ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 בפברואר, 2013
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הסיפור - כולם כבר יודעים - הוא על ארבעה בני משפחה הנפגשים במסעדה מפוארת כדי לדון במה שעשו בניהם, שהוא מזעזע כל בר דעת (באמת?) ושני זוגות ההורים צריכים לקבל החלטה (באמת?) ואולי לעשות מעשה. אבל על מה הסיפור הזה בעצם? אפשר היה לחשוב שהנושא הוא הורות. כל הורה למתבגרים מכיר את הדאגות והדילמות הבלתי אפשריות שמתבגרים מעמידים בפני אלה שצריכים להעביר אותם איכשהו שלמים את התקופה הזו. והורים - זאת אנחנו יודעים מעצמנו - מוכנים לעשות הרבה כדי להגן על צאצאיהם.
קוך שזה ספרו השני שקראתי, (בעיקר בזכות הביקורות של יעל ובלו בלו. תודה!) הוא סופר בעל סגנון אופייני ובחירת נושאים אופיינית עוד יותר. "בית קיץ עם בריכה", ספרו השני, יותר מחודד מזה, אבל דומה מאד באופיו. גם פה יש מספר שהוא אחד מרביעיית ההורים, המתאר באופן חופשי את מחשבותיו הכמוסות, אלה שלא אומרים בקול רם. דעותיו הנראות מזעזעות כשהן כתובות שחור על לבן הן כאלה שאנשים רבים מאמינים בהם: רוב האנשים נחותים (ממני), יש פושעים שלא ראויים להגיע אפילו למשפט, חסרי בית הם מטרד שמן הראוי להשמידו ו...כוח הוא התשובה. מה השאלה?
לדעתי עיקר הסיפור פה הוא השמירה על דימוי "האושר", הדימוי השומר עבור פאול על מסגרת ונותן טעם לחייו. יותר משפאול אוהב את אשתו ואת בנו הוא אוהב את חייו "המאושרים" ואת ההוכחות לכך הוא שואב מהשוואת חייו לחיים של אחרים. הוא אינו סובל את אחיו - למעשה הוא אינו סובל אף אחד מחוץ לאשתו ובנו המקרינים את חייו המאושרים כלפי חוץ. ואשתו, שהיא הדמות החידתית בין הארבעה? היא כנראה אוהבת את היכולת שלה להפעיל את הלהביור הפרטי שלה כלפי מי שמפריע למטרותיה. אבל פאול כבר אמר - וצדק - שהיא חכמה ממנו.
הספר טוב, והבנתי את בחירתו כ"ספר השנה" בהולנד. הוא נועד לזעזע - והוא אכן מזעזע, למרות שאינו מתאר שום דבר שלא נתקלנו בו פעמים רבות בחיים האמיתיים. ההבדל הוא שכשאנחנו קוראים בעיתון על נערים שרצחו נהג מונית "סתם" או שהתעללו בנערה עד שנסתה להתאבד - אנחנו אומרים "זוועה" ובטוחים שמדובר ב"אחרים", בטח בית הרוס, עניים, משתמשים בסמים או כאלה. אלה אף פעם לא יהיו אנשים כמונו וילדים כמו שלנו. זה מפחיד מדי. אבל הספר מתאר דווקא אנשים כמונו, וילדים כמו שלנו. איזה מזל שקוך עושה לנו הנחה ופאול סובל מהפרעה נפשית מאובחנת? אחרת באמת אי אפשר היה לסבול את זה...
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה שין שין. הוספתי אותו לרשימה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי - טוב לשמוע את זה.
אני סומכת על אנשים בדרך כלל בלי קשר אם דעותיהם תואמות את דעותי.
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יעל, אני מצטרפת להמלצות על קווין
אני מסכימה איתך שההפרעה הנפשית של פאול די מוציאה את העוקץ מהטיעון המרכזי של הספר, וחבל.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אלה חילוקי דעות מבורכים,
אפילו כשדעתי שונה משלך אני סומכת עליך...
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי, אני סומכת על המלצותייך בענייני ספרים
(למרות שמפעם לפעם מתגלעים חילוקי דעות מהותיים בינינו...) וכנראה אשיג את "קווין" ואקרא אותו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יעל, קווין הוא ספר מופתי,
מעבר לטלטלה שבו הוא כה מבריק, עד שהוא גורם לקורא להשתבלל כדי לא להפגע מנשורת התובנות של הפיצוץ האטומי הזה. (את המשפט הזה אני מתכוונת לגנוב מעצמי כשאכתוב את הביקורת...)
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, קוראת הכל!
אני התחלתי (והתלהבתי) מ"בית קיץ עם בריכה". בזכותו קראתי גם את זה, שהוא, לדעתי, יותר שכלתני מהשני. ואת "חייבים לדבר על קווין" עוד לא החלטתי אם לקרוא.
|
|
|
קוראת הכל
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מצוינת כרגיל.
מהרמן קוך קראתי רק את זה עד כה, עדיין לא קראתי את "בית קיץ עם בריכה". לדעתי "ההנחה" כמו שקראת לזה, שהוא עושה לנו עם ההפרעה הנפשית המאובחנת של האבא, היא באמת אחד הדברים שהופכים את הספר הזה למשהו יותר קל לעיכול מ"חייבים לדבר על קווין" - שהוא כנראה הספר שהכי טלטל אותי אי פעם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אפרתי!
קראתי את שניהם למרות הסתייגותי הראשונית בזכות ביקורות פה, ועדיין יש לי איזו רתיעה - שאני מודה שאינה הגיונית - מ"חייבים לדבר על קווין".
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
היי נתי!
לצערי שום דבר שניסיתי עד כה לא עבד, וזה כולל עשרות ניסיונות לשליחת סיסמא חדשה למייל (כלום לא נשלח אלי), הודעה ללביא ושני מיילים לתמיכה של האתר. זה נראה אבוד )-:
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יעל, ביקורת מצויינת לספר מצויין,
אחד הספרים המעולים שקראתי בשנים האחרונות, לצד בית קיץ וחייבים לדבר על קווין שאני קוראת עכשיו. כולם אגרוף בבטן. ספרים טורדי מנוחה. הרמן קוך וליונל שרייבר יוצאים מן הכלל.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יעל מכוכבית, הבעיה לא ניתנת לתיקון?
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, יעל (לשעבר מכוכבית612)
צר לי לשמוע על הזהות השדודה. יש הרבה בעיות באתר אבל אולי התמיכה ("צור קשר") יעזרו? ותודה על דברייך. אני מעריכה אותם מאד.
|
|
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו!
|
|
|
יעל
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יעל- זהותי "נלקחה" ממני
ואין באפשרותי להכנס למנוי שלי באתר יותר, אבל אני עדיין מצליחה להגיע מדי פעם לקרוא קצת ביקורות של קוראים מוערכים וחדים כמוך, וזה כיף. ביקורת מצויינת, אהבתי את נקודת מבטך ואני מסכימה איתך שאין זה ספר על דילמות של הורות, לפחות לא במובן הקונונציונלי של העניין.
יעל (לשעבר מכוכבית ב-612) |
|
|
בלו-בלו
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת!
כרגיל אוהבת את הניתוח שלך
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
