תומאס מאן

תומאס מאן

סופר

תומאס מאן (Thomas Mann) נולד ב- 6 ביוני 1875 למשפחה עשירה ורמת-יחס של סוחרי-תבואה בעיר ליבֶּק שבצפון-גרמניה, משסיים את לימודיו בגימנסיה עקר למינכן, שם החל לפרסם רשימות ומאמרים בכתב-העת "המאה העשרים" שבעריכת אחיו הבכור, הסופר היינריך מאן. את השנים 1898-1896 עשה באיטליה - ברומא ובפלֶסטרינה - שם החל לכתוב את הרומן הראשון שלו, בית בודנברוק. בשנת 1905 נשא תומאס מאן לאשה את קתרינה (קטיה) לבית פרינגסהיים - משפחה עשירה ומכובדת של יהודים מומרים. בני הזוג בנו להם בית גדול במינכן ונולדו להם שלושה בנים ושלוש בנות. ב- 1929 זכה תומאס מאן בפרס נובל לספרות.

ב- 1938 היגר עם משפחתו מגרמניה, מתוך התנגדות לשלטון הנאצי, והתישב בקליפורניה שבארצות-הברית. ב- 1942 אף שידר ברדיו סידרה של נאומים אנטי- נאציים לתושבי גרמניה. ב- 1952 חזר לאירופה, אך סירב לשוב למולדתו וקבע את מגוריו בשוייץ. עם-זאת, תומאס מאן ביקר בגרמניה מדי שנה. מת בציריך ב- 12 באוגוסט 1955.

רבים מספריו של תומאס מאן תורגמו לעברית, ביניהם הרומנים "הר הקסמים", "לוטה בויימאר", "הנבחר", "פליקס קרול" והטרילוגיה "יוסף ואחיו", וכן תורגמו הסיפורים "טריס-טאן", "אדון פרידמן הקטן", "מוות בונציה" ו"טוניו קרגר".


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (337):
ספרים בפוקוס (טוב, במוקד), לקנות, ק - 2011, ספרות -תרגום, מתכננת לקרוא, ספרי קריאה, זוכי פרס נובל לספרות, סופרים גרמנים, ספרים שאני מתכנן לקרוא, פרס נובל לספרות, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, גרמניה אחרת, כנרת, זמורה, דביר, קראתי 5 כוכבים, ק ר א ת י, מתכוון לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, הספרים שלי, רשימה ספרים שקראתי, עוד ...
1.
2.
רומן רחב - יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סותרים עשירים ורמי - יחש בגרמניה של המאה התשע - עשרה. פרשת שקיעתה האטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם-גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגת העידן הרוחני איבדה את רצון החיים. תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של אחד מגדולי הסופרים במאה העשרים....

3.
``וכך, במהומה, בדימדומים, בגשם, הוא נעלם מנגד עיניו. חיה בטוב, הנס קסטורפ, בן אונים לחיים, בן לבב נאמן! תם ונשלם סיפורך. סיפרנו אותו עד הסוף; הוא לא היה קצר ולא היה ארוך, הוא היה סיפור הרמטי. סיפרנו אותו למען עצמו, לא למענך, כי הרי אתה צנוע היית. שלום עליך - - - אם תחיה ואם שם אחריתך! סיכוייך אינם טובים; אותו תענוג מחולות, שאליו נגררת, יימשך עוד כמה שנים קטנות, עמוסות חטא, ולא היינו נכונים לערוב במחיר גבוה לשובך בשלום. - - - הרפתקאות בשר ורוח, שהעלו אפ פשטותך לדרגה גבוהה, הן יקיימוך ברוח עד מעבר לזמן אשר אתה כבשר-ודם, ספק אם תוכל להגיע אליו. הגיעו בחייך רגעים, בהם צמח לך, מתוך המוות ופריצות הגדר הגופנית חלום-אהבה מלא-חזון ורב-ממשל. האמנם תעלה פעם גם מקרב חג-המוות העולמי הזה, מתוך אש-קדחת זדונית זו, שהציתה מסביב את רקיע הערב המוריד גשמים, האם תעלה ותבוא פעם גם מכאן האהבה?``...

4.
תעודה תרבותית בלתי שכיחה, עמוקה, מושכת ומסעירה. סיפור חייו של מלחין גרמני מפי חברו, הומאניסט גרמני. זהו חומר היצירה. אגדת פאוסט, המגוללת את פרשת חייו הנפלאים והנוראים של ד"ר פאוסט, אשר מכר את נשמתו לשטן כדי לזכות באושר ובנעורים נצחיים, היא בסיס היצירה. המוסיקה היא צורת היצירה. הספר כתוב בהתאם לכללים מבניים של קומפוזיציה מוסיקאלית, והמוסיקה של המלחין לברקין מספקת את הממד המהותי של היצירה. הרומן כולו טעון במתח שבין המרכיבים הקוטביים ביצירתו ובאישיותו של תומס מאן - השאיפה לתבונה ולסדר רציונליים מצד אחד, והמשיכה למעמקי האירציונלי מצד אחר. התמודדות בין עולם ההומאנית לבין כוחות תהומיים בלתי נשלטים. אדריאן לברקין הוא התגלמותו המודרנית של פאוסט, על כל החיוב והשלילה שבטיפוס. 24 שנים של יצירה גאונית מכר השטן לאדריאן לברקין. ברית גורלית בין הספירה האנושית הגאונית לבין הדמוני, המתנגד לתבונה. אין כמעט טפח אחד ביצירה הזו שאיננו צופן בקרבו משמעויות נוספות, סמלים והתייחסויות לעניינים אחרים. תומס מאן, הגולה בארה"ב, משתמש במיתוס גרמני טיפוסי ביותר, כדי לערוך חשבון נוקב עם תולדות עמו, עם רוח התרבות הגרמנית ועם התרבות המערבית בכלל....

5.
חמש־עשרה שנה רקם תומאס מאן את הרומאן המונומנטאלי שלו ,"יוסף ואחיו". מה שהעסיק את הסופר הגדול בספר זה, הרי הוא היסוד התמיד אנושי, המתגלה ונעלם וחוזר ומתגלה בהיסטוריה האנושיים אפילו זו הרחוקה ביותר, הנעלמה אי־שם במעמקי העבר - במיתוס. בתקופה מזועזעת, אכולת איבה גזעית ויצרים? - תקופת השתלטות הנאציזם בגרמניה - פנה הסופר הדגול אל מיתוס העם היהודי ושאב ממנו, מאגדותיו וממידרשיו, הומר ליצירתו הגדולה, המוארת באור בינה ואהבת-האדם, והראה בה בדמותו של יוסף את צמיחתו של האני האנושי מתוך ערפילי דורות מן האגוצנטריזם אל הקולקטיביות: דרך-החיים של יוסף - מראיית עצמו בלבד, מן האהבה־לעצמו בלבד, אל יוסף המשביר, המציל שבטים ועמים מרעב. הספר פותח במסה מזהירה, שהיא מעין מסע אל מעבי העבר, אל חידות עמקי-הדורות. המסה משמשת פרולוג לספר ועם זאת מהווה שלמות לעצמה. הקורא שיקרא תחילה את עלילת הרומאן, הנפתחת עם "סיפורי יעקב", וישוב ויקרא את פרקי הפתיחה לאחר סיום הרומאן, ייטיב לרדת לעומקה של המסה....

6.
גוסטאב פון אשנבאך, סופר המקדיש את חייו, בעבודת-פרך יומיומית, מתוך משמעת שאין חמורה ממנה, לכתיבתו הסוגדת ליופי, נתקף יום אחד, בערוב ימיו, איזה תסיסה סוחפת, תחושה של להט נעורים עורגים אל המרחק – וכך הוא מוצא עצמו מתגלגל לוונציה. בבית-המלון נתקל מבטו בנער פולני כליל-יופי, ופרץ התשוקה אליו משחרר באיש המסוגף והנזירי נחשול נפשי שלוח-רסן, המתגלגל עד לשיא הבלתי-נמנע והבלתי-נשכח של הנובלה. ...

7.
8.
"טוניו קרגר", מסיפוריו המוקדמים של תומאס מאן, נשאר עד סוף ימיו הסיפור הקרוב לבו יותר מכולם, ולא קשה להבין מדוע: כל המוטיבים המרכזיים של יצירתו כמו נתמצו מראש בסיפור הזה, בצורה הפשוטה ואף התמימה משהו של הסופר המתחיל, המגשש עדיין את דרכו. הקונפליקט ש"טוניו קרגר" בנוי סביבו, המתח בין שני סוגי הוויה אנושית - ה"אמן", המייצג את הרפלקסיה האינטלקטואלית, את האסתטיציזם המיוסר, המקולל, המנותק מן החיים, והיפוכו של זה, ה``בורגני``, איש המעשה והחוויה הבלתי-אמצעית, החי את החיים כפשוטם וכנתינתם, בלי לדרוש במופלא ממנו - את הקונפליקט הזה ושלל הנגזרים ממנו (המוסרי מול האסתטי, הרציונאלי מול האירציונא-לי, ה"בריא" מול ה"חולה", האפוליני מול הדיוניסי, ההומאני מול הברבארי) אפשר למצוא בגלגולים שונים לאורך כל יצירתו של תומאס מאן, עד ליצירותיו האחרונות, 'ד"ר פאוסטוס' ו'פליקס קרול' ועד בכלל. "מוות בוונציה" נראה במבט ראשון כמין פיתוח משוכלל ומורכב יותר של הפרובלמטיקה הקרגרית. אך לאמיתו של דבר יש בו הרבה יותר מזה. בזיקנתו ראה תומאס מאן ב"מוות בוונציה" כמין יצירה נבואית - ולא בכדי, שכן הסיפור הזה, שנכתב ב1911-, חושף בצורה מדהימה את הזיקה הסמויה והרת-האסון שבין ההוויה האסתטית לבין הברבאריות, זיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם. הסגידה ליופי, שהסופר אשנבאך מקדיש לה את חייו בעבודת-פרך יומיומית, מתוך משמסת שאין חמורה ממנה, סגידה זו מתגלגלת בערוב ימיו בפרץ תשוקה הומוארוטית לנער היפהפה טאדז'ו, תשוקה המשחררת באיש המסוגף והנזירי נחשול אימתני של כוחות דמוניים, החוגגים את נצחונם הגדול בבכננאליה הפרועה הנגלית לו בחלומו - התפרצות מהממת של השתלהבות-יצרים ברבארית, שלוחת-רסן, שרוחו של ניטשה מרחפת מעליה. "מאריו והקוסם" נכתב מלכתחילה כניסיון מכוון ומודע להתחקות על טבעו של הפאשיזם ולחשוף את המנגנונים הפסיכולוגיים ואת יסודות היפנוזת-ההמונים העומדים ביסודו. השילוב בין הרובד האידיאי-האלגורי לבין המציאות הקונקרטית המעוצבת בסיפור הזה - שילוב שסופרים רבים חתרו אליו וסופרים רבים נכשלו בו - הוא פיסגה של הישג אמנותי. ומעניין שכבר ב1930-, עוד לפני שנתגלה הפאשיזם (שלא לדבר על הנאציזם) במלוא פלצותו, מרמז כאן תומאס מאן שאין דרך להיאבק בו ולנצחו אלא באמצעות המאבק האלים. הסיפור הקטן "לואיזכן", שנכתב כבר ב1897-, עשוי להיקרא בדיעבד כמין סקיצה מוקדמת ל``מאריו והקוסם``. שני הסיפורים דומים מאוד במיבנה-העומק שלהם, אך ב"לואיזכן", שלא כב``מאריו והקוסם``, אנו חוזרים ומוצאים את הזיקה הטמירה שבין האסתטיציזם לברבאריות, מוטיב הלובש כאן צורה גרוטסקית מגוחכת ומרושעת להפליא. בעצם זהו סיפור על רצח באמצעות המוסיקה, והניתוח המוסיקולוגי המדוקדק של האקורדים והמעברים מסולם מוסיקלי אחד למישנהו, המופיע בטקסט בעצם הרגע הנורא של ה``רצח``, הוא מופת של אירוניה שאפילו תומאס מאן לא יצר שכמותו אלא ברגעים נדירים של חסד. ...

9.
בשנת 1912 שהה תומאס מאן שבועות אחדים לצד אשתו בבית מרפא באלפים השווייצרים, ובשל הצטננות נבדק על ידי רופא, שמיד גילה "נקודה לחה בריאותיו". שנים רבות אחר־כך סיפר באחת מהרצאותיו: "הרופא הבטיח לי שאנהג בחכמה אם אישאר שישה חודשים להירפא. אילו הייתי שועה לעצתו, מי יודע, אולי הייתי עדיין שם. במקום זה כתבתי את הר הקסמים." גיבור ספרו של מאן בא כמוהו לביקור של שלושה שבועות בבית המרפא "ברגהוף" שבראש הר הקסמים, אלא שהוא דווקא נענה לעצת הרופא, נשאר שם, ובסופו של דבר מבלה שם את שבע השנים הבאות. על ראש הר הקסמים יצר תומס מאן מעין מיקרוקוסמוס של חברה רב לאומית אירופית. הוא שתל בה צעיר רגיל מן החברה הגרמנית הבורגנית, והנחית עליו שפע של השפעות שונות ומגוונות המביאות את הגיבור לעסוק במהויות הקיום האנושי. אט-אט מגלה הגיבור את החופש הגלום בהיותו חולה, חופש מהשכל הישר ומהמחויבויות שמטילה השגרה – החופש להיות הוא עצמו. הר הקסמים, מהבולטות ביצירותיו של מאן, ראה אור בשנת 1924 והיה לאחת הקלאסיקות של המאה ה-20. זוהי יצירה רבת שכבות, מאתגרת, עמוקה ומורכבת והיא מוגשת כעת בתרגום חדש לעברית. בסוף הספר מובאת הרצאה שנשא מאן על נסיבות כתיבת הספר. תומאס מאן, 1955-1875, סופר גרמני וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1929. בשנת 1933 הועלו באש ספרים פרי עטו ב"שריפת הספרים" ובשנת 1936 נשללה אזרחותו הגרמנית בשל התנגדותו לשלטון הנאצי. בשנת 1938 היגר לארצות הברית, שם המשיך לכתוב וליצור. בשנת 1952 עקר לשווייץ, שם חי עד מותו....

10.
אגדה הודית הוא סיפור בעל סימבוליקה מיסטית מרתקת. להלן מספרת האגדה שאושר-נישואים של הנאהבים ארך רק יום אחד ולילה אחד, כי בטרם התרוממה השמש בפעם השניה מעל ראש היער המלבלב אדמומי, שסוכת-נאנדה היתה שעונה עליו, והנה שרידמאן בא שמה ...

11.
12.
קיבוץ מרבית הסיפורים בכפיפה אחת, מאפשר, להתוודע למוטיבים המובהקים האפייניים לו, ולהקיש מאסופת הסיפורים על מכלול יצירתו. אף כי רוב גיבוריו של תומס מאן הם חריגים, ויוצאי דופן, מגוון הדמויות, שלעומק נשמתן הוא מצליח לחדור באופן אמין כל-כך, מרשים מאוד: בעל מום מנודה מן החברה, מאמין קנאי אחוז תחושת שליחות הלוקח את החוק לידיו (כמה אקטואלי אצלנו אחרי רצח יצחק רבין), ילד פלא שצמיחתו מצריכה טיפוח, מכאובי הבלות של אישה, ואף זיקת הגומלין שבין אדם וכלבו משתי נקודות המבט. קצרה היריעה ממי למנות כאן את שפע הדמויות ולתאר את עומק ההבנה של המחבר, קריאת הסיפורים המקובצים כאן תיטיב לעשות, זאת מם רשימה שנערוך. יצירתו הספרותית גדולה מענייני השעה, ונתייחד לה מקום רם בספרות העולם. (האנציקלופדיה העברית) ``...מאן ראוי שישובו ויקראו אותו, ואולי טוב נעשה אנחנו, אם נחדש את תרגומיו לעברית...`` (אלי שאלתיאל, הארץ/ספרים 19.6.96....

13.
תומס מאן (1895 ליבק - 1955 ציריך) קיבוץ מרבית הסיפורים בכפיפה אחת, מאפשר, להתוודע למוטיבים המובהקים האופיינים לו, ולהקיש מאסופת הסיפורים על מכלול יצירתו. אף כי רוב גיבוריו של תומס מאן הם חריגים, ויוצאי דופן, מגוון הדמויות , שלעומק נשמתן הוא מצליח לחדור באופן אמין כל - כך מרשים מאוד: בעל מום מנודה מן החברה, מאמין קנאי אחוז תחושת שליחות הלוקח את החוק לידיו (כמה אקטואלי אצלנו אחרי רצח יצחק רבין), ילד פלא שצמיחתו מצריכה טיפוח, מכאובי אבלות של אישה, ואף זיקת הגומלין שבין אדם וכלבו משתי נקודות המבט. קצרה היריעה מכדי למנות כאן את שפע הדמויות ולתאר את עומק ההבנה של המחבר. קריאת הסיפורים המקובצים כאן תיטיב לעשות זאת מכל רשימה שנערוך....

14.
הוד מעלתו הנסיך קלאוס היינריך האמין בכל מאודו שמילוי תפקידיו בדוכסות כרוך במשמעת ובהקרבה עצמית ללא כל פשרה. כל זאת - עד שפגש באקראי בעלמה ספולמן: צעירה עתירת נכסים, בעלת אופי אקזוטי ודעות ליברליות ובעיקר - מנוסה לאין שיעור מהנסיך בהילכות עולם. הנסיך, המחזר אחריה בדרכו האצילית והלא שגרתית, מגלה בתוך עצמו אישיות אחרת, לא מוכרת לו. הוא לומד להכיר דרך חיים אמיתית משידע בעבר ומהי משמעותה העמוקה של החובה. הוד מלכות הוא מן הרומאנים המרתקים ביותר של תומס מאן. לפנינו תיאור מדוקדק של דמות הנסיך וברקע - תיאורי חברה המצויה בשפל וחנוקה בדעות קדומות - עד שלפתע היא מתעוררת לחיים עם חדירת השפעות חדשות ורעננות של התקופה המודרנית....

15.
הקורא המכיר את כתביו של תומאס מאן יופתע מן הסתם לגלות, שבניגוד לכובד-הראש המאפיין בדרך כלל את יצירתו, "פליקס קרול: וידוייו של מאחז-עיניים" הוא רומאן קומי, וליתר דיוק פארודי. מאן מטפל כאן על-דרך ההומור בסוגיה שהעסיקה אותו כל ימיו: המתח הטרגי בין החיים (או השגרה הבורגנית המהוגנת) מכאן, לבין האמנות והכמיהה ליופי (המתנערת בהכרח מכל מהוגנות) מכאן – סוגיה נפתלת שהורתה ולידתה ברומנטיקה הגרמנית, ולהתמודדות עמהּ הקדיש הסופר את מיטב אונו וכישרונו. "פליקס קרול", שהוא הרומאן האחרון שיצא מתחת ידיו, הוא מבחינה ידועה גולת-הכותרת של פועלו הספרותי, ולוּ משום שכל מה שהוצג כקונפליקט טרגי ביצירות שכתב עד כה, החל ב"מוות בוונציה" וכלה ב"דוקטור פאוסטוס", נהפך כאן לקומדיה קלילה ומשעשעת להפליא. יתרה מזו, מאן לא הסתפק בפארודיה על הרומנטיקה לבדה: עצם השימוש במילה "וידויים" בשם הספר הוא רמז ברור למסורת עתיקה ומפוארת, שבראשה הווידויים של אוגוסטינוס ושל ז'אן-ז'אק רוסו – והלוא "וידוייו" של מאחז-העיניים הם בגדר סטירת-לחי מצלצלת לָרצינות, לכֵּנוּת ולכובד-הראש שספרות הווידויים חדורה בהם מעצם טבעה. פליקס, כמוהו כאמן הרומנטי, מתמרד בשם החירות והיופי נגד תפלותם המשמימה, רצופת המגבלות, של החיים בעולם הזה. כמוהו כאמן הרומנטי, כל הווייתו טבועה בחותם הבדידות והחטא. תפיסת הספֵירה האסתטית כפי שהוא מציג אותה ב"וידוייו" עומדת בסימן הוצאתו של האמן אל מחוץ לתחום החיים, אל מעֵבר לטבעי ומעל לאנושי; דוגמא מובהקת לכך ימצא הקורא בקטע היפהפה המתאר את אמנותה של לוליינית-הטרפז אַנדרוֹמָכֶה (ולא בכדי מיוצגת כאן האמנות על-ידי הקרקס דווקא!). תפיסת-האמנות הטרגית-הרואית של הרומנטיקה הגרמנית מתגלגלת כאן בפארודיה פרועה למדי. פליקס אינו אמן, וגם אין לו שום יומרה ליצור אמנות כלשהי. הוא פשוט נוטל את עצמו ואת חייו ועושה מהם יצירת-אמנות גדולה אחת, מִשחק בלתי פוסק בתחפושות, בחילופי-תפקידים, במעשי-מרמה ואף בפשעים למיניהם: בכל מקום שהוא מופיע נהפך העולם לבימת-תיאטרון, ופליקס עצמו לשחקן-וירטואוז, שכל מעשיו הם התגלמות של אסתטיציזם רדיקאלי, דהיינו מרוקן לחלוטין מערכים מוסריים, אך מלוטש בידיו בקפדנות ובחומרה עילאית. ובמילים אחרות: כל דבר שפליקס עושה, לרבות מעשי זיוף וגניבה, הוא בעצם בחזקת אמנות, שכן בכל פעולה מפעולותיו מתגשם ניצחונו של הרצון, כלומר ניצחונה של הרוח על החומר – ופליקס עצמו מדגיש זאת חזור והדגש; כוח-הדמיון, השאיפה לחירות מוחלטת ויצר-המשחק – אלו מצליחים להכניע שוב ושוב, לשמחת לב הקורא, את עריצותה הדכאנית של המציאות....

16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
רומן רחב-יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה התשע-עשרה. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם - גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של אחד מגדולי הסופרים במאה העשרים....

24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
"וכך, במהומה, בדימדומים, בגשם, הוא נעלם מנגד עיניו. חיה בטוב, הנס קסטורפ, בן אונים לחיים, בן לבב נאמן! תם ונשלם סיפורך. סיפרנו אותו עד הסוף; הוא לא היה קצר ולא היה ארוך, הוא היה סיפור הרמטי. סיפרנו אותו למען עצמו, לא למענך, כי הרי אתה צנוע היית. שלום עליך - - - אם תחיה ואם שם אחריתך! סיכוייך אינם טובים; אותו תענוג מחולות, שאליו נגררת, יימשך עוד כמה שנים קטנות, עמוסות חטא, ולא היינו נכונים לערוב במחיר גבוה לשובך בשלום. הרפתקאות בשר ורוח, שהעלו אפ פשטותך לדרגה גבוהה, הן יקיימוך ברוח עד מעבר לזמן אשר אתה כבשר-ודם, ספק אם תוכל להגיע אליו. הגיעו בחייך רגעים, בהם צמח לך, מתוך המוות ופריצות הגדר הגופנית חלום-אהבה מלא-חזון ורב-ממשל. האמנם תעלה פעם גם מקרב חג-המוות העולמי הזה, מתוך אש-קדחת זדונית זו, שהציתה מסביב את רקיע הערב המוריד גשמים, האם תעלה ותבוא פעם גם מכאן האהבה?"...

35.
תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929, חש על בשרו את שבריריותו של צֶלם אלוהים אל מול נביאי שקר ומחרחרי מלחמות כזב אסוניות. הוא למד בתוך עמו ומולדתו היקרים לו כמה קל להסיג את נפש האדם אל מחוזות הברבריות הרצחנית במסווה של לעג ותיעוב לאינטלקט כנחלת המעמד הבינוני. כי גם אם מוצדקת, לדבריו, ובלתי נמנעת הייתה הנסיגה מהרציונליות של המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה, הערכת יתר של תבונה לעולם לא תוליך לפורענות כמו זו שלה מסוגלת האי־רציונליות החוגגת כביכול יצר קדום וספונטני. אגדה עממית שיש לה מקום בשדה הפילוסופי והפסיכולוגי, עלולה להפוך לשקר רצחני בשדה הפוליטי. לכן "רעיון הדמוקרטיה, ההומניזם, השלום, כבוד האדם וחירותו" – "הפן הזה של הטבע האנושי הוא שנזקק לעזרתנו." ממגן הפטריוטיות הגרמנית היה מאן למגן ההומניזם האוניברסלי, כי הבין שללא חמלה בבסיס כל מחשבה ועשייה, בניית עולם טוב ומאושר יותר, כדבריו, לא תהיה אפשרית. נאומו זה ב-1943 יכול לשמש מעין מגדלור גם לנו כיום, ב-2024....

36.
37.
38.
39.
40.
תומאס מאן (1955-1875), מחשובי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, מחבר הספר הר הקסמים, התוודע אל האגדה על האפיפיור גרגוריוס, המתרחשת באירופה של ימי הביניים המוקדמים, בשלב מוקדם למדי בחייו, כשהיה סטודנט אורח באוניברסיטת מינכן, בהרצאותיו של הפרופסור לגרמניסטיקה וילהלם הרץ. ההרצאות עסקו במשורר הגרמני הרטמן פון אָאוּאֶה (von Aue) , שפעל בימי הביניים התיכוניים. הוא העלה את אגדת האפיפיור גרגוריוס על הכתב בתבנית של אפוס בחרוזים, ומאן מבסס במידה רבה את הגרסה שלו לאגדה על האפוס הזה. פון אָאוּאֶה עצמו ביסס את האפוס שלו על אפוס מוקדם בהרבה, שנכתב בצרפתית עתיקה. מאן היה מודע לקיומם של שני האפוסים, ובהתאם לכך הגרסה הפרוזאית שלו לאגדה מתרחשת בעולם ימי־ביניימי, ששזורים בו מרכיבים אירופאיים עתיקים מובהקים בכלל ומוטיבים גרמניים וצרפתיים עתיקים בפרט. בגרסה שלו לאגדה העתיקה מאן משתמש בכל הכלים של אוֹמנות הסיפורת המודרנית ויוצר רומן שהוא במידה רבה על־זמני ומנותק ממוטיבים לאומיים כלשהם. הנבחר הוא אחד הספרים המאוחרים והפחות ידועים של תומאס מאן. סגנון הכתיבה משובח ואומנותי, והסיפור גדוש באלמנטים קומיים ואירוניים וחובט בלא רחמים בממסד הנוצרי־קתולי. זהו התרגום השני של הנבחר לעברית. הספר כבר הופיע בשם זה בהוצאת ספרית פועלים בשנת 1962 בתרגומו של מרדכי אבי שאול, תרגום שזכה בפרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ז....

41.
42.
43.
רומן רחב-יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה התשע-עשרה. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם - גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של אחד מגדולי הסופרים במאה העשרים....

44.
סופר גדול כותב על הסופרים הגדולים שהיוו לו מקורות השראה. התוצאה אינטימית, נוגעת ללב ומרתקת. בעת שכתב את 'בית בודנברוק' החזיק מאן דיוקן של טולסטוי מעל שולחנו. גתה היה לו למורה רוחני כל חייו. צ'כוב, כתב, הכיר לו את האינטנסיביות של היצירה הקצרה; דון קיחוטה הנאבק בתחנות הרוח שימש לו מעין מודל רוחני כאשר נאבק במפלגה הנאצית השולטת בארצו. על כל אלה כותב מאן מתוך יכולת סיפור עילאית שאינה נופלת מזו של הרומנים שלו, עד כדי כך שלעתים נדמה שמסותיו הן בעצמן רומנים קטנים ותמציתיים על אותם כותבים גדולים. בספר זה מקובצות שבע מסות מרכזיות ומייצגות מתוך העשרות שכתב מאן. קריאתן תהיה בה-בעת גילוי מרעיש ותענוג מוכר עבור כל אוהביו בעברית, שעד כה נחשפו רק לפרוזה פרי-עטו....


טוב אני חסיד של תומאס מאן אז משוחד, ראו הוזהרתם. טוב 2: אני אפילו חסיד לא פחות של גיתה אז בכלל משוחד. לקחת את הביוגרפיה של גיתה משם כתב את ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
טוב תראו, אני לא מבקר טוב ושווה לכם לא לשמוע לעצות שלי, פשוט משום שאני חושב לרוב אחרת, זה בילד אין, לא דווקא שכזו. יוסף ואחיו של מאן, איך לו... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אין לי המון מה להוסיף על הביקורות שכבר כתבו כאן למעט מספר נקודות סובייקטיביות שלי: 1. עבורי הספר זרם ולא שיעמם לרגע. כמעט לא יכולתי להניח ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
האם אתם מכירים את המלחין הגרמני הגדול אדריאן לוורקין? האם האזנתם לפחות לאחת מיצירותיו הגדולות? התשובה היא, כפי הנראה – לא, מפני שאדריאן לו... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
ראשית, למה נקרא הספר "הר הקסמים"? יש אנשים שמשתעממים מקסמים, יש שמפחדים מהם ויש שמתמסרים להם. בנובלה שלו "מריו והקוסם", הציג תומאס מאן קוסם מ... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור על שושלת בודנברוק בגרמניה החל מתחילת המאה ה-19. אנחנו עוקבים אחר ארבעה דורות של המשפחה, משפחה בורגנית של סוחרי חיטה. הסיפור מתחיל כאש... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ