ביקורת ספרותית על בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק (שני כרכים בספר אחד) מאת תומאס מאן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בינואר, 2017
ע"י צילה


שנון, לעתים מצחיק בהומור האירוני שלו ומעל לכל מענג.

חווית הקריאה,

זהו ספר שבו הקריאה נעשית צעד קדימה ושניים אחורה. עברתי תהליך שונה בקריאת הספר, לא לסיים מהר ולרוץ לספר הבא. ליהנות מהספר הנוכחי , מהאווירה והתוכן העשיר אשר הוא מציע. כבר בתחילת הקריאה בהגיעי לפרק השני, מקץ קריאתם של חמישה עשר עמודים, הבנתי כי איני מבינה דבר וחצי דבר. חזרתי שוב לתחילת הפרק והתחלתי לרשום את כל הדמויות אשר הופיעו לי, הקריאה השנייה שינתה את התמונה לחלוטין.

תיאור הפרטים,

תומאס מאן בספרו אינו מחמיץ אף פרט. הוא נכנס לפרטי פרטים, אם של הנוף אם של הלבוש, עיצוב החדר. בעצם הכניסה לפרטי פרטים, מאפשרים לדמיין ולתאר את הנוף והחיים כפי שהיו בתקופה ההיא, המאה ה19 בעיירה ליבק. הנאה בפני עצמה. לעתים גרמה לי מעט בלבול, שמרב פרטים שכחתי על מסופר הפרק, והייתי צריכה לחזור כמה פסקאות קודם להבין. עיצוב החדרים והגנים לפי התיאור של תומאס מאן, מהממים ביופיים.

הדמויות,

תיאור הדמויות, נעשה לעתים בצורה אירונית, גרמה לי לגיחוכים מעת לעת. המעקב אחר הדמויות, אופן ההתנהגות אחר ארבעה דורות, גרמה לי לעונג רב. היוהרה , הכבוד מהווים מרכיב מרכזי בדורות הראשונים. חוויה בפני עצמה.

ההיסטוריה ,

בעת קריאת הרומן, מרגישים אותה ברקע. מרגישים את מלחמת המעמדות, זרמים ותקופות מרגישים אותם כמו רוח הנושבת בצמרות העצים.

במהלך הקריאה, היו פרקים שאהבתי במיוחד. כמו למשל הפרקים אשר עסקו בנגינת יצירות של ריכארד ווגנר, יום בחייו של האנו בבית הספר.
אחרית הדבר מעשירה מאוד.

נהניתי מאוד, מומלץ.
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה לי יניני.
צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה לכם חגית ודני בר. חיממתם את ליבי.
חגית (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה דני.
דני בר (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חגית-
דימוי מקסים. אכן היה בביקורת הזו משהו שונה.
חגית (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
יפה הביקורת שלך, כמו ריקוד.
דני בר (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
סקירה סדורה, מפורטת ואחוזת התלהבות עד שהיא מדביקה גם את הקורא.
נהדר!
לי יניני (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
צילה תודה. יופי של סקירה
-^^- (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
הו, הבנתי. ואני רואה לפי התלהבותך מהספר שהוא הצליח לכתוב על תקופה שלא הכיר... בטח עשה מחקר מעמיק כי אחרת נשגב מבינתי להבין איך הוא הצליח לרשום בצורה כה אמינה.
צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תומאס מאן, נולד ב 6 ביוני 1875, ליבק גרמניה –ונפטר ב 12 באוגוסט 1955 את הספר הוא כתב מתוך אירוניה, כי חשב שהמאה ה19 הינה הכי גרועה. אך נוכח בטעותו, לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא לא רצה לכתוב ספרים נוספים על המאה ה19, אך כשנוכח כי המאה ה20 גרועה יותר, חזר לכתוב ספרים על המאה ה19.
-^^- (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
למען האמת, סיפקת לי תשובה הולמת. תודה לך. [משום מה, חשבתי שתומאס מאן חי במאה ה-20, אבל בעקבות התשובה שלך נוכחתי בטעותי]
צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה לך סקאוט. לגבי השנים קצת קשה לענות על השאלה, כי בעצם הוא מדלג לאורך החלקים בין השנים. בחלק הראשון הוא מתחיל ב 1835, ובחלק האחרון הוא מזכיר את 1871.
-^^- (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מקסימה, אני צריכה להגיע אל הספר מתישהו. כבר זמן מה ברצוני לקרוא אותו.
וצילה, שאלה, באילו שנים הספר מתרכז?
צילה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה סנטו וכרמליטה. בטח שמוזכרים המרציפנים.
מורי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני ממש לא סובל את תומס מאן.
כרמלה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מה שסנטו.
וגם, אין על המרציפנים של ליבק. מוזכרים בספר?
בפיסקה ראשונה או שנייה באחד מספריו של מאיר שלו הוא מספר עליהם.
משה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה על הביקורת היפה. נמצא אצלי על המדף כבר הרבה זמן, מקווה להגיע אליו בקרוב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ