ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

אוי איזה ספר מורכב ויפיפה, כמה אכזרי בתיאור העולם בעוניו הנורא, כמה מרומם רוח בפירוט כל נבכי רוח האדם וגלגוליה מעלה ומטה בסבך הרגשות האנושי. צוויג מצליח לטוות קורים זעירים וזערוריים אלו באלו ולזקק מהם רגע מושלם של הבנה או קסם, פקיחת עין למבט מדוייק, הסטת הפריזמה דרכה אנו רואים את העולם ולו במילימטר כדי להבהיר לנו את מקומה המדוייק של הדמות המתוארת, אנו נשבים באמפתיה מוחלטת מתוך החירות הנפלאה של דמיונו של צוויג ודיוקיה, אנו שם איתו, איתם, בלב נפשם פנימה.
הו כמה נורא הוא צוויג במתת החסד שהוא נותן לפקוח עין לעולם ביופיו הכביר, כמה אכזר הוא בהופכו את אותו הרגש על פיו לגילום ייאוש חסר תקנה, כמה איום הוא העולם ללא צל של מוצא מכלאנו, ללא סימן ברור שאי מי שם בעדנו, ללא איזה שמחה קטנה או מגע מנחם, ללא קרבה אמיתית של נפש בנפש, וכמה אפל וקודר שלפעמים גם אף על פי קיום איזה קרבה, האפלה סביב עדיין גוברת וגוררת אל תוכה.
אני מלאת הערצה ליכולת המופלאה של צוויג, שנדירות כמוה בבניית עולם שלם ויפיפה גם בקדרותו, אני מלאת התפעלות על כמה קשר את נפשי בנפשו על אף כל ההסתייגויות, הכאב והדחייה שנוצרו בי למקרא הטקסט שלו, המילים שבחר במיקומן המדויק, ולא נשכח ממני התרגום של טלי קונם שכה הפליא לעשות בו, הכל הכל נפלא ונורא בו זמנית, אבל חסר תקנה הוא לוותר על הספר והיופי שניתן בו.
"בשמו של אדם צפון כוח סודי של שינוי. בהתחלה נדמה שהוא מקרי ולא מחייב, כמו טבעת על האצבע, אבל קודם שהשכל מכיר בכוחו הפלאי הוא חודר תחת העור והופך להיות חלק ממך ומגורלך. בימים הראשונים כריסטינה נענית לשם החדש "פון בולן" במין משובה חשאית (אח, אתם לא מכירים אותי! אילו רק ידעתם!) היא עוטה אותו בקלות דעת כמסיכה בנשף מסכות." (עמ' 89)

» ביקורות נוספות של בירה
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #