ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באוגוסט, 2016
ע"י MishaEla
ע"י MishaEla
הספר הזה שיגע אותי, לטוב ולרע... מכמה בחינות. ראשית, הכתיבה היפהפייה של צוויג, שאינה מוטלת בספק. הוא מסוגל לתאר את מזג האוויר ברמה שתפער את פיך ותהלום בלבך למשך דקות ארוכות. הוא מנתח את אישיותם של דמויותיו ללא רבב, ומעיף אותך למחוזות פלאיים של הנאה, בעושרם של דימוייו מלאי המעוף. כתיבתו הזכירה לי את ההתרגשות שאחזה בי בזמן הקריאה ב"סיפור על אהבה וחושך", להבדיל אלפי הבדלות, כמובן. שנית, לעומת זאת, לקח לי זמן רב לצלוח את מאת העמודים הראשונים או יותר, שכן הם מהווים מן אקספוזיציה ארוכה ודי מייגעת לנקודה בה העניינים מתחילים להתקדם ביתר אנרגטיות, ומתפתחת לה עסיסיות עלילתית אטרקטיבית יותר לקורא.
בספר הזה ישנם אלמנטים פרוזאיים, ישנן הגזמות בעצמה הרגשית של הדמויות (בייחוד של כריסטינה כמובן) - דבר שאם היה מתורגם לעולם הסרטים, היה מכונה "משחק מוגזם", או הפרזות מונולוגיות, לקראת הסוף. סך הכל אני מאוד שמחה שצלחתי אותו והיה שווה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה לגמרי אבל זה היה כל כך שווה את זה, ספר נפלא שנעצר בשיא.
|
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מסכימה עם כל מילה!!!
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
גם אני חושב שמימד הזמן קריטי פה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
צווייג כתב כמו שהיה מקובל בתקופתו:
הוא לא מיהר לשום מקום, הניח תשתית סיפורית רחבה ודאג שהסיפור יתאים לאג'נדה בה החזיק. היום אין זמן לזה. אם לא תגיע לנקודה שלך אחרי עמוד וחצי, תינטש. |
|
|
אירית פריד
(לפני 9 שנים)
צוויג הוא צוויג הוא צוויג הוא צוויג נקודה . תודה
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
