“"הר הקסמים" של הסופר תומאס מאן, פורסם בשנת 1924, ומספר את סיפורו של האנס קסטורפ שמגיע ל"ברגהוף" השוכן גבוה על ההר, כול הדרך מהמבורג הגרמנית ל"דפוס"- הר שוויצרי שם שוכן מרכז ההבראה לחולים.

פרק ראשון- ההגעה, חדר מספר 34, במסעדה:
אנס קסטורפ ייפגש עם בן דודו יואכים, שחלם על קרירה צבאית לפני שחלה בשחפת. שניהם בשנות ה-20 לחייהם, הוא יכיר לו את "ברגהוף", יכך אותו למסעדה, לקפיטריה, לחדר 34 , שם יתחסן אנס קסטרופ. בהמשך הוא יכיר לו את ד"ר קרוקובסקי בלילה. אנס קסטרופ אמר למורת רוחו של הרופא שהוא בא לשלוש שבועות בעקבות הצטננות, אין בכוונתו להישאר עד להודעה החדה במרכז ההבראה כשאר החולים.

פרק שני- על קערת הטבילה וסב בשתי דמויות, בית משפחת טינפל והווייתו הערכית של האנס קסטטורפ:
"אביו הקשיש, הסנטור האנס לורנץ קסטורפ, האריך ימים אחריו (..) גם הוא מת מדלקת-ריאות". (ע"מ 22).
אביו, סבו ואימו, כולם מתו בילדותו של האנס קסטרופ. האם בלידה, ובגילאי 7,8 של הגיבור מתו בזה אחר זה האב והסב מדלקת ריאות.
אנס קסטורפ יעבור לגור עצל משפחת טינפל- שם הקונסול טינפל ישמש כאפוטרופוס שלו. אנס קסטורפ לומד הנדסה, רוצה לבנות ספינות ולהתקיים בכבוד- "ומאחר שהאנס קסטורפ רצה להעניק לעצמו הפוגה בטרם יתפוס את מקומו בחברת "טונדר את וילמס", לא היה זה אלא טבעי שייסע לשם ויארח לבן דודו המסכן לחברה- שניהם יפיקו מכך תועלת. הקיץ היה בעיצומו כשקיבל את ההחלטה לנסוע. הימים היו ימי יולי האחרונים. הוא נסע לשלושה שבועות. (ע"מ 37).

פרק שלישי:
"הארוחה כבר הייתה בעיצומה. האולם טבל בלבן מרוב מ רוב כוסות חלב (..) "לא", אמר האנס קסטורפ לאחר ששוב התיישב במקומו שבקצה השולחן בין התופרת האנגליה ופרש את המפית בקפידה, הגם שעדיין הרגיש מלא מארוחת הבוקר. "לא", אמר. "אלוהים ישמור. אני אף פעם לא שותה חלב, ובוודאי לא בשעה כזאת. אולי יש לכם בירה פורטר (..) לא הייתה בירה פורטר, אבל היא הבטיחה להביא לו קולמבחר ואף קיימה את ההבטחה . (..) הוא גם לגם כוס בירה קלויה ועליה פרוסת פרוסת בשר מעושן. (..) הוא גם התבונן בקהל המתארחים. בתודעתו כבר החל ההמון להתפלג, דמויות יחידות הזדקרו אט-אט". (ע"מ 66).
אנס קסטורפ מתחיל להתאקלם לכפר ההחלמה "ברגנוף". הוא לא סובל את זוג הרוסים המשתכנים צמוד לחדרו שעושים רעש של התעלסות ולא נותנים לו לישון. יושב עם החולים בקפיטריה, נתקל באנשים חולים, אחרי ניתוח שנשארו רק עם ראה אחת (לאחר הניתוח). אנס קסטורפ פוגש את לודוביקו סטמבריני שבדיאלוגים (ובעיקר מונולגים) מנסה לשכנע את אנס קסטרופ לעזוב את כפר המרפה ולחזור לחייו, מנגד יואכים צימסן, בן דודו שנימצא כבר מעל שבעה חודשים משכנע אותו להישאר מעבר לשלוש שבועות להחלמה מלאה.

פרק רביעי:
"טראח!" אמרה הקווקה הזקנה. "זאת היא . לא צריך להרים את העיניים כדי להיווכח מי נכנס. כמובן, הינה היא הולכת. וכמה מלבבת ההליכה שלה, ממש להיווכח מי נכנס. ממש כמו חתלתולה שמתקרבת אל קערית החלב! הלוואי שיכולנו להחליף מקומות ישיבה, כדי שתוכל להתבונן בה בנחת ובלי להתאמץ, כמוני. אני מבינה שאתה לא מעוניין להפנות תמיד את הראש לכיוון שלה. אלוהים יודע מה הייתה מדמיינת אילו הייתה מבחינה בזה... עכשיו היא אומרת שלום לחברים שלה... כדי בכל זאת שתציץ לשם פעם, כל-כך נעים להסתכל עליה (..) כן היא אישה מקסימה , וגם מפונקת, ולכן היא כ"כ מרושלת . עם אנשים כאלה אין לך ברירה אלא לאהוב אותם, בין שתרצה לבין שלא, כי כשהם מעצבנים אותך בהתנהגות המרושלת שלהם, העצבנות היא עוד מניע לחבב אותם. (..) דבריה החושניים חלחלו לדמו של האנס קסטרופ המסכן וחדרו עד לשד עצמותיו". (ע"מ 129). קלודיה שושא בת ה- 28 , היא חולה ותיקה ונחשקת בעל מראה סלאבי. היא משחקת עם האוכל בארוחות המשותפוס, הופכת לחם לכדורים. האנס מתאהב בה והחולים בברגנוף שמים לכך לב. לאורך הפרק הרביעי הגיבור יורד לעירה לעסות קניות, משחק בשלג עם בן דודו יואכים ומתרג לקראת עזיבתו:
"נקווה שלכל הפחות נחתה פה", אמר יואכים, "ושתחזור הביתה בכוחות מחודשים."
"כן", השיב האנס קסטורפ, "ואני אמסור לכולם דרישת שלום ממך, ואומר להם שאתה תחזור הביתה בעוד חמישה חודשים לכל המאוחר. האם נחתי? אתה מתכוון לשאול אם הספקתי לנוח בתקופה הקצרה הזאת? אני משער שכן. אפילו בתקופה כ"כ קצרה , סביר להניח שבסופו של דבר הייתה מנוחה כלשהי. מה שכן,, נחשפתי לרשמים חדשים פה למעלה, חדשים מכול הבחינות ומרגשים מאוד, אבל גם מתישים נפשית וגופנית, ואני לא מרגיש שסיימתי להטמיע אותם. בכלל, קשה לומר שהתאקלמתי; והרי התאקלמות היא תנאי הכרחי לכל מנוחה. (ע"מ 153). למרבה הצער, להאנס קסטורפ עלה החום ותקוותו לחזור לשגרת חייו בהמבורג ולהחלים מתבדה.

פרק חמישי:
"ובכן, ערב חג המולד הלך וקרב, עמד פתאום בפתח, ולמחורת היה למציאות. מאז אותו יום שהאנס קסטורפ נוכח להפתעתו שכבר מדברים על החג חלפו כשישה שבועות:
פרק זמן שבחישוב אריתמטי השתווה למלוא תקופת השהייה המקורית שלו בבית המרפא בתוספת התקופה שבה היה מרותק למיטה. בדיעבד הייתה תקופה ראשונה זו פרק זמן ארוך, בייחוד המחצית הראשונה זו פרק זמן ארוך, בייחוד המחצית הראשונה שלה, ואילו לאותם שישה שבועות עד לחג המולד הייתה משמעות זעומה, כמעט אפסית". (ע"מ 269).
בפרק-"מחול המוות" ימותו חולה אחר חולה בכפר המרפא. כך ימות "רוכב הסוסים" ואנס ויואכים יבוא לניחום הבלים. החולה – פון מלינקרוט תעזוב את בית המרפא, ובחרה לגסוס לבדה אחרי אין סוף התארחויות הבראה שלא צלחו. אנטון קרלוביץ' הרוסי המבוגר החביב יספר לבני הדודים אנס ויואכים מעשיות שובות לב, בעודו על ערש-הדווי. לבסוף כול העניין נגמר במסיבת חג המולד בבית המרפא.
"אין הרבה מה לחשוב לחשוב בעניין הזה. אתה גברבר מהוגן, ממשפחה טובה, בעל מראה מצודד, תלמיד צייתן של חונכיו, שבקרוב יחזור לשפלה כדי לשכוח לחלוטין שדיבר פה אי פעם מתוך חלום, כדי לתרום לקידום ארצו ולחיזוק מולדתו בעבודה נאמנה במספנה. (..) ומה עם החום שלי? מאיפה הוא בא?".
"תפסיק גבר, המקרה שלך חולף וחסר משמעות". (ע"מ 320).
במסיבת חג-המולד בסוף הספר האנס קסטרופ הגיבור בן ה-24 , בלונדיני עם עיניים כחולות סוף-סוף מדבר עם קלודיה שושא, בחירת-ליבו. היא צוחקת מהחום 37 המדומה שלו, ואומרת לו שהיא וחבריה עוזבים את כפר המרפא לצמיתות.

"הר הקסמים"- הוא רומן חניכה של האנס קסטרופ הצעיר, שנאלץ לבלות את שנות ה-20 בכפר מרפא מרוחק. הוא ייעזר בבן-דודו יואכים צימסן החייל בדימוס לצלוח את השהות בבית המרפא. סיימתי את החלק הראשון לספר, מלא האדרנלין לקראת החלק השני. הרומן המדבר על זמן, בריאות וחולי, פוליטיקה ונושאים נרחבים נוספים ומרתקים בעלי הומור שחור. התרגום החדש בעברית עדכנית הופך את הקריאה ל"זורמת" על אף הנושאים הקשים, את העותק של התרגום הישן שהיה אצלי מסרתי מתנה, בדרכי להתחיל את החלק השני.”