ביקורות ספרים על הספר הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #
|
קראתי רבות מהנובלות של צווייג, ובספר הזה היה משהו שונה, מיואש וחסר אונים, אפילו אנרכיסטי. לא הופתעתי כשקראתי כי על הרומן הזה עבד בשנותיו האחרונות לפני התאבדותו תוך כדי מלחמת העולם השניה.
הספר מתרחש מספר שנים אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה באוסטריה, כאשר המלחמה אומנם הסתיימה, אך המצב הכלכלי קשה מנשוא. גיבורת הספר היא כריסטינה, בת 28, שאיבדה את עלומיה ואת שמחת חייה בעקבות השנים הקשות, עובדת עבודה אפורה ומונוטונית בסניף הדואר בעיירה שכוחת אל שבה היא גרה עם אימה החולנית והתלויה בה. צווייג מפליא לתאר את עליבות חייהן ואת חוסר התוחלת.
קטע כה חזק בעיני מהספר... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר נפלא, מענין, כתוב נהדר ומפיק הרבה תובנות על החיים. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צוויג, שבשנים האחרונות היקף יצירתו הולך ומתגלה, כתב בעיקר ביוגרפיות מרהיבות ונובלות רבות. יש אפילו הטוענים שהוא הסופר היחיד שעיקר התמחותו הייתה, לא סיפורים קצרים, ולא רומנים באורך מלא, אלא נובלות. למעשה "הנערה מהדואר" הוא אחד משני הרומנים הגמורים היחידים שצוויג כתב בחייו. זה רומן שנכתב ממש לפני מותו-התאבדותו, ויצא לאור לראשונה רק אחרי 40 שנה, כך שמלבד אמירה על גרמניה שבין המלחמות וערב עליית הנאצים לשלטון, אולי ניתן גם לשאוב מהיצירה איזו אמירה מסכמת של צוויג על החיים באופן כללי.
את הספר קראתי לראשונה לפני כמה שנים אך לא כתבתי עליו סקירה למרות שהוא ה... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהסיפורים הפשוטים שגורמים לנו לחשוב. לשים לב לכך שבחיים תמיד כדאי לברור את חברינו כי יכול להיות מאוד שאחד או כמה מהם מקנאים בנו למרות שלעולם לא נבין מדוע. והקינאה מובילה למעשים מזיקים . כריסטינה לא שמה לב לכך ושילמה על כך . התרגלה למותרות מהר מדי ועמוק מדי ונסחפה בזרם עד למשבר וללטלטלה המזעזעת. סיפור על החלומות של כולנו על חיי פאר ויופי שלא תמיד מתממשים והבחירה בין חיי נוחות עם אדם מבוגר או חיי עוני עם אדם צעיר לצידנו. כל אחד והחלטותיו וברירותיו.
והכי חשוב לדעת שהזדמנויות בחיים הם דבר נדיר ולכן להתנפל אך לא לאבד את הראש. לדעת לבחור נכון ולשמור על הק... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"יותר מתמיד הם מרגישים את כוחו הכביר של הכסף, שכוחו גדול כשהוא ישנו אבל כוחו גדול אף יותר כשהוא חסר."
מסופר על כריסטינה, בחורה ענייה העובדת כמזכירת דואר בכפר נידח. יום אחד מזמינים אותה דודיה לחופשה על חשבונם בבית מלון יוקרתי ומפואר. כריסטינה, שכל 28 שנותיה מעולם לא יצאה מכפרה הקטן, סוחבת על גבה את שנות המלחמה הטראומטיות, נחשפת לעולם שלא הכירה. עולם בו חיים אנשי החברה הגבוהה. המפגש עימם מטלטל והופך את עולמה. כעת כל מה שהכירה נראה כסבל תהומי והיא לעולם לא תוכל עוד לחזור אחורה.
צוויג מעביר פה בצורה כה מדויקת את רגשותיה של כריסטינה הנעה בין שני העולמות.... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכפר קטן באוסטריה, לא רחוק מוינה, חיה לה עם אימה, בעליית גג עלובה, העלמה כריסטינה הופהלנר. כריסטינה עובדת בשירות המדינה, במשרד הדואר. למרות שבמקור היא בכלל מוינה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, לא הצליחה למצוא לה משרה שתתאים לנערה כמותה, ולכן דרך דוד עובד מדינה, נמצא לה תקן בכפר, אפילו לא כפקידה בדואר, אלא בתור "סייעת דואר". חייה של כריסטינה הם די רפטטיבים, היא משכימה קום בבוקר, הולכת לעבודה, מתיישבת בנוחות בכסא שלה מאחורי האשנב היחיד בסניף הדואר, ומתחילה למיין מכתבים, גלויות, חבילות.. ככה עד הפסקת הצוהריים, בה היא חוזרת הביתה, לבקר את אימה החולה, ואז שוב חזר... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התעוררתם בסביון. לא, סליחה, בבוורלי הילס. וואלה. מה תרצו לארוחת בוקר? מה תרצו ללבוש? את מי לפגוש?
הנערה שמצייר צווייג ברומן "הנערה מהדואר" היא נערה ממוצעת, נעימת מראה, פשוטת משפחה ודלת אמצעים. היא מגיעה בהזמנה של דודתה, שמעולם לא הכירה, לחופשה במלון ולחיי רווחה שמעולם לא הכירה אבל במהרה התמכרה אליהם, ובמהרה נבעטה מתוכם אל דלותה שלה. צווייג יוצר כאן רומן חברתי המתאר את חיי החברה של אוסטריה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ולא חוסך שבטו. צווייג כמו קרא את דירקהיים ואת ראשוני הסוציולוגים ומתאר לנו, הקוראים, כמה קל להתדרדר במורד החברה כאשר אין לך בעצם כל סיכוי הג... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה פיללתי , שכמו בכל סיפור סינדרלה, לנערה מהדואר , כריסטינה, יקרה נס שיגאל אותה מהמלכודת האכזרית שטמנו לה החיים, מהמבוי הסתום בו היא נתונה. אך העוני משתק את חייה, חונק אותה ולא מותיר לה מקום לתקווה. כמה יכלו חייה להראות אחרת אילו רק שפר מזלה או אולי גורלה? כי במו עיניה היא ראתה איך כריסטינה האחת – השפופה והשקופה יכולה בקלות להפוך לכריסטינה האחרת – פורחת ושוקקת חיים, אילו רק התפאורה היתה שונה.
בשפה מופתית וקולחת מכניס אותנו צוויג לתוך ראשה של כריסטינה, לנימי נפשה; גם כשהיא בעליבותה -בדירתה המעופשת והמדכאת או במשרד הדואר המשמים בו היא עובדת, וגם כשהי... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכריכה היפה תפסה את עיני שוב ושוב בעת סקירת סקירות הספרים. היא באמת ייחודית ביופייה ומתארת בובת גזירי נייר של אישה נטולת פנים על רקע תכול. ציינתי לעצמי אולי פעם ללכת לקרוא כדי להבין על מה ולמה כל הרעש, אבל לא עשיתי מהלך יזום לחיפוש הספר, עד שבא היום והוא התגלגל אלי הביתה. ה"נערה" המדוברת היא כריסטינה, בת כפר שמתגוררת עם אימה החולה בעוני בכפר קטן ושולי. לא ברור למה לקרוא לה נערה, משו שהיא בת עשרים ושמונה, וזה גיל שאפילו במאה העשרים ואחת עתירת תקופת ההתבגרות הממושכת נקרא גיל בוגר. לא כל שכן בשנים שאחרי מלחמה העולם הראשונה. הדואר הוא באמת דואר, וזו הפרנסה ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
Rausch der Verwandlung- "השכרון בשינוי צורה":
היה לספרו האחרון של סטפן צוויג, ונימצא בעיזבונו. הרומן מתאר את העוני הקיצוני
של כריסטינֶה הופלהנר שעובדת כפקידת דואר בסניף שכוח בעיירת הספר האוסטרית.
"סניפי הדואר הכפריים באוסטריה אינם שונים זה מזה:
ראית אחד ראית את כולם. הם הולבשו בצורתם, או ליתר דיוק במדיהם, באותה תקופה פרנץ-יוזפית, צוידו באותם פרטי מלאי ובאותם רהיטים דלים וכולם מותירים אותו רושם נרגן של זעפנות מלכותית (תחילת הספר).
בתחילת הספר עובדת כריסטינה כעמור כפקידת דואר ממשלתית, העלילה מתרחשת ב-1926, מה שקדם לה שבשנות מלחמת העולם הראשונה כריסטינה עו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סינדרלה מהדואר לא מחכה
בימי הקורונה, הדואר החליט להשתכלל ולהוריד את הלחץ מעמדת חלוקת החבילות, מה שגרם לי לקבל טלפון מפתיע, תגיע בשעה כזאת וכזאת, לדלת צדדית, תצלצל באינטרקום, תפתח את הדלת, עלה במדרגות לקומה הראשונה ושם תמצא אותנו באולם מיון החבילות. נישמע מלהיב כמו חסמבה אותו בערך שחקתי בכיתה ד' לאחרונה, ולכן הייתי כל כך נלהב ונרגש מהמשימה הבלתי שגרתית שקבלתי מבית הדואר שלנו.
אל האולם הפנימי של הדאר בקשתי להגיע, משום שזאת היתה אפשרות חד פעמית לשחזר תמונה מנעורי, את מראה אולם חלוקת הדאר, בו עבדתי בין התיכון לצבא, שם היינו מתכנסים הדוורים מוקדם בבוק... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתחיל חזק, ובהמשך יש לו פה ושם רגעים של זוהר. אבל לרוב התאכזבתי.
התאכזבתי במיוחד מזה שהעלילה, בכמה נקודות מפנה, איננה משכנעת.
1. האמנם לא נמצא אף גבר, בין כל מחזריה העשירים של קריסטינה, שהיה מסתפק באישה "סתם" יפה וחיננית, ולא מצפה ממנה גם לייחוס אצילי?
2. מה הקשר בין עוני (שלדעתי לא היה ממש קיצוני) וחוסר יכולת לנהל יחסים נורמליים עם בני אדם, וגברים בפרט? (דווקא במצב של תוהו ובוהו, ושל קריסת מנגנוני השוק, בני האדם נוטים לפתח ביניהם יחסים איתנים במיוחד.)
3. רוב הבחורים באוסטריה שרדו את המלחמה, קריסטינה עבדה בדואר איפה שכל אחד היה יכול להיוודע ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לסקאוט היקרה,
לפני שהכרתי אותך, הייתי בודד. זה לא שסבלתי במיוחד מהבדידות, זה פשוט היה המצב. למען האמת, היה לי באותה תקופה בסדר גמור להיות לבד ללא זוגיות, זה היה איזור הנוחות שלי.
אבל אז הופעת באתר. והתחלנו להתכתב. בהתחלה זה היה ידידותי, אבל עצם זה שמדובר באתר באינטרנט, גרם לי להעיז, ולצאת מאיזור הנוחות שלי.
בסופו של דבר גם התחלנו להיפגש. והמפגשים רק הלכו וגברו. והאווירה נהייתה שונה ואחרת. כיום גם אתר סימניה יודע שאנחנו יותר מסתם ידידים וירטואליים שכותבים סיפורים משעשעים ביחד.
כשאני חושב על האפשרות הזו שיום אחד אולי הקשר הזה ייפסק, מאיזו סיבה שלא תה... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוי איזה ספר מורכב ויפיפה, כמה אכזרי בתיאור העולם בעוניו הנורא, כמה מרומם רוח בפירוט כל נבכי רוח האדם וגלגוליה מעלה ומטה בסבך הרגשות האנושי. צוויג מצליח לטוות קורים זעירים וזערוריים אלו באלו ולזקק מהם רגע מושלם של הבנה או קסם, פקיחת עין למבט מדוייק, הסטת הפריזמה דרכה אנו רואים את העולם ולו במילימטר כדי להבהיר לנו את מקומה המדוייק של הדמות המתוארת, אנו נשבים באמפתיה מוחלטת מתוך החירות הנפלאה של דמיונו של צוויג ודיוקיה, אנו שם איתו, איתם, בלב נפשם פנימה.
הו כמה נורא הוא צוויג במתת החסד שהוא נותן לפקוח עין לעולם ביופיו הכביר, כמה אכזר הוא בהופכו את אות... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כריסטינה היא צעירה-זקנה, פקידה בסניף דואר בעיירה אוסטרית נידחת, שחייה איבדו כל צבע ותקווה בשל עוני ועליבות. חופשה חד-פעמית במלון בשווייץ מגלה לה שיש גם צד מואר לחיים, אבל אז היא חוזרת לביתה ולגורלה. סיפור יפה וכתוב היטב של סטפן צווייג על התקופה שבין מלחמות העולם. הבעייה היחידה של הקורא המודרני היא כתיבה בקצב אחר, של פעם. ובכל זאת שווה קריאה.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאשר שמעתי על הספר הזה, משהו בי בער. הבערה הפנימית שתססה בתוכי לא הניחה לי עד שאניח ידי על הספר ואקרא בו, שאפלוש אל תוך הדפים במבט מציצני, אל חייהם של אחרים,
בחורה אחת עניה, שאומנם היא בדיונית, אך מסמלת את קולם של בני דורה, שנתנו הכול, לעיתים את חייהם למען המלחמה וקיבלו בתמורה שום דבר.
עוני זה דבר מרגיז. ההבנה שלעיתים אינך יכול להרשות לעצמך מה שהאחר משיג, שבעיניו נראה כה טריוואלי אך עבורך הוא יקר המציאות.
שצל צלו של חוסר הכסף מרחף מעל ראשך. שאתה מסתפק במה שיש, חורק שיניים וממשיך ביומך, בשגרה השוחקת, המצמקת, התבניתית כל כך ובתוך תוכך אתה זועם, זה זעם כבו... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר כתבתי ביקורות לא מעטות על ספרים שקראתי, אבל זו הפעם הראשונה שבה עצרתי בערך בשליש הספר ובכל זאת כותב ביקורת. אני מתנצל שלוש פעמים,
פעם אחת כי אולי אני אחזור על מה שכתבו אחרים, אני לא קורא ביקורות לפני שאני מסיים לקרוא שמא אדרוך על איזו פצצת ספוילר.
פעם שנייה כי לא סיימתי ויהיו שיתרעמו, בצדק מסוים, איך אני יכול לכתוב על חצי עוגה שלא אכלתי (ובכן, לא אכתוב עליה)
ופעם שלישית כי בדרך כלל ביקורות הן עסק מפוקפק למדי.
לספר הגעתי באופן מוזר קצת. לבושתי עלי להודות שיש סופרים ואנשי רוח שהם מוחרמים אצלי מראש ולצמיתות בגלל איזה זכרון ילדות מזעזע. כאלה הם אברהם... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי להודות בטעויות שעשיתי.
בשגיאות, בהנחות משובשות, במפלות, בהעלבות.
אני מומחית בלא לבקש סליחה משום שאני תמיד צודקת והאחרים באופן קבוע טועים.
העקשנות הזאת מלווה אותי מימי עלומי ואין בכוונתה לעזבני ואילו אני, השלמתי זה מכבר עם נוכחותה המעיקה ועם העובדה שהיא מרחיקה אותי פעמים רבות מאנשי שלומי.
החלטתי לנצל את הבמה הפעם ולהודות במפלתי לגבי דעה שמיהרתי לגבש אודות אדם, סופר, איש שעד היום לא ברורים לי מהלכיו אך אני מתחילה להבין את כשרונו הרב לנתח את האדם הפשוט ולהבין, אפילו אם באופן פטאלי את אירועי ההיסטוריה.
שטפן צוויג. זה שבצילומו בהיתי בפעם הראשו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על חיי נערה שחיה חיים אפורים בעוני ודלות ללא שום תקווה כלשהי לשינוי בעתיד וכל חייה מצטמצמים בדלפק הצר של משרד דואר שכוח. כתיבתו של צוויג בשליש הראשון של הספר הזה משולה לתחילתה של נסיעה במכונית על כביש מישורי שבו אין עליות או מורדות, אך פתאום צוויג ממריא אל על וחיי הגיבורה משתנים בבת אחת אחת מקצה אל הקצה בחופשה אחת קצרה שהוזמנה אליה ע"י דודתה, שלהבדיל ממנה מצאה לעצמה חיים טובים עם גבר עשיר מהמעמד הגבוה. ואז שטפן צוויג מתגלה במלוא כושר תיאוריו היפהפיים וכאן לא נותר אלא להתענג מהמילים עצמם ופחות מקצב העלילה שנשאר קבוע.
אך באופן לא צפוי פתאום, לל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אולי הספר הטוב ביותר של צוויג.
כתיבה פשוט כל כך יפה שמתענגים על כל מלה ואתה לא רוצה שייגמר. כמה כיף לקרוא את צוויג. סופר אדיר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי שהיה עני בלי פת לחם שתמלא את בטנו בחיים לא ישכח את הבושה וההרגשה שהוא לא שווה בן שווים. הרגשה שהוא פחות טוב כי נעליו צפופות עליו. מכנסיו קצרים מדי או ארוכים מדי. השפה דלה ופשוטה והצחוק מר וחסר בטחון. כל הספר צוויג מתאר לנו עולם עם חוקים מסודרים שבו העשיר הדשן חי כאילו אין מחר ולו העני קובר עיניו באדמה ומרגיש לא שווה כי חייו ריקים כקליפת שום. הקוטביות הזו נעה לאורך כל הספר וגורמת אי נוחות שמרתקת אותך לספר עד סופו.
להיות או לחדול ? לחיות אף על פי, ולמרות שהסיכוי לשינוי אפסי . או למות בתנאים שלך מהידיים שלך עם חיוך. ולדעת שאף אחד יותר בעולם לא יסתכל על... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב של סטפן צוויג עם ערך גם מבחינת הפילוסופיה האנרכיסטית (התנגדות לקיומה של מדינה מכל סוג).... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, נוגע ללב, כתיבה מיוחדת מאוד, אם כי לפעמים היא מוגזמת. נראה כאילו הסופר נסחף בעצם הכתיבה עצמה.
התיאור ההיסטורי מאוד מעניין. לא ידעתי שאחרי מלחמת העולם הראשונה שרר עוני כזה. מדובר בתנאים שאנשים בקושי יכלו לשרוד.
הדמות של הגיבורה מעניינת ועצובה. בעיניי החלק שבו היא מכירה את אנשי החברה הגבוהה מעניין יותר מההתפקחות שלה, למרות שזה ברור כבר בזמן הקריאה שזו אמורה להגיע.
מעניין מאוד.... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הלואי לא היה לי את הבעיה הזאת שאני לא יכול לעזוב ספר באמצע. אני יודע לפי השכל אם ראיתי שמשעמם צריך לעזוב אותו אבל כל הזמן אני חושב בטח עוד קצת יבוא משהו חדש ייתן לי להבין הכל אחרת אז אני ממשיך אפילו שיותר טוב אם אני אקח ספר אחר שיש הרבה ספרים ובכל מקרה אני לא מספיק את כולם אז לפחות לא יבזבז את הזמן שלי על אלה שמעייפים. מהתחלה לא אהבתי אותו. הוא יש לו מילים באמת יפות אבל לא יודע איך להשתמש איתם. יכול לספר לך רבע שעה משהו שמשהתחיל אתה יודע מה הוא רוצה להגיד אבל הוא חייב להגיד לך חמישים פעם אותו המשפט רק מחליף את המילים היפות שלו וגם מסביר לך את זה כאילו אתה ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. כתוב טוב וסוחף מהרגע הראשון. היכולת של צוויג לתאר את המורכבות האנושית, המאבק התמידי בין החמלה לייאוש, המתח והמשבר - אומן. זה מאסטרפיס אמיתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
שטפן צווייג היה בתחילת המאה הקודמת מבכירי הסופרים בשפה הגרמנית. אני תמיד נזכר בספר הנפלא שלו: "העולם של אתמול". לפני שנים כשקראתי את תרגומי ספריו קראו לו המתרגמים, מסיבות הקשורות בארצות מוצאם שלהם, "סטפן צוויג", אבל היום כשמקפידים יותר, קוראים לו בהיגוי הגרמני הנכון "שטפן צוויג"... הרומן הטרגי הנ"ל נמצא בעזבונו ויצא לאור רק לאחר מותו. זהו רומן שלדעתי נכתב במשך שנים רבות ויש הבדלים ברורים בעיניי, בין חלקו הראשון, שיש לו סממנים סטריאוטיפים של אגדה. הוא אמנם כתוב בצורה מרתקת ומזכיר לי יותר מכל, סרט הוליבודי; על הפקידה הקטנה והענייה שלפתע ניתנת לה הזדמנות ל... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בפאראפראזה על שירם של "החברים של נטשה" -
דרך כריסטינה, הנערה מהדואר, מבעד לדפים
מלך הדיפרסיה בא אלי לביקור רֵעים
הוא סגר ת'דלת על מנעול
והשאיר אותי כמותה, שפויה על סף בלבול ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם היתה לכם אפשרות להגשים חלום ולקבל משהו שאתם ממש ממש רוצים אבל בידיעה שבסוף הוא יילקח ממכם חזרה האם עדיין היתם רוצים לקבל את זה? אפילו לזמן קצוב ולו רק כדי לחוש את האושר הזה או שמא הייתם מעדיפים לא לדעת אושר כזה שכן הוא זמני ובר חלוף?
לטעמי בנושא זה עוסק הספר באמת. הספר הנ"ל לא מתאר סיפור כעלילה כמו שמתאר אווירה ומצב נפשי.
בהמון המון מילים, ללא שום הפסקה לפרקים אפילו, צוויג מתאר מצב קשה (לעיתים בהגזמה למען הביקורת הנוקבת שרוצה להעביר) בעיקר נפשי של הגיבורה שלו - בחורה עניה וקשת יום מצליחה למספר שבועות לגעת בחיים האחרים של העשירים והיא כבר לא תחזור ל... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתחיל נהדר, כושר הכתיבה של צוויג מגיע למיקסום בחלקו הראשון של הספר, כאשר כריסטינה הענייה מתעררבת בחברה הגבוהה של ארה"ב. אימוץ הזהות החדשה והמתח של הנערה הענייה במקום החדש זה תמיד קונפליקט מעניין, וכושר התיאור של צווייג מצליח להפוך את הסיפור ללא נדוש (כולל אזכור מודע לאלייזה דוליטל).
אבל בחלק השני נראה שהייאוש האישי של צוויג משפיע גם על הכתיבה, שהופכת לתיאורית פחות, ומתחלפת בכתיבה שרובה מחשבות, דיאלוגים דלים וחזרה על אותם ואותם רעיונות, כך שאני לפחות איבדתי עניין. אומרים שספר טוב חושף את האמת על הקורא וספר רע חושף את האמת על הכותב. לתחושתי, החל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה שיגע אותי, לטוב ולרע... מכמה בחינות. ראשית, הכתיבה היפהפייה של צוויג, שאינה מוטלת בספק. הוא מסוגל לתאר את מזג האוויר ברמה שתפער את פיך ותהלום בלבך למשך דקות ארוכות. הוא מנתח את אישיותם של דמויותיו ללא רבב, ומעיף אותך למחוזות פלאיים של הנאה, בעושרם של דימוייו מלאי המעוף. כתיבתו הזכירה לי את ההתרגשות שאחזה בי בזמן הקריאה ב"סיפור על אהבה וחושך", להבדיל אלפי הבדלות, כמובן. שנית, לעומת זאת, לקח לי זמן רב לצלוח את מאת העמודים הראשונים או יותר, שכן הם מהווים מן אקספוזיציה ארוכה ודי מייגעת לנקודה בה העניינים מתחילים להתקדם ביתר אנרגטיות, ומתפתחת לה עסי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קהילת הקוראים הישראלית מחבבת עד מאד את ספריו של סטפן צווייג. עובדה - ספריו עדיין ממוקמים על המדף הקדמי, ואפילו מתארחים מדי פעם ברשימות רבי-המכר, כמעט שמונה עשורים מאז טרף הסופר את נפשו ואת נפש רעייתו האומללה בכפו. לכאורה, העובדה שכתביו שמרו על רלוונטיות ראויה לכל שבח. איזה שבח? למשל, "ספרות על-זמנית" או "ספר אקטואלי מתמיד". שאלה מעניינת היא מדוע דווקא ספריו של צווייג שורדים, ואילו ספרים אחרים נשמטו מתודעת הקוראים ואוכלים אבק מדפים במחסני המו"לים עד שהם נגרסים וחסל. אין לי תשובה לשאלה הזו, מלבד תחושת בטן שצווייג פשוט ידע להחניף לקהל קוראיו, והגיש להם מע... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אדם וחווה, סיפור התנ"ך המוכר ביותר...עליו חשבתי כשקראתי את הספר.
הלא אלוקים הזהיר את חווה, "אל תאכלי מהתפוח" ובכל זאת, הפיתוי הגדול, הצבע האדום, העסיסיות שבו...הטעם...אז, היא נגסה, ונהנתה מכל רגע!
על הרגע הזה אנו הנשים משלמות מחיר יקר עד היום "בצער רב תלדי בנים"!
כריסטינה, נערת דואר, עניה ומרודה, זוכה לטעום "מהתפוח", מברק קטן שמתקבל בסניף הדואר בו היא מועסקת, ובו הזמנה לבלות עם דודתה בשוויץ משנה את חייה, כריסטינה יוצאת בפעם הראשונה מהכפר הנידח, מהבית ההרוס (אם אפשר לכנות עליית גג כבית), עוזבת את אימה החולה, את כל העוני, ויוצאת "לעיר הגדולה".
שם היא זוכה לטעום... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כריסטינה, גיבורת הנער מהדואר, מתגוררת בעליית גג עלובה עם אמה החולה, העוני אוכל בכל פה את עליית הגג העלובה, מכלה את ימיה, עד האופק החדש שמגיח במפתיע אל חייה. ספר רגיש, חגם, על אטימותם של עשירים, מול תמימותה של נערה חסרת כל, על ניצול ועל אובדן התקווה. ספר שקראתי בעבר, והקריאה המחודשת בו היתה משום מה, מענגת יותר. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר לא טוב בכלל.
קראתי עבורו כל כך הרבה המלצות משבחות שחשבתי שיהיה מהנה לקרואו מסתבר יותר טוב לקרועו ולעשות עבודת עיסה של ניר
ספר הזה משעמם והולך לאט יותר מדי
והסיפור בכלל לא הגיוני.
לא סיימתי אותו עד הסוף.
חבל על המאמץ - לא מומלץ לכם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לא סוד. סטפן צוויג במשיכת קולמוס יודע לנתח בני אדם ולגלות את נקודות התורפה שלהם. הנערה מהדואר ליוותה אותי בערבים בברוקלין אחרי השעות שישבתי ליד אמא שלי בבית החולים ובשיקום, וכמובן ליוותה גם אותה.
בדומה לנערת הפרחים מ"גברתי הנאוה" כך גם הנערה מהדואר על חייה הצנועים והפשוטים שיש בהם בודאי גם שמחות קטנות בין ההרגלים הקבועים והחוזרים על עצמם, מתוודעת לחברה הגבוהה לזמן מה. וכמו שנערת הפרחים מצאה את עצמה לא פה ולא שם גם נערת הדואר שלנו לא יכולה לחזור יותר למה שהיה, לחייה שמקודם.
המושג "החברה הגבוהה" לא קיים בימינו, לכולנו פחות או יותר חיים די מרווחים... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא התחברתי לכריסטינה.היא חיה לה בעוני בגדול מבחינה כלכלית אבל היא בוחרת לחיות גם בעוני מבחינת לחיות את חייה.עד שפתאום הדודה "החוטאת לשעבר" פותחת לה את העיניים וזה כבר לא מרגיש כאילו מדובר באותה בחורה מתחילת הסיפור.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
צר ודל עולמה של כריסטינה סייעת הדואר - חיים בדלות נוראה ויתמות של אחרי המלחמה , אבל משרה ממשלתית מצאה בעזרתו של קרוב רחוק. יום יום באותו כוך קטן ומסורג בדואר הממשלתי בעיירה שכוחת אל , אך הנה שפר מזלה ,דודתה שהיגרה לארה"ב מזמינה אותה לבילוי עימה בהרי שוויץ. עזבה כריסטינה את אמה החולה את הדלות ונסעה לנופש , או אז פגשה את החיים הטובים , מלבושים יקרים מטעמים ובני אצולה כרכרו סביבה , הרי זה מקסם שוא, כריסטיה העלובה הפכה באחת לבת אצולה , ריקודים וחיזורים הם מנת חלקה , והנה לשונות רעות סביבה חורשות מזיד מי היא מאין באה מה הוא שמה, באישון לילה נארזו מטלטליה הדלים... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן סוציולוגי מרתק אודות הבדלי המעמדות בחברה האוסטרית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
כריסטינה הופלהנר היא נערה כפרית עניה שעובדת במשרה עלובה בבית הדואר הקטן בכפר. היא חיה את חייה הקטנים והמרודים ביחד עם אמה החולה בשקט, בעצב ובצניעות. המלחמה זה עתה הסתיימה והותירה את המשפחה עם אובדן הבן - אחיה של הנערה שנהרג ובעקבותיו אובדן אבי המשפחה שמת מצער.
וביום בהיר אחד משתנים חייה של כריסטינה ללא הכר. היא מקבלת מברק מדודתה העשירה שמזמינה אותה לבית מלון מפנק של המעמד העליון.
במהרה "הופכת" העלמה כריסטינה הופלהנר לבת האצולה כריסטיאנה ואן בולן ובעקבות שינ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מדהים לקרוא ספר שנכתב בין שתי מלחמות העולם ומרגיש חדש ורענן כאילו נכתב אתמול. התירגום המעולה של טלי קונס מאפשר קריאה נטולת מאמץ, כאילו זהו ספר מקור ולא ספר מתורגם והתחושה הכללית היא כשנתקלים אחת לכמה זמן (אחת להרבה זמן, אם נהיה כנים) בספר ממש טוב, אפילו מעולה!
צווייג הפתיע אותי בשני דברים, כסופר, גבר בן למעמד בינוני גבוה, סלבריטי אמיתי בתקופתו הוא מצליח לכתוב מחסור ונשיות בצורה משכנעת ביותר. הוא נכנס לעורה של סייעת הדואר האוסטרית הענייה כריסטינה ומתאר בפרוטרוט, אבל ממש בפרטי פרטים, את חיי היום יום שלה, כאביה ומצוקותיה כמו גם את הפריחה הפתאומית שהיא... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא בכל פעם כשאתה יוצא להרפתקה עם ספר חדש, כבר בתחילתו אתה מרגיש שאתה מחזיק בידיך יצירת מופת. כאן זו בדיוק התחושה שהייתה לי. שטפן צוויג היה סופר ענק, וספר זה הוא אחת ההוכחות לקביעה זו. היכולת של האיש להתמקד באדם הכי קטן שיש, החי לו בשולי שדה הראייה שלנו, ובכל זאת לתאר אותו כאדם שלם ומלא ובתיאור ספרותי נפלא, זו תכונה שיש למעטים. צוויג הצליח להכניס הכל בסיפור אחד - גם את זעקת אי השוויון הכלכלי, גם את השלכות המלחמה על משפחותיהם של אלו שנהרגו בשדות הקטל ההמוניים, גם את תיאורי העוני המנוול הפוצע ומשחית נפשות תמימות, גם תיאור זו שנעוריה נשכחו מאחוריה והיא מצאה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים והחשובים שקראתי בין היתר משום שהספר טומן בחובו את אחת הסוגיות החשבות שעל החברה בדורנו להתמודד אתה והוא חוסר השוויון ובמילים אחרות: העוני היחסי, ועם תוצאותיו, בין עם תוצאותיו בתוך החברות השונות ובין עם תוצאותיו בין החברות השונות- בין המערב לשאר העולם. אחת מתוצאותיו המרות ביותר בעבר, כך טוענים, הייתה מלחמת העולם השנייה.
מי שרוצה להבין את תופעת המהגרים האפריקאים שמוכנים לעבור את ים המוות בתנאים תת אנושים ועם נטילת סיכון סביר בהחלט לטבוע למוות בשביל הסיכוי להישטף אל חופי אירופה צריך לקרוא את הספר הזה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה משובחת ומדויקת ולהפליא.
סיפור קשה, מלנכולי, חושף באופן ישיר את הקושי העצום של חיי האזרח הקטן הפגוע ממלחמות העולם שנכפו עליו על-ידי מדינות ומדינאים.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא מנתחת את הספר.
היה לי מאד עצוב לקרוא על דמויות מוכות גורל.
היות והעלילה סוחפת, לא יכולתי להניח הספר מידי.
וכך, מראשיתו ועד סופו, טון אחד של יאוש, בדידות, מיאוס, באין מוצא, שהשיתה המלחמה על אזרחיה.
קראתי רבות ספרי מלחמה מרים, אך הרגשתי אחרת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני שורדת. כבר כמה שנים טובות שאני לא ממש חיה. בעצם אולי אף פעם לא באמת חייתי. דור שני, עם אמא שעברה את המצור בירושלים. לחסוך לחסוך לחסוך שיננו באוזני, אף פעם אי אפשר לדעת מתי לא יהיה. מותגים? הצחקתם אותי. נעלים- רק אצל הפרסי במדרחוב אחרי ויכוח קולני ואיום של אמי שתצא מהחנות. איך שנאתי לקנות בגדים ונעליים. נשבעתי שכשאהיה גדולה אני אקנה מבלי לעמוד על המקח. ועכשיו אני גדולה, והחיים שלי הם אוסף מטלות מתמשך וסיזיפי. אני מחשבת ללא הרף, זמן, פחמימות/אינסולין, כסף. לא הייתי בחופשה ללא הילדים מאז שנולדו. מאז שהגדולה חלתה בסוכרת לא היה רגע אחד שאפשר להרפות. הימים ו... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
״הם מאושרים ללכת בשדה בשניים לשם שינוי ושמחים בכל הדברים הקטנים של החיים ששייכים לכולם, גם לעניים מרודים: שמיים כחולים וסתווים בשמש ספטמבר הזהובה,כמה פרחים ויום חופש חגיגי ומיוחד...״
(עמוד 219)
תמיד כשאני חושבת על אירופה עולים לי הנופים המדהימים שלה,האוויר הצלול והנקי והתחושה ההיסטורית שמרגישים בכל צעד חופשי שהולכים בה. הספר הזה בהחלט גרם לי להרגיש כאילו אני שם,בכל פסקה שקראתי,למרות שזה לא הנושא המרכזי שלו-העוני,ההרגשה של חוסר התקווה והאובדן הענק שכל כך הרבה חוו אחרי מלחמות העולם,שגם נקשרו לי עם המושג אירופה,בד בבד עם הנופים והיופי הבלתי נגמר שלה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. יצירת אומנות ממש.
כריסטינה העובדת כ"סייעת דואר" באחד הסניפים הכפריים באוסטריה,
לאחר מלחמת־העולם הראשונה - חיה בעוני ובדלות ביחד עם אימה החולה,
כשלפתע דודתה העשירה מציעה לה להתארח איתה ועם הדוד בבית מלון מפואר
בשוויץ לחופשה קצרה.
כשכריסטינה טועמת מעט מחיי רווחה ונוחות במהלך החופשה, מתהפך עולמה
והיא מתקשה לחזור לחייה הקשים והדלים.
על מצבים מעין אלה, ניתן להגיד "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ..."
או להפך, במקרה שלנו.
תיאוריו הנפלאים כל כך של שטפן צוויג את הדלות ואח"כ את העושר -
פשוט מהמם, כשרון ענק.
סוף הסיפור מפתיע. כל כך חבל שאין ספר המשך.
מומ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בבית הספר מעולם לא הצטיינתי בשיעורי היסטוריה. קשה היה לי לזכור את התאריכים היבשים, ולמנות כל פעם במבחן חמישה או שישה גורמים למלחמה כזאת או אחרת. אם הצלחתי לזכור מידע על מנת לקבל ציון עובר במבחן, הייתי שוכחת אותו כמה שבועות אחרי.
אבל בזכות ספרים כאלה אפשר ממש לחוש את ההיסטוריה, להיות שם וכמעט לטעום את היאוש. וזוהי גדולתו של הספר הזה - התיאורים המטרידים, המדויקים של המציאות האכזרית באותם ימים.
חלקם רלוונטיים להחריד גם היום-זוועות המלחמה, האנשים שמקריבים את חייהם ואלה שנידונו לחיות תחת חסדי אחרים.
מתוך הספר:
"...השני אולי עובד במכס או בבנק הדואר, כל ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השאלה שאצלי התהרהרה לאורך קריאת הספר - האם התאבדותו של שטפן צווייג, מחבר "הנערה מהדואר" הייתה צעד של ייאוש או של אומץ דווקא? האם הוא תכנן את סופם שלו ושל אשתו תוך כדי כתיבת הספר הזה?
סיפורו של עוני בקרב חלק מהאוכלוסייה האוסטרית (בעיקר הכפרית) בתקופה של אחרי מלחמת העולם הראשונה (1926). עוני שהכה משפחות וכפרים שלמים באוכלוסייה בעקבות מה שהשאירה אחריה אותה המלחמה.
זהו סיפורה של כריסטינה (הנערה החיננית ונעימת האופי מ"משרד הדואר") - לא אין כאן סיפור סינדרלה.
כריסטינה (אישה צעירה דלת אמצעים ובודדה) יוצאת לימים ספורים מחייה ונוגעת לרגע בעושר, בזוהר ובחום האנ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר בסדר.
לא רע וגם לא מי יודע מה טוב. קצת מדכא.
מה שכן, אני מאוד רוצה לדעת מה עלה בגורלם, חבל שאין סיכוי לספר המשך...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת איך אני מרגישה לגבי הספר הזה. באמת שאין לי מושג. באמת ובתמים,
עד לביקור שהיה לי ביד ושם עם השכבה שלי גם לא שמעתי בחיים את שמו של הסופר,סטפן צוויג יהודי גרמני שהתאבד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.לאחר שעולמו האירופאי הנאור הוחרב בידי הנאצים.
כי מה באמת יש להגיד על הספר הזה?
הכתיבה משובחת ללא צל של ספק- בין הטובות שיצא לי להיתקל,שמצליחה לגרום לזדהות מוחלטת עם הדמיות.
עלילה קלאסית וטובה-סיפור סינדרלה מציאותי וקלאסי
דמיות מרכזיות-לא רק שמשובחות אמינות וטובות אלא גם מוצגות ובנויות כהלכה,הייה קשה להאמין שאת הגיבורה כריסטינה כתב בכלל גבר
סיפו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו כוכבת ריאליטי בתום חמש עשרה דקות התהילה, נזרקה כריסטינה, גיבורת הספר המעולה של שטפן צוויג מפסגת העולם אל תהומות היאוש.
כריסטינה, יתומה מאב בעקבות מלחמת העולם הראשונה, צעירה ונעימה, מתגוררת עם אמה החולה בעליית גג מעופשת בחור אוסטרי נידח ומתפרנסת בקושי מעבודתה כ"סייעת דואר". כל חייה מרוכזים בהשרדות, בטיפול באמה ובבילויים דלים בתוך השממון והדלות שאופפים את הכפר. ואז לפתע... כמו בסיפור הסינדרלה, הפיה הטובה הופכת את הדלעת למרכבה ודודה קלייר הבורגנית, שמגיעה מאמריקה לאחר נתק של שנים, מזמינה את האחיינית הענייה לחופשה בשוויץ. הדודה הטובה מרעיפה על כר... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנערה מהדואר – שטפן צוויג
התגעגענו לקרוא את צוויג ואכן, מעל שבעים שנה לאחר מותו התגלה בעיזבונו הספר "הנערה מהדואר" לו זכינו לתרגום עברי.
במילותיו הנפלאות מכיר לנו צוויג את כריסטינה, הנערה מהדואר. נערה המזניחה את הופעתה עד כדי כיעור, חסרת ביטחון, קשת יום וכול חייה עוברים בעליבות. אך הסופר, אשר מילותיו הן כחפץ ביד היוצר, הופך את הקערה על פיה ולכלוכית נהיית סינדרלה. הוא מלביש אותה שמלות משי ועדיים, מטפח את שערותיה ופניה. עושה אותה נשית, נחשקת, יפהפייה ומלאת ביטחון. פשוט - "אלת השחר בתנועותיה". הוא מעביר את גיבורת הספר לעולם אחר. עולם שאינה מכירה כלל. ול... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
זהו ספר שגרם לי לחשוב. קראתי אותו בשקיקה. יש אנשים חסרי מזל. כזאת היא כריסטינה . נולדה בתקופה הלא נכונה למשפחה הלא נכונה. היא עובדת כפקידת הדואר בכפר וחיה חיי עוני בדירה עלובה עם אמא עד גיל 28. אלא שהזדמן לה לגלות שיש חיים אחרים והזדמן לה לטעום אותם לזמן קצר טעימה זאת הפכה עליה את חייה היא כבר לא יכלה לחזור לחייה הקודמים אך היא כלואה בארץ ענייה ללא אפשרויות . צוויג מיטיב לתאר את העוני של כריסטינה את מחשבותיה ומה שעובר על נפשה הוא גם מתאר היטב את חיי העושר ומעצים את ההבדל בין המעמדות. המצב חסר התיקוה הזה ליבי היה עם כריסטינה האם אכן יש רקנ2 אפשרויות לצאת מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין, מרתק, מסוגנן היטב, חכם ומה לא. אז מדוע דירגתי את הספר ב-4 כוכבים בלבד?
מזמן לא נפל לידי ספר כל כך מקורי וכפי שנאמר לעיל - מרתק וחכם ומסוגנן היטב.
התקופה היא מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה וקשה להעביר לקורא ברומן שכזה מה בדיוק היו תנאי החיים באירופה דאז. כדי להעריך היטב את הרומן נחוץ קצת יידע כללי ולדעתי מי שאינו בקיא בסממני התקופה ההיא, באוסטריה שבה מתרחש הרומן, מתיחס לעלילה לדמויות, למערכות היחסים ולפן האנושי בלבד. לפיכך, למרות שאני מהללת את שטפן צוויג על הרומן שכתב, אני מציינת לפני שקצת יותר חומר רקע לא היה מזיק.
סך הכל, רוצו לקרוא! תיהנו!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, מעורר מחשבה ומטריד. כריסטינה, נערה צעירה, שמתפרנסת בדוחק, מתמודדת עם חיים לא פשוטים, עבודה משמימה ועוני גדול. לאחר שהיא נחשפת לחייהם של בני המעמד הגבוה היא מתקשה מאד לחזור לחייה הקודמים. צוויג מתאר בפרוטרוט את כל התהליכים הנפשיים והרגשיים שעוברים עליה. כפי שכתוב על הכריכה האחורית, כתיבתו של צוויג הושפעה מפרויד, וזה ניכר מאד בניתוח עולמה הפנימי של כריסטינה.
לפעמים יש תיאורים רבים מדי, הן של דברים חיצוניים (למשל בית הדואר, בית המלון המפואר), והן של רגשות ומחשבות. יחד עם זאת הסופר מצליח להעביר בצורה חדה ומוחשית את הקשיים איתם מתמודדת כריסטינה ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ענק. קשה להפסיק לקרוא ולא רוצים שיגמר.
למה אין עוד 500 עמודים... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומן הזה, "הנערה מהדואר" מתאים מאוד לימינו אנו, למרות שנכתב לפני כמעט 70 שנה. זוהי הגירסה הטרגית של סיפור סינדרלה, גירסה שאין בה נעל זכוכית ולא אביר חלומות. זהו פשוט סיפור על בחורה שמגג העולם היא מוטחת בחזרה לתהום.
שטפן צוויג, מחבר הספר, הוא נציג מושלם של תרבות וינה הישנה שנגזלה לעד עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא היה ביוגרף, כתב מחזות, עיתונאי, מחבר סיפורים קצרים ומחבר רומנים. לאחר שהיטלר עלה לשלטון, צוויג עזב את אוסטריה מולדתו ומצא מקלט באנגליה, אמריקה ולבסוף גם בברזיל, שם הוא ואשתו השנייה התאבדו ב-1942 עקב חשש מפני ניצחון אפשרי של הגרמנים במלחמה.
הסיפ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם כל צווייג יודע לספר סיפור. הוא לוקח את הקורא ומדשדש איתו בשלוליות הבוץ ומטליא את הבגדים השחוקים והמהוהים באור עמום, ומצליח להעביר אפילו את ריחות הדלות והעוני. "עוני הוא מסריח.... זה מעליך ומאחוריך ומצדדיך וכל מי שרק עובר לידך או רואה אותך מרגיש בזה".(עמ' 194) זהו מפתח אחד לקריאה בנובלה הזו. בהקשר הזה אומר פרדיננד:"כשאהיה במקום שאני רוצה להיות בו, כשיהיה לי שוב זמן לנשום, אולי כשישוב הסדר לחיי, אולי אז אחשוב פעם אחרי ארוחת הערב איך לתקן את העולם".(עמ' 182). העולם שמתואר בנובלה מניח את הפער בין ההקפדה היתרה על הסדר המעמדי וכל הגינונים והטקסים הכרוכים בו, מ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש לי נטייה לכתוב ביקורות רק על ספרים שהם נהדרים בעיני. כאן אני רוצה לכתוב, דווקא על אכזבה קטנה.. הסיפור קריא, נפלא, אין על כך עוררין, אבל.. פשטני קצת, הדברים נעים בין קטבים של אושר בלתי יתואר לאומללות ניוונית. נראה שלדמות המרכזית אין עושר פנימי של רגשות. דווקא שטפן צוויג (כמעט היתה לי פליטת קולמוס - סטפן קינג- אחד הסופרים האהובים עלי, שאני קוראת ספר שלו כרגע.. עונות מתחלפות) שהוא בעיני אלוף ההבנה הפנימית, ההתלבטויות, התגובות הפנימיות שלאוו דווקא מובעות באופן כל כך מוחצן כלפי חוץ. בספר הזה הוא קצת כמו תיאטרון יפני שמביא לידי ביטוי את הדברים בצורה כל כך חד ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר,התנגנה בראשי המנגינה הקליטה של להקת ״אבבא״ money money money,must be funny,in a rich man's world
ובאמת,לא לכולנו יש את החלום הזה,להיות עשירים,לחיות בוילה,לא לעבוד לרגע ורק לבלות ולטוס לחו״ל כל הזמן?
גם אני תמיד חלמתי להיכנס לצומת ספרים,מאחוריי משרת חביב עם טוקסידו שעונה לשם אנגלי ועם נימוסים בריטיים,ואני מצביע ואומר ״את זה,את זה,את זה,את כל הטרילוגיה הזאתי,את הזוג הזה,את כל המדף הזה״ בעוד כל עובדי החנות מכרכרים מסביבי.
אח,העושר.
אבל אז אני מתפכח,ומבין שלא רק שזה בזבוז לקנות כל כך הרבה חיים,אלא שמותרות כאלו שמורות לעשירים במיוחד.ואנו זעירי הבורגנים נידונו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי להגדיר את הספר הזה. איני יודעת אפילו אם אהבתי ונהניתי ממנו, או לא.
בעמודים הראשונים הוא משעמם ביותר, ויש תחושה שאפילו הסופר שונא את הבחורה העלובה, הענייה והבודדה שהוא מתאר, ואת האם הזקנה, החולנית והמתלוננת שלה.
לאחר מכן הסיפור מעניין יותר ואופטימי, ומזכיר במקצת את סיפורה של ליכלוכית, שהפכה לסינדרלה, אך ללא הסוף הטוב והמנחם של האגדה.
לקראת אמצע הספר שוב מתהפך הכל- הבחורה הפשוטה והתמימה, שטעמה למשך שבוע את טעמם של החיים הטובים, המפנקים והנהנתניים, מסולקת מהאידיליה הזו, הודות ל"נשמות טובות" שחיטטו בעברה, וחוזרת להיות אותה נערה אפרורית מהכפר, ע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנערה מהדואר - סטיפן צוויג
אחד מסממניו של רומן טוב הוא הרלוונטיות שלו שנים רבות לאחר שנכתב, ואין ספק ש"הנערה מהדואר" הוא על זמני ויכול להתאים לימנו אנו, הן מבחינת ההיבט הספרותי, אלא גם מן ההיבט הפסיכולוגי.
"כריסטינה מביטה בחלחלה על שארית הפנטום שהיא עצמה הייתה" (עמ' 145) - משפט זה, גרעין הרומן, קרוב לוודאי שמושפע ממשנתו של פרויד, לפיה הנפש מורכבת מישויות שונות, שביניהן מתקיימים יחסים ברורים, דוגמת הישויות באישיותה של כריסטינה שלפני הביקור, בביקור עצמו ולאחריו. התפיסה הפרוידיאנית שלכל אירוע בילדות השפעה על האישיות בהמשך החיים, נראית בבירור לאורך כל ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכתיבה על עצב (אבל הו, איזה עצב נפלא) אין שני לשטפן צוויג, בכתיבת המועקות הגדולות של הנפש, המועקות שנראות כאילו הן דברים קטנים, אך למעשה מדובר בתוגה עמוקה מיני ים.
העוני שלעיתים נראה כה פשוט, מצטייר מולנו במלוא כיעורו, בריחות הבאושים, בבגדים העלובים והעבודה המשמימה.
וגרוע מכל, היחס אותו מקבל האדם העני; כפי שאמר בלזק, "איננו סולחים למי שמגלה בפנינו את מלוא רגשותיו, בדיוק כפי שאיננו סולחים למי שאין בכיסו פרוטה לפורטה".
אחרי שסוף סוף יש לה את ההזדמנות, כריסטינה אינה פוחדת להשתחרר, לשמוח, להרגיש, לבעבע בהתלהבות, ובקצרה - פשוט לחיות, מפליא שהיא אינה חושבת ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר שקראתי את הביקורות עליו,מאוד סקרן אותי לקרוא את הספר.
הספר מאוד נוגע ללב,על בחורה ענייה,לאחר מלחמת העולם הראשונה,
דודתה מזמינה אותה לנופש בבית מלון יוקרתי,לאחר שהיא נוגסת ומתחילה ליהנות,
טיפה מהעושר,באופן פתאומי דודתה מחליטה,להחזיר אותה לכפר .
ואז הבחורה מתחילה באמת להבין את העוני ,שהיא חיה בו.
ספר מאוד נוגע ללב ,קראתי אותו בשקיקה ממליצה.... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שקוראים ספר כזה קשה לקרוא כלום הכל נראה פחות.
הנערה מהדואר היא בחורה ענייה ועובדת בדואר בכפר קטן ונידח יום אחד היא מקבלת הזמנה מהדודה לבלות איתם חופשה במלון פאר בשווייץ. הסופר מציג בגאוניות וברגישות את סוגיית העוני והעושר ומה שביניהם.
הספר עמוק מלא תובנות על החיים הוא נקרא בנשימה עצורה כאילו נכתב היום.
התרגום החדש עשה לספר נפלאות ולא פגם ולו במעט מאיכותו.
סטפן צויג בחר בדמות אישה למעשה לספר את סיפורו שלו (הוא התאבד בגיל צעיר מעט אחרי כתיבת הספר) להעביר את תסכוליו ואת מחאתו על החברה הפצועה והשסועה שלאחרי המלחמה הגדולה ואיך משמש האדם הקט... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה מתעסק באחת מהדלימות הישנות ביותר. האם ידע זה כוח?
האם בורות זאת ברכה?
האם אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מפסידים, או שאולי עדיף בכלל להישאר בנוחות ושיגרה הבטוחה והמשעממת ולא לצאת לחקור את עולם המנוכר והרחוק?
הרי אם גיבורת הספר לא הייתה נחשפת לעולם אליו היא לא שייכת (ופה בה לידי ביטוי הגאונות בכריכה הכה יפה שעשו לספר), אולי היא הייתה יכולה להמשיך ולחיות באושר בעוני.
האם כשלא יודעים שמפסידים משהו, עדיין מפסידים אותו?
מעבר לנושא המרתק, להזדהות שחשתי עם הדמות הנשית, לחששות שחלקתי איתה, האימה המשותפת שלעיתים חשים כלפי העולם וכל מה שצפון בו, הספר ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה אושר! איזו הפתעה ! זכינו בספר נוסף של סטפן צוויג. אחרי שקראתי את כולם וחלקם יותר מפעם אחת (העולם של אתמול, למשל) התחלתי לקרוא את 'הנערה ממהדואר' וכבר מהעמודים הראשונים... אני מאוהבת..
סופר ענק, אין מילים לתאר את ההתרגשות שלי מלהחזיק ביד ספר שלו ולגמוע את המילים, לחזור מידי פעם אחורה ולקרוא שוב את התיאורים הנוקבים, השנונים, החדים כתער, השפה העשירה חסרת כל התרפסויות וחנחונים מיותרים.
אין לי ספק שהימים החורפיים הבאים יהיו מענגים עבורי, כשספר זה בידי. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור נכתב על שנת 1926. חוזה השלום של מלחמת העולם הראשונה הוא בן 7 (בערך...) כריסטינה היא בת 28. אוסטריה הרוסה אחרי המלחמה האיומה, דור שלם של הרוגים, לא כשירים לעבודה, שעתידם מאחוריהם. הכלכלה מקרטעת, אנשים חווים רעב ועושים הכל כדי לשרוד. לכריסטינה עבודה כ"סייעת דואר" בכפר נידח, עבודה בה היא משתכרת משכורת צנועה המאפשרת לה לחיות בעליית גג מוזנחת ולטפל באמה החולה, ומספיקה למזון וקורת גג ושום דבר נוסף. נעוריה - היא מרגישה - חלפו. תקווה היא לא זוכרת איך מרגישים. חייה נראים כנמתחים עד קץ כל הימים בעבודה מונוטונית ומטמטמת, בריצוי אחרים ובהישרדות. ופתאום מגיעה אליה... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחרונה שמתי לב לגל חדש של תרגומי ספרים שהציץ מאחורי הזרם האינסופי של מותחנים סקנדינביים, והוא ספרות גרמנית-אוסטרית, מתקופת מלחמת העולם השנייה אבל גם מוקדמת לה. "הנערה מהדואר" מתחבר לגל הזה, אף שהוא פרי עטו של סופר מוכר ויהודי אפילו - סטפן צוויג, שהספר נמצא בעזבונו ופורסם רק כעת. אם זה מזכיר לכם את "רומן וינאי" של דוד פוגל אתם לא טועים, כי יש משהו דומה שמהדהד בשני הספרים האלה, על אף שלמעשה מדובר בתמונת המראה שלו. הצבעוניות העירונית מומרת באפרוריות כפרית, ותאוות גילוי העולם של לפני המלחמה הופכת כאן לייאוש קיומי של החיים שאחריה.
גיבורת הספר היא צעירה ב... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה קורה כשטועמים מהפרי האסור? אם אסור, אז נענשים. ומה אם הפרי הוגש ולא נלקח לבד?
השאלות רבות והתשובה פשוטה: זה כואב, מאוד כואב. בתחילה זה פשוט מהמם, אבל אחר כך הנפילה כואבת. מאוד כואבת.
כריסטינה הופלהנר היא נערת דואר בעיירה קטנה באוסטריה. היא בת 28, טרם טעמה טעמם של חיים טובים, אף לא חיים סבירים. השנה היא 1926 וכבר "זכתה" לשכול את אחיה במלחמת העולם ואף אביה מת מצער ולא זכה לטעום חיים טובים של ממש. היא חיה עם אמה החולנית, אם אפשר לקרוא לזה חיים.
יום אחד זוכה כריסטינה לקבל מברק, אחד מאלפים שכבר עברו תחת ידיה כנערת דואר, אלא שמברק זה ממוען ממש לה. במברק הזמנה קצרה... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
