אמברשי

אמברשי

בת 18 מלינד

אל תאמינו למה שאומרים לכם.

חיים זה דבר מבאס אנשים!



» דירגה 31 ספרים
» כתבה 14 ביקורות
» יש ברשותה 35 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 3 שנים ו-7 חודשים
» קיבלה 58 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» מדף הספרים (4 מתוך 35)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 14 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

הכרתי את הספרים של אשכר דרך "אניס, מכשפה מתחילה". אני כבר לא זוכרת למה קיבלתי את הספר הזה לפני הראשון או השני אבל אני זוכרת ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים


ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנות הספרים, קראתי וגמרתי אותו אבל בכל זאת קניתי אותו. הספר מזכיר לי כל פעם שלא משנה איזה מין, גי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-4 חודשים


הפעמון צילצל ושיחרר אותנו להפסקה הגדולה. אני מתחמקת ישר מהכיתה ורצה לספריה, אני לא יודעת איזה ספר לקחת הפעם לאיזה עולם אנ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-4 חודשים


ספר מיוחד אם מדובר בחלק של החיזרים ואם מדובר בערכים של האדם זה פשוט ספר מדהים. קטע עם ספויילרים: כל כך עצוב לקחת מהמשפ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פרסי גקסון (שאני מאוד מאוד אוהבת). הייתה לי חברה שלא התאפקה וסיפרה לי את הסוף אבל אני בכל זאת נה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


אהבתי את הרעיון של סיפור לבחירתך בסוף אני קראתי את הספר כמו ספר רגיל כדי לחפש את כל הסופים - הטובים והרעים (זה עבד מעולה ^~^)... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

זהו אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם!(למרות שהוא לא כל כך צנוע) קראתי אותו בגיל 10 וקראתי אותו שוב ושוב ושוב מגניב שיל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-1 חודשים


אחרי שורת ספרים משמימים, אני יכולה רק להודות לחמותי האהובה שהביאה לי לקרוא את "משחקי הרעב". הספר לא היה ברשימת הקריאה שלי, ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-2 חודשים


זה ספר.. נחמד. לא מעבר לזה. טוב, לפי המסורת אספר איך פגשתי את הספר. הלכתי ברחוב, ואז אני רואה ספר קטן וחמוד, ושואל אותו:"שלו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-2 חודשים


אני רוצה פשוט לכתוב כאן את זה: "וואו." ואז לגמור את הביקורת, כי זה באמת ספר שאם קוראים אותו נגמרות המילים. אבל הבטחתי לעצמי ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-3 חודשים


אוהבים מתח? הרפתקאות? פנטזיה? פרסי ג'קסון היא סדרה מדהימה שמושכת אותך לספרים... התחלתי עם ספר אחד וזה ריתק אותי, נהפכתי למכ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-3 חודשים


אני באתי לבית הספר כרגיל כשאחד מחברי לכיתה עשה המלצה על הספר הזה. התעניינתי בספר ולאחר שראיתי עוד כמה מחברותי קוראות אות... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-4 חודשים


אמברשי עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 4 שנים ו-7 חודשים
» מקווה שאת צודקת (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-7 חודשים
» לא ממש.. (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-7 חודשים
» הודעה (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-8 חודשים
» כל כך נכון :) (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» ממש יפה :) (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» או.קי עכשיו הבנתי (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» חמוד מאוד ^_^ (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

לא ביקשתי משהו מיוחד, יוצא מן הכלל, מדהים.
רק רציתי משהו פשוט, אפילו קטן ורק סימלי.
לא זה לא קשור ליום הזיכרון, אבל זה כן קשור לאותו היום...
איזה כיף לי, פעם ב-4 שנים יוצא שיום ההולדת שלי על זמן בית ספר ולא חופש.
15.4 וואו איזה תאריך, אמה ווטסון ולאונרדו דה ווינצי נולדו בתאריך שלי.

בכל פעם שיש למישהי יום הולדת מכינים דברים מראש "תביאו 5 שח לבלונים" "אני אביא לו/לה עוגה" וגם איכשהו אני מאלה שתורמים הכי הרבה, כי מה לעשות אני פראיירית, אני טיפשה ואני נותנת כשיש אנשים שלא אכפת להם והם סתם מנצלים את העיניין לגנוב קצת ממתקים מילד היום הולדת.
כמה קיוותי! ימים שלמים לפני! שעות של ספק מה יעשו לי, מה יתכננו עבורי ביום שלי, המיוחד הזה שנקרא יום הולדת!
אולי זה יום זיכרון אבל לפחות שיזכרו לא רק את האנשים שנפלו אלא גם את מי שעדיין בין החיים.
כשקמתי אמרתי לעצמי "אל תדאגי, בטוח שגם אם הם לא יביאו בלונים הם יגידו לפחות מזל טוב, הם חברים שלך". חברים שמברים! איזה חברים טובים יש לי! שלוש חברות שלי, החברה הכי טובה שלי שהולכת איתי לבית הספר, חברה ממממממש טובה שלי מאיזה חוג שאחר כך עברתי לכיתה שלה ועוד חברה טובה שלי, שלוש בנות בסך הכל.
את השיעור הראשון עברתי בחיוך, כי כבר שתיים מהן הספיקו להגיד לי מזל טוב קטן.
יש עוד ילדה, היא חברה שלי מכיתה ב', אנחנו מדברות המון ושהיא לא אמרה דבר התחלתי קצת לחשוש, החיוך שלי התחיל ליפול בעוד שאני רומזת לה בכך שאני אומרת "לא שכחת משהו?" אז מה היא עושה? נותנת לי חיבוק ואומרת בוקר טוב! ואז מנתרת כמו תיש וקוראת בכל הכיתה "היום המופע שלי בריקוד!". זה לא הכל, חיכיתי, קיוותי, תמימה, טיפשה, מטומטמת.
רק שכשהיה לה יום הולדת חודש מראש אני תיכננתי! קאפ קייקס! בלונים! ממתקים! ולי? לי כלום.
חיכיתי
חיכיתי
חיכיתי
בכיתי
ואני עדיין בוכה, ביום ההולדת שלי, במצב רוח הכי גרוע בעולם.
אז מזל טוב לי. ילדה מטומטמת שקל כל כך לנצל אותה.
לזרוק אותה לפח שלא צריכים וזהו.
אני עד כדי כך בן אדם נוראי? עד כדי כך שלא צריך לזכור את יום הולדתי?

ביי אנשושים, אני הולכת לשחק משחקי מחשב עד שהמוח שלי ינמס וכאב שלי איתו.
נכתב לפני 4 שנים ו-7 חודשים
עוד מהרחוב אפשר להריח
עוד מהרחוב אפשר לראות
דרך החלון עובד שם איש השמח בחלקו
עוד מהרחוב אפשר לטעום
את הלחמים הטריים הישר מהתנור
את המאפים המתוקים עד שאי אפשר לעמוד בפיתוי
המאפיה בקצה הרחוב עובדת במרץ
מכינה מטעמים מכל סוג וארץ
אך זה היה אז וזה היום
היום לא תראה את האופה
ולא תריח את אותו הריח המתוק
אפילו לא תשים לב שאתה ליד מאפיה
אותה מאפיה בקצה הרחוב
נכתב לפני 5 שנים
זה אולי קטע קצר אבל אני גאה בו מאוד :)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

המורה נכנסת לכיתה, אני מתיישבת במקומי הקבוע, שמה את המרפק שלי על השולחן ואת ראשי בכף ידי.
אוזני קשובות, עיניי מעופפות ופי סגור, כולם יחשבו שאני שם אבל בעצם אני לא...
ליד אגם גדול יש חלקת דשא קטנה ומקסימה,
מסביב לדשא יש עצים אבל הם בכל זאת נותנים לאור להסתנן בין ענפיהם ולשהתקף באגם,
אני נמצאת שם,
שוכבת על הדשא הרך ולפעמים גם טובלת את רגליי היחפות באגם,
אני מקשיבה בשקט לשירת הציפורים המלבבת,
אולי אין עוד אנשים בסביבה אבל אני לעולם לא לבד,
חיות היער תמיד יארחו לי חברה, ארנבות, ציפורים ודגים שמשתכשכים באגם היפהפה שלי.
"אמבר את איתנו?" שאלה המורה והוציאה אותי מהחלום שלי
"כן" אמרתי מייד בצייתנות אבל בליבי אמרתי "לא"
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"אל תלך" היא אמרה בשקט "אתה יכול להישאר"
"אבל הם צריכים אותי" אמרתי בפשטות
"נוכל למצוא לך מחליף" היא אמרה בתקווה
"אבל רק אני אוכל לעזור, רק אני יודע מה לעשות"
"אבל אתה סתם עושה את זה בלי סיבה" היא התעקשה
"אני עושה את זה עם סיבה, הסיבה שלי" אמרתי
"בבקשה אל תלך" היא התחננה
"אבל כולם סומכים עליי" היתעקשתי
"אבל גם אני סומכת עליך, בבקשה תשאר" היא אמרה בדאגה
"נוכל להתווכח כל היום, בסוף אני אאחר" אמרתי וקמתי מהספה והשארתי אותה יושבת שם, לא רוצה שאלך והינה אני מפנה את גבי ויוצא מהדלת.
"הם סומכים עליי" קול קטן דיבר בראשי ואז הקול שלה החליף אותו "אני סומכת עליך".
פתחתי בריצה וחזרתי לדירה שלי, הסתכלתי על הספה איפה שהיא ישבה, תחזרי, אני מתגעגע אבל היא לא פה, היא לא פה כבר שנים ואני איכזבתי אותה, היא סמכה עליי ועכשיו שהיא לא פה אני מאכזב את כולם.
למה התאונה? למה דווקא לה? למה היא לא פה? למה לא אני?
הייתי צריך להישאר...
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
משום מה חשבתי שאני צריכה לפרסם את זה.
זה הסיפור סוף החברות של מי שאני קוראת לה בסיפור "השותפה שלי" לביני.
יכול מאוד להיות שפספסתי דברים אבל זה מה שאני יודעת.
זה סיפור ארוך אז מי שאין לו כוח שיפרוש עכשיו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"את חושבת שנספיק להגיש את זה?" שמעתי את קולה בוקע מהאוזניות
"כן" אמרתי "את יכולה לשלוח לי את חג שבועות?"
"כן, אני מעלה את זה מיד"
השעה היתה מאוחרת, מחר אנחנו צריכות להגיש את העבודה המטופשת, למה לא עשינו את זה קודם? חשבתי לעצמי אבל לא אמרתי מילה.
ציפצוף קטן התריאה כי הקובץ של שבועות שהיא עשתה הגיע, פתחתי את הקובץ שיניתי כמה דברים, העתקתי ואז שמתי בתוך הקובץ של המצגת השלמה.
"יופי" אמרתי לתוך הרמקול "אני צריכה לסיים רק את פסח וזהו"
איזה יופי, עבודה על אתיופים ועל חגיהם, רציתי נושא אחר אבל השותפה שלי לא הסכימה.
"נדבר בבוקר?" אמרתי לה
"או.קי" היא אמרה וניתקה את השיחה.
קמתי מהכיסא ובעטתי ברגל של השולחן, זה לא הוגן שאני עושה את כל העבודה והיא עושה רק את יום כיפור ושבועות.
סיימתי את חג פסח ואז נזכרתי, זה מוסיף נקודות אם יודעים מה לומר בלי להסתכל כל הזמן על המצגת אז הדפסתי את המצגת שלנו.
ההדספה נעצרה באמצע וכתוביות הופיעו על מסך המדפסת, אוף! אין נייר, הכנסתי נייר ואז סגרתי את המדפסת ולחצתי 'אנטר' עוד פעם המדפסת נעצרת, "אבא!" צעקתי וקולי הדהד בתוך הבית "יש לנו עוד מכסנית דיו?"
"אני לא יודע" הוא אמר בסוג של ריחוף מסויים הוא בטח רואה ספורט, נאנחתי עמוקות ועצרתי את התפרצות הכעס שלי.
עליתי למעלה, הקמתי אותו מהספה ולקחתי אותו איתי למטה, "אבא יש לי עבודה להגיש מחר!" אמרתי בעצבנות "אני חייבת דיו!".
התחלנו להחפש ביחד ולמזלי מצאנו מיכלית דיו אחת, איזה מזל.
חילקתי את העמודים שווה בשווה הכנתי את התיק למחר והלכתי לישון.

השעון המעורר שלי השמיע את הרדיו בקולי קולות, איפה כפתור הסנוז? אוף! עד שמצאתי אותו כבר הייתי ערה על הרגליים.
אולי זה יהיה יום טוב אחרי הכל...
צחצחתי שיניים, לבשתי בגדים רגילים בגלל שבבית הספר שלי אין תלבושת אחידה, אכלתי ארוחת בוקר, לקחתי ארוחת צהריים ו...זהו...לא?
מבחוץ גילי וטומי יחד עם אבא שלהם צופרים עם המכונית, "בהצלחה מתוקה שלי" אימא שלי אומרת בעוד אני נכנסת לאוטו.
הרגשה מוזרה ביצבצה בתוכי, אני שכחתי משהו! אבל מה? אוי לא! העבודה!
"אלברטו" אמרתי לאבא של גילי וטומי "אני שכחתי את העבודה שלי, אתה יכול להסתובב בחזרה?".
הוא סובב את האוטו, נסע במהירות והגענו לביתי במהירות.
"אני שניה חוזרת!" אמרתי לו, דפקתי על הדלת במהירות, אימא שלי פתחה בבהלה
"מה קרה מתוקה" לא עניתי רק לקחתי את העבודה ואת הדיסק און קי ורצתי בחזרה לאוטו.
יופי, עכשיו אני גם אאחר לבית הספר!

למזלי לא איחרתי אלה הגעתי דקה לפני התחלת השיעור הראשון, הוצאנו את ספרי הקריאה שלנו להתחלנו לקרוא, הגנבתי מבט לעבר השותפה שלי לעבודה חייכתי את החיוך המזויף והרגיל שלי שמחביא תמיד את הילדה הדכאונית שמתחת לחיוך ונופפתי לה שבידי הדיסק און קי, היא החזירה לי חיוך מלא שמחה.
יופי! עוד שיעור אחד ואז ההפסקה הגדולה! אבל זה שיעור נושא, כלומר שצריך להציג את העבודה שלי או יותר נכון שלנו.
קראו לנו ואנחנו הצגנו את העבודה שלנו.
בלה בלה בלה זה היה מאוד יפה בלה בלה בלה הייתן צריכות לעשות בלה במקום בלה בלה בלה.
כך עבר לו השיעור והגענו להפסקה.

ראיתי כמה בנות הולכות לכיוון הבנין המרכזי "היי" צעקתי לעברן "תחכו לי!" אבל הן בטח לא שמעו אבל בכל מקרה התחלתי לרוץ, מישהי תפסה את חולצתי ועוד מישהי הצטרפה ואז נועה הגדולה עמדה מולי וחסמה את דרכי לגמרי.
הסתכלתי וראיתי את השותפה שלי ואת סתיו מחזיקות אותי "תעזבו אותי!" אמרתי ונאבקתי בהן "אסור לי לבלות איתן עכשיו?" הן עזבו אותי.
"למה עשיתן את זה?" אמרתי להן הן לא ענו לי.
התחלתי לרוץ לעבר הביניין, חיפשתי וחיפשתי ואז גם השותפה שלי הצטרפה לחיפוש, אבל לא מצאתי אותן.
התחלתי ללכת לכיוון חדר אומנות "אני מצטערת!" היא צעקה מאחורי והתקדמה לכיווני "חשבתי שתגלי להן את הסוד שלי!", איזה סוד לעזאזל? אני לא אספר להן אף אחד מהסודות שלה! ואיזה סודות היא סיפרה לי בכלל?
התרגזתי מאוד וידעתי שאם אני אמשיך להקשיב לה עוד אני עוד אצרח!
היא עזבה אותי לאחר שהבינה כי אני כועסת עליה.
נכנסתי לחדר אומנות, אולי זה ירגיע אותי, חשבתי לעצמי והוצאתי את הציור שלי
"היי ורד" אמרתי ברגע שראיתי אותה בתוך המחסן ציורים,
עירבבתי צבעים והמשכתי את הציור של הסוסים באחו, רעיון שעלה לי מזה שאני רוכבת.
נרגעתי קצת, יופי, אני לא אכנס לשיעור כועסת.
פתאום סיסי, זהר וענבל לכנסו לחדר אומנות עם מבט מופתע בעינייהן.
"היי!" אמרתי בשמחה "חיפשתי אתכן! איפה הייתן?"
הן היו בשוק "באחת הכיתות כדי לסיים את ספר המחזור" אמרה סיסי,
"מה קרה?" שאלתי אותן הן נראו מופתעות מאיך אני רגועה,
"השותפה שלך" זהר אמרה "היא אמרה שאיימת עליה שתשרטי אותה ותרביצי לה אם אנחנו לא נבוא לחדר אומנות מיד!"
"מה?" אמרתי בהפתעה "אתן יודעות שאני לא שורטת יותר! אפילו גזרתי את הציפורניים" הראתי להן את האצבעות שלי, הצפורניים היו גזוזות לגמרי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל מה שקרה לאחר כך נמחק מזכרוני.
לגבי הציפורניים, יצא לי שם של מישהי ששורטת אנשים, עד כמה שזה נשמע הזוי זה מה שקרה.
לאחר כל זה, אני והשותפה שלי כבר לא היינו חברות. והפסקתי לעשות לה או לעזור לה עם שיעורי הבית!!!!!!
זהו, הסוף, אבל מי שרואה את זה, שיגיד לדם לבן לראות את זה...
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
חזרתי לפני כמה ימים לרכב לאחר הפסקה של כחודש,
רציתי רק לשתף בהרגשה...

יד שמאל מחזיקה את המושכות על צוואר הסוס,
יד ימין מחזיקה את הארכובה בשביל רגלי, בתוך קפיצה קלה אני על הסוס.
אני כבר התגעגעתי לרוח על פני,
לנשימותיו של סוסי הלבן וקול הרגלים הדוהרות.
שיערי האסוף מתנפנף קלות ברוח,
גבי ישר כמו סרגל וידי יציבות במרחק קטן מצוואר סוסי,
אני מתחילה לרכב אבל משהו לא בסדר, אני מרגישה כלואה, לא משוחררת,
מיד תפסתי מהירות ורצתי לעבר הגדר,
רגע, רק עוד רגע ו...אני מתיישבת כראוי לקפיצה מתכוננת ואני מצנקת יחד עם הסוס מעל הגדר.
הסוס מתנשף במאמץ, אני מכוונת אותו לעבר הפרדסים.
הריח יוצא מין הכלל, משכר ונעים.
סוסי מרגיש בדיוק כמוני - חופשי,
אולי זה רק למעט זמן אבל לפחות הוא לא בתוך גדר לקצת,
השמש שוקעת ואני יודעת שזה הזמן לחזור, אני יודעת שיכעסו עלי אם לא,
אבל רק לשניה, שניה אחת חשובה במינה,
אני רצה במהירות מסחררת בלי שליטה, בוטחת בסוסי הנאמן שיקח אותי לאן שירצה,
אבל בסוף אני מסתכלת סביב ורואה שחזרנו לתוך החווה.

איזה אושר!
אני סוף סוף מעלה את הסיפור הזה! הרגשתי שאני חייבת לשתף אותו.
נו....אז מה דעתכם?
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הדשא היה רך ונעים,
ראיתי אותו מתנופף מעט ברוח הלילה הקריר.
הסתכלתי על השמיים הכחולים שחורים העמוקים שכוכבים מנצנצים מתוכם.
אומרים תמיד שמשהו יהרוס את העולם הזה מתישהו
אבל אני מאמינה שזה לא נכון,
כי הינה אני מרגישה מחוברת לטבע,
אסור פשוט אסור לאבד חיים שכאלו.
מתוך השמיים הגיעו פתאום צבעים יפהפים שנראים כמו חוטים אדומים צהובים,
אסור שעולם כזה יפה יחרב אבל החוטים שבשמיים לא יהרסו את העולם שלנו,
משאית הפרה את שלוותי וקטעה אתחוט מחשבתי.
אלה אנחנו...

חשבתי על לוח השנה של בני המאיה (המאת שמצאו המשך ללוח השנה שלהם) אבל אז חשבתי על נבואת נוסטרדמוס (מי שמכיר...) אולי הדבר הגדול הוא שתהיה הארה לכולנו בנוגע לכדור אשר אנו חיים עליו.
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני לא אמיתית אף פעם, תמיד אני משקרת, כל התדמית שלי היא שקר, כל כולי הוא שקר.
כל האנשים שמסביבי לא יודעים מי אני,
אפילו אלה שהיו איתי כל כך הרבה זמן לא מכירים אותי באמת.
לפעמים אני פשוט מרגישה לבד, רגשית, לא פיזית, פיזית תמיד יש לידי אנשים אבל ההרגשה לא עוזבת אותי.
אני עוד פעם מרגישה שאני לבד, אין עוד מישהו איתי, שאני יכולה לבטוח בו.
"רק אני מרגישה ככה?" אני שואלת את עצמי שוב ושוב, אבל אני לא יכולה לענות על השאלה שלי, שלעולם לא אומר למישהו אחד.
לפעמים אני חושבת שאולי זה באמת אני, שהשקרים שלי הפכו להיות אני,
אני שונאת את עצמי על כך שאני כולי שקר,
בא לי לצעוק, "דיי! תפסיקו! אין לי כוח להיות איתכן!אני גם ככה מרגישה לבד אז למה לי להיות עם מישהו! דיי! תעזבו אותי לקצת!",
אבל במקום אני אומרת רק "או.קי" וסוגרת את השיחה.
יש כאלה שהיו מתים להיות במקומי, אבל אני רוצה להיות במקומם.
זאת קריאה נואשת לעזרה או פריקה של משהו שנמצא עליי כבר שנים?
אני לא יודעת אבל אם אני כל הזמן מרגישה לבד אבל כולם איתי.
איך מרגיש מישהו שהוא לבד? שכולם איתו או שההרגשה הזאת תשאר תמיד לא משנה מתיי?
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
למה אנחנו שואלים שאלות?
איך זה שבני אדם בנויים אותו הדבר אבל בכל זאת שונים?
למה אנשים מתאהבים?
מה זאת השראה אמיתית?
מה זה הדבר שתלוי מתחת לאף שלנו ואף-פעם לא נמצא אותו?
למה יש אנשים שיבינו את הכוונה שלי ויש אנשים שלא?
למה קיימים ספרים ורישומים?
מה זאת אהבה?
למה בסוף כל יום כשאתה עושה חשבון עם עצמך הכל עדיין פתוח?
למה שאתה רוצה לדבר עם מישהו אין לכם נושאים לדבר עליהם?
למה אנחנו התפתחנו ליצור אינטיליגנטי ולא דובים או למורים או אפילו חתולים?
למה לאנשים יש חוש טעם שונה?
למה אנחנו חייבים לשעמשע את עצמינו?
למה כשאתה קורא, כותב או סתם חושב יש קול קטן בראש שמדבר בשבילך?
למה אומץ זאת תכונה נדירה?
למה מורים נותנים שיעורי בית???למה???
למה יש גן חיות ולא בית ספר חיות?
מה הופך אדם לאדם עליון יותר מאדם אחר?
מי חושב על להפסיק לקרוא את זה עד עכשיו?
מה הבנתם מהשאלות שלי עד עכשיו?
למה אנחנו לא בוקעים מביצה?
למה אנשים לא עפים?
למה יש אנשים חכמים ואנשים טיפשים?
למה צריך שעונים?
למה יש כל כך הרבה שאלות?
מה זה הגוש שנתקע בגרון כשאתה עצוב או כועס?
למה כשאתה עצוב זה כואב מבפנים?

ושאלה אחרונה למי שקרא את הכל...
למה שאתה מסתכל על כל השאלות האלו אין לך תשובה אחת?

תודה לכל מי שקרא את השאלות שלי!
תוסיפו שאלות נוספות אם אתם רוצים!
ולכל מי שמצא תשובה שישתף את כולם!
אני מצפה למצוא כאן תשובות ושאלות.
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
קבוצות קריאה:
מדע בדיוני ופנטזיה

(קבוצה ציבורית)
גם תמונה היא סיפור

(קבוצה ציבורית)
גיבורי האולימפוס

(קבוצה ציבורית)
כוח בנות

(קבוצה ציבורית)
בני לוריאן

(קבוצה ציבורית)
חתולי ספרים

(קבוצה ציבורית)
עזרה בשיעורים

(קבוצה ציבורית)
StarKidPotter

(קבוצה ציבורית)
חידות

(קבוצה ציבורית)
צ'אט

(קבוצה ציבורית)
דמויות מתות

(קבוצה ציבורית)
שונאי בית הספר בדם

(קבוצה ציבורית)
הפרלמנט

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת לThe dark dragon

(קבוצה ציבורית)
חפרנים XD

(קבוצה ציבורית)
יומולדת למישהי! D:

(קבוצה ציבורית)
משחק תפקידים - נקמה

(קבוצה ציבורית)
הקוראים:
  • לפני חצי שנה קוותה חסר הדם בן 19 מהדרכים הנידחות ביותר
  • לפני 7 חודשים טוטסי נודלס בת 18 ממבצר הבדולח האבוד
  • לפני שנה ו-4 חודשים שליו בן 62 מתל אביב
  • לפני שנה ו-7 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני שנתיים נונו בת 15 מיהוד
  • לפני שנתיים greek princess בת 15 מנחשו לבד....
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים תַאלְיה~~ בת 15 מFAR FAR AWAY~
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים אור בן 25 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים A starship ranger בת 15 מסמטת דיאגון
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים <font color=110066>מישהי בת 20 מעולם אפל..
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים ~פנדה~ בת 16 מהאי היגיון
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים Lion בן 18 מאגלוא
  • לפני 3 שנים נורית בת 55 מהשרון
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים Lali בת 18 מעולם המשאלות
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ בן 18 מה̛ͮ̏̇͊ͫ͊̍ͥ͛̈́̆͐ͩ̿ͬͦ͝҉̠̺̹̖͎͔͉̜͙͕͓̱͇מ̴̨̯͈̮̣͔͇͍̹͍̫͂̏͂̅ͦ̃ͬ͆ͬ͒ͥ̀̚̚͢ח̧̡̱̗̭̙̳̦͖̘̪͖͇̙̮͍̭͇̠͗͗̿̐̈́͌̿͒́͝͞ͅב͋̆ͥ̾ͥ͂ͫ̍ͮ̇ͥͥ̄̐ͥ҉͓͎͎͚̳͍̜̰̰̲̱͙͈͙̟̘͙̗͓͟ר̴̨̝̫̺̱̦͉̱̣̬̮͔̗̹̮̗͒̈͑̊̀͗̌ͦ͑͐͡ת̮͕̣̜̝̤͔͍̗̥̟͙͙̮͚̹̟̖̗ͫ̐ͣͬ̏͛̀̀̕͞
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים goren בן 17 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-2 חודשים אולמו בן
  • לפני 3 שנים ו-2 חודשים מגדת העתידות בת 17 מאיפשהו בין תחנות
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים no fear בת 18 מהמקום שממנו באים הרגשות
  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים אור בן 16 מ.
  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים LiveTheDream בת 15 מגג העולם
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים Rowan Jin בת 17 משום מקום
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים The Mad Hatter בת מwonderland
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים לאקי בן 18 מכל מקום ושום מקום
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים אריאל בת 19 מ גבעת שמואל
  • לפני 4 שנים ו-4 חודשים Miaka בת 32 מגילדת Fairy Tail
  • לפני 4 שנים ו-4 חודשים The dark dragon בן 19 מאורדם אולטרה
  • לפני 4 שנים ו-4 חודשים שרוני בת 22 מקצה העולם
  • לפני 4 שנים ו-5 חודשים טל בת 20 מממלכת בני הלילית
  • לפני 4 שנים ו-5 חודשים הבלגית המעופפת בת 19 מהצוללת הצהובה
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים Giuls בן 17 מאיפה שהוא
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים שיר בת מבין הצלילים
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים ליל בת 23 מחיפה
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים נדי לימונדי בת 16 מנוזיה
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 18 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים אָרִיָה קארו (one piece forever <3) בת 19 מבייארד
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים Draco The Space Marine בן 22 מTerra
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים ##Dreamy## בת 20 מהעננים
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים gween ツ בן 18 מאיפשהו שם, בסוף העולם.
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים Addicted To Books בת 104 מכורה לספרים
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים yaelhar בת מתל אביב
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים בת
  • לפני 4 שנים ו-7 חודשים גלית בת 48 מירושליים
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים Broken Angel בת 23 מ Heaven
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים הוני-רוז בת 18 מארץ הפרחים
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים בת
  • לפני 4 שנים ו-9 חודשים דניאל בן 20 ממקום אחר
  • לפני 4 שנים ו-9 חודשים אחיה בן 26 מכוכב השחר
  • לפני 4 שנים ו-9 חודשים Lolo בת 20 מארץ חדי הקרן


הביקורות האחרונות של אמברשי שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא Leilany לפני 3 שנים ו-9 חודשים
2. הגיבור האבוד - גיבורי האולימפוס #1 / ריק ריירדן ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פ... המשך לקרוא ~Gaigula~ לפני 4 שנים ו-1 חודשים
3. פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן ספר מעולה, אני אישית מאוד או... המשך לקרוא ג'קסונית בדם לפני 4 שנים ו-2 חודשים
4. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא אנג'ל לפני 4 שנים ו-10 חודשים
5. ווינטר בלו ילדת פיות ענקי האבן / אשכר ארבליך-בריפמן הכרתי את הספרים של אשכר דרך ... המשך לקרוא נטע לפני 5 שנים
6. ווינטר בלו ילדת פיות ענקי האבן / אשכר ארבליך-בריפמן הכרתי את הספרים של אשכר דרך ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים
7. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא הוני-רוז לפני 5 שנים
8. עורבני חקיין - משחקי הרעב #3 / סוזן קולינס קראתי ואהבתי, הספר הראשון ה... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים
9. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא חגית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
10. עשו לכם צמרמורת 15 - נא לא להאכיל א / ר. ל. סטיין אהבתי את הרעיון של סיפור לב... המשך לקרוא לואיזה מונטון לפני 5 שנים ו-2 חודשים
11. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
12. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא תולעי התולעת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
13. הארי פוטר ומסדר עוף החול - הארי פוטר #5 / ג'יי. קיי. רולינג אם כל הכבוד לפוטרים אני פחו... המשך לקרוא ~elf~ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
14. אניס מכשפה מתחילה - עולם המכשפים #1 / אשכר ארבליך-בריפמן אימא שלי ראתה את זה אצל מישה... המשך לקרוא ~elf~ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
15. עשו לכם צמרמורת 15 - נא לא להאכיל א / ר. ל. סטיין אהבתי את הרעיון של סיפור לב... המשך לקרוא The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
16. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא מייקי לפני 5 שנים ו-4 חודשים
17. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא ג'יהאן לפני 5 שנים ו-4 חודשים
18. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-4 חודשים
19. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא דולי לפני 5 שנים ו-4 חודשים
20. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא חמדת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
21. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא בלו-בלו לפני 5 שנים ו-4 חודשים
22. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-4 חודשים
23. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא נתי ק. לפני 5 שנים ו-4 חודשים
24. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא נטע לפני 5 שנים ו-4 חודשים
25. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא נטעלי לפני 5 שנים ו-4 חודשים
26. אריה הספריה / מישל קנודסן ספר ממש מתוק, ראיתי אותו בחנ... המשך לקרוא נוריקוסאן לפני 5 שנים ו-4 חודשים
27. מתכוני פיות - אוסף מתכונים מתוקים וקסומים מעולמה המופלא של ווינטר בלו, ילדת-פיות / אשכר ארבליך-בריפמן תמיד אני רוצה להכין ותמיד א... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
28. עשו לכם צמרמורת 15 - נא לא להאכיל א / ר. ל. סטיין אהבתי את הרעיון של סיפור לב... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
29. לנצח - בני האלמוות #1 / אליסון נואל סיפור קלאסי, לא משהו מיוחד א... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
30. אניס מכשפה מתחילה - עולם המכשפים #1 / אשכר ארבליך-בריפמן אימא שלי ראתה את זה אצל מישה... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
31. אני מספר ארבע - בני לוריאן #1 / פיטקוס לור הסיפור בסדר, הסופר לא הכי טו... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
32. הגיבור האבוד - גיבורי האולימפוס #1 / ריק ריירדן ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פ... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
33. המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 / אורסון סקוט קארד ספר מיוחד אם מדובר בחלק של ה... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
34. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא tuvia לפני 5 שנים ו-4 חודשים
35. המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 / אורסון סקוט קארד ספר מיוחד אם מדובר בחלק של ה... המשך לקרוא Miaka לפני 5 שנים ו-4 חודשים
36. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא נטע לפני 5 שנים ו-4 חודשים
37. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא Miaka לפני 5 שנים ו-4 חודשים
38. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא קסת הדיו לפני 5 שנים ו-4 חודשים
39. ההצהרה / ג'מה מלי הפעמון צילצל ושיחרר אותנו ל... המשך לקרוא אנקה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
40. פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן ספר מעולה, אני אישית מאוד או... המשך לקרוא נסיה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
41. הגיבור האבוד - גיבורי האולימפוס #1 / ריק ריירדן ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פ... המשך לקרוא טל לפני 5 שנים ו-4 חודשים
42. פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן ספר מעולה, אני אישית מאוד או... המשך לקרוא ישראל לפני 5 שנים ו-5 חודשים
43. הגיבור האבוד - גיבורי האולימפוס #1 / ריק ריירדן ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פ... המשך לקרוא נטע לפני 5 שנים ו-5 חודשים
44. הגיבור האבוד - גיבורי האולימפוס #1 / ריק ריירדן ספר חמוד סוג של המשך לסדרת פ... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
45. המשחק של אנדר - המשחק של אנדר #1 / אורסון סקוט קארד ספר מיוחד אם מדובר בחלק של ה... המשך לקרוא אנקה לפני 5 שנים ו-5 חודשים
46. עשו לכם צמרמורת 15 - נא לא להאכיל א / ר. ל. סטיין אהבתי את הרעיון של סיפור לב... המשך לקרוא דולי לפני 5 שנים ו-5 חודשים
47. עורבני חקיין - משחקי הרעב #3 / סוזן קולינס קראתי ואהבתי, הספר הראשון ה... המשך לקרוא פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-5 חודשים
48. אני מספר ארבע - בני לוריאן #1 / פיטקוס לור הסיפור בסדר, הסופר לא הכי טו... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
49. מתכוני פיות - אוסף מתכונים מתוקים וקסומים מעולמה המופלא של ווינטר בלו, ילדת-פיות / אשכר ארבליך-בריפמן תמיד אני רוצה להכין ותמיד א... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
50. מתכוני פיות - אוסף מתכונים מתוקים וקסומים מעולמה המופלא של ווינטר בלו, ילדת-פיות / אשכר ארבליך-בריפמן תמיד אני רוצה להכין ותמיד א... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-5 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ