"... החלום ההוא נחרת היטב בזכרוני: ... הצפור התרוממה ועפה לעברי.
כשהגיעה אלי, האטה את מעופה ואני הצלחתי לתפוס בזרועו של אמבאו ולהשביעו בשבועה הקדושה, שבועת ה"אדרה",שישגיח על למלם ויהיה לה כאח.

לאחר שחברי נשבע, התרוממה הצפור הגדולה וראיתי חיוך של אושר זורח בפניה היפים של למלם..."


בלשון ציורית וחיה מתארת הסופרת דורית אורגד את הספור המיוחד של חיי יהודי אתיופיה ותלאות עלייתם ארצה.
דורית אורגד היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה וסוציולוגיה ובעלת תואר דוקטור לפילוסופיה יהודית באוניברסיסת בר-אילן.
עסקה בעתונאות ובהוראה במוסדות להכשרת מורים והיא מנחה סדנאות לכתיבה.
בשנת תשמ``ז זכתה ב``פרס זאב`` על ספרה ``הנער מסביליה`` וב``פרס מ` ברנשטיין`` על ``שני חברים בממלכת הצלבנים``.
ספריה - ``אבטיחים שלא בעונה``,
``ידידות במבחן``,
``שעת המבחן`` - זכו אף הם בפרסים ספרותיים. מספריה - ``חברתי זהובת הפרווה``, ``חברתי טיקה``, ``כסופו שלי`` ועוד רבים נוספים.

דורית אורגד

נולדתי בגרמניה כשהנאצים היו בשלטון. ברגע האחרון,לפני שפרצה מלחמת העולם השניה, הצליחה משפחתי להימלט משם. מגיל שנתיים אני בישראל וגדלתי בנתניה, שהיתה אז ישוב קטן בלב החולות. אבי היה רופא, אבל הבריטים ששלטו בארץ באותם ימים,לא איפשרו לו לעבוד במקצועו. כדי להתפרנס, עבד אבי במפעל ... המשך לקרוא

שם הספר
הגולם מירושלים
אורחת לשנה אחת
ידידי בפקעות המשי
חבר עם קוץ
כסופו שלי