ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

בבית הספר מעולם לא הצטיינתי בשיעורי היסטוריה. קשה היה לי לזכור את התאריכים היבשים, ולמנות כל פעם במבחן חמישה או שישה גורמים למלחמה כזאת או אחרת. אם הצלחתי לזכור מידע על מנת לקבל ציון עובר במבחן, הייתי שוכחת אותו כמה שבועות אחרי.
אבל בזכות ספרים כאלה אפשר ממש לחוש את ההיסטוריה, להיות שם וכמעט לטעום את היאוש. וזוהי גדולתו של הספר הזה - התיאורים המטרידים, המדויקים של המציאות האכזרית באותם ימים.
חלקם רלוונטיים להחריד גם היום-זוועות המלחמה, האנשים שמקריבים את חייהם ואלה שנידונו לחיות תחת חסדי אחרים.
מתוך הספר:
"...השני אולי עובד במכס או בבנק הדואר, כל היום הוא מקיש מספרים, ריביות, ריביות דריביות, חובות ויתרות ואינו יודע למי זה שייך, של מי הכסף ולשם מה, מי חייב ולמה, מי בעל החוב ולמה, שום דבר הוא לא יודע, ובערב הוא הולך הביתה וחושב שאלה הם חיים"


הספר מתחיל בתיאור מדוקדק של משרד הדואר הממשלתי המשמים בו עובדת הנערה, וממשיך אל עלילת הסינדרלה העגומה תוך ניתוח עמוק של תהליכים נפשיים אצל הגיבורה - מקריאה בויקיפדיה ראיתי שהסופר הושפע מכתיבתו של פרויד ואכן מרגישים זאת היטב ברומן. מהביקורות על הספר לפעמים עולה הרושם שהגיבורה נכנסה לדיכאון כאשר חזרה אל הכפר העני שלה לאחר החופשה אצל הדודה העשירה, אבל למעשה כבר בתחילת הספר, בהגיעה של הנערה אל המלון המפואר הבליחה במוחה המחשבה לסיים את חייה- כלומר נפשה הייתה שברירית ומעורערת גם לפני ה'נפילה' שחשה כשבבת אחת אולצה להפסיק את החופשה החלומית. בעצם במהלך כל החוויה שלה שם היא איבדה את עצמה בין הרצון להתמסר לחוויה לבין ההבנה שזוהי רק הצגה זמנית.
---

אני לא יודעת אם ההרגשה שלי לגבי הספר הייתה זהה אם הייתי קוראת אותו לפני שידעתי שכתב אותו סופר יהודי שנרדף על ידי הנאצים ששרפו את ספריו, אם לא הייתי יודעת שהוא בחר להתאבד עם אשתו ושרומן זה פורסם 70 שנה אחרי התאבדותם, כשנמצא בעזבונו.
אבל הפרטים הללו ליוו אותי לאורך כל הספר ובכל משפט, בכל תיאור הרגשתי את הסופר מבטא את רגשותיו שלו דרך הדמות הראשית והנשית - כריסטל, הלא היא הנערה מהדואר.

» ביקורות נוספות של Dina
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #