ביקורת ספרותית על ארוחת הערב מאת הרמן קוך

---

ארוחת הערב - הרמן גוך
גמרתי לקרוא קשה להגיד שאפשר להנות מסיפור חולני אלים שכזה.
מאחר והסופר רוצה להציג לקוראיו מציאות שהם הקוראים בעצמם חיים וחווים הוא אורג את המתרחש בעלילה בנרטיבים הקשורים וידועים לאינטלק הארופי ובצורה זו הוא מחדד את הגבול בין החיים הניראים לעין לבין האמת המסתתרת מאחורי הפנים היפות ומה היא מוכנה לעשות בכדי לשמור על האושר המדומה בה היא חייה למעשה קוראים לזה "צביעות".
התכונה הבסיסית של האדם המודרני היא לא רק להשאר בחיים אלא להישאר בחיים מאושר. וכל הדרכים כשרות.
ספר שאתה מתגעגע אליו בזמן הפסקת קריאה. מתגעגע כי גורל הדמיות מעסיק אותך,כי אתה מאמין שיש לסופר משהו חשוב לומר לך, על הדמיות ובכלל,משהו שלא תוכל לקבל באף מקום אחר. ומה שאתה מקבל הוא סיפור מזעזע מצמרר
לא רק בגלל סיפור העלילה אלה בגלל שהמספר מתאר את החיים שלמעשה היא תמונת מראה של חיינו אנו. אנו חיים באותה תקופה ובאותה תרבות. אני הרגשתי כאילו קיבלתי סטירה בפנים מפני שאני שותף וחי באותה חברה ותרבות וזה כואב. גם אם ניזכור את הספרים הקודמים שקראנו כמו
המפה והטרטוריה של מישל וולבק חסד ספרדי של יהושע
והספר החדש חירות של ג'ונתן פראנזן ספרים אלו דנים
בתרבות ובחברה בצביעות בעיוותים ובתכונות האנושיות של האדם בחברה ולכל הספרים אין עתיד טוב ומבטיח.גם בסיפור
"הסוד המשותף" לא היה מתאבד זה שגרם למותם של הילדים
לולא חשב שעלו על עיקבותיו.ברור מאליו שאם היה הורג
בתאונה הולכת רגל זקנה וערירית אף אחד לא היה מחפש אותו והוא היה ממשיך בחייו כאילו ודבר לא קרה.
בספר הזה הסופר מעביר ביקורת נוקבת על החברה המערבית המודרנית היא איבדה את דרכה היא מתאבדת הוא סוטר ובועט בכל הקדוש בתרבות יורה במכונת יריה לכל הכיוונים בלי רחמים ופוגע ביסודות הקיום הבסיסיות של החברה
המערבית . על פי הסופר תרבות זו ניכשלה ולא עומדת
במטרות שהציב לפניו האדם המודרני האינטלקטואלי .בכל
המהפכות החברתיות שהיו ועדין יהיו במטרה לשנות ולשאוף לטוב יותר. בלי לדעת שלא יצליח להגיע לזאת מפני
שהאדם נולד עם תכונות שאינם מתאימים לחיי חופש. זה בגנים שלנו תכונות בסיסיות שאותם אנו נושאים ומעבירים מדור לדור.
הסופר מוקיע את הערכים החברתיים של התרבות המערבית
הוא בוחר בהולנד הנמצאת במרכז אירופה מרכז התרבות המודרנית המתקדמת תרבות שעברה מהפכות חברתיות והבטיחה הבטחות לחיים טובים וצודקים יותר הן ליחיד בתוך החברה והן לחברה מול היחיד ובוחן בעין חדה
את הערכים של אותה תרבות שאמורה לשמור על שיוויון חברתי על עזרה לזולת על חינוך ומודעות של השונה וקבלתו
כשווה בין שווים.
הסופר. בוחן את תפוסי ההתנהגות נורמות חברתיות ומוסריות של החברה המערבית בוחן את מוסדות החברה המוסדות שעליהם מבוססים חיינו ושוחט פרות קדושות כמו מוסד הנישואים תא משפחתי גידול ילדים חינוך דת תרופות בריאות מנהיגות חברות תרבות העושר
הוא בוחן את המושגים אומללות אושר מצפון מוסר מעמד חברתי גזענות עושר ועוני דעות קדומות ויחסים בין עמים ובין גברים לנשים.
בחברה שבה למושגים אלו יש חוקים ברורים לתמונת האושר הנכסף ומה אנו מסוגלים לעשות ולהקריב בכדי לשמור על על האושר הזה. הסופר בוחן את התגובות של גברים לנשים ואופן התגובה של הגבר לאישה המצוי בהופעתה החיצונית. .
הוא בוחן את התנהגות החברה לאדם מפורסם והתנהגות המיוכס לסביבה בו הוא פועל.
האדם בחברה המודרנית פועל על פי קודים חברתיים ולא
פועל ועושה דברים על פי דעתו ורצונו.
האלימות והרשע הם בלתי נמענים בעולם הן על ידי הטבע והן על ידי בני האדם.
בספר בוחן הסופר את שני האלמנטים הבסיסיים הקשורים לאדם ולחברה הוא בוחן את מבנה התא האנושי התא ממנו בנוי גוף האדם. והוא בוחן את התא המשפחתי התא הבסיסי במרקם החברתי. ומוצא תא אנושי פגום מוטציה, אשר פוגעת בתא המשפחתי .וכתוצאה מכך בחברה המורכבת מתאי משפחה רבים.
סיפור העלילה מתרחש בתוך מסעדה יוקרתית מאוד ותוך כדי הסעודה מתברר לעיני הקורא מהיא הסיבה למפגש שתי הזוגות. לא לשווא בחר הסופר את המסעדה כתפאורה וכבמה
לכל הסיפור. סיבה ראשונה היא שבתרבות הקיימת ממלאת
המסעדה את תפקיד בית הכנסת או כנסיה. הדת פשטה רגל. במקום זה לא באים לעבוד את האלוהים. במסעדה הלקוח הוא האלוהים.
המלצרים הטבח ובעל המסעדה משרתים אותו. וכאשר אתה מרגיש אלוהים גם ההחלטות שלך מקבלות משמעות אחרת.
אתה יכול לחרוץ דינם של אנשים מבלי חרטה. שנית ניתן לדוןבנושא של חיים ומוות במסגרת כביכול מתורבתת בשיתוף
סועדים נוספים בעלי אותו מעמד חברתי, לכן התגובות והאמוציות הם בהתאם, מכסימום נשפחת כוס יין על השולחן
או הרמת קול שמרימה גבה של הסועדים בשולחנות הקרובים
ותו לא. מה שברור שלאור הכרת הדמויות ולאור האלימות שבה היה מעורב אחד הדמיות בודאי היתה נישלפת סכין במידהוהיו דנים בנושא בבית אחד מהמשתתפים. גם ישיבה במסעדה יוקרתיית ודיון מעמיק במניו ובנושאי תרבות מעמיד את רצח האישה חסרת הבית המסכנה ברספקטיבה נוחה ואפילו נעימה כך שניתן לדון בנושא בניחותה וללא יסורי מצפון.
מדוע בחר הסופר את הסרט של וודי אלן "נקודת מפגש"
משנת 2005 לסיפור. על פי דעתי יכול היה להוסיף עוד סרט של וודי אלן לסיפור "פשעים ועברית קטנות" משנת 1989 מפני שבסרטים אלו מעמיד וודי אלן את השחקן בסרט מול מצפונו.מה יעשה השחקן שרצח האם מצפונו לא מניח לו והוא יתן את הדין. או ימשיך בחייו כאילו ולא היה דבר. וכמו שכולם יודעים השחקן מצליח למחול לעצמו וממשיך לתיות את חייו המאושרים מבלי לתת את הדין.

» ביקורות נוספות של אריה
» ביקורות נוספות על ארוחת הערב