הסיפור עוסק בפון אשנבאך, אציל וצאצאם של אנשי צבא, אמן רב תהילה ועושר, שמקום מושבו במינכן. אדם שהמילה הכתובה והמדוייקת נר לרגליו ותהילתו בשל כך רבה. פון אשנבאך מחליט לצאת לנופש במקום מסוים באירופה וכשזה לא עולה יפה הוא עובר לוונציה. בוונציה הוא מבלה בנעימים בעיר המעטירה, נע ונד בין שכיות החמדה שלה ונהנה ממטעמיה עד שעיניו נופלות על עלם יפה תואר, מעשה אלוהות שאין שני לו.



בתחילה לא מניח פון אשנבאך לעצמו להסחף ברגשותיו והוא מביט בנער, המלווה באימו ואחיותיו מבית האצולה הפולני, כעל שכיית אמנות מבית היוצר האלוהי. אלא שאט אט רגשותיו של פון אשנבאך יוצאים מכלל שליטה, הסיפור מסתבך ומגיע לסופו הטראגי.



אפשר להתבונן בסיפור הזה כעל המשחק הוותיק בעולם בין האיד לאגו. אפשר לראות בזה מעין חטא ועונשו. צריך רק לזכור באיזו תקופה נכתב הסיפור - ראשית המאה הקודמת - ולהבין שזה סיפור די יוצא דופן, שנכתב בעוצמה ונקרא כמעט כסיפור מתח.



התרגום מצויין, הסיפור קולח למרות שכל משפט חקוק בסלע וחוסר שימת לב לדקה מצריך חזרה על הפסקה כולה.

כמה סיפורים שמאוגדים בקובץ אחד, כאשר המרכזי מבינהם הוא "מוות בוונציה".
למי שעדיין לא מכיר את תומאס מאן אז כדי שיכיר. סופר מן המאה הקודמת. גרמני שבסופו של דבר (אם אני לא טועה אחרי שהוא נפתר) נחשף שהוא היה הומו. וניתן לראות לזה ביטויים בסיפוריו (בעיקר במוות בוונציה).
הסיפור הראשון הוא סיפור מאוד חזק, על מחלה, מוות, בדידות, ותאווה. ישנו עוד סיפור שאני לא זוכר את מיקומו או את שמו, אבל הוא מדבר על שיגעון של אדם, ומסכנות של אדם תחת ההתעללות המזוועיה של אשתו.
מקבץ נפלא של סיפורי של מאן. פסיכולוגיה אנושית והתנהגות אנושית בצורה המוקצנת ביותר. מומלץ לאנשים שמוכנים להשקיע בספרים שהם קוראים. (למרות שהתרגום לספר בהחלט קריא ומהנה).

ספר מעולה .
במיוחד שתי הנובלות, מאריו והקוסם , טוניו קרגר.
לא קשה לקריאה , לא ארוך. גאוני.

האמת, התאכזבתי. שמעתי כל כך הרבה על מוות בוונציה, עד שלא האמנתי שהוא ממש שעמם אותי.