ביקורת ספרותית על יוסף ואחיו [מחודש, 3 כרכים] מאת תומאס מאן
ספר טוב

---

את יוסף ואחיו החלטתי לקרוא אחרי שסיימתי, פרק אחרי פרק, את ספר בראשית. אני רוצה להגיד כמה דברים על ספר בראשית המופלא.
קודם כל זה ספר המיתולוגיה שלנו. מיתולוגיה ששונה לחלוטין מכל המיתולוגיות האחרות: היוונית/רומית, הנורדית או ההודית. מיתולוגיה אנושית מאד שאין בה סיפורי גבורה נוצצים בין אלים והרקולסים וביוולפים למיניהם. המיתולוגיה שלנו מספרת על אופיו של האדם וכיצד הוא התעצב. סיפורי מוסר (עץ הדעת טוב ורע, קין והבל), שיתוף פעולה בין בני אדם ומה קורה כשאין (מגדל בבל) וכן הלאה.
שנית בראשית הוא ספר ההתהוות שלנו כעם, אפשר לאמר טרום עם, שבטי רועים שנודדים ממקום למקום, ונישואינו עם החיתים, הקיינים,הכנענים והמדיינים. מה שטוב שאין בספר הזה מלחמות, המלחמות התחילו אחרי ששבנו מגולת מצרים, קיימים כמובן סיפורי האבות והאופי שלנו המתחכם אך חוכמני מופיע כבר אז, אברהם הוא לדעתי הדמות הפטריארכלית והגדולה מכולם.
בסופו של הספר מגיע סיפור יוסף, סיפור נפלא ומרגש שסופו מסביר את הגלות הראשונה שלנו למצרים, שבדרכנו משם נוצרנו כעם.

תומס מאן לוקח את הסיפור היפה הזה שבסוף בראשית ומכניס בו רוח והגיגים משלו. הוא בורא כמה דמויות ונותן בהם רוח וחומר. השפה קצת ארכאית והוא מאריך קצת מעבר למה שצריך, אבל הוא מכניס אותנו לעולם הפרעוני בצורה כמעט מדויקת.

בקיצור, באתי לספר על יוסף ואחיו של תומס מאן ומצאתי את עצמי מתפעלת מספר בראשית.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על יוסף ואחיו [מחודש, 3 כרכים]