ג

ג'יימס ג'ויס

סופר

נולד בדבלין בשנת 1882 והתחנך במוסדות הכנסיה הקתולית. בשנת 1902 עזב את אירלנד לצרפת ומשם לאיטליה ולשוייץ, ושם כתב את יצירותיו הגדולות. ראייתו המקורית והאכזרית עוררה גל התנגדות לכל אחת מיצירותיו, והיה עליו להילחם כדי להוציא את ספריו לאור, וכשכבר יצאו הללו לאור הוחרמו על ידי הצנזורה והכנסיה במולדתו. נפטר בציריך ב-1941. המשורר הגדול ת.ס. אליוט כינה אותו "אמן הלשון האנגלית הגדול ביותר מאז מילטון" ו"המספר הגדול ביותר בדורי". ג'ויס נחשב למבשר זרם התודעה בספרות המודרנית. עוד מספריו שראו אור בעברית: יוליסס ודבלינאים.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (239):
על אירלנד ומאת סופרים איריים, אקרא בקרוב, קראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרא, קצרים שמעניינים, מתכוון לקרוא, Wish list, הספרים שלי, רשימה ספרים שקראתי, יש וצריכה לקרא, על המדף וממתין, ספרים לקרוא, Wishlist - רומאן, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, מאה שנים של בדידות, ספרים שברצוני לקרוא, ספר הבא שלי, ספרים שלא הצלחתי לסיים, עוד ...
1.
הרומן יוליסס, שהסעיר וריתק קוראים ומבקרים מאז ראה אור בחודש פברואר 1922, נבחר לקראת סוף המאה על ידי סופרים ואנשי רוח כספר הטוב ביותר במאה העשרים. הרומן מתאר יום אחד בחייהם של שלושה אנשים: סטיבן דדאלוס בן דמותו של ג'ויס עצמו, ליאופולד בלום היהודי, בן דמותו של אודיסאוס (יוליסס)ואשתו מולי בלום שהמונולוג שלה המסיים את הספר הקים עליו את הממסד השמרני באנגליה ובארצות הברית. ביצירה זו שרבים רואים בה את פסגת הרומן המודרני חברו יחד אפיון אנושי במלוא מורכבותו, ריאליזם בשיאו, הומור בנוסח פרנסואה ראבלה, שלמות צורנית ומוסיקה לשונית צרופה. "ג'ויס גילה דרך המחייבת יוצרים אחרים ללכת בעקבותיו... זוהי דרך המאפשרת לשלוט, לארגן, להעניק צורה ומשמעות לפנורמה האדירה של הבל ואנרכיה, המתגלה לנו בהיסטוריה של זמננו". "ג'ויס הוא אחד מגדולי המעצבים של הצורני באמנות בת זמננו ואפשר להשוות אליו את אליוט בשירה, פיקאסו בציור וסטראווינסקי במוסיקה". "יצירות המופת של המאה העשרים הגדולות בעיני הן בסדר זה: "יוליסס לו'ויס, "הגלגול" לקפקא, "פטרבורג לאנדריי ביילי והמחצית הראשונה של "בעקבות הזמן האבוד" לפרוסט". מלאכת התרגום המופתית לעברית שעליה שקדה ד"ר יעל רנן שנים רבות זכתה פה אחד לתשבחות התקשורת: יוליסס זה, הבלתי ניתן לתרגום, בתרגום עברי קריא ושוטף, מוצלח ביותר: "מלאכת התרגום היא מופתית": "התרגום העברי קריא יותר מן המקור... יצירה מלאת חיות, הומור והפתעות לשוניות לאין ספור": "ג'ויס הוא חגיגה, יוליסס - מסיבה של ממש - והנוסח העברי סיבה לקרנבל": "יש לפקפק אם אי פעם יהיה תרגום טוב מזה": יוליסס הוא הרומן המקורי והמעניין ביותר של התקופה המודרניסטית ותרגומו לעברית הוא הישג נדיר ומרשים."...

2.
חמישה-עשר סיפורים קצרים, שג´ויס עצמו הגדירם כפרקים בתולדותיה המוסריות של עירו. תיאור ריאליסטי של מה שהיה בעיניו "השיתוק" שבחייה של דבלין, בסיפורים שמקיפים את שלבי הילדות, הנעורים, הבגרות והחיים הציבוריים, על גילוייהם השונים. מספרי המופת של ספרות המאה העשרים. הסיפור האחרון, "המתים", הוסרט בבימויו של ג´ון יוסטון ומוקרן עד היום. התרגום הניתן כאן הוא עיבוד חדש שעיבד אברהם יבין את תרגומו משנת 1971 שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד....

3.
אחד מספרי המופת של המאה העשרים, שהשפיע השפעה כבירה על אמנות הסיפור והתווה לה דרך חדשה. ברומן זה, שרקעו אבטוביוגרפי, מגולל המחבר את פרשת התבגרותו של היחיד והכרתו את העולם הסובב אותו, על כל תביעותיו השרירותיות המתגלמות בדמות המשפחה, הכנסיה והמדינה. בכוח ראיה חודר וכוח תיאור מקורי הוא מצייר לפנינו נער אירי משנותיו הראשונות ועד שגמלה בו הכרת יעודו כאמן. הכרה זו נוסכת בו עוז לפנות עורף לדתו ולמוסדותיה, לזנוח את משפחתו שאינה מבינה לרוחו ואת ארצו רדופת הקנאותה דתית והלאומנית ולהקדיש את חייו לאמנות צרופה - להיות. כלשונו, "כוהן לדמיון הנצחי". ג`ימס ג`ויס נולד בדאבלין בשנת 1882. את חינוכו קיבל במוסדות הכנסיה הקתולית. בשנת 1902 עזב את מולדתו ויצא לצרפת ומשם לאיטליה ולשוויץ. בארצות אלה כתב את יצירותיו הגדולות. ראייתו המקורית והאכזרית עוררה גל התנגדות לכל אחת מיצירותיו, והיה עליו להילחם מלחמה קשה וממושכת עד שזכה להוציא את ספריו לאור, וכשיצאו לאור הוחרמו ספריו על ידי הצנזורה והכנסיה במולדתו. ג`ימס נפטר בציריך ב1941 - . חולה ושבע רוגז, אך מספר המכירים בכשרונו גדל והלך. היטיב להגדירו המשורר הגדול ה.ס. אליוט בכנותו אותו "אמן הלשון האנגלית הגדול ביותר מאז מילטון" ו"המספר הגדול ביותר בדורו". לספר צורפה אחרית דבר מאת אהרן מינדלין. התרגום העברי שהופיע לפני שש עשרה שנה יוצא כעת במהדורה חדשה....

4.
5.
6.
7.
8.
9.
ג'יימס ג'ויס (1941-1882) מגייס את זיכרונות ילדותו כדי לתאר את התבגרותו של סטיבן דדלוס, נער אירי קתולי הלומד להכיר את גופו ואת נפשו בד בבד עם התוודעותו לייעודו הנשגב: להיות לאמן גדול, "לעצב חיים מחומרי החיים". דיוקן האמן כאיש צעיר מובא כולו מבעד לעיניו של סטיבן, מגיל הינקות ועד ללימודיו באוניברסיטה. הוא משקף מבט אישי, צלול וחד על המעגלים המקיפים אותו ונאבקים ביניהם על זהותו: המשפחה השסועה, החברים ללימודים, האהבה החמקמקה, העיר דבלין, הממסד הישועי הקתולי והתנועות הלאומיות של אירלנד. רומן חניכה זה שיצא לאור ב-1916, הנחשב למבשרה של אסכולת זרם התודעה בספרות המודרנית, הוא מראשוני ספריו של ג'ויס. הספר נכתב במשך זמן רב, מ-1904 עד 1914‏‏. ג'ויס נתקל בקשיים בהוצאתו לאור, ולמזלו הופגש עם הארייט שו וויבר, אישה בעלת ממון, והמממנת של כתב עת בשם "האגואיסט". עורכת כתב העת, דורה מרסדן, חיוותה דעה חיובית על הספר, והוא פורסם בו בהמשכים בשנים 1914-1915. דיוקן האמן כאיש צעיר שתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס וויבר, שהפכה בהדרגה לפטרוניתו של ג'ויס, חייבה אותו לעמוד בלוח הזמנים לפרסום פרקי הספר. על הפרסום הקשו מגוריו של ג'ויס באותה עת בטריאסטה, שהייתה באותה עת חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובפרט לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914. ב-1915 הציעה וויבר לג'ויס להוציא לאור את "דיוקן האמן" בעצמה, לאחר שהוא נתקל בקשיים בהוצאתו לאור. הספר יצא לבסוף ב-1916. הספר תורגם מאנגלית לעברית לראשונה על ידי אברהם יבין ודניאל דורון בהוצאת עם עובד, ב-1977. התרגום הנוכחי על ידי יותם בן שלום בהוצאת כרמל והמפעל לתרגום ספרות מופת. אחרית דבר - ראובן בורג ויעלי גרינבלט...

10.
11.
12.
אֵיפֹה כָּל הַחֲתוּלִים שֶׁל קוֹפֶּנְהָגֶן? הַפְתָּעָה: בֶּטַח לֹא בְּקוֹפֶּנְהָגֶן! גֵ'יימְס ג'וֹיְס, סוֹפֵר מְפֻרְסָם מְאֹד, כָּתַב אֶת הַחֲתוּלִים שֶׁל קוֹפֶּנְהָגֶן לַנֶּכֶד שֶׁלּוֹ, לִפְנֵי הַרְבֵּה-הַרְבֵּה זְמַן. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים מָצְאוּ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וַאֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים שֶׁעַכְשָׁו הוּא כָּאן, בְּעִבְרִית. הַמְּתַרְגֵּם וְהָעוֹרֵךְ יְהוּדָה וִיזָן תִּרְגֵּם אוֹתוֹ בִּשְׁבִילְכֶם לְעִבְרִית. הַמְּאַיֶּרֶת עִנְבָּל אֶבֶן נָסְעָה בִּמְיֻחָד לְקוֹפֶּנְהָגֶן כְּדֵי לְצַיֵּר לָכֶם אֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַסֵּפֶר....


"חייו של כל אדם הם מצבור של ימים רבים, יום ועוד יום. אנחנו עוברים דרך עצמנו, פוגשים שודדים, רוחות, ענקים, זקנים, צעירים, רעיות, אלמנות, גיסים מ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
מעט מאוד סופרים מצליחים לגרום לספר להרגיש בו זמנית כמו כדור שלג (כמו פיצ'אפקאס) וכמו מראה, יקום בתוך יקום שמזכיר לך שאתה לא סטיפן. ספר כל כך ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
אני נוהגת לקרוא הרבה קלסיקות, ספרים שדורשים קצת מחקר, ידע כללי ובעיקר אורך רוח. את חלקם אני קוראת פעם שניה ולפעמים אף שלישית, כי אני מודעת ל... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
במסגרת מבצע מיגור הבערות הפרטי שלי, הגעתי גם אל הקלאסיקה הידועה של ג'ויס, שבה הוא בעצם נע בין תחנות חייו הפרטיות אך דרך ריחוק מה שמתאפשר לו ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
לאחרונה כתבתי ביקורת על ספר שאני עדיין שקוע בקריאתו. לא כולם אהבו את הרעיון של לרוץ ולספר לחברה לפני שליקקת את כל התבשיל. אני לא יכול להגיד... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
איך מתארים עולם שלם במילים? בשביל ביצוע משימה זו צריך ולו מעט מכישרון הכתיבה של ג'ויס. אני אומנם אוהבת את כול הקשור בכתיבה ומילים, אך לא ניח... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ