ביקורת ספרותית על בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק (שני כרכים בספר אחד) מאת תומאס מאן
ספר טוב

---

סיפור על שושלת בודנברוק בגרמניה החל מתחילת המאה ה-19. אנחנו עוקבים אחר ארבעה דורות של המשפחה, משפחה בורגנית של סוחרי חיטה.
הסיפור מתחיל כאשר המשפחה נמצאת בשיא השגשוג הכלכלי והמעמדי שלה, מתוארים הארוחות והנשפים שהם מארחים בהם את בני מעמדם באחוזה המפוארת שלהם, מתוארים גם לפרטי פרטים הרהיטים, סידורי השולחנות והמאכלים שמוגשים כמו גם האורחים, משלח ידם וקשריהם עם הבונדברוקים.
לאט, עם חלוף השנים אנחנו מתוודעים לתומאס בודנברוק, אחיו כריסטיאן ואחותם אנטוניה שבהם עוסק רוב הספר.
שלושת האחים שונים זה מזה באופיים, שאיפותיהם ובהתמודדות שלהם עם הדרישות והציפיות של בני המעמד הגבוה מאנשים ברמתם.
מתוארת למשל, בצורה נוגעת ללב אבל הומוריסטית בעת ובעונה אחת, הרומן של אנטוניה (מכונה טוני ברוב הספר) עם פשוט עם (באופן יחסי) בעת חופשה ולאחריה האופן שבו הוריה דואגים לפרק את הקשר הזה כי השידוך אינו הולם את מעמד המשפחה. בהמשך הם גם מוצאים לה שידוך חלופי שגוזר עליה זוגיות אומללה.
גם כריסטיאן לא מוצא את עצמו ומצליח שוב ושוב להביך את משפחתו בהתנהגותו הלא-מכובדת, בעיקר עקב חיבתו לבלות בברים, עצלנותו בנוגע לעזרה לעסק המשפחתי וחיזוריו אחר הנשים הלא נכונות.
תומאס הוא הצלע הרצינית והמוצלחת (לכאורה) והוא ממשיך בניהול העסק המשפחתי ולא פחות חשוב בניהול המשפחה עצמה.
אך עם הזמן עסקי המשפחה מדרדרים (זה לא ספוילר-רשום גם בגב הספר) וגם הוא לא מלקק דבש.

זהו רומן איטי, אין בו דרמות ענקיות או טוויסטים, העלילה היא צפויה ברובה ויש קטעים מעט מייגעים
אבל יש בו גם תיאור מאוד יפה ואמין של חייה של משפחת אצולה במאה ה-19, על העיסוקים היומיומיים שלה, הקונפליקטים והחברה הגבוהה באירופה של אותה תקופה. הכתיבה יפה מאוד בעיני כי היא מצליחה לשלב שפה גבוהה ועל ידי כך לשקף את התקופה והמעמד אבל גם להיות מספיק זורמת ועם הומור כדי לא להכביד מדי, כי 697 זה גם ככה קצת כבד.

לסיום עוד פרט שולי: הגרסה שאני קראתי באותה הוצאה היא של כרך אחד של 697 עמודים כולל הסוף דבר

» ביקורות נוספות של פפיון2
» ביקורות נוספות על בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק (שני כרכים בספר אחד)