ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

הרומן הזה, "הנערה מהדואר" מתאים מאוד לימינו אנו, למרות שנכתב לפני כמעט 70 שנה. זוהי הגירסה הטרגית של סיפור סינדרלה, גירסה שאין בה נעל זכוכית ולא אביר חלומות. זהו פשוט סיפור על בחורה שמגג העולם היא מוטחת בחזרה לתהום.

שטפן צוויג, מחבר הספר, הוא נציג מושלם של תרבות וינה הישנה שנגזלה לעד עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא היה ביוגרף, כתב מחזות, עיתונאי, מחבר סיפורים קצרים ומחבר רומנים. לאחר שהיטלר עלה לשלטון, צוויג עזב את אוסטריה מולדתו ומצא מקלט באנגליה, אמריקה ולבסוף גם בברזיל, שם הוא ואשתו השנייה התאבדו ב-1942 עקב חשש מפני ניצחון אפשרי של הגרמנים במלחמה.

הסיפור הזה, שמתרחש באוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מתמקד בכריסטינה, העובדת כסייעת דואר באחד מהכפרים, משתכרת משכורת צנועה שאיתה עליה לפרנס גם את אימה החולה. בגיל 28, היא חיה חיי עוני עלובים ומחלקת את חייה בין העבודה לבין הטיפול באימה בעליית הגג המתפוררת שבה הן מתגוררות. חיי העוני שנכפו עליה השכיחו ממנה כל חלום שהיה לה – לפני המלחמה, לפני הקיצוב במזון ובביגוד ולפני שאיבדה את אביה ואחיה. היא איבדה כל תקווה לזכות מחדש בנעורים הקלילים שנגזלו ממנה בגיל 16 והזיכרונות שלה מאותן שנים מוקדמות התעמעמו לגמרי. מובסת וכנועה, אין לה כל ציפייה שחייה ישתנו אי פעם.

אבל מברק שנשלח מדודתה משנה את חייה לנצח. היא מעולם לא פגשה את דודתה אשר היגרה לארה"ב לפני שנים רבות בעקבות שערורייה, נישאה שם לגבר עשיר וניתקה את כל קשריה עם המשפחה. וכעת הדודה רוצה להתפייס עם אימה של כריסטינה ולכן שולחת לה הזמנה לבלות איתה ועם בעלה באתר נופש חלומי באלפים השוויצריים. אבל בשל בריאותה הרופפת, אימה של כריסטינה לא יכולה לנסוע ובמקום זאת, היא שולחת את כריסטינה.

ברגע שכריסטינה מגיעה לשוויץ, היא עוברת מהפך. בגדיה העלובים מוחלפים במחלצות מפוארות של דודתה. שיערה נגזר והיא זוכה לתסרוקת לפי צו השעה. ולאט לאט היא משילה מעל עצמה את הקונכייה המבוישת והפרובינציאלית שלה והופכת לנערה הפופולרית ביותר באתר הנופש. יש לה שם את כל מה שהיא צריכה – סביבה יוקרתית ואת כל המלכודות שמזמן הכסף. אבל ממש כמו בסיפור סינדרלה, השעון מצלצל בחדות והופך את כריסטינה שוב לחריגה. היא ננטשת על-ידי דודתה ולא נותרת לה אפשרות אחרת מלבד לחזור לכפר שלה. אבל כיצד היא יכולה לחזור? איך זה בכלל אפשרי למחוק את כל מה שראתה, עשתה, כל מה שהפכה להיות?

היא אינה מסוגלת להסתפק שוב בחיים הקטנים והעלובים שלה, והיא מוצאת לה רע לצרה, זר במצב דומה. ביחד הם מנסים להרים את הראש מעל המים בזמן שהם שוקעים נמוך יותר ויותר. לאחר שהם נשבעים שהעוני הזה לא יהיה העתיד שלהם, הם רוקמים תוכניות כדי לצאת מהמצב שנקלעו אליו, אבל כל תוכנית יותר נואשת מהשנייה.

הספר נכתב בסגנון פשוט, אך בעל קצב מהיר. זוהי אגדה מודרנית עם סוף עצוב. או שמא צריך לומר, ללא סוף בכלל. סופו של הספר נשאר פתוח, והתחושה הייתה שהסופר תיאר התפתחויות עתידיות אפשריות, כאילו ניסה להעביר את המסר שהחיים פתאומיים. אבל גם ללא סוף מוחלט, זהו אחד מהספרים שהרושם שהם מותירים הוא לטווח הארוך.

לצוויג יש כישרון מדהים לחדור לנפשה של הדמות, ללכוד כל רגש, כל מחשבה. יש לו יכולת בלתי רגילה להגיע למקומות החשוכים והאפלים ביותר של נפשה של הדמות הנשית, גם כשמדובר בפעולות הקטנות ביותר שהיא עושה. הכתיבה של צוויג נפלאה ומענגת, וכמו שציינתי, הספר אמנם נכתב לפני כ-70 שנה, אבל מרגיש מאוד עדכני ובן זמננו, והנושאים שהוא עוסק בהם תמיד רלוונטיים.

חשוב גם לציין לטובה את התרגום הנפלא של טלי קונס מגרמנית שמצליח להעביר בצורה מושלמת את רוח הדברים ואת האווירה של הספר.

אני ממליצה על הספר בחום.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #