ביקורת ספרותית על יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

"אני מדמיין לי כל הזמן המון ילדים קטנים משחקים איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה. אלפי ילדים קטנים, ואין שם אף אחד, אף אחד מבוגר, זאת אומרת, חוץ ממני.
ואני עומד על הקצה של איזה שהוא צוק כזה. ומה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא הולך לעוף מהצוק,
זאת אומרת, אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ, אני צריך לצאת מאיזה שהוא מקום ולתפוס אותו.

זה כל מה שהייתי עושה כל היום.
פשוט להיות התפסן בשדה השיפון וכל זה.
אני יודע שזה שגעוני. אבל זהו הדבר היחידי שבאמת הייתי רוצה להיות. אני יודע שזה שגעוני..."
(הולדן קולפילד, התפסן בשדה השיפון, סלינג'ר).

מורקמי קורא להולדן קולפילד ויחד עם הגיבור ווטנבה, יוצא להמשך המסע ומרחיב את התובנות של סלינג'ר.
בעצמה וביופי האפשריים רק למורקמי..., נוגע באחד מיסודות ההתנהגות האנושית - הייצר המיני ודרכו, מסביר את ההתמודדות הפנימית של ווטנבה בהבנת הסדר החברתי.

לפני שניגשתי ל"יער נרווגי", קראתי כהכנה את ה"תפסן בשדה השיפון", עובדה שהפכה את הקריאה של מורקמי למרתקת עוד יותר...

ועוד מומלץ, עוד לפני תחילת הקריאה, לשמוע מספר פעמים את "יער נרווגי" של החיפושיות וגם במהלך הקריאה.

גיל

» ביקורות נוספות של 1Q84
» ביקורות נוספות על יער נורווגי