ביקורת ספרותית על הר הקסמים א-ב מחודש - 2 כרכים מאת תומאס מאן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 בספטמבר, 2012
ע"י פָּלִימְפְּסֶסְט


(זאת התרשמות אחרי סיום הכרך הראשון)
במשך כחודש לאחר שקניתי אותו, שכב כרך א' של הר הקסמים, סימניה באזור עמוד 30, כאבן שאין לה הופכין על יד המיטה שלי בבסיס. חברה לחדר התעניינה על מה הספר, והצלחתי רק לנסח "רומן גרמני מהמאה ה20 על בחור שנוסע לבית הבראה בהרים". תיאור כזה היה מספיק כדי לחסל התעניינות של ביבליופיל ביצירה הכתובה, שלא לדבר על הרתיעה המיידית של אותה חברה לחדר מהיצירה המדוברת.
אבל טעיתי (או שתומאס מאן ניסה להטעות). כי אחרי עלייה איטית על צלע ההר עליו שוכן "ברגהוף", עלייה בה מלווים את הנס קסטורפ הצעיר והתמים מארץ השפלה אל ארצם של יושבי מעלה, ומתחילים בעצמנו להרגיש את אווירת העולם הבנאלי מתפוגגת עם החמצן המתדלדל בגבהים, מתגלה לאיטו עולם חדש ושונה, עם תחושה לא נוחה שאתה בכל זאת מכיר אותו, עם מתח סמוי ותעתוע מתמשך שמביא אותנו זרים, תועים ותוהים אל פסגת ההר שם יתחיל הסיפור באמת.
ומאותו רגע של העפלה לפסגה, אי אפשר להניח את הר הקסמים מהידיים. אני חושדת בתומאס מאן שהיה קורא מחשבות ובוחן כליות ולב, כי תיאוריו המעמיקים לנפש הדמויות שלו מופלאים בעיניי. הבחנות שהן מבריקות ומאתגרות כשם שהן מכות בך כאמת פשוטה, על יחסי אנוש, אהבה, זמן, מחלה, מוסר, הומניות, מוסיקה, נצרות, גיל הנעורים ועוד עשרות נושאים וסוגיות, החל מתענוגות העישון ועד תיאור מפעים של תהליך ההתאהבות על שלל תוצאותיו הפיזיות והרגשיות.
קשה לכסות בהתרשמות אחת את הכרך העצום הזה, את הרבדים הרבים שלו, את הגותו, את ההומור, השנינות ורוחב היריעה (מלחמה ומרד, שמרנות ומודרניזציה, החברה האירופאית בכלל והגרמנית בפרט, ובלי לרגע לשכוח שמדובר בסיפור ולא במסה היסטורית-פילוסופית).
אבל אם יש דבר אחד שהעביר אותי מהתעניינות שקטה לקריאה נלהבת, הוא בלי ספק כשרונו העצום של מאן לקחת סיטואציות מציאותיות ולהפוך אותן על ידי הומור וחדות מבט לבעלות צבע חדש, ולגרום לקורא להתנסות בדיוק באותם רגשות שחוות הדמויות, עד כדי הסמקה יחד עם הנס קסטורפ הנבוך, ששכניו הלא צנועים מהחדר הסמוך מפריעים מאוד לשנתו בלילה בגלל הקיר הדק (ולמירב הזעזוע שלו גם למנוחה במהלך היום), ואחר כך הוא נמנע בעקשנות מלהיתקל בהם במסדרון. מאן עומד על ידך בעת הקריאה, ומידי פעם חובט בצלעותייך במרפקו, בחיוך יודע כל, מצביע לעבר אחת מדמויותיו ואומר מאחורי גבה, "תראה כמה אהבה הושקעה בכתיבה של זו, עכשיו נצחק ביחד על חשבונה".
וזאת הגדולה של הספר, שעשוי להרתיע קוראים בעקבות דימוי כבד-מייגע-טרחני בגלל היותו "רומן גרמני מהמאה ה-20". הוא עטוף הומור, אירוניה, ביקורת חריפה, קלילות חייכנית לרגע אחד ואחר כך עומק יפיפה, פילוסופי וקודר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
נטשתי את הספר בערך... בעמוד 30 היה נדמה לי שהשיעמום רק יילך ויגבר, על כן אני מודה לך על הסקירה הזאת כי בעקבותייה אנסה שוב.
עולם (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
קראתי לפני שנים רבות ומאד אהבתי... האם התרגום לא התיישן?
חמדת (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת איכותית ומהנה. אולי פעם ....
פָּלִימְפְּסֶסְט (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
קוג'ו ועומריקו צריך להודות שבמשך החודש ומשהו שקראתי את כרך א', קראתי שני ספרים נוספים קלים יותר. קשה מאוד לקרוא אותו בצורה רציפה בגלל כמות הנושאים שהוא מטפל בהם, מה גם שהתרגום הישן (שנות ה50) מקשה עוד יותר. אז החשש ממנו מובן, והוא באמת דורש מצב רוח מתאים (וריכוז, ועירנות...), אבל הרווח ממנו עצום. מאן היה מודע כנראה לנטייה שלו להיות מאתגר, אז יש הרבה אתנחתות נחמדות בדרך. צריך לקחת בחשבון שהוא איטי ועם מעט עלילה, אבל באמת מרתק.
פָּלִימְפְּסֶסְט (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
אנקה, לא קורא בים ומיכל תודה (:
cujo (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
בקורת יפה מורקמי ויער נורווגי עשו לי הכרות עם הספר ואת ממש עושה חשק לקרוא אותו למרות שאני שותף לחשש של עומריקו...
omriqo (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
אז יש תקווה, מה? חושש במידה מסוימת לגעת במאן. נראה לי שצריך מצב רוח מיוחד. ניסיתי בזמנו את בית בודנברוק שנחשב קליל יותר ונתקעתי. גם התקופה היתה לו מתאימה.
תודה, הסקירה שלך עושה חשק לנסות
מיכל (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מקסימה שהוסיפה לרשימה הארוכה שלי ספר שכנראה לא אוכל לעמוד בפניו
לא קורא בים (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת יפה מאוד הוא מחכה לי כבר על המדף איזה חודשיים אבל עוד לא הספקתי להגיע אליו... בקרוב גם אני אטפס על הר הקסמים
אנקה (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
איזו כתיבה מסוגננת ונעימה לקריאה. יפה, פלימפססט.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ