ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

Rausch der Verwandlung- "השכרון בשינוי צורה":

היה לספרו האחרון של סטפן צוויג, ונימצא בעיזבונו. הרומן מתאר את העוני הקיצוני
של כריסטינֶה הופלהנר שעובדת כפקידת דואר בסניף שכוח בעיירת הספר האוסטרית.

"סניפי הדואר הכפריים באוסטריה אינם שונים זה מזה:
ראית אחד ראית את כולם. הם הולבשו בצורתם, או ליתר דיוק במדיהם, באותה תקופה פרנץ-יוזפית, צוידו באותם פרטי מלאי ובאותם רהיטים דלים וכולם מותירים אותו רושם נרגן של זעפנות מלכותית (תחילת הספר).

בתחילת הספר עובדת כריסטינה כעמור כפקידת דואר ממשלתית, העלילה מתרחשת ב-1926, מה שקדם לה שבשנות מלחמת העולם הראשונה כריסטינה עובדת עם אימה בבית-חולים, משנה לשנה יש פחות ופחות. הם "נופלות לתנומה" ומתעוררות לעבודה כחדרנית בבית-חולים, את ביתם הם חולקים עם עוד משפחה וקניית סבון או קמח – כמה שהן הכרחיות נראים לעיתים כמו מותרות. יום אחד דודתה העשירה של כריסטינה מזמינה אותה לכפר נופש בהרים השוויצרים השייך לעשירון העליון. במזוודת קש אורזת כריסטינה בגדים, יוצאת לחל"ת וחייה משתנים.

"גם השינה, אפילו היא, אחרת בעולם החדש הזה, שחורה יותר, סמיכה יותר, מקהת חושים יותר, שקיעה מוחלטת בעצמך.(..) ומייד נכרחת בהרגשה העמומה הזאת המחשבה המפוחדת (היא רודפת אותה גם בשנתה):
רק לא לאחר למשרד! רק לא להגיע מאוחר מדי! בירכתי תודעתה נגללת מוכנית שרשרת המחשבות המוכרות לה זה עשר שנים:
תיכף יטרטר השעון המעורר... רק לא להירדם עכשיו שוב... חובה,חובה,חובה, לקום מהר בשמונה מתחילה העבודה ולפני זה אני חייבת עוד להספיק, לשפוך קפה, להביא חלב, לחמניות, לסדר, להחליף לאמא את התחבושת, להכין את ארוחת הצהריים ןמה עוד? (ע"מ 72).

כריסטינה בהוטל פאלאס- בית המלון היוקרתי בהרי שוויץ נרדמת ומקיצה מעברה בחייה הקודמים שרודפים אחריה.

"מי אני בעצם? שנים ארוכות היו האנשים חולפים על פני ברחוב ולא משגיחים בי, שנים ארוכות אני יושבת שם בכפר, מעולם לא נתנו לי מתנות ולא התעניינו בי. האם זה משום שאנשים שם כולם עניים, האם העוני עושה את האנשים עייפים וחשדנים כל כך(..)האם באמת הייתי יפה יותר(..)חכמה ומושכת יותר, ורק חסר לי האומץ להאמין בכך. מי אני, מי אני בעמם?
(..) בימים הראשונים הייתה רק מופתעת מכך שכל האנשים הזרים המיוחסים, ההדורים והמקסימים מקבלים אותה כאחת משלהם. (ע"מ 95). כריסטל או כריסטינה מופתעת מהחיים הטובים בחיק העשירים והמיוחסים בעוד עברה רודף אותה. בצער רב הדודים המיוחסים של כריסטינה מחליטים לעזוב את אתר הנופש היוקרתי, אמא של כריסטל מתה והיא נאלצת לשוב מהחל"ת לעבודתה בפריפריה האוסטרית השכוחה.

"ארבעה שבועות מצליחה כריסטינה לשאת את הקדרות מרוטת העצבים של בדידותה הקשה והרעה. עד שאינה יכולה עוד, חלומותיה נוצלו עד תום (..) העבר שוב מפיח בה רוח חיים. עם כאב מתמיד בין רקותיה, היא הולכת לעבודה ועושה אותה מתוך נמנום ובחצי דעת.(..)
פתאום היא עושה מעשה:
היא מוציאה מן המגרה את שתי השטרות של מאה הפרנקים שנשארו לה מן הזכייה במשחק של הדוד, לוקחת את שמלתה הטובה ביותר, את נעליה הטובות ביותר וביום שבת מייד אחרי העבודה הולכת אל תחנת הרכבת וקונה כרטיס לווינה". (ע"מ 162)

"פרדיננד! שככה יהיה לי טוב ! נו, זה היה עלול להיות משהו, כמעט התנפלתי עליך". גם האחר משתאה וצוחק. פתאום אוחזים השניים בידיהם ומביטים זה בעינו זה. הם כלל אינם יכולים להתנתק זה מזה" (ע"מ 171). בהסתאבות ברחבי העיר וינה נפגשת כריסטל וגיסה פרנץ בפרדיננד – בחור בן שלושים, מובטל ואומלל בחייו, הוא חושק בכריסטל. פרדיננד בזבז את שנותיו הטובות של נעוריו (24-18) במלחמה :

גם אני חושב שהמדינה מחויבת לעזור לאדם אם איבד את ביתו , את כרמיו ואצבע אחת ושש שנים שלמות. אבל,חביבי, באוסטריה כול הדרכים עקומות , גם אני חשבתי שלא תהיה בעיה, הלכתי אל לשכת הנכות והראיתי להם ששירתי כאן וכאן(..) וזה לא כ"כ קל אם המלחמה נגמרה ב-1918 ואני נפצעתי ב-1921 בנסיבות שאיש לא רשם בהן פרוטוקול.
(..) לפי תעודת הפטירה שלי נולדתי וגרתי בצחוז המנהלי של מורנו וכדי להיות אזרח אוסטרי היה עלי לבחור אזרחות אוסטרית מבעוד מועד. טוב, אז זה היה כול הסיפור! (ע"מ 177).

הנסיבות מובילות את כריסטל להפוך לכריסטיאנה ולהנות מחיי עושר עם פרדיננד בסוף הסיפור שהוא אלגורי בסיפור מעיזבונו של סופר לחייו על חייו הפרטיים- לברוח מהמולדת ולהפוך לפליט.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #