ביקורת ספרותית על לוטה בויימר מאת תומאס מאן

---

טוב אני חסיד של תומאס מאן אז משוחד, ראו הוזהרתם.
טוב 2: אני אפילו חסיד לא פחות של גיתה אז בכלל משוחד.

לקחת את הביוגרפיה של גיתה משם כתב את ״יסורי ורתר הצעיר״ והשפעתו של ורתר על עולם הספרות ובכלל זה סיפור בפני עצמו.
מה קורה שבערוב חייו נפגש גיתה עם לוטה, הלו היא שרלוטה מהספר ״יסורי ורתר״ ואיך ספר יכול לשנות חיים של אדם שעליו נכתב הרומן הקשה זה דבר מאוד מסובך ומאן, כמו מאן, עושה את זה באופן פיוטי כמעט. הוא מלחין למעשה סיפורים צדדיים מרתקים שאיכשהו נשזרים באהבה הקדומה ההיא בין גיתה ללוטה.
בקצרה: מדובר בביקורה של לוטה בויימר, מה מביא איתו זכרונות, אשליות, כעסים ועצב. עם זאת כל תושבי העיר באו לראות את אותה אישה שעליה נכתב הרומן כשהתאכסנה בבית מלון לקראת ביקורה את אחותה בעיר. ברור מהספר שגיתה נחשב ליהלום הגרמני שבכתר ועדיין בויימר האגדה של העיר. כמובן שמשם הדרך לפגוש את אהובה לשעבר שבחרה באחר על פניו זו מהות הסיפור.

מאן מתאר את הדברים באופן מרהיב, הוא טווה סיפור אהבה מן העבר למסכת רגשות עכשווית, מערכת ציפיות ממפגש לאחר שנים רבות והספר תלוי בין כל הדמויות שסביב ועד לדמויות עצמם גיתה ולוטה שהם אנטי גיבור, אנשים שלא סגרו את מעגל החיים והציפיות מהמפגש גבוהות ומאן לא יתן לכם כל כך מהר את סגירת המעגל, למעשה המפגש יהיה....

ספר מצויין לחובבי הפוסט רומנטיקה הגרמנית שמתנגשת עם מציאות פסיכולוגית מורכבת של רגש מהול בעצב וחרדה לקראת סוף החיים או השוני שאדם עובר במהלך חייו. שרלוטה כבר לא אותה אישה יפה כהלנה מטרויה אלא אישה מבוגרת ומפוכחת מתלאות החיים וגיתה, גיתה הוא גיתה, אינטלקטואל ואיש פדנטי עד כאב שהבעת רגשות הוא יודע לעשות באמצעות פואטיקה ופחות במפגשים מאז שהתאכזב בצעירותו.

התרגום של צבי ארד כרגיל ברמה מעולה, אני כמעט רוכש אוטומטית תרגומים שלו.

הציון שלי: 8 מתוך 10

» ביקורות נוספות של פאוסט
» ביקורות נוספות על לוטה בויימר