ביקורת ספרותית על ארוחת הערב מאת הרמן קוך
ספר טוב

---

יש משהו מפליא בהרמן קוך: הוא רוצה ואוהב לשטח את האמת בפנים שלנו. הוא לוקח סיטואציות פשוטות, מחיי היומיום - הנה כאן: ארוחת ערב במסעדה - ומתרגם אותן למחשבות ומעשים כמו שבאמת נתפסים ע"י בני אדם, כלומר עם קנאה, עם שנאה, עם ביקורת. לא נעים להגיד, אבל זאת המציאות.
למשל - יחסי משפחה הם לא כאלו happy happy כמו שאנחנו משקרים לעצמנו לפעמים. אם דודה שלך מנשקת אותך באוויר ואילו דוד אחר שלה בלחיים, כנראה יש סיבה. ואם אח שלך יגרום לפגיעה בבן שלך, אז אתה תעשה משהו עם זה, גם בסיכון למחיר גבוה. ואם גיסתך בוכה, אז לא תמיד יהיה לך באמת אכפת. ואם אח שלך מאמץ בחור שחור מאפריקה, אז אולי זה לא מאהבת אדם ורצון לאהוב בלי תנאים, אלא בגלל שאח שלך מתמודד במרוץ לנשיאות והוא רק רוצה ליצור תדמית חיובית. ועוד ועוד.

הספר משרה אווירת מתח, הפרטים נחשפים לאט לאט, בדיוק בזמן הנכון בשביל לא להרגיש מרוחים אך כן להרגיש מתוחים. האווירה עוזרת לספר להיות קולח וזורם, ומנעימה את הקריאה.

אהבתי את הספר, במיוחד את התיאורים הריאליסטיים הכואבים המדברים עלינו, בני האדם. אגב, זה מה שאהבתי גם ב"בית קיץ עם בריכה", שקראתי לפני "ארוחת הערב" ואהבתי קצת פחות, אם כי התחושה היא ש"ארוחת הערב" פחות אפוי מ"בית קיץ".

» ביקורות נוספות של ronen
» ביקורות נוספות על ארוחת הערב