ביקורת ספרותית על פליקס קרול - וידוייו של מאחז עיניים מאת תומאס מאן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 בינואר, 2017
ע"י טרי


היצירה הזאת של תומאס מאן היא פסגת הספרות היפה. והתרגום של נילי מירסקי הוא תענוג צרוף.
מי שמעריך ספרות יפה ושפה גבוהה מאוד ייהנה מאוד מקריאת פליקס קרול - וידויים של מאחז עיניים. אני נהניתי.
בנוסף מאוד נהניתי מסוג ההומור שמאן שוזר בכתיבה ומרוחב היריעה הנפרשת לעיני הקורא על תקופה, תרבות, יידע וכללי התנהגות בין קרובים וגם בין חברים.

ציטוטים:
"אבל האדם, כך אנו שומעים שוב ושוב, מוצאו מן הקוף, לא כן?"
"מרקיז יקר, מוטב שנאמר כך: מוצאו מן הטבע ושורשיו נטועים בו. אל לנו להסתנוור מן הדמיון בין האנטומיה שלו וזו של הקופים היותר מפותחים - יותר מדי רעש כבר הקימו בעניין זה. בעיניו הכחולות, עטורות הריסים, של החזיר וכן בעורו, אתה מוצא יור מן היסוד האנושי מאשר בכל שימפנזה - כשם שגם גופו העירום של האדם מזכיר לנו לא פעם את החזיר. ואילו מוחנו, שמבנהו מורכב ומשוכלל כל כך, קרוב יותר מכול אל מוחו של העכברוש. קווי דמיון לפרצופיהן של חיות אתה מוצא בקרב אנשים על כל צעד ושעל, אתה רואה את הדג ואת השועל, את הכלב, את כלב-הים, את הנץ ואת הכבש ... הו כן, אדם ובהמה קרובים זה לזה לא מעט!"

ממליצה בחום!
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני שנה ו-5 חודשים)
תמיד אהבתי את ספריו של תומאס מאן ואני שמח שהתרגום רק תרם ליופיו של הספר.
והציטוט....חזיר, עכברוש...אנחנו? כך הוא חושב עלינו? חח





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ