ביקורת ספרותית על ארוחת הערב מאת הרמן קוך
ספר מעולה

---

ספר ממש מזעזע, במובן הטוב של המילה.
זה ספר מאוד אלים וחזק שפוגע בול במטרה, ולא בוחל בשום אמצעים. כמו שכתוב על גב הספר: "... מתאר בישירות מצמררת את האלימות היצרית שמפעפעת מתחת למעטה הערכים של החברה המערבית."- כך הסופר מתאר ביד אמן את היצרים הכי חייתיים שקיימים בכולנו, ולא משנה אם אנחנו פשוטיי העם, "האנשים הרגילים" או שאנו שייכים לאותן אליטות של החברה הגבוהה. הדהים אותי איך הסופר מתאר בנשימה אחת גינוני נימוסין ששייכים לארוחה במסעדה מפוארת ביחד עם אותות של שפת גוף, ריחות, קריאה של התנהגות אנושית וחייתית. בשלב מסויים הסופר גם עושה את ההשוואה בין בני אדם לכלבים ואת היכולת להרגיש את הפחד של האחר.
לאורך כל הספר הרגשתי שהסופר רוצה להדגיש שלא משנה כמה יפה אנחנו אוכלים בסכין ובמזלג, עדיין קיימים בנו יצר האלימות (במי פחות ובמי יותר), משחקי הכוח, הרצון להשגת השליטה המוחלטת, הסלידה מן המכוער והנחות מאיתנו, האגוצנטריות (ברמה האישית וברמה המשפחתית)...

אני מניחה שהורות היא דבר לא פשוט בכלל. אני לא יודעת, אני עדיין לא אמא בעצמי. ואין לי מושג עדיין איזו אמא אהיה, האם אהיה האמא הלביאה שנלחמת בשיניה למען העתיד של הילדים שלה, ולא משנה מה הם עוללו? האם אעשה הכל כדי שמשפחתי העתידית תחזור להיות המשפחה הקטנה והמאושרת? איזו דוגמא אני אשמש לילדיי? האם אאבד את העשתונות שלי מולם? או שאדע לשמור על קור רוח גם במצבים הכי קיצוניים?

הספר הזה גרם לי לחשוב ולהרגיש ולהתלבט... ועל כך אני מודה לסופר.אהבתי את סיפור המסגרת של ארוחת הערב, את הצורה שבה הסיפור ממריא לשיאו האלים, אך בבד בבד נשאר שקט ומלא גינונים סביב השולחן. גם אהבתי את זה שהסופר לא מזכיר שמות של מקומות ולא מדייק בעובדות, כי זה באמת לא משנה. זה סיפור שמדבר על החברה המערבית כולה, ולאו דווקא על מסעדה קטנה אי שם בפרברי הולנד.

בקיצור, נהניתי מהקריאה וממליצה לכולם. הספר השני של הרמן קוך שתורגם לעברית, "בית קיץ עם בריכה", כבר קורץ לי מהמדף אבל אני חושבת שאמתין איתו בינתיים כדי להרגע מחוויית הקריאה הכה מטלטלת עבורי של "ארוחת הערב".

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על ארוחת הערב