ביקורת ספרותית על ארוחת הערב מאת הרמן קוך
ספר בסדר

---

אולי אתם תעזרו לי לצאת מהדילמה שלי עם עצמי לגבי הספר הזה:
* אם מצד אחד לא הזדהתי עם אף אחת מהדמויות אבל מצד שני הן הצליחו להפתיע אותי ולשנות את הנחות היסוד שלי בסוף אז הספר טוב?
*אם מצד אחד במהלך הקריאה כל הזמן הספר הזה הזכיר לי ספר אחר מעולה ("חייבים לדבר על קווין") אבל מצד שני גם כל הזמן חשבתי כמה הם הפוכים אחד מהשני אז הספר נחשב לטוב?
*אם מצד אחד הדמות הראשית של הספר (דמות המספר) היתה מעצבנת ומוזרה (על גבול החופרת) אבל מצד שני הספר מעורר מחשבה ומראה דברים מנקודת מבט שונה הספר נחשב לטוב?

לי קשה להגיד. הספר היה לדעתי טוב ולא טוב באותה מידה.

סיפורה של משפחה (לכאורה נורמטיבית) שתוך כדי ארוחת ערב אחת עם הרבה זכרונות נחשפים ארועים בהקשר של הילדים וארוע אלים אחד (או יותר...)שהם מעורבים בו.
ככל שהסיפור מתקדם ללא ספק ההנחות שנכנסת איתם לספר לגבי גבולות של טוב ורע, נכון ולא נכון מתחילים להתערער...

קטע אחד מעצבן: דמות המספר(האב של המשפחה) בוחר לעיתים להסתיר מידע באופן מכווון מהקוראים, כן! הוא ממש אומר את זה ולא היה לי ברור למה. לא היה ברור מה הוא חושב שהוא כותב כשהוא אומר לנו שהוא מעדיף לא לספר למשל למה אישתו היתה מאושפזת שבועות בבית חולים ועברה המון ניתוחים.
ככה עוד כל מיני פרטים הוא בוחר לספר שהוא לא יספר אותם...
אם זה איזה גימיק ספרותי אני לא הבנתי אותו.

היה מקום להתאמץ יותר עם הכתיבה אבל מעבר לזה הסיפור די בונה את עצמו יפה ובשורה תחתונה אפשר לסיים אותו תוך מס' שעות בודדות וגם לקבל טוויסט לא צפוי בעלילה כקינוח.

אז אולי זו צריכה להיות השורה התחתונה שלי:
בשביל הזמן שלוקח לקרוא אותו - חבל להתלבט, תקראו ותחליטו בעצמכם אם הספר טוב.

ספר השנה?? לא אצלי. ספר השבוע אולי...

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על ארוחת הערב