פרנסס הודג'סון ברנט (24 בנובמבר 1849 - 29 באוקטובר 1924), הייתה סופרת אמריקאית ממוצא אנגלי, נודעה בעיקר ככותבת ספרי הילדים הלורד פונטלרוי הקטן, וסוד הגן הנעלם.
פרנסס אליזה הודג'סון נולדה בעיר מנצ'סטר שבאנגליה, לאב ששימש כמנהל חברת מסחר, בגיל 4 התייתמה מאביה. בצעירותה חיברה סיפורים שהציגה בתיאטרון בובות לפני משפחתה.
בשנת 1864, כאשר הייתה בת 15, היגרה יחד עם משפחתה למדינת טנסי שבארצות הברית. מצבה הכלכלי של המשפחה היה רע, והם רעבו ללחם. בשנים האלו החלה ברנט בקריירה הספרותית שלה. היא החלה לפרסם סיפורים שנדפסו בשבועונים לנשים, וזכו להצלחה.
בשנת 1877 יצא ספרה הראשון, "אותה עלמה או'לאורי", שבו תיארה את חיי הכורים האנגלים. לאחר נישואיה עברה יחד עם בעלה הרופא לוושינגטון, שם חיברה כארבעים סיפורים ומחזות.
ספרה הידוע ביותר, "לורד פונטלרוי הקטן", החל כסיפורים שסיפרה לילדיה, ומאוחר יותר יצא לאור בצורת סיפור בהמשכים בעיתון הילדים האמריקאי "סנט ניקאולס". בשנת 1886 יצא בתור ספר.
הספר, מתאר את התגלגלותו של נער אמריקאי, בן לאם ענייה, לבן אצילים אנגלי, כאשר דמותו של הנער מבוססת על בנה של ברנט, ויוויאן (הציור של הגיבור בספר נעשה לפי תצלום של הנער).
"לורד פונטלרוי הקטן" זכה להצלחה מיידית ורבת היקף, באנגליה ובארצות הברית, ולאחר מכן, בתרגומיו השונים, גם בארצות העולם הלא דוברות אנגלית. הספר נדפס במהדורות רבות, ושימש כבסיס למחזות וסרטים, ואפילו גרם ליצירתה של אופנה חדשה, כאשר אמהות החלו, בהשפעת הספר, להלביש ולסרק את ילדיהם בסגנון של הלורד הצעיר (אופנה שנודעה כ"אופנת הלורד פונטלרוי").
הספר תורגם לעברית על ידי א"ל יעקבוביץ עקיבא בשנת 1922, ופעם שנייה, תחת השם "הלורד הקטן", בשנת 1951.
בערך באמצע שנות התשעים של המאה ה-19 חזרה ברנט לאנגליה, ושהתה שם כ-12 שנים, במהלכם לקחה חלק חשוב במאבק על הבטחת זכויות יוצרים לסופרים על יצירותיהם, מאבק שהוביל בסופו של דבר להכרה בזכויות הקניין הרוחני של הסופרים באנגליה. במהלך שהותה באנגליה התגרשה ברנט מבעלה הראשון, והתחתנה בשנית בשנת 1900. בשנת 1909 חזרה ברנט לארצות הברית.
ב29 באוקטובר 1924 מתה פרנסס ברנט בניו יורק, בגיל 75.

פרנסס הודג'סון ברנט (24 בנובמבר 1849 - 29 באוקטובר 1924), הייתה סופרת אמריקאית ממוצא אנגלי, נודעה בעיקר ככותבת ספרי הילדים הלורד פונטלרוי הקטן, וסוד הגן הנעלם.
פרנסס אליזה הודג'סון נולדה בעיר מנצ'סטר שבאנגליה, לאב ששימש כמנהל חברת מסחר, בגיל 4 התייתמה מאביה. בצעירותה חיברה סיפורים שהציגה בתיאטרון בובות לפני משפחתה.
בשנת 1864, כאשר הייתה בת 15, היגרה יחד עם משפחתה למדינת טנסי שבארצות הברית. מצבה הכלכלי של המשפחה היה רע, והם רעבו ללחם. בשנים האלו החלה ברנט בקריירה הספרותית שלה. היא החלה לפרסם סיפורים שנדפסו בשבועונים לנשים, וזכו להצלחה.
בשנת 1877 יצא ספרה הראשון, "אותה עלמה או'לאורי", שבו תיארה את חיי הכורים האנגלים. לאחר נישואיה עברה יחד עם בעלה הרופא לוושינגטון, שם חיברה כארבעים סיפורים ומחזות.
ספרה הידוע ביותר, "לורד פונטלרוי הקטן", החל כסיפורים שסיפרה לילדיה, ומאוחר יותר יצא לאור בצורת סיפור בהמשכים בעיתון הילדים האמריקאי "סנט ניקאולס". בשנת 1886 יצא בתור ספר.
הספר, מתאר את התגלגלותו של נער אמריקאי, בן לאם ענייה, לבן אצילים אנגלי, כאשר דמותו של הנער מבוססת על בנה של ברנט, ויוויאן (הציור של הגיבור בספר נעשה לפי תצלום של הנער).
"לורד פונטלרוי הקטן" זכה להצלחה מיידית ורבת היקף, באנגליה ובארצות הברית, ולאחר מכן, בתרגומיו השונים, גם בארצות העולם הלא דוברות אנגלית. הספר נדפס במהדורות רבות, ושימש כבסיס למחזות וסרטים, ואפילו גרם ליצירתה של אופנה חדשה, כאשר אמהות החלו, בהשפעת הספר, להלביש ולסרק את ילדיהם בסגנון של הלורד הצעיר (אופנה שנודעה כ"אופנת הלורד פונטלרוי").
הספר תורגם לעברית על ידי א"ל יעקבוביץ עקיבא בשנת 1922, ופעם שנייה, תחת השם "הלורד הקטן", בשנת 1951.
בערך באמצע שנות התשעים של המאה ה-19 חזרה ברנט לאנגליה, ושהתה שם כ-12 שנים, במהלכם לקחה חלק חשוב במאבק על הבטחת זכויות יוצרים לסופרים על יצירותיהם, מאבק שהוביל בסופו של דבר להכרה בזכויות הקניין הרוחני של הסופרים באנגליה. במהלך שהותה באנגליה התגרשה ברנט מבעלה הראשון, והתחתנה בשנית בשנת 1900. בשנת 1909 חזרה ברנט לארצות הברית.
ב29 באוקטובר 1924 מתה פרנסס ברנט בניו יורק, בגיל 75.