ביקורות ספרים על הספר ארוחת הערב
|
אנחנו חיים במדינה אלימה. אולי זה החום והטמפרטורות הימתיכוניות. חם לנו, וצפוף, אנשים דוחפים, דורכים זה לזה על היבלות ומאוד קל לנופף יד, ואגרוף, וסכין, או נשק חם. גם אם זה רק ויכוח על חניה, הסכנה גדולה וההתלהטות מהירה. ויש גם נזק חם. כי אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, וכל העם צבא. ושמא זה כי הכיבוש. ולכו תדעו מה הביצה ומה התרנגולת, מה הסיבה ומה המסובב. חם כאן. ולוהט. ואלים. ומסוכן.
וכולנו חולמים על מקומות שלווים יותר. תרבותיים יותר. רגועים ומנומסים. אירופיים יותר. נניח כמו הולנד. אין להם צרות, להולנדים. המלחמה האחרונה היתה אצלם לפני שמונים שנה, לא באשמתם, והם ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הערב הזה היה אמור להיות שגרתי ונעים למדי. שני אחים ורעיותיהם הולכים למסעדה.
אבל הוא הכי רחוק מזה.
פאול לומן (המספר), האח הצעיר שהיה מעדיף את הפאב השכונתי הזול והמוכר לו, לרעייתו קלייר ובנם מישל עם צלעות החזיר הטעימות והבירה על פני המסעדה המפונפנת, כזו שמזמינים שולחן חודשים מראש ומשאירים סכום אסטרונומי שרבים לא יכולים להרשות. קיבינימט, רק התשר יכול להיות חמישים אירו. המסעדה לא נבחרה באקראי. אחיו הבכור סרג' הינו דמות מוכרת מאד בפוליטיקה ההולנדית ומגיע עם רעייתו בָּבֵּט למה שיהפוך את הסעודה היוקרתית לאירוע שונה לגמרי.
סרג' ובבט הינם הורים לריק, ואלר... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך הייתם מגיבים אם הבן שלכם היה מבצע מעשה מחריד כמו אונס או רצח? טוענים לחפותו? מתנערים מאחריות עד כדי ניתוק קשר? מחפשים בתוככם את הסיבה למעשיו?
איזו מידה של אחריות יש לנו על מעשי צאצאנו? עד לאן אנו מוכנים להרחיק לכת כדי להגן עליהם מהחטאים שלהם עצמם?
שני זוגות נפגשים במסעדה לארוחת ערב שגרתית כביכול, שמתברר כי מטרתה לדון במעשיהם הנפשעים של ילדיהם.
העלילה נרקחת על אש קטנה. אט אט, במתח עצור, נחשף הקורא בחושיו למטעמיה, טווה חוטי השערות שמערכה אחר מערכה (או מנה אחר מנה), נפרמים.
מה נעלה יותר? החיים (הפיזיים) או המוסר (הערטילאי)? כיצד במודע או בתת מודע ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר בתחושת מועקה. מועקה שהלכה והתעצמה תוך כדי הקריאה.
ניסיתי לשחזר באילו עיניים ראיתי הדמויות המרכזיות בהתחלה וכיצד חשתי כלפיהן בסוף. כיצד התחושה שלי התחלפה מחיבה וסימפטיה, לרתיעה, חרדה וביעות.
הספר מסופר בגוף ראשון מעיניו של פאול לומן: פאול, האבא של מישל, הבעל של קלייר, האח של סרג'. פאול שנתפס בעיני כאדם דעתני, ליברל, ציני ונאמן לאמת שלו.
לאט לאט, תוך שהעלילה נעה בין עבר להווה, מתקלפות מעליו השכבות החיצוניות והוא מגלה את פניו האמיתיים- פני מפלצת המגדל ילד בדמותו.
תא משפחתי קטן- אבא, אמא ובן העושים מעשי זוועה, וכל זאת בשם הרצון להמשיך... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להרמן קוך כתיבה ייחודית. הוא משלב שני ז'אנרים יחדיו, האחד רומן אייכותי כתוב היטב והשני סיפור מתח. הארוחה שיוצאת מן הערבוב היא ייחודית ומקורית ולכן
5 כוכבים. העלילה מעניינת, המעבר בין עבר להווה ללא כל רמז לעתים מתעתע, אך נעשה בטוב טעם ומוסיף למקוריות הסיפור.
הרמן קוך יכול להיות לעתים בוטה, אכזר וחד באבחנותיו ולעתים עדין וצלול כיין. הניגודיות הזו מוסיפה עומק ועניין לסיפור.
בהחלט מומלץ.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת זו מכילה ספוילרים !
"אבא נאשם באונס בתו החורגת...מטפלת התעללה בקשיש... ילדים שרפו כלב למוות...מדריך בקורס מ"כים השפיל את חייליו... ילדים בני 10 התעללו בחברם והעלו את התמונות ליו טיוב , הילד ניסה להתאבד..."
כמה פעמים ראיתם/ שמעתם את הכותרות האלה?
כמה מהמקרים האלה הגיעו בכלל לעיתון/ אינטרנט?
כמה מכם טרחו בכלל לקרוא מעבר לכותרת? ואם כן- אז מה? עוד ידיעה שגרתית שנכנסת באוזן אחת ויוצאת מהאוזן השנייה, נקראת בחצי עיין ומיד נשכחת.
הרמן קוך מדבר על אלימות. אלימות פיזית, אכזרית.
הגיבור של הספר הוא למעשה איש טוב- איש משפחה למופת. המשפחה שלו, ואושרה הם הדבר הכי ח... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חייבים לדבר על ארוחת הערב.
בעצם, מי אמר שחייבים.
אפשר לשתוק, מה יש.
אף אחד אפילו לא ידע שקראתי אותו, קראתי ושתקתי.
ככה. בלי לשבח, להלל, להזדעזע, להיטלטל, לצאת מגדרי.
קראתי, סגרתי, החזרתי לספריה, זהו.
אבל... איך אפשר לשתוק אחרי ספר ששובח והולל ונודע בשל היותו מזעזע, מטלטל, עוכר שלווה, והשאיר אותי... כמעט אדישה?
אז כן, חייבים לדבר על זה, אולי תאירו את עיני, אולי תסבירו לי מה החמצתי, מה לא הבנתי, מה הספר הזה היה אמור לשקף לי, ועיני טחו מלראות.
הספר מסופר ע"י מספר, שכבר בשלב מוקדם בספר ברור שהוא מספר בלתי מהימן.
במסווה של אדם פקוח עיניים, מתעב צביעות, מזהה את חו... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תחושת דגדוג יכולה להיות נעימה כאשר אצבע ענוגה מרפרפת על גופך, נוגעת-לא נוגעת. תחושת דגדוג יכולה גם להיות בלתי נסבלת לחלוטין כאשר הגורם המרפרף על גופך הוא, למשל, זבוב טורדני.
יותר מכל, יצירת המופת הזו מתעתעת. דמותו של פאול, כפי שהיא הצטיירה לנגד עיני בתחילה, דגדגה אותי במובן האצבע המרפרפת - אדם חכם, סרקסטי, חריף וחד הבחנה שמיטיב להסיר את המסכות מהחברה הצבועה בה הוא חי עם שלל אמירות שאינן פוליטיקלי קורקט. "יש משקפי מעצבים כאלה, משקפיים שלא מוסיפים כלום לאישיות של מי שמרכיב אותם. להפך, הם ממקדים את תשומת הלב בעצמם. אני משקפיים, הם צועקים, ושלא תעז לשכוח א... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרים הם כמו מזון. יש כאלו שמתעכלים בקלות ובמהירות,ויש את אלו שלוקחים את הזמן באיטיות,והעיכול שלהם איטי וממושך.
הרמן קוך כותב ספרים למיטבי לסת.
ארוחת הערב שהרמן קוך רקח הוא מסוג הספרים הקשים לעיכול.לפעמים אפילו נתקע קצת בגרון.אבל לא בגלל שהאוכל לא טעים. זה שלפעמים אתה לא ממש יודע כמה לגלגל אותו בין הלשון לחך עד שתחליט לבלוע.
אבל שלא תטעו.מדובר במזון גורמה. הפרודוקטים פשוטים.בסיסיים. צורת הבישול,או הכתיבה אם תרצו-הופכת את המנה למנת גורמה.
זה הספר השני של קוך שקראתי.הראשון היה בית קיץ עם בריכה(והרי ידוע ששחיה בבריכה מעוררת תיאבון,אז המשכתי לארוחת ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו
איזה ספר
אני לא יודע למה התחברתי לספר , אולי זה בגלל שיש לי בן קטן ושמתי את עצמי במקום לומן וקלייר
או בגלל שהספר מביא דילמה מוסרית שקשה לעכל אותה
קראתי את הספר במשך יומיים ,ובזמן שלא קראתי אותו לא הפסקתי לדבר עליו .
אם לא קראת את הספר עד כה .
אל תהסס/י... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר לנשימה אחת, ,,,
הספר מוקדש לאלו שצולחים את החיים הללו בנשימה מקוטעת וממהרים להסיר מעליהם בכל הזדמנות את חליפת הליצן עם עניבת הליצן בצבעים עצובים.
זוג אחים, כל אחד ממקומו(זה הנחזה להיות רם, וזה הפחות) מנתחים ומתמודדים על משבר משותף...
בספר כמה קטעים שכל אחד שאלו שהספר הוקדש להם, היה רוצה להגשים, גם אם אלו אלימים ופליליים להחריד, פשוט כך..
ספר מומלץ עד מאד..
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
~קצת ספוילרים בהמשך~
למה קוסמים תמיד משתמשים בעוזרות יפהפיות?
כדי להסיח את דעת הקהל מהמקום שבו הקסם האמיתי באמת מתרחש.
*****
בדרך כלל אני לא קוראת ספרים מעוררי מחשבה במיוחד. אני קוראת ספרים קסומים, ספרים עצובים, ספרים מקוריים. אבל לא יצא לי לקרוא יותר מדי כאלה, ואולי אפילו בכלל, שבאמת מעוררי מחשבה.
"ארוחת הערב" לא התמקד במה שחשבתי. הוא לא התמקד רק במעשה הנורא שביצעו הילדים (שלהפתעתי לא עד כדי כך זעזע אותי, אחרי שקראתי את התקציר של 'חייבים לדבר על קווין'), וגם לא בהכרח התמקד בשאלות שמועלות בתקציר.
אני מצאתי בו משהו חדש שונה לגמרי. מצאתי בו זווית שונ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה הסיכון שאתה נוטל על עצמך כשאתה מחליט להיות הורה? טוב, יש את הסיכונים הרגילים. מחלות מגוונות בשפע, גנים משובשים, פגים, מה חסר? זה רק על קצה המזלג. בסופו של דבר זה נס כשלעצמו שתינוק יוצא חי ושלם. ואז הילד גדל, ויש קשיים אחרים, כמו ניתוק, כמו מרד, כמו ריחוק. כמה משפחות מאושרות באמת אתם כבר מכירים?
כשהייתי קטנה ועוד בגן או בכיתה א', תמיד היתה איזה ילדה אלימה אחת שהיתה מחליטה לדחוף אותי לארגז חול, או איזה ילד מעצבן שהחליט למשוך לי בשיער. הגננת או המורה תמיד אמרו לא להחזיר, להגיד להן, הן יטפלו בזה, אלימות זאת לא הדרך. כשהייתי מספרת לאמא על משהו כזה, היא היתה מג... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'זשל"ב, ארוחת הערב שלך מוכנה. בוא לאכול!" אמי צועקת אליי מכיוון המטבח.
"שנייה, אמא" אני עונה לה מהחדר "אני רק מסיים את הפרק ובא"
אני שרוע על מיטתי, בידיי מוחזק הספר 'ארוחת הערב' של הרמן קוך.
אני שומע מכיוון המטבח את קרקוש המחבתות, הסירים והצלחות וגם את הסכו"ם שעובר מיד ליד. אני כבר יכול להריח את התבשילים הנפלאים שאחותי מכינה לנו, את הפוקצ'ה האיטלקית והריחנית, את ריח הדג המתחמם ואת הסלט הבריא והטרי.
וכן, אני כבר יכול לדמיין גם את שתי האחיות הגדולות שלי, את סבתא וסבא שבאו אלינו לארוחת השישי ואת אבא שלי (שאמנם הוא ואמי התגרשו והוא כבר לא גר יותר אתנו, אבל ... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההזמנה
אוכלת סרטים (עמ' 50)
"הכי גרועים הם אלה שמספרים את כל הסרט. הם באמת עושים מזה עניין גדול. הם יכולים להשקיע בזה לפחות רבע שעה, זאת אומרת רבע שעה לסרט. זה לא באמת משנה להם אם עדיין לא ראית את הסרט המדובר או שכבר ראית אותו מזמן – על המידע הזה הם מדלגים, הם נמצאים כבר באמצע סצנת הפתיחה. בהתחלה אתה עוד מגלה התעניינות מזויפת מתוך נימוס, אבל עד מהרה אתה נוטש כל סממן של נימוס, מפהק בגלוי, בוהה בתקרה ומתנועע בכיסאך. אינך חוסך במאמצים לסתום למספר או למספרת את הפה, אבל זה לא עוזר, הם כבר הפליגו להם למרחק ואינם מסוגלים להבין את ערכם האמיתי של האיתותים ש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מפליא בהרמן קוך: הוא רוצה ואוהב לשטח את האמת בפנים שלנו. הוא לוקח סיטואציות פשוטות, מחיי היומיום - הנה כאן: ארוחת ערב במסעדה - ומתרגם אותן למחשבות ומעשים כמו שבאמת נתפסים ע"י בני אדם, כלומר עם קנאה, עם שנאה, עם ביקורת. לא נעים להגיד, אבל זאת המציאות.
למשל - יחסי משפחה הם לא כאלו happy happy כמו שאנחנו משקרים לעצמנו לפעמים. אם דודה שלך מנשקת אותך באוויר ואילו דוד אחר שלה בלחיים, כנראה יש סיבה. ואם אח שלך יגרום לפגיעה בבן שלך, אז אתה תעשה משהו עם זה, גם בסיכון למחיר גבוה. ואם גיסתך בוכה, אז לא תמיד יהיה לך באמת אכפת. ואם אח שלך מאמץ בחור שחור מאפריקה, אז אולי ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה עתה סיימתי לקרוא את "ארוחת ערב" של הרמן קוך. יש כאן אינספור ביקורות על הספר, ביקורות מעולות, מנומקות היטב, מרגשות ומכסות את כל הצדדים של הדילמות הקשות שהספר מעלה.
כשאני חושבת על חווית קריאה, היא לעיתים קרובות מורכבת. לפעמים אני רוצה לבעוט את הספר לפינה הרחוקה ביותר בבית ולדרוש בחזרה את הכסף שלי ואת השעות שהשקעתי בקריאתו. לפעמים יש רצף של ספרים כאלה וזה כבר ממש מדכא. ופתאום זה קורה, כאור בקצה המנהרה, מגיח לו ספר מופלא - ספר שגורם לי לא להירדם בלילה, ספר שגורם לי לשנות את דעתי על הגיבורים פעם אחר פעם, שגורם לי לראות את הזוויות השונות בעלילה, נקודות מבט ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אנחנו חיים בארץ שלא נדרשת ארוחת ערב משפחתית במסעדה מפונפנת (אגב התפריט בארוחה לא מלהיב), כדי ששאלות על מעשי בנים סימן לאבות??? יותר מכך לא חייבים לדון במעשה הנפשע שמתרחש בסרטו של וודי אלן, נקודת מפגש, כדי לדבר על העוולות שילדינו עלולים לעשות. בארץ שבני השמונה עשרה מניפים קנה של רובה מול ילד, ששוטרים עוצרים ארבע ילדות משום ש"סחבו" כמה דובדבנים בדרך מבית הספר הביתה ממטעו של איש שמאמין שאלוהים נתן לו את הארץ- אין צורך "לדבר על זה" באופן מיוחד. בארץ שבה חיילים בחופשה משתמשים בטייזר נגד טרנסג'נדר רק משום שהוא כזה, לא צריך אירוע יוצא דופן וחגיגי כדי לדבר על א... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יכולתי לקרוא את הספר ארוחת הערב, בעודי טורחת על הכנת ארוחת הערב בביתי.
רבע לשבע והילדים באמבטיה משתעשעים בקצף צבעוני.
הביצים הקשות מבעבעות להן בסיר ואני מוציאה את הג׳ריקן תפוזים מהמקרר ביד מנוסה ושרירית ובידי השמאלית מוחזק הספר/חוברת או אולי מעין קונטרס
ועיניי רצות על פני העמודים, קוראות ולא מאמינות שהמספר בכוונה לא בלע את הגלולות שאמורות להרגיע אותו מהתקפי הזעם.
שההתחלה, האמצע והסוף הינם בולמוס אחד גדול של אלימות ושנאת אדם.
שסביר להניח שלאחר הקריאה הייתי מאבדת את התיאבון לימים ספורים.
מתכון בדוק לדיאטה של הרגע האחרון, לדאגות ותהיות של אם ליל... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שאלות לא פשוט לגבי תרחיש איום שיכול לפקוד אותנו פתאום באמצע החיים.
כתוב בצורה חדה ומהנה, מעורר מחשבה... ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נראה שהספר הזה תוכנן בקפידה, לפרטי הפרטים. הוא ערוך היטב ומוצג יפה ואתה לא מקבל הכל בבת אחת אלא טיפין טיפין, ממש כמו ארוחת הערב במסעדת היוקרה על המנות המעוטרות והמוקפדות שלה שמהווה את הרקע לכל הסיפור. הבעיה עם המנות האלה של המסעדה היא שאין בהן הרבה אוכל. זה נראה יפה ונמשך הרבה זמן, אבל אחרי הכל כשאתה יוצא משם אתה מרגיש מין ריקנות בבטן ופתאם מבין שאתה עדיין רעב ושהיית מסתדר מצויין עם איזו לאפה שהייתה אולי הרבה פחות מעודנת אבל לבטח יותר משביעה.
מה שיש פה אלה שני זוגות שנפגשים לארוחת ערב במהלכה הם נדרשים לנושאים שקשורים בהם, במערכות היחסים ביניהם, וב... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקחתי את הספר הזה כי הכרתי את "בית קיץ עם בריכה", וקראתי אותו חלקים חלקים. רציתי לכתוב עליו קטילה לא נורמלית, מהסוג הרצחני באמת, אבל אמא אמרה שזה לא הוגן למתוח ביקורת על ספר אם לא קראתי את כולו. אז לקחתי את הספר הזה כדי לברר אם הוא יותר גרוע או פחות גרוע מ"בית קיץ עם בריכה". סליחה על הביקורת הקצרה על "בית...", באמת שאין לי זכות לדבר, אבל זה משמעותי להמשך.
שני זוגות הורים נפגשים לארוחת ערב משותפת במסעדת יוקרה. נו, כמה עמודים זה כבר יכול לקחת? 40? 50? 60? כן, ארוחת הערב עצמה היא לא עיקר העלילה, כפי שאפשר לנחש כבר ממבט מיומן ראשון. העניין הוא שאני גם לא יודעת להגיד מה ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם היתי בוחר ספרים לפי הפתיחה, המילים הראשונות, כפי שכתב עמוס עוז ב"מתחילים סיפור", במילים הראשונות של הספר יש חוזה בין הסופר לקורא, מגולמת בפסקה הראשונה הבטחה לגבי מה צפוי לו לקורא בתנאי שיתמסר... אבל לפני הפתיחה יש את הציטוט... כמה מילים מיצירה אחרת, אני קורא את הציטוט, לרוב חוזר וקורא אותו במהלך קריאת הספר, לאושש את הרלוונטיות של הציטוט שבחר הסופר. במקרה של " ארוחת הערב" לא היה צורך לחזור ולרענן, הציטוט "מכלבי אשמורת" סרט של טרנטינו, שאני יודע לצטט דיאלוגים שלו בעלפה. אהבתי שהרמן קוך בחר לצטט את טרנטינו ולא את טולסטוי לדוגמא: " כל המשפחות המאושרות - מאו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק. לאו דווקא בגלל מטרתו המרכזית של מי שכתב אותו - אלא בגלל המחשבות שהוא מעלה בראש הקורא..
אכן, כמו שנטעלי התלוננה בביקורתה על הספר - הוא מכיל המון בלה-בלה-בלה.. החל מביקורת על ההתנהלות והשובע המערבי, כולל התפלספוסיות סרק מפוקפקות על גזענות ( בשיחות על הסרטים שלהם, שממש מנסים להבין את עומק משפטיהם - ופשוט אין, ועוד ועוד..). כנראה בכל ספר אחר הייתי ממהרת להתלונן - כמה אפשר לפרט את התפל, כשיש שם את העיקר, העיקר הזועק!! רק שבספר הספציפי הזה - דווקא התופעה הזאת הביאה בעיני את המסר המרכזי שלקחתי ממנו. מסר מפחיד מאוד.. שאנחנו חיים בתוך בלה-בלה.. שזה הסיכון שכ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המאכזבים שקראתי (עד הסוף). ציפיתי שתהיה הפתעה כלשהי, לקראת הסוף, שאחריה ארגיש שהיה 'שווה' לקרוא את הספר הזה והתאכזבתי. הרגשתי שאפשר היה לסכם את כל הסיפור בעשרים עמודים. הדמויות היו לא מעניינות, אפילו מעייפות, לא היה אכפת לי מה'אסון הנורא' שתואר בספר. לא הרגשתי את הכנות מאחורי מעשי הזוועות שנעשו. הדמויות היו כמו בובות על מקלות עבורי. כל אחד מדבר בתורו אבל אף אחד לא אומר שום דבר משמעותי. אכזבה גדולה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
מי שבעד אלימות, שיקום.
מה זה, אף אחד? אף אחד לא בעד אלימות? בשום מצב? שום מצב? ואם מישהו יעשה משהו למשפחה שלך? ואם ייכנס פורץ הביתה? ואם אשתך תרביץ לשכנה כי היא שוב שפכה את הזבל על יד הדלת שלכם וקיללה את הילדים? הופה, אנשים כבר מתחילים לזוז על הכיסאות שלהם באי נוחות.
אני משתדל להיות אבא טוב. ולתת דוגמה אישית. וכשמישהו חותך אותי בכביש, לא לקלל את האימ-אימא שלו, אלא רק קצת, להתעצבן, אבל להיות בשליטה. לשבח התנהגות טובה, ולגנות אלימות. אני יודע שהם מביטים בי כרגע, בעיניהם התמימות יודעות הכול, ורואים. הם רואים אותי לא מקלל. ורואים גם את הסדקים, את אלה שתחת... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר ארוחת הערב הוא ספר מעולה.
מכאן , אני ממליצה רק למי שכבר קרא להמשיך לקרוא. המספר הלא אובייקטיבי מכניס אותך לסיפור וגורם לך להזדהות , הוא משכיל , דואג למשפחתו, ההתנהגות של אחיו "שקופה" בעיניו - הוא מבין את המניעים והצביעות והסופר מוליך אותנו שולל - אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי מוסרי ומי לא...
גם הזוועה נחשפת לאט לאט, בהתחלה נראה שמדובר בתקרית חד פעמית ללא נפגעים של נערים ש"נקלעו" לסיטואציה. בהתחלה הרגשתי ש"גם אני הייתי מסתירה ומעלימה עין מהתנהגות שלילית כדי לשמר את האושר" אבל איפה הגבול ?
הסופר בוחן את הגבול - כל פרק חושף עוד מידע וכמה שזה יישמע מזע... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מסתכל על הנוער של היום ופעמים רבות מתחשק לי להסיט את המבט. זה יכול להישמע מתנשא מצדי, או אולי יומרני כי אני יותר קרוב לגילם מאשר לגיל של הוריהם ושבו לגיטימי יותר שאשתמש בצירוף מילים כמו 'הנוער של היום'. עדיין, אני חושב שלעומת הנוער שאני הייתי חלק ממנו, יותר מדי מהם (אני לא מכליל ואומר שכולם. אני מאוד שמח לראות באתר הזה הרבה בני נוער) רדודים, אלימים ואולי הכי גרוע- מגובים מכל כיוון אפשרי. אומרים לי שתמיד יש תפוחים רקובים ושאני לא זוכר איך התנהגו הנערים סביבי, אבל אני עומד על דעתי שיש הידרדרות שלא משמחת אותי כלל.
נוסיף לזה את רתיעתי הרבה מאלימות ואת ס... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור - כולם כבר יודעים - הוא על ארבעה בני משפחה הנפגשים במסעדה מפוארת כדי לדון במה שעשו בניהם, שהוא מזעזע כל בר דעת (באמת?) ושני זוגות ההורים צריכים לקבל החלטה (באמת?) ואולי לעשות מעשה. אבל על מה הסיפור הזה בעצם? אפשר היה לחשוב שהנושא הוא הורות. כל הורה למתבגרים מכיר את הדאגות והדילמות הבלתי אפשריות שמתבגרים מעמידים בפני אלה שצריכים להעביר אותם איכשהו שלמים את התקופה הזו. והורים - זאת אנחנו יודעים מעצמנו - מוכנים לעשות הרבה כדי להגן על צאצאיהם.
קוך שזה ספרו השני שקראתי, (בעיקר בזכות הביקורות של יעל ובלו בלו. תודה!) הוא סופר בעל סגנון אופייני ובחירת נו... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מדגיש כמה אנחנו חיים בעולם של "עשה לחבריך את מה ששנוא עליך".
-עולם ששתיית אלכוהול הוא נורמה חברתית. (אם אתה לא שותה אלכוהול אתה לא "אין").
-עולם שלהציק, לקלל, להטריד קשישים, לפגוע ולרצוח זו מוסכמה חברתית.
-עולם שעשרת הדברות רק כתובות בספר.
-עולם שההגינות, המוסר, השקיפות ו"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הן מילים שרשומות אך ורק במילון של אבן שושן.
הספר כתוב בגוף ראשון על ידי פאול. פאול ואשתו - קלייר מתכוננים לארוחת ערב ולמפגש במסעדה עם אחיו ואשתו.
יחסי בני הזוג טובים והרמוניים. אהבתי את המשפט: "האושר די לו בעצמו, הוא אינו זקוק לעדים".
ארוחת הערב מתק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשנולדה בתי הבכורה כל אחד מבני המשפחה והחברים הרגיש חובה לשייך אותה למישהו מאיתנו. "היא בול את" אמרו כמה חברות, וגם אמא שלי ואפילו חמותי. "יש לה את התווים המדוייקים שלך והחיוך של אבא שלה" אמרה אחותי. "היא כל כך דומה לבעלך" אמרה האחות בטיפת חלב. כאילו מסוכן לה לתינוקת להיות מישהי העומדת בפני עצמה. מייד כשיצאה ממני התבוננתי ביצורה הקטנטנה והמושלמת שכבר אז היה המבט שבעיניה חכם וספקני, וקיוויתי שלא ירשה ממני שום תכונה שלילית.
על פני השטח "ארוחת הערב" דן בשאלה עד כמה יהיו מוכנים ההורים להרחיק לכת כדי להגן על יוצאי חלציהם. פאול לומן, אחיו שהוא פוליטיקאי בכי... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם הספר מאוד קריא, אך מצד שני גם נמתח ונמרח.
סיפור המסגרת הוא ארוחת הערב של שני אחים ונשותיהם, אשר נפגשים לארוחת גורמה בכדי לדון במעשה נוראי שהילדים שלהם עשו.
במהלך האחרוחה ישנם פלאשבקים אל העבר, וכך אט אט [לאט מדי אם תשאלו אותי] נחשף בפנינו הסיפור במלואו.
הספר עוסק בשאלות מורכבות על אלימות, על הזכות של ילדנו לפרטיות,על הבחירות שלנו ואיך הן משפיעות על האחר ועל כמה רחוק היינו מוכנים ללכת בכדי להגן על ילדינו ולהבטיח להם עתיד טוב.
סה"כ הספר כתוב לא רע, בצורה מקורית ועוסק בנושא מעניין,והיה יכול להיות ספר של 5 כוכבים אבל איכשהו הרמן קוך פספס פה,יש פה רע... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ממש מזעזע, במובן הטוב של המילה.
זה ספר מאוד אלים וחזק שפוגע בול במטרה, ולא בוחל בשום אמצעים. כמו שכתוב על גב הספר: "... מתאר בישירות מצמררת את האלימות היצרית שמפעפעת מתחת למעטה הערכים של החברה המערבית."- כך הסופר מתאר ביד אמן את היצרים הכי חייתיים שקיימים בכולנו, ולא משנה אם אנחנו פשוטיי העם, "האנשים הרגילים" או שאנו שייכים לאותן אליטות של החברה הגבוהה. הדהים אותי איך הסופר מתאר בנשימה אחת גינוני נימוסין ששייכים לארוחה במסעדה מפוארת ביחד עם אותות של שפת גוף, ריחות, קריאה של התנהגות אנושית וחייתית. בשלב מסויים הסופר גם עושה את ההשוואה בין בני אדם לכל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הורות זה דבר מורכב. כמה אנחנו מתאמצים לשמש דוגמא לילדים שלנו, כמה אנחנו נזהרים במה שאנחנו עושים או אומרים לידם, חושבים עשר פעמים על כל תגובה שלנו למעשים שלהם, מתכננים מראש כל שיחה רצינית שננהל איתם- עושים חזרות מול המראה (וזה אחרי שהתייעצנו כבר עם איש מקצוע לגבי תוכן השיחה).
אבל עד כמה אנחנו נותנים את הדעת, אם בכלל, למה שהורשנו להם ואין לנו שליטה עליו- הגנים שלנו? אותם סלילים של חומצות גרעין, פתלתלים ומסובבים האחד סביב השני, האוצרים בתוכם שלל התנהגויות ותכונות אופי. אישיות, ולא רק גוון שיער וצבע עיניים.
*** לטובת אלה שטרם קראו את הספר אשתדל לחשוף כמה... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארוחת הערב - הרמן גוך
גמרתי לקרוא קשה להגיד שאפשר להנות מסיפור חולני אלים שכזה.
מאחר והסופר רוצה להציג לקוראיו מציאות שהם הקוראים בעצמם חיים וחווים הוא אורג את המתרחש בעלילה בנרטיבים הקשורים וידועים לאינטלק הארופי ובצורה זו הוא מחדד את הגבול בין החיים הניראים לעין לבין האמת המסתתרת מאחורי הפנים היפות ומה היא מוכנה לעשות בכדי לשמור על האושר המדומה בה היא חייה למעשה קוראים לזה "צביעות".
התכונה הבסיסית של האדם המודרני היא לא רק להשאר בחיים אלא להישאר בחיים מאושר. וכל הדרכים כשרות.
ספר שאתה מתגעגע אליו בזמן הפסקת קריאה. מתגעגע כי גורל הדמיות מעסי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
- מוזר אבל טוב (בינה ק.)
- קצת מוזר אבל מעניין וטוב (עדנה א.)
- ספר טוב, כתוב היטב, יש בו כל התכונות שספר טוב דורש (רניה ד.)
- מְסַפֵּר אכול שנאה. סיפור מפחיד על אנשים רקובים. כתוּב היטב. (אלדה)
- מעניין. סרקסטי.(אלן א.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך באתר "פסיכולוגיה עברית":
....הספר מתאר ערב אחד שבו נפגשים שני אחים ונשותיהם לארוחת ערב מפוארת במסעדה יוקרתית, ושם, בין מנה למנה, נחשפים פרטים על חייהם בהווה וזכרונות מעברם. לאט לאט מתגלה לקורא כמה רבה – ומוסתרת - האלימות בחיי כל אחד מהגיבורים, אנשים נורמטיביים לגמרי, ואחד מהם אפילו שר ומועמד לתפקיד ראש הממשלה. בניהם של הגיבורים, נערים מתבגרים, היו שותפים למעשה התעללות נורא, שהסתיים בהריגה, ושהוא כנראה רק אחד מסידרה של מעשים מפלצתיים שהם שותפים להם. ...
להמשך קריאה:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=115
קריאה מהנה!!
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור מעורר מחשבה - למה ולמי אתה נאמן? לחברה, לחוקיה, לקודים המוסריים שלה או לבני המשפחה הקרובים - הילדים שלך המעורבים במעשה נוראי ואתה מנסה להגן עליהם גם במחיר הקרבת כל העקרונות המוסריים שלך. ספר טוב מאוד המעלה על על הפרק יחסים בין אחים, בין נשותיהם, בין הילדים להורים וכל זאת סביב שולחן ארוחת הערב במסעדה מפוארת אירופאית.
מומלץ ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו , איזה ספר מטלטל !
נגמר לי האוויר, הלב התקבץ.
איזה כנות, העברת מחשבות ותחושות בצורה כל-כך בהירה.
יחסים בין בני הזוג בין הורים לילדים, בין אחים, בין בני משפחה. מערכת החינוך. יחס לאנשים שלא חולקים אותה דעה. החזק והחלש. המנהיג וזה שנגרר.
אלימות שלא ניתנת לשליטה .. מה קורה לילד שגדל בצל האלימות הזאת? מה עתידו ? איך הילד מושפע מתגובה של הורה בגיל הרך. מה נרשם ונחקק בנפשו לעולמים? חינוך או תורשה ?
לחשוב על אנשים שמחייכים לך בביישנות ולא לחשוד שבנפש של האדם שמולך מבעבעת לבה שמאיימת לשרוף כל מה שעומד בדרכה. כמה חולי נפש מסתובבים בינינו, מזכים אותנו בחיוך... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השאלות המתבקשות מהקורא הן קשות: מה אם כאמא הייתי מגלה
שבני מבוקש על רצח,או העלה סוג של אלימות מיותרת שהשתתף בה ביוטיוב? האם כהורים נגן על ילדינו בחירוף נפש או נרוץ למשטרה?מה הדבר הנכון לעשות כדי לא לאבד את הילד?עד כמה נהיה אובייקטיבים כהורים ונישאר עם העקרונות המוצקים והמוסריים ונאמין בדרך החינוכית שלנו כשהדבר נוגע לילדינו?על זה כל הספר מדבר ומספר סיפור ממש עצוב
למשפחה מאושרת אחת.
הכתיבה מסורבלת למדי והרעיון המרכזי לא מודגש מספיק אלא נותן דרור לקורא לדמיין את הלך העניינים.
העלילה כתובה כך שסדר המנות שמוגשות במסעדת יוקרה הוא גם הסדר שבו הארו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קריא, כתוב טוב.
לגבי הנושא ואופן הצגתו יש לי בעיה כמו לרבים אחרים מכותבי הבקורת כאן.
לא הייתי לוקחת את הספור כדוגמא מייצגת של התמודדות משפחה עם אלימות, או ליתר דיוק הסתרת אלימות של בניה, בדרכים מניפולטיביות ואלימות כמאפיין את כלל האוכלוסיה. יחד עם זאת, הבעיה לכשעצמה קיימת וההתמודדות כאן היא קיצונית, מרגיזה ומקוממת. אין כמעט התלבטות לגבי פתרון בדרך אחרת רק נסיון של בריחה מענישה חברתית.
לא ממליצה על הספר בלב שלם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילת הספר היו לי ציפיות, אתה מצפה לסוף מגניב ומעניין ובסוף...לא משהו
הכתיבה טובה, זה נכון. אבל שכמחברים הכל ביחד זה פשוט...סתם.
בקיצור, ספר שלא סגור על הרעיון של עצמו.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת להודות שגם אני לא כ"כ מבינה על מה היתה המהומה לגבי הספר הזה. נכון, הנושא שבו הוא עוסק - יחסי הורים וילדים ועד כמה הורה מחוייב רגשית/ מוסרית לעמוד לצד ילדו - הוא נושא מרתק. ולכן, אני בד"כ קוראת כמעט כל ספר שרואה אור ועוסק בנושא זה. ומצד שני, וזה בעוכריי, אני משווה כמעט כל ספר כזה לספר הכי מופתי שנכתב על הנושא הזה עד כה (בעיני לפחות) - "חייבים לדבר על קוין" מאת ליונל שרייבר.
בינתיים עוד לא נתקלתי בספר שהצליח לדון בנושא הזה בצורה כ"כ משכנעת וסוחפת, כזו שגורמת לקורא לא רק לחשוב המון ולהתלבט אלא גם ממש להרגיש את הדילמות המוסריות והרגשיות שהנושא הזה מעל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מזעזע!!!!!!!
כתוב עם הרבה פלשבקים ,מאוד קריא ומאוד מסקרן.
הספר מעורר שאלות אתיות מוסריות,האם בשם אהבתינו לילדינו ניתן יד להסתרת פשע?האם אותו פשע הוא מעידה?נראה שהפשע אינו מיקרי זהו דפוס התנהגות של ילדים הבאים ממשפחות"טובות" הצידוק הוא עליונותם של הילדים על פני אנשים החיים בשולי החברה.הומלסים,עובדים זרים הפשע גם מתועד על ידי הילדים ומלווה בהנאה וצחוק.
המספר שהינו אב לאחד מהילדים מעיד על עצמו כחסר קווים אדומים בכל הנוגע לאפשרות פגיעה בכבודו ובכבוד בני משפחתו,אלימות אינה זרה לו וגם יש לה הצדקה.האם משוכנעת שגזר הדיןשבנה קבע ראוי להונלסית מסריחה ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מ ז ע ז ע !!
שני הזוגות נפגשים במסעדה למטרה כלשהי, אבל מהי המטרה לשם מה הם נפגשו במסעדה?
מתי אבא ידע? והכי חשוב מה אבא לא יודע?
אפילו אם רציתי לא יכולתי להגדיר את הספר במילה יותר קולעת.
הדמויות הפועלות פאול ואשתו קלייר הנפגשים עם אחיו המועמד לממשלה סרג' ואשתו בבט.
הסיפור מסופר על ידי פאול לומן במסכת פלאשבקים במסעדה שבה הוא וקלייר נפגשו עם אחיו ואשתו בבט כדי לברר עניין מסוים מאוד,ותוך כדי הסיפור אפשר לחשוב על יותר מסיבה אחת למה הוא שונא את אחיו? בהתחלה ניתן לחשוב שפאול שונא את אחיו בלבד, קורא לו בור, איכר פשוט ואלים, אבל כמו שנאמר אין הגמל רואה את ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת - התאכזבתי...
שמעתי עליו כל כך הרבה... בפועל הספר לא משהו.
הספר אכן מעורר בעיית מוסר קשה, איך אני אתנהג במצב דומה ? האב לא תרם רבות בלהוות דוגמה טובה לבנו, מכות זה לא פתרון. אני מחנכת אחרת את ילדיי.
התאורים רבים, ולא תמיד רלוונטים לנושא. מאמצע הספר קל יותר לסיים אותו.
לא הייתי ממליצה עליו .. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני בבעיה עם הספר הזה.
אני לא יודעת מה הוא גורם לי להרגיש.
מצד אחד הוא מזעזע אותי אבל מצד השני הוא גם גורם לי לכעוס על עצמי. מי אמר בכלל שהייתי מתנהגת שונה במצב זהה?
הפריע לי שאין פה יציאה חד משמעית נגד אלימות, אבל בו זמנית הזכרתי לעצמי, שגם הצד הזה קיים בעולם שלנו.
שיש אנשים שיכולים להכאיב למישהו באותה קלות שהם מצחצחים שיניים לפני השינה.
עיצבן אותי היחס של המספר לאחיו, החוסר האהבה הזה, החוסר פירגון, הזלזול. אני כל כך אוהבת את אחותי, שקשה לי לדמיין מצב אחר, למרות שכידוע במציאות יש אין ספור אפשרויות ואין ספור סיפורים עגומים.
קשה לי עם הספר הזה נורא, כי ה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אז אם זה ספר השנה בהולנד אז כנראה שהמצב שם מבחינה חברתית לא משהו. אני הופתעתי ממנו והסיפור שם לא פשוט בכלל אך זה כמובן יש בהמון ספרים, מה שהיה קשה לי זה שאין פתרון לסיבוך הזה בסוף הספר - לא שחייב להיות אבל לא היה נראה לי הגיוני שזה ספר השנה עם כזה סיום... אני חושבת שהציניקנים יאהבו אותו יותר מהרומנטיקנים או הלא ציניקנים. הכתיבה חדה וישירה. מזכיר קצת בסגנון את אלגנטיות של קיפוד אבל הרבה יותר ישיר וחד ממנו. בקיצור - די התאכזבתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי אתם תעזרו לי לצאת מהדילמה שלי עם עצמי לגבי הספר הזה:
* אם מצד אחד לא הזדהתי עם אף אחת מהדמויות אבל מצד שני הן הצליחו להפתיע אותי ולשנות את הנחות היסוד שלי בסוף אז הספר טוב?
*אם מצד אחד במהלך הקריאה כל הזמן הספר הזה הזכיר לי ספר אחר מעולה ("חייבים לדבר על קווין") אבל מצד שני גם כל הזמן חשבתי כמה הם הפוכים אחד מהשני אז הספר נחשב לטוב?
*אם מצד אחד הדמות הראשית של הספר (דמות המספר) היתה מעצבנת ומוזרה (על גבול החופרת) אבל מצד שני הספר מעורר מחשבה ומראה דברים מנקודת מבט שונה הספר נחשב לטוב?
לי קשה להגיד. הספר היה לדעתי טוב ולא טוב באותה מידה.
סיפורה של משפ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארוחת הרב של המחבר הרמן קוך הוא ספר השנה של 2009 בהולנד.
אין ספק שהיה רב מכר,השאלה היא האם הוא באמת ראוי להיות ספר השנה?
לעניות דעתי התשובה שלילית.נעשה כאן נסיון להציג דילמה לכאורה בין לכידות המשפחה בכל מחיר לבין המחיר שיש לשלם על ביצוע פשע.
לא אהבתי את הכתיבה של קוך.
הסיבות:
-כתיבה "שטוחה" יחסית ואפילו רדודה.
-כתיבה בגוף ראשון , עלילה בתוך ארוחת גורמה (ארוחת הערב) הם כלי עבודה שהסופר לא השתמש בהם נכון.
-צורת הצגת הדמויות די משעממת.
-עמדת הסופר שהמטרה מקדשת את האמצעים בכל מחיר ואפילו במחיר ביצוע פשעים אלימים.
-הסופר משאיר יותר מדי פרטים לדמיון הקור... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר השנה בהולנד 2009. מה שטוב להולנדים לא מתאים לי.
העלילה לא מתקדמת אם יש עלילה . האלימות כל כך מטורפת שהיא לא משאירה מקום לשאלות .... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר החכם והמרתק הזה, שאותו צלחתי בכמה שעות בלי להפסיק ובלי להרפות, אפילו לצורך אכילת ארוחת ערב (אני לא מתכוונת לארוחת גורמה כמו שאוכלים גיבורי הספר, סתם לארוחה קרתנית של לחם וסלט ירקות) הספר הזה הוא סטירה בפרצופה השבע של הבורגנות המערב אירופית. שבעה, כבר אמרנו? שהרי הרביעיה שיושבת סביב השולחן במסעדה היוקרתית, אינה רעבה לאוכל. המנות המדוגמות המוגשות לשולחן בליווי הסבר מפורט של רב המלצרים, מכילות הרבה צלחת ומעט אוכל.
אולי נתחיל מהתחלה? הלוא כל ארוחה מתחילה איפשהו. הארוחה שלנו אפילו לא מתחילה בזיתים דפוקים, אלא במשפחה דפוקה שנראית מושלמת.
שני זוגות ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו , הוא בהחלט מציג תמונת מצב אפשרית שבעצם מערערת תפיסות
ערכיות נורמטיביות. אבל קודם כל אזהרת ספוילינג .
הוא (המחבר לא גיבור הספר) מערער על הקביעה של טולסטוי שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. הנה דוגמה למשפחה מאושרת (על פי תפיסת הגיבור ואשתו) והם לא דומים בכלום למה שמקובל לראות כמשפחה מאושרת. הגיבור הוא מובטל, חולה נפש שאינו שולט בדחפיו האלימים, ואשתו הנערצת (שאף היא אוהבת ומעריצה את בעלה כפי שהוא כשהוא לא לוקח את הכדורים) הם מגנים על בנם רוצח אלים ואינם רואים פגם מוסרי עמוק בהתנהגותו, להפך הם מצדיקים ומבינים אותה.
הספר מציג דילמה מוסרית . נני... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קולח, מותח ונקרא מהר.
בספר מס' שיאים, הרבה הפתעות אשר תורמים למתח לאורך כל הספר, כמו האלמנטיים הספרותיים הקיימים בו. ספר נוקב המעלה דילמות ונקודות רבות למחשבה, ביניהן:
- עד כמה אנו כהורים מוכנים ללכת רחוק כדי להגן על ילדינו?
- מה אנו יודעים בעצם על ילדינו?
- קשר בין אחים לעומת קשר עם הילדים...
- סוגיית עונש מוות...
בספר ציטוטים נפלאים המוסיפים יחוד ועניין.
ספר מטלטל. חזק מאד.
משאיר את רושמו הרבה זמן לאחר שסיימת לקראו.
אחד הספרים שלעולם לא תשכח שקראתיו.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך מתארים ספר שעלילתו פתלתלה, שהסוד נגלה כבר די בהתחלה? הולכים סחור-סחור. אז ככה:
- המוסר האנושי די גמיש
- גם לגמישות זו דרגות גמישות משנה
- המוסר ממלא את הכלי בו נמצא, האדם, בהתאם למעמדו של האדם
- גמישות המוסר מאפשרת אופורטוניזם מופלא
- אנשים בעלי רמת מוסר גבוהה הם אנשים קשיחים ולא זורמים
ועכשיו לעניין. פאול לומן, אביו של מישל, מוצא יום אחד סרטון שצולם בנייד של בנו. מה פתאום הוא מחפש בחדרו של בנו בן ה-15 משהו בכלל ואת הנייד בפרט? מדוע מה שהוא מגלה בנייד לא מפתיע אותו?
ארוחת הערב היא המסגרת, המקום, הריחוק מהילדים של האחים פאול וסרג' לומן. סרג' לומן הוא ר... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, קראתי אותו ביומיים מרוב שהוא שואב לתוכו.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. הסיפור כביכול דן בסוגיה מוסרית של הורים אשר נוכחים במעשה פשע של בניהם, אך למעשה הוא בעל מספר רבדים מפתיעים.
הדילמה מתוארת בעיני המספר. המספר, המוסרי שמעביר בציניות ביקורת על אחיו הפוליטיקאי הנהנתן, הצבוע, מתגלה למעשה כחולה נפש, ואילו הפוליטקאי ה"פתלתל" הוא הוא הדמות המוסרית, האמיתית. ספר קולח, מעניין, ומומלץ מאוד.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא נפלתי מהספר.. כתיבה קולחת, קצת נמרחת לדעתי.. עד שמגיעים לעיקר הסיפור צריך די הרבה סבלנות.
אני חוויתי חוסר נוחות בשלב התייעצות ההורים מה לעשות בנוגע לילדים ולדרך שבה הם בחרו לטפל בעניין. אולי זה משום שאני לא אמא עדיין, אז נורא היה לי קשה להזדהות עם כך.
זה ספר שלטעמי עצם הרעיון שבו יכול לגרום לכמה נוירונים אצלנו לעוף, אך מבחינת הביצוע אין את הטאצ'דאון..... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מטלטל ומטריד על התמודדות של הורים עם מעשה חמור שבנם עשה.
ספר חובה לכל אחד ובמיוחד להורים.
ספר מעולה שממשיך להדהד הרבה אחרי שמסיימים לקרוא בו.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרמן קוך ההולנדי מגולל עלילה מצוינת ובה דילמה של זוג הורים 2 אחים האחד מתמודד לראשות הממשלה ובעל סיכויים מעולים לזכות ואחיו , המתחבטים בשאלות של נאמנות לילדיהם מול פשע חמור ביותר אותו ביצעו 2 ילדיהם, בני הדודים.
השניים תועדו במצלמות האבטחה ומעלילהם תועדו בן ביו טיוב והן במשדר מבוקשים ההולנדי.
הוריהם מתחבטים במהלך ארוחת הערב גורלית אחת האם להסגירם - ותוך כדי כך נחשפת מסכת חייהם של בני משפחה אחת (של אחיו של ראש הממשלה) ושל ילדם, של אם המשפחה שחלתה והחלימה ממחלה קשה.
ספר מעולה בפחות מ-300 עמודים הרמן קוך עושה את מה שאחרים לא מצליחים ב-700 עמודים לעשות... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מטלטל, אשר מעמיד אותנו מול פגעי האלימות במדינות הנחשבות כתרבותיות.
הסיפור שוזר בין שני צירים מנוגדים, הראשון ציר ארוחת הערב והמנות ה"אלגנטיות" המוגשות בה, והציר השני, ציר הרשע והפשע, אשר אט אט חושף את המעשה הנורא שסביבו בנוי הסיפור כולו.
הסיפור מעלה שאלות רבות למחשבה, בנושא גבולות, בנושא מוסר, בנושא נאמנות משפחתית וערך החיים בחברה המערבית.
הסיפור מספק הפתעות שוב ושוב, וההנחות המוקדמות המתגבשות, מתבררות כמוטעות. אקדח שנראה במערכה הראשונה לאו דווקא יעשה בו שימוש במערכה האחרונה...
ספר שאינו קל לעיכול ומומלץ בחום, לקורא הביקורתי.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה חזק ואכותי מומלץ ביותר מה מוכנים הורים לעשות בשביל השטויות של הילדים שלהם וגם שמדובר ברצח או כל דבר אחר העיקר שהילד לא יפגע וימשיך את חייו הרגילים ,ספר משובח ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בזמן האחרון אנו עדים לאלימות של בני הנעורים בארצנו.מה גורם ל"בני טובים" להתנהג כך.
הספר "ארוחת הערב" מביא סיפור מזעזע.4 אנשים מתאספים לארוחת הערב.וככך שהזמן נוקף מתברר שכולם מודעים לזוועה שנעשתה.האיש המושמץ מכולם מציע פתרון אבל תגובת האחרים נוראה.
המסקנה שלי "בני טובים" זה רק במרכאות !!!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיקבות המלצות חמות וגם ידיעה חלקית המה מדובר - המעשה הנורא של הנערים - קניתי את הספר. הרעיון מצמרר הביצוע גרוע! פשוט ספר משעמם. שנמרח כמו גבינה הולנדית מותכת.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נאמר עליו אמיץ ומטלטל אבל אני לא חושב שבצדק.
הכתיבה הזכירה לי קצת כתיבת ספרי מתח של שנות האלפיים רק שנונה. והשנינות הייתה בשבילי מפתח חשוב בספר כי היא עשתה אותו זורם יותר. העלילה לא סנסציונית כפי שניתן לעלות על הדעת אך עדיין מעניינת.
ביקורת חברתית? כמעט ולא.
סך הכל כן שווה לקרוא את הספר בגלל הכתיבה הקלילה והשנונה אבל לי לא היו הרבה תובנות חדשות על "האלימות היצרית שמפעפעת מתחת למעטה הערכים של החברה המערבית.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תוך כדי קריאה, וגם לאחר שסיימתי - אני לא מצליחה להבין את ההתלהבות מהספר הזה.
נכון, יש כאן איזה טריק, ולקראת הסוף מתברר שהדברים הם לא כמו שנראו בהתחלה. הרגישות והמוסריות נמצאות במקום שלא חשבנו למצוא אותן. אבל גם כך וגם כך, הדמויות מוקצנות וחסרות עומק, הקפיצות קדימה ואחורה בזמן מניפולטיביות, והעצירה במקומות ה"מותחים" - צפויה ומייגעת.
למרות שהסיפור הוא טוב ומעניין, יש משהו טרחני ופשטני בכתיבה שלא אפשר לי לצלול לתוכו.
כל אלה גורמים לדילמה המוסרית, שאמורה להיות חוט השדרה של הסיפור - להתפספס.
עם סיום הקריאה (שלמרבה המזל לא דרשה השקעה מרובה) - נותרתי בתחושת... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי את הספר תוך 3 ימים, שזה כבר אומר משהו. במהלך הספר לא קורה המון, אבל זה מה שלדעתי הופך אותו לכך כך מעניין. בהחלט מעורר מחשבה ומרתק. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שני זוגות נפגשים לארוחת ערב במסעדה ולאט מידי נחשפת בפנינו עלילת הסיפור.
עד עמוד 107 המספר מכין את הקרקע והרקע להתפתחות העלילה תוך כתיבה שנונה ומעניינת (כך חשבתי בתחילה)אך מהר מאוד עייפתי
מהתיאורים הארוכים והמייגעים, עמוסי הפרטים
שלו.
רק בעמוד 107 מתחילים להבין על מה ולמה.
ואז, אני מודה, כבר לא עניין אותי להמשיך.עייפתי..אכזבה.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה של הסופר הרמן קוך.
עלילת הספר מתארת ארוחת ערב שנמשכת כשעה אולי קצת יותר ובמהלכה 2 אחים (החאד מועמד לראשות ממשלת הולנד, והשני מורה לשעבר)ובנות זוגם ינסו להכריע עד היכן ניתן להגן על ילדיהם שביצעו פשע נתעב מעין כמותו.
ספר מבריק, חבל שהא קצר כל כך, לא ניתן להניח את הספר עד סופו!! וכל מילה נוספת תהיה מיותרת ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המוכרת בחנות הספרים אמרה לי שזה ספר שחובה לקרוא!
כל כך הסתקרנתי מה כל כך חובה?
ההתחלה של הספר קצת לא מי יודע מה,אבל אחרי זה הספר
מקבל תפנית כל כך מזעזעת........
כמה שנוער תמים ומבתים טובים יכולים פתאום לעשות מעשים
שכמעט המוח האנושי לא יכול להבין.
וכמה אנחנו בתור הורים מסוגלים להפוך עולמות על מנת להגן על ילדינו ,
ולא משנה מה היא חומרת המעשה שלהם.
בהחלט ממולץ לקרוא על מנת להבין באיזה מציאות אלימה אנחנו
חיים.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שנקרא מהר ובודק איך מגיבים הורים לרצח והתעללות אלימה שביצעו ילדיהם,הספר מספר את הדברים בחלוקה לשלבים שונים במהלך ארוחת ערב במסעדה.
אהבתי את סגנון הכתיבה ואת הספר עצמו בכלליות (ברמה הנקודתית היו לי כמה הסתייגויות),יש בו המון מסרים על הצביעות החברתית,על חינוך ועל יחסים משפחתיים.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|