ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

השאלה שאצלי התהרהרה לאורך קריאת הספר - האם התאבדותו של שטפן צווייג, מחבר "הנערה מהדואר" הייתה צעד של ייאוש או של אומץ דווקא? האם הוא תכנן את סופם שלו ושל אשתו תוך כדי כתיבת הספר הזה?

סיפורו של עוני בקרב חלק מהאוכלוסייה האוסטרית (בעיקר הכפרית) בתקופה של אחרי מלחמת העולם הראשונה (1926). עוני שהכה משפחות וכפרים שלמים באוכלוסייה בעקבות מה שהשאירה אחריה אותה המלחמה.
זהו סיפורה של כריסטינה (הנערה החיננית ונעימת האופי מ"משרד הדואר") - לא אין כאן סיפור סינדרלה.
כריסטינה (אישה צעירה דלת אמצעים ובודדה) יוצאת לימים ספורים מחייה ונוגעת לרגע בעושר, בזוהר ובחום האנושי ואז נופלת חזרה אל חייה כמו אל תהום - שבה אל העוני ומרגישה מוכה ונטולת חום אנושי (אז הופכת גם לנערה חיננית אך מתוסכלת, חסרת סבלנות וכעוסת אופי מ"משרד הדואר"). ענייה לא רק ברקע סביבתה כי אם ובעיקר בנפשה (מבט מן החוץ, לא בטוח שהייתה כה "ענייה" בסביבתה כמו שהייתה ענייה בנפשה - הייתה לה משרה קבועת הכנסה באמצעותה התפרנסה באופן סביר ביחס לסביבתה).
ניתן כאן במנה מרוכזת סיפורו של עוני לא רק סביבתי כי אם כזה שחודר לנשמה והופך לעוני כואב, פנימי מכרסם כזה שהופך להיות כועס. מיואש. מקנא. כזה שמשאיר חלל בראש (ראו הציור המופלא שעל העטיפה).
זהו גם סיפורו של פרדיננד שחזר מהמלחמה חבול בגופו ובנפשו וכמובן עני - עני עד העצם - ולא, לא הגיעה נסיכה קסומה שלקחה את ידו בידה ושניהם דילגו יחדיו אל הקשת שבאופק..
וסיפור הזוגיות המתסכלת, העצובה והבלתי ממומשת של כריסטינה ופרנדיננד שנולדה מהמשותף הכה נמוך שכולו אומר כעס, מרירות והתסכול על האין.
האם הם הביטו על מצבם באומץ או בייאוש?
אז זהו סיפורו של העוני המכוער המכרסם בנפש, של ההשפלה המזלזלת מצד אותם אלה שמזלם שפר עליהם לחיות עם כמה פרוטות בכיס כלפי העני הרי הוא המכוער, הרי הוא זה שהמלחמה טיפלה בו ובמשפחתו והותירה אותו במצבו.
יש בסיפור הסתכלות פנימה אל הרהורי לבם ודרך החשיבה של הדמויות (אפשר לפגוש ברקע את ז' פרויד חולף שם) בסיפור ניכרים בבירור תחושות הייאוש והכעס של הדמויות שהרגישו רדופות ע"י אותם עשירים ברי מזל, שהובילה לתובנה שהנה מקיץ הקץ על עניי העולם.
שאלת גורלם (בידם) נשאר עלום... האם גורלם כגורלם של צוויג ואשתו או שמא הפוך הוא. והאם הם בחרו את בחירותיהם מתוך אומץ או מתוך ייאוש?

רומן שעלילתו סוחפת ומופלאה אם כי קודרת מעט. אין בו happy וגם לא end

עלילה שמובילה לטפל בסופר - מי היית שטפן צוויג, כשרקחת את הדמויות הללו שמתנהלות מתוך נחישות אמיצה, או מתוך ייאוש - ומגיעות אל אותה התוצאה..? סופר מוכשר (איך הצלחת להיכנס לסיטואציית העוני הפיסי והרגשי כל כך טוב - אפשר לנחש שתרגמת את העוני הנפשי שהיה מנת חלקך לעוני סביבתי? שתרגמת את המועקה שמרגישה כגוש מכוער בפנים או ככעס על העולם - לעוני מכוער להכעיס?) בן למשפחה יהודית עשירה מוינה, משפחה יהודית שלא היה לה יחס מיוחד ליהדותה. הוא הצליח להימלט מהנאצים בימים שלפני ולא חווה את מוראות המלחמה על בשרו, אבל כפי הנראה הרגיש רדוף. בשנת 1938, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה, עבר ש' צווייג לאנגליה. שם הכיר את לוטה אלטמן הצעירה ממנו בשנים רבות, נשא אותה לאשה וכפי הנראה הדביק אותה, בחיידק הייאוש והעוני הנפשי (כמובן, בלי כל קשר לעושרם). תחנת חייהם האחרונה של בני הזוג הייתה בברזיל, שם 70 שנים לפני פרסום הספר הזה, סיימו את חייהם בהתאבדות כפולה. בדמויות הספר - עולה בבירור תחושת הייאוש של צווייג, המרה השחורה, הוודאות שלו שהקיץ הקץ על העולם.

ספר טוב, סוחף ומומלץ.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #