ביקורת ספרותית על ארוחת הערב מאת הרמן קוך
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 31 באוגוסט, 2017
ע"י אורית זיתן


סיימתי לקרוא את הספר בתחושת מועקה. מועקה שהלכה והתעצמה תוך כדי הקריאה.
ניסיתי לשחזר באילו עיניים ראיתי הדמויות המרכזיות בהתחלה וכיצד חשתי כלפיהן בסוף. כיצד התחושה שלי התחלפה מחיבה וסימפטיה, לרתיעה, חרדה וביעות.
הספר מסופר בגוף ראשון מעיניו של פאול לומן: פאול, האבא של מישל, הבעל של קלייר, האח של סרג'. פאול שנתפס בעיני כאדם דעתני, ליברל, ציני ונאמן לאמת שלו.
לאט לאט, תוך שהעלילה נעה בין עבר להווה, מתקלפות מעליו השכבות החיצוניות והוא מגלה את פניו האמיתיים- פני מפלצת המגדל ילד בדמותו.
תא משפחתי קטן- אבא, אמא ובן העושים מעשי זוועה, וכל זאת בשם הרצון להמשיך ולשאת בתואר "משפחה מאושרת"
ניסיתי לחשוב האם גם אני, בסיטואציות מסוימות, דמיוניות ככל שיהיו, הייתי יכולה לנהוג כמו פאול, כמו קלייר אשתו. אני רוצה להאמין שלא. בכל אופן קשה לי לדמיין את עצמי נוהגת כמותם.
יחד עם זאת אני נוטה לחשוב שבכל אחד מאיתנו, ברמה כזו או אחרת,טמון זרע חייתי שבתנאים המתאימים עשוי לפרוץ החוצה.

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
נכון רץ, אתה צודק
רץ (לפני 10 חודשים)
הרוע הוא מרכיב אנושי - העטוף בקליפות של תרבות ונורמות התנהגות, הוא עשוי לצוף, אצל כל אדם באופן שונה, כאשר האיזונים מופרים. כך נעשות זוועות המלחמות, או ברוטליות ואלימות ברמה האישית. אגב אלימות וברוטליות יכולות להיות מילוליות.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
מסכימה איתך לחלוטין אפרתי. קוך עושה את זה בצורה מבריקה, המספר משיל לאט לאט עוד קליפה ועוד קליפה עד לסוף שמותיר את הקורא המום ומזועזע
אפרתי (לפני 10 חודשים)
גם בעיני הוא ספר נפלא ומזעזע ומטלטל במידה יוצאת דופן. גם הרעיון שבו אנחנו כמובן מזדהים עם המספר עד לנקודה שבו הוא הופך אותנו לאויביו. זה מהלך מבריק ויוצא דופן.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
תודה רבה מסמר עקרב
מסמר עקרב (לפני 10 חודשים)
ביקורת נהדרת שמוכיחה שגם ספר שמביא את הקורא לתחושות של רתיעה, חרדה ובעתה, עדיין יכול להיות מצוין.
הספר הזה זעזע אותי לחלוטין, אבל לטעמי הוא פשוט מבריק.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
נכון מחשבות. ספר בהחלט מעורר מחשבה, וברגע שמניחים עליו את היד קשה להפסיק לקרוא
מחשבות (לפני 10 חודשים)
הנושא בהחלט מעיק, הספר לא ממש מרתיע והוא בהחלט חמישה כוכבים.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
כרמליטה תודה. למה דווקא את קוך לא?
כרמליטה (לפני 10 חודשים)
קוראת לא מעט ספרים עם תכנים קשים,
אבל מקוך אני נרתעת. לא קראתי וספק אם אקרא ספרים שלו.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
תודה יעל, אז אדע למה לצפות בספרים הבאים שלו. זה הספר הראשון שקראתי
yaelhar (לפני 10 חודשים)
כל הספרים של קוך שקראתי גרמו לי גם מועקה.
זה קשור אולי לעובדה שהוא אומר דברים שלא נהוג לומר אותם בקול.
אורית זיתן (לפני 10 חודשים)
תודה נעמי ואנקה. אכן הספר השאיר אותי עם תחושה קשה למרות שאני בהחלט מודעת לכך שמתואר פה מקרה קיצון. ולגבי הבחירה - מובן שהיא קיימת, אך עדיין כל אחד מאתנו עשוי בסיטואציות מסוימות "להגרר" לצד החייתי שבו
נעמי (לפני 10 חודשים)
הרבה אנשים אוהבים להדגיש את הצד החייתי
אך להשמיט את הצד הבחירי, זה שעושה את האדם לאדם
זה שגרום לו להזדעזע ממעשים חייתים
אנקה (לפני 10 חודשים)
נראה לי שלקחת את הספר קשה מדי. יש בכל אחד מאתנו חלק "חייתי" פחות או יותר. הרי התפתחנו ממשפחת הקופים וגם הם מבצעים פשעים זה בזה וכו'
אבל קוך לקח את הסיפור לקצה כדי לזעזע. זאת הטקטיקה וטכניקת הכתיבה שלו.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ