הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 בדצמבר, 2021
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
צלחתי את הר הקסמים. כמו מטפס הרים בקוצר נשימה קצת היסטרי וקול צפצפני, כך גם אני. הדבר הראשון שיש לי להגיד לכם חברי סימניה זה:I DID IT. כן. לא פואטיקה מי-יודע-מה. אבל אחרי שנשב ביחד על תה מהביל ומדורה מותרת על פי כללי הכבאות וההצלה, אגיד לכם משהו קצת יותר מורכב. כן. זה היה מרתק להיכנס לתוך העולם, "בועה", המשוגע-מה שמאן ברא לו שם בפיסגה שוויצרית בה ניצב בית הבראה. כן, המשחקים של החיים והמוות היו מעניינים, גם שתי דמויות שהציגו בעיני את שני פניו של השטן (גם הדמות החינוכית, כביכול, וגם הדמות המבקשת להרע). האנטי-גיבור, גם עורר אנטי אבל גם היה גיבור, במובן זה של הזדהות וחמלה. תחושת הזמן הנמס בלי להבחין בו, היא גם תחושת הזמן שלקח לי לסיים את היצירה.
אבל מה יקרים. וכאן קצת רועד לי מקל הטיפוס, אני לא עד כדי כך בטוחה שכל המאמץ היה שווה את הטירחה. כן. זו מחשבת כפירה די רצינית. בסוף הכרך השני במהדורה הטרייה הזו מופיע גם נאום שנשא מאן באוניברסיטת פרינסטון, 1939. ושם מאן היקר אומר שכדי להבין את היצירה צריך לקרוא אותה פעמיים. ובכן מאן היקר, אין שום אפשרות שהדבר הזה יקרה. לא בגלגול הזה, מקווה שגם לא בגלגול הבא. סליחה על החוצפה (אבל ככה זה כמעט מאה שנה אחרי שסיימת לכתוב ב1924) אבל אם הייתי קוראת שוב את הספר, זה היה אך ורק כדי לבצע בו עריכה. כן. יש חלקים שלמים שבעיני צריכים להיפרד מהם, נאומים מלאים בלי שום הצדקה (שאני הקטנה, פרעוש, זבוב ומה שרק תרצה מאן, זוכה נובל שכמוך) וכן, מסקרן מאוד לפגוש את העולם הנאיבי של טרום מלחמת העולם הראשונה, אבל יש גם סף סיבולת שקצת השתנה מאז, ודי מעיק שכל יצירה אז ניסתה לחקות את פאוסט של גתה. גם זו קצת צרה צרורה.
אני חושבת שהכרך השני מתעלה על לא מעט חלקים בראשון, ויש איזו תזוזה יותר דרמטית, אבל עדיין, יש לי תחושה עמוקה שסיימתי את הספר הזה עם איזה אזור לח בריאות, אם תבין את כוונתי, ועם קצת חוסר סבלנות לספרים שדורשים ממך ניטרול מכל צורה של חיים רק כדי להתמסר לנאומים במבטא איטלקי חוצב להבות.
אגב, הנאום של מאן בפרינסטון מעולה בעיני. מפגש עם דמות חיה וקצת יותר אירונית. הוא מזכיר שם גם את "בית בודנברוק", היצירה הראשונה שלו, וגם אותה קראתי, אבל נראה לי שאחרי שקראתי את הראשונה ואת האחרונה, ברשותו וברשותכם אעשה פאוזה ואעזוב אותו (ואתכם) קצת במנוחה.
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אושר
(לפני שנה ו-2 חודשים)
ממש אהבתי סיימתי בחודש, אולי כי התחברתי והיה קורונה
|
|
|
MishaEla
(לפני שנה ו-2 חודשים)
סקירה אישית ומצוינת, שהעלתה בי המון חיוכים, כי אני בדיוק נאבקת עם הספר הזה.. כבר לא פחות מארבעה חודשים שאני נאבקת בו, שאלוקים יעזור לי. אבל הנה, אמש סיימתי את הפרק "שלג", בכרך השני, והגעתי בערך לאמצע הכרך. לא האמנתי שאסיים את הפרק הזה, כמעט שנטשתי את הספר בגללו. אני לגמרי מסכימה איתך שיש חלקים שהיה ראוי לצמצם מאוד אם לא להוריד כליל. חלקים מייגעים ביותר כמו תיאורים של מה שהאנס קורא בספרי הרפואה שלו. אבל גם אני, כמוך, לא מסוגלת כרגע לזנוח את הספר הזה, אם כי אני כן מצטערת על כך שלא בחרתי במאן אחר, קל יותר. בכל אופן, נדמה לי שכמוך, גם אני אהנה מההרצאה של מאן בסוף הספר, רק שאני בטוחה שאקרא אותה בחופזה מסויימת, כי אני ממש משתוקקת להכריז כבר - I DID IT
|
|
|
זרש קרש
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אויש זאבי לא התכוונתי לדכא...
מעניין מירית. בית בודנברוק אכן מכיל איזו ארומה קרובה, אף שההתמקמות היא כאילו הפוכה. בבית בודנברוק היתה איזו שקיעה מתמשכת מדור לדור, כאן תחשבי שאת מתחילה מנקודת פתיחה הפוכה של קצה העולם, תכף בשמיים... |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
סקירה משעשעת ומדכאת כי הספר עדיין לפניי... הרחקת אותו ממני עוד קצת...
|
|
|
מירית
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה ומבדחת :)
יצאתי בהרגשה די דומה כשסיימתי לקרוא את בית בודנברוק שלו...
|
|
|
זרש קרש
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה לכם.
yealhar ומורי, אכן החיים קצרים, וזו באמת שאלה. לגבי ספרים אני מהמתקשים לשחרר, למעט באמת מקרים בעייתיים, אבל אני לגבי המקרה הספציפי שמחה שהצלחתי לצלוח (שמחה למה? עוד חסרות לי מילים מדויקות לומר) תודה אלעד וחני. בהחלט חוויית טיפוס. יש קצת יבלות קור, תודה על ההמלצה על מוות בונציה, (אגב מכיר את ההתכתבות הוודי אלנית עם הספר הזה? חפש ב"רומן שלי עם אנני" אולי הסרט הכי טוב שלו וגם צפייה משובחת לחנוכה) לא הייתי באוורסט. גם לא באולימפוס. כשכן טיילתי בעולם ועליתי על איזה הר, נדרשו להוריד אותי מהר משם בשל מחלת גבהים, אז... ? |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
גם אני ניסיתי ומאחר ואני ממהר להרים ידיים אחרי מאמץ קטן, הרמתי.
|
|
|
אלעד
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה!
ובכל זאת, מתישהו, אנסה גם לטפס את ההר (לא בטוח שפעמיים). "בית בודנברוק" היה מצוין, ארבעת הסיפורים ב"מוות בוונציה" גם מומלצים. צריך אליו פניות, בהחלט.. (-: |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
זרש יופי של סקירה.
מעניין כי לכל מי שקרא
את שני הכרכים הייתה הרגשה שהוא ממש עולה פיזית על האוורסט או האולמפוס. מעניין מה שכתבת על חיקוי גתה. עכשיו נשאר להחליט אם לרכוש. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יפה שצלחת ואת כאן לספר על זה.
נסיתי. נטשתי בלי צער. הגישה שלי שוללת סבל בקריאה. מבחינתי - או הנאה או אין הנעה. |
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
