ביקורת ספרותית על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

כמו כוכבת ריאליטי בתום חמש עשרה דקות התהילה, נזרקה כריסטינה, גיבורת הספר המעולה של שטפן צוויג מפסגת העולם אל תהומות היאוש.

כריסטינה, יתומה מאב בעקבות מלחמת העולם הראשונה, צעירה ונעימה, מתגוררת עם אמה החולה בעליית גג מעופשת בחור אוסטרי נידח ומתפרנסת בקושי מעבודתה כ"סייעת דואר". כל חייה מרוכזים בהשרדות, בטיפול באמה ובבילויים דלים בתוך השממון והדלות שאופפים את הכפר. ואז לפתע... כמו בסיפור הסינדרלה, הפיה הטובה הופכת את הדלעת למרכבה ודודה קלייר הבורגנית, שמגיעה מאמריקה לאחר נתק של שנים, מזמינה את האחיינית הענייה לחופשה בשוויץ. הדודה הטובה מרעיפה על כריסטינה מתנות, משנה את הופעתה החיצונית ומכירה לה את השמנא וסלתא של החברה הגבוהה. הברווזונת הנכבית אל הכלים הופכת לברבורה אצילה. אמנם הסינדרלה הופכת לכוכבת הנשף, אך מגיעה שעת החצות והמרכבה הופכת חזרה לדלעת, מוצאה הפשוט מתגלה ודודה קלייר, הפיה הטובה, שהייתה לפני שנים רבות קלרה הסוררת מפחדת מהתעניינות יתר במוצאה שלה וזורקת את הלכלוכית חזרה אל האמא החורגת, אל חיי הדלות חסרי התקווה.

האם לאחר שטועמים מפרי האסור אפשר להשאר תמים ושלו לנוכח אי צדק משווע? כריסטינה לא מצליחה במשימה זו. היא שונאת את חייה, את הכפר, את משפחתה ואת ידידיה. היא מתהלכת בעולם זועמת, בידיעה שאותם יצורים נעלים - "היפים והעשירים" לא שונים ממנה ולולא הדבר היחיד שמפריד בינה לבינם הייתה יכולה להיות חלק מהם. מה שמפריד בינה לבינם הם לא השכלה, יופי או אינטיליגנציה, אלא ממון בלבד, דבר שאין ביכולתה להשיג, לא משנה כמה מהר תתאמץ.
בבית אחותה כריסטינה מכירה את המקבילה הגברית שלה. לפרדיננד, חייל משוחרר, נכה מלחמה יש בטן מלאה על כולם - על מדינה שהפקירה אותו, על האנשים שממשיכים להתקיים בעליבותם ומאושרים מכך ולא פחות על עצמו. שתי הנפשות המתוסכלות ומיואשות מתחברות, אך גם אהבתם או רעותם לא מספיקה והבחירות שעומדות בפניהם רעות כולן.
כריסטינה היא לא הגיבורה הראשית של הספר, היא כלי דרכו בחר צוויג להוציא את הגיבורים האמיתיים לאור - הכסף, היאוש, חוסר הצדק והעליבות האנשוית.

הסוף גרם לי לזוז בחוסר נוחות. היה לי סוף חליפי, בעיניי טוב יותר מהקיים, עם בחירות לא פחות חשובות. מצד שני, זה מה שטוב בסוף פתוח - כל אחד יכול לדמיין לו את הסוף הראוי בעיניו.
השפה של צוויג עשירה ומלאת דיוק. אי אפשר להמנע מלהשאב לתוך הסיטואציות, אי אפשר שלא להזדהות עם הגיבורים וכאוב את כאבם. איזה מזל שהספר הזה הושאר בעזבונו ולא נעלם. שאפו גם למתרגמת שבעיניי עשתה עבודה מעולה.

מי שאהב את הספר הזה ולא קרא את ספריו של תיאודור דרייזר "אחות קרי", "טרגדיה אמריקאית", "ג'ני גרהרדט" וטרילוגיית "איש הכספים" שירוץ לקנות, אם כי קשה נורא למצוא את התרגומים הישנים, שלא תמיד איכותיים. כולי תקווה שמתישהו הוצאה כלשהי תרים את הכפפה ותוצאי תרגומים עדכניים של הסופר המעולה הזה.

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על הנערה מהדואר - סדרה לספרות יפה #