הראשון עד לסופו אנחנו נשארים לצפות בו ''צעיר'', אבל יש משהו מאוד מתעתע. לא יודע אם זאת העובדה שמדובר ביפני, אבל האווירה היא מאוד בוגרת מלכתחילה, לא רואים איזה תהליך שהוא עובר כמו שרואים עם הולדן.

ככה או ככה, הכל מתחיל עם ווטנבה ועם 3 נשים וחבר, שמהווים חלק חשוב ומלא בחיים שלו, בעקבות האופי שלו, שמצד אחד מקדש את הבדידות ומצד שני משתוקק לחברה שיוכל להרגיש בה בנוח.
בדרך החשוכה והשקטה שלו הוא עובר מאחד לאחד, מעביר זמן ומשתקע.
על פניו נשמע קצת יבש , נכון?
אבל לא. הדרך שמורקמי מציב בפנינו את החיים של ווטנבה, מעוררת השראה. כבר כמעט שכחתי איך זה להרגיש לקרוא ספר שלו.

כמובן צריך לדעת שהכל מאוד עכור, כמו שלולית קטנה שמלאה באלפי דריכות נעליים של ילדים; אבל זה עדיין יפה ומושך, עדיין יגרום לכם לבהות מתוך משיכה קטנה.
למרות שלא חשתי סערת רגשות לאורך הספר ולא הייתי באיזה התעוררות, עדיין הייתי שבוי.
(חוץ ממקרה אחד שהלב שלי צנח והיו לי קצת דמעות, בעיקר בגלל הפתאומיות השקטה והעצובה שבה נכתבה שם העלילה)

כמה כיף לחזור אליו, וכמובן שמומלץ לכל גיל, וחבל שלא קראתי אותו מוקדם יותר.
5 כוכבים של כבוד.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על יער נורווגי