ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר מאת סטפן צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 בינואר, 2014
ע"י נעמי


בכתיבה על עצב (אבל הו, איזה עצב נפלא) אין שני לשטפן צוויג, בכתיבת המועקות הגדולות של הנפש, המועקות שנראות כאילו הן דברים קטנים, אך למעשה מדובר בתוגה עמוקה מיני ים.
העוני שלעיתים נראה כה פשוט, מצטייר מולנו במלוא כיעורו, בריחות הבאושים, בבגדים העלובים והעבודה המשמימה.
וגרוע מכל, היחס אותו מקבל האדם העני; כפי שאמר בלזק, "איננו סולחים למי שמגלה בפנינו את מלוא רגשותיו, בדיוק כפי שאיננו סולחים למי שאין בכיסו פרוטה לפורטה".

אחרי שסוף סוף יש לה את ההזדמנות, כריסטינה אינה פוחדת להשתחרר, לשמוח, להרגיש, לבעבע בהתלהבות, ובקצרה - פשוט לחיות, מפליא שהיא אינה חושבת יותר מדי על הרגע בו תחזור לעיירה הקטנה - מה שגם מביא למפלתה, אך לו עשתה זאת, האם הייתה באמת מסוגלת לשמוח שוב, אי פעם?

אחד הספרים שמעמידים מראה אל מול הרגשות העזים ביותר, וכמובן, גם ההתפכחות מהם, ומלמדים על התעוזה המטורפת של הרגע האחרון.


אגב, אם יש משהו טוב שקרה לאחר העלאת מחירי הספרים - שהחלו להוציא מחדש ולתרגם יותר ויותר קלאסיקה!
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תוגה עמוקה מני ים . . . אהבתי את שפת הכתיבה שלך :)
שין שין (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את הביקורת ואת הציטוט שבחרת להביא.
חמדת (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי את דבריך .
ג'יהאן (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
איזה ביקורת ,ממש ממש אמתית ומלאה רגש,אהבתי.
אילה אבני (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ