ביקורות ספרים על הספר פרויקט רוזי - דון טילמן #1
|
אחד הספרים הרציניים והמצחיקים בו זמנית שקראתי. מומלץ מאוד תקראו!
העלילה במשפט- דון פרופסור לגנטיקה, שסובל מאספרגר מתכוון למצוא בת זוג ומתכוונן כל כולו ל"פרוייקט הרעיה", שכולל שאלונים מפורטים למועמדת, ועוד.
אי אפשר שלא לאהוב את דון, תמים כמו ילד קטן, ועם זאת מחושב לפרטי פרטים. קצת ספוילרים בהמשך
אתה צוחק ומתכווץ לך הלב בו זמנית כשהוא מתאר שהפסיד דקה וחצי מזמן ארוחת הצהריים שלו, ולכן יפחית את זה ממשהו אחר.
או כשהוא קונה ספר ללימוד תנוחות מיניות, ושואל את רוזי מה מועדף עליה...
הספר הזה פתח לפניי צוהר לעולמם של אוטיסטים, על אף שיש במשפחתי אנשים הלו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מדובר בספר מעניין, מצחיק, מרגש ומאוד מהנה לקריאה.
הספר מדבר על דון טילמן - גבר שלוקה בתסמונת אספרגר ומנסה לחפש בצורה רציונלית (עם שאלונים והכל...) את הרעיה המושלמת. הוא יוצא למסע בחיפוש הרעיה ובדרך נתקל ברוזי שמהווה את ההפך המוחלט ממה שהוא מחפש והוא לומד שאולי אהבה היא לא כל כך רציונלית.
***
יש לי אח אוטיסט בתפקוד גבוה. וזה הפריע לי.
(אגב, ערך מוסף: אין דבר כזה תסמונת אספרגר. מאז 2013 זה לא מאובחן יותר, אספרגר מוגדר כסוג של אוטיזם בתפקוד גבוה. לאח המושלם שלי שבכיתה ג יש כמה מאפיינים של מה שהיה נקרא אספרגר)
שוב, הספר שנון ומשעשע, מרגש וקצת עצוב אבל הוא פשוט מע... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל שהקריאה בו זורמת ומעניינת. כמו שכתבו כאן - משעשע אך לא מצחיק. דון, בעל אספרגר, מקים את פרויקט הרעיה על מנת למצוא בת זוג. מה שקורה הוא פרויקט האבא שהופך לפרויקט רוזי שהוא פרויקט הרעיה. קצת נותן תקווה ל'אהבה מנצחת את הכל', כאילו שדון יכול להתגבר על האספרגר שלו ולהיות פחות 'מוזר' ואז רוזי או כל בחורה אחרת, תרצה להיות בת זוגתו. לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה מציג את התמונה בצורה קצת הוליוודית וקלילה. נחמד לקבל הצצה קטנה לעולם האספרגר. דון מאוד הזכיר לי את שלדון מהמפץ הגדול. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
דון טילמן (המספר) בן הארבעים מתגורר באוסטרליה ושונה במובנים רבים. נבון ובעל זיכרון יוצא דופן, אדם שיטתי וחוקר גנטיקה מבריק. מיומן באמנויות לחימה, מתנייד בעיקר על אופניו, חזק פיזית. מקפיד על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. סולד מעישון. אבל, כמו שיודעים מקורביו, כישוריו החברתיים לוקים בחסר וחייו מתנהלים על פי לוח מחיק ותכנון קפדני הנמדד בדקות של ארוחותיו, קניות, פגישות, התעמלות ואימוני הקראטה וכל מה שממלא את יומו. אחרי שעה מסויימת אינו שותה קפה בגלל אורך מחצית החיים של הקפאין והשפעתו על טיב השינה. כשהוא מתוודע לאדם שלא הכיר מבצע תחילה חישוב מהיר של ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שובה לב, מצחיק וקולח. ממש נהניתי מהכתיבה ומחווית הקריאה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נראה לי שאני היחידה שלא התלהבה מהספר הזה..
סיפור נחמד, דמויות מקסימות, ועדיין משהו לא משך אותי לקרוא עוד ועוד.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במשך שנים שמעתי על "פרויקט רוזי". אפפה אותו מעין עננה מבטיחה של ספר לקריאת חובה. אמנם, רק לאחרונה קיבלתי תמריץ לקריאתו בעקבות המלצה ישירה ממכרה.
הכתיבה בספר היא כדיבור יומיומי. התחושה היא שהמספר הגיבור כמו מקיים איתך שיח פנים מול פנים, יותר מאשר כותב את הדברים בניסוח יוצא דופן. על כן, בתחילה היה מעט מאתגר להתחבר לסגנון, אולם ברגע שהסתגלתי הקריאה הפכה שוטפת ומהירה. ככל הנראה זוהי המטרה. זהו ספר לקריאה של יום, ואיכותו נגזרת כבר מאופיו זה.
דון, הדמות הראשית, שובה לב. רוזי מקסימה. הספר מקסים. אבל לא יותר מכך.
תיאור התמודדותו של דון עם תסמונת האספרגר מוצג ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עכשיו סיימתי.
לא אכביר יותר מדי במילים. ישנן מספיק ביקורות אחרות בשלב זה.
בקצרה מאוד אהבתי את תיאור אישיותו של דון שמנהל את חייו כאילו היו אלגוריתם במדעי המחשב. אם מחשב היה מריך לנהל סדר יום, כך כנראה זה היה נראה עד הבאג ששינה לא את כל האלגוריתם...
הזכירו כבר את הדמיון למקרה המוזר של הכלב. בהחלט מבין. ואיכשהו גם מתחבר לי גם לאיש ושמו אובה שמומלץ ביותר.
תיהנו! קליל, נחמד ושווה.
מכניס כבר את אפקט רוזי לרשימת הקריאה שלי... או שלא. הביקורות לא ממש אוהדות.
מה דעתכם/ן?... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור יפה המתאר קשר בין דון טילמן, פרופסור לגנטיקה בעל תסמונת אספרגר,
לבין רוזי, דוקטורנטית בפסיכולוגיה וברמנית.
דון טילמן מנהל את חיו על פי לו"ז קבוע ומתוכנן מראש בדיוק מירבי.
יש לו קושי ביצירת קשרים חברתיים ובהבעת רגשות,
למרות זאת יש לו זוג חברים טובים שאיתם הוא מתייעץ ומנהל קשר חברתי.
דון החליט שהגיע הזמן לחפש לעצמו בת זוג לחיים, הוא מנהל שאלון למיועדות וכמו כל דבר בחייו,
הכול מאוד מאורגן ומתוכנן, עד שרוזי נכנסת לחייו...
הסיפור מעניין וכתוב היטב.
אני בדרכי לספר ההמשך...
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה שגם תסרטו לסרט ומעניין אותי לראות בהמשך...
הספר מסופר בגוף ראשון ע"י אדם חכם מאוד, הלוקה בתסמונת אספרגר, מרצה באונ' ומחפש זוגיות... האיש מודע לעצמו ומתייחס לסביבה מזווית עיניו ובדרכו המיוחדת.
הקריאה בספר הביאה אותי לחשוב שיש לא מעט אנשים הלוקים בתסמונת והסקאלה היא רחבה.
באיזשהו שלב בקריאה נזכרתי בשיר "מה אברך לו במה יבורך" של רבקה זוהר (מילים רחל שפירא) שבו מאחלים הרבה איחולים לתינוק שנולד, אבל 'מפספסים' איחול אחד חשוב שבלעדיו קשה להמשיך.
בקיצור, ספר טוב ומומלץ שחשוב לקרוא (במיוחד לעוסקים בחינוך) ובדרך יש הומור שנון ומאתגר !
נ.ב. סרטים... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
מראש אדגיש שככל הנראה, ההסתייגויות שלי יושבות כמעט כולן על טעם אישי או על העדפות אישיות. אני לא אוהבת "ספרי ספקטרום", ולא אוהבת (בדרך כלל, להוציא חריגים) "כתיבה מפי" ילד סלאש אוטיסט סלאש בעל חיים סלאש וואטאבר. אני גם לא אוהבת שכבר משם הספר ומהעמוד הראשון נורא ברור ומתבקש לאן זה הולך, קצת כמו קומדיה רומנטית על שני ידידים ש"בסוף יהיו יחד" כנגד כל הסיכויים.
ולמרות הכל, יש משהו נורא משכנע בדמויות ונורא כיפי בחוויה הכללית. בסופו של דבר - קראתי בהנאה, וזה לא פחות חשוב. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מצחיק ושנון. מומלץ. אבל סובל קצת מערפול בכמה מקומות בגלל עודף של שמות, מחסור בפירוט וסוף מעורפל. הקצב מהיר וזה טוב, אבל לפעמים זה בא על חשבון הבהירות וזה פחות טוב. אולי זה קשור גם לאיכות התרגום ו/או ההגהה ?? איני יודע.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים מרתק לקריאה , אני לא בטוחה אבל נראה לי שהוא מספר סיפור אמיתי. מתאר את עולמם המרוחק והסגור לכאורה של אנשים שמעל ראשם מרחף טייטל האוטיזם אשר נראה בלתי מובן ולא חדיר. ספר כזה גורם לי לשמוח שאני חיה בעידן שמאפשר חיים מלאים לכולם בלי קשר לטייטלים באשר הם . ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת קשה לי עם הספר הזה: מצד אחד הוא טוב ויש קטעים שמאוד אהבתי- כמו הקלילות וההומור שבו וההזדמנות להיכנס לראש של דון טילמן ולחוות דרכו את החיים עם אוטיזם. אבל מצד שני יש קטעים שבהם הוא חופר יותר מדי שזה כבר מעייף (בגלל זה לקח לי חודשיים(!!) לסיים את הספר). מעבר לזה, גם התעלומה הגדולה בספר וגם סיפור האהבה הרומנטי נפתרים בסופו של דבר בדרך ה"הפי אבר אפטר" כיאה לרומן קיטשי ולא כמו בחיים האמיתיים, למרות שהסופר כבר לקח את זה לשם בשלב מסוים בשני המקרים...
לסיכום, נהניתי מהספר, מומלץ! קחו הפסקות באמצע וגם אחרי (יש לי גם את ספר ההמשך אבל כאמור חייבים הפסקה).
מחכה כבר ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לשם שינוי, אני חושבת שהביצוע יותר טוב מהרעיון. כלומר, לא חסרים ספרים על אספרגר. הם כמעט תמיד מעניינים, אבל הרעיון הכללי מתחיל לחזור על עצמו, לטעמי.
אז כן, גם כאן מדובר באדם חכם באופן יוצא מן הכלל בעל רעיונות מבריקים שמנסה לפתור תעלומה מסתורית. קוראים לו דון. אליו מצטרפת רוזי, בחורה מש(ו)געת שמבלבלת אותו ומשנה את הרגליו הישנים והמוכרים. אבל הכתיבה והדמויות היו כל כך מעבר לדבר החרוש. הסיפור של קלודיה וג'ין, שמלווה את הפרויקטים של דון, מוסיף משהו.. אני לא יודעת איך לקרוא לזה. נורמלי? לא. אבל משהו בכיוון.
בקיצור, לכו לקרוא. ושימו לב לפרטים... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה זמן שלא התרגשתי מספר, ו"פרוייקט רוזי" /גרהם סימסיון בהחלט ספר מרגש וגם מצחיק!
דון טילמן, פרופסור מבריק לגנטיקה הלוקה בתסמונת אספרגר, בן 39 ששומר על כושר ותזונה נכונה ומתואר כגבר חתיך. הוא מחליט להרכיב שאלון המיועד למציאת בת זוג עבורו, אשר מפגיש אותו עם בחורה בת 29 יפת מראה ואינטליגנטית שלא עונה על הקריטריונים של דון בבחירת בת זוג ואף שונה בתכלית מאורח החיים שלו. דון מגיע למסקנה: "ואז התחוור לי שלא בניתי את השאלון כדי למצוא אישה שאוכל לקבל, אלא כדי למצוא מישהי שתוכל לקבל אותי".
התסמונת שלו מתבטאת בקשיים בהבנת סיטואציות חברתית, הבעות פנים, והשתלבו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הגעתי לספר מתוך המלצה..
בהתחלה היה קשה לי להתחבר לרעיון של צורת הכתיבה מהצד האוטיסטי.. במהלך הקריאה הצלחתי להבין את ראש הכותב, אבל לקראת סוף הספר איבדתי את זה לחלוטין..
הרבה מילים, הרבה בלאגן, מעבר מאפיזודה לאפיזודה בטווח של כמה שורות.. לצערי לא התלהבתי והתאכזבתי..
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
טוב. אם לומר את האמת הייתי בטוחה שהספר הוא על בן אדם בעל תסמונת OCD.
זה היה כעיקרון מה שאחותי אמרה לי, כי קראתי את תקציר הספר לפני יותר מידי זמן, ולא זכרתי כבר על מה הספר עוסק, פשוט זכרתי שאני רוצה לקרוא אותו, ובאופן לא מפתיע זה קורה הרבה.
והתחלתי לקרוא היום את הספר כי אני צריכה לכתוב מנקודת מבט של אדם בעל OCD.
אבל, החוסר ידע שלי במה הספר(או יותר נכון חוסר הזיכרון) גרם לי לקרוא אותו.
וזה היה ספר מקסים. מאוד.
הוא היה קצת מעיק בהתחלה, אבל ממש קצת.
אבל זה אולי כי קראתי אותו בכיתה מאוד רועשת.
אבל הפעם קראתי בבית, בשקט, והיה לי קצת קשה להפסיק לקרוא.
אולי לא הייתי ב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר מעיצוב עטיפת הספר ומהעובדה שיצא לו ספר המשך ("אפקט רוזי") אפשר היה להבין שמדובר בספר טיסה קליל ותו לא. ספר שהוא קלאסיקה אמיתית אין לו ספר המשך - לא שמעתם מעולם על "מובי דיק 2" עם כותרת המשנה "מאת מחבר רב-המכר האהוב מובי דיק", וטוב שכך.
עיצוב העטיפה הפשטני ו"אפקט רוזי" שרוכב על ההצלחה סייעו לי ול"פרוייקט רוזי" לערוך תאום ציפיות עוד בטרם הקריאה, ואולי זה מה שריכך את הנפילה ואפילו הפך אותה לקצת מהנה. אודה ולא אבוש, הדבר המהנה ביותר ב"פרוייקט רוזי" הוא הריווח הנדיב שבין השורות, מה שגרם לזה שבהמתנה של שעה במס הכנסה כבר סיימתי חצי ספר, וזה היה כיף. מנגד, קריאת ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד לא יותר מזה.
קראתי אותו בזמן שהייתי במעצר בצבא, וזה היה הספר היחידי שם.
הספר מסתבר על אדם בשם דון הלוקה בתסמונת האספרגר ומראה את הקשיים שהוא סובל בגללם ומציק את נקודת מבטו של דון, את כל העולה על רוחו.
הספר הוא לא יותר מרומן קיטשי עם לא מעט דברים צפויים. הרבה פעמים הסופר ניסה להצחיק אך זה לא העלה יותר בגיחוך.
סיימתי את הספר ב3 ימים שזה ממש לא טיפוסי בשבילי בתור אחד שלא קורא ספרים. כל מה שניסיתי להגיע לקטע שירתק אותי ממש ויוסיף מתח אבל לא מצאתי זאת מה שאיכזב לא מעט.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעניין ומוכיח שאדם עם תסמונת אספרגר הוא בדיוק כמו בנאדם בלי התסמונת, רק שיש לו התנהגויות יותר מוקצנות מלאנשים אחרים, כמו העניין הזה שהוא יוצר רשימה למציאת האישה המושלמת - זה לא שונה מהרבה אנשים אחרים...
לקראת הסוף קצת השתעממתי והיו כמה דברים צפויים, אבל הסוף עצמו דווקא די מעניין ומתוחכם, ומראה שלפעמים אנשים מתנהגים בצורה מסוימת פשוט מתוך בורות...
בקיצור בסיכומו של דבר ספר טוב :)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה למדתי\ אהבתי בספר:
1. מרתק - במובן האספגרי. עיון בויקי, מספר סיפור קצת אחר. לא מדובר בגאונים (בדרך כלל), אלא בנטייתם של אלה ללמוד תחום מסוים עד לפרטים הקטנים ולזנוח את השאר. על כן הם מצטיינים בתחום שהתעניינו בו, אך אין זה אומר שמנת המשכל שלהם איננה בממוצע.
2. משעשע (ולא אתקן למצחיק) בחלק מהסטואציות בספר.
3. בפעם הבאה שאני בניו-יורק (עוד 10 שנים?..) אלך ל'ספדיירמן', למסעדה של 'כשהארי פגש את סאלי' ולמשחק פוטבול.
4. אבדוק באמת ובתמים כמה זמן נדרש בשביל מקלחת כולל חפיפת שיער.
5. אאמץ את הלו"א (לוח-אוכל) - מה לאכול בכל יום מימות השבוע, נראה חסכוני להפליא.
6. ובכלל, נרא... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבקרת: אלינור
צר לי לאכזב פה הרבה כותבים שבאמת אהבו ושבחו את הספר, אני קראתי את הביקורות וניסיתי באמת שניסיתי להתחבר אליו אך ללא הצלחה.
הסיפור ממש שעמם אותי גם התיאורים האינסופיים של דברים שבעיניי טפלים ולא מעניינים לא התחברתי לאף אחד מהדמויות ובכל פעם שקראתי
את הספר פשוט נרדמתי (בעיקר משעמום) אפילו לא גלשתי לסוף כדי לדעת מיהו אבא של רוזי עד כדי כך זה לא עניין אותי. רציתי ספר מצחיק ולא דרמתי
וחשבתי שהוא יתאים לי אבל התבדיתי.
אני מיעוט פה בחבורה אבל זה מה שמעניין הרבה אנשים הרבה דעות.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב שמצליח לקחת צעד אחד משמעותי לעולמם של חולי האספרגר , עולמו של דון הוא מופלא ומרתק, וגם מאוד משעשע בהקשר למציאת בת זוג לחיים. דון לפי דעתי מיצג את שגרת החיים,האפורה והמשעממת. מולו עומדת רוזי , צבעונית ששבורת את השגרה לרסיסים. שילוב מנצח. ספר מעולה שווה את הזמן !! ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מאוד מתסכל בכתיבת ביקורת על ספר שנכתבו עליו כאן כבר 118 ביקורות. גם דשו בו כבר די והותר וגם רוב הסיכויים שכל הדברים כבר נאמרו. ובכל זאת...
יש הרבה סוגים של ממתקים: זולים כאלה שנמכרים בשוק, פשוטים של עלית, טובים מחו"ל ומובחרים ממש כמו של מקס ברנר.
הספר הזה הוא כמו ממתק מובחר עם 70% מוצקי קקאו... נכתב בצורה מקורית, שנון ומצחיק, שומר על עניין ואפילו על מתח בעלילה. לא תמיד יש היגיון בעלילה ולעתים היא נראית ממש הזויה, כמו הפתרון של תעלומת האב הביולוגי, אבל גם השוקולד של מקס ברנר הוא מעולה אבל לא ממש מושלם...
ממליץ בחום.... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לגיבור הראשי של הספר יש תסמונת אספרגר, כל הספר מתמקד במערכות היחסים שלו וההתנהלות היומיומית בחייו - במיוחד בפן הרגשי.
הספר טוב סך הכל, נהינתי מהקריאה שלו והעלילה מעניינת וכתובה היטב. בכל זאת, ההשקפה המוטעית שנוצרת לגבי תסמונת אספרגר הפריעה לי. לדעתי, השינוי שהגיבור הראשי עבר בסוף הספר היה קיצוני מדי, התחושה שלי מהספר הייתה שבן אדם יכול "להחליט" להתנהג לפי תסמונת אספרגר או לחילופין לפי ה"נורמות" החברתיות המקובלות. במציאות המצב לא כל כך פשוט, תסמונת אספרגר היא לקות התפתחותית, חלק מהקשת האוטיסטית, היא לא נתונה להחלטה שלך לטוב ולרע. אני חושבת שנקודה חש... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי הרושם שהאתר סימניה כבר הפסיק להיות אתר שמנויים בו ממליצים על ספרים, והפך להיות תחרות הסוקר הטוב.
מי שכותב בשפה גבוהה נפלא, מי שמקבל יותר "אהבתי" נפלא כפליים.
אז לכל אלו שסולדים מהשפה הרזה והשימוש בה ולפשוטי העם כמוני ,הרשו לי להמליץ על הספר "פרויקט רוזי" ולהגיד שהוא אחלה ספר, אתם ממש תמותו עליו. חבר'ה מי שלא קרא הפסיד , אז יאללה רוצו לקרוא.
***לכל הלא מבינים את שפתי הרזה יכולים לפנות אליי לתרגום***
שבת שלום... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים! עלילה טובה ודמות ראשית מקורית (מבחינתי) שפשוט התאהבתי בה מהפרק הראשון.
הדבר שהכי אהבתי בפרויקט רוזי היה שהוא סופר מנקודת מבטו של גבר, ברוב סיפורי האהבה הכל מסופר מנקודת מבטה של דמות ראשית
אישה. ואף על פי שמסופר לנו מה גבר עושה ואמור, לי תמיד מעניין לדעת איך הוא רואה את הדברים.
אז לאלה מכם שאוהבים סיפורים על אהבה והחיים ממליצה לכם לקרוא את הספר הזה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקי כרגע נמחקה לי הביקורת וכואב לי בלב אבל אני ארשום אותה מחדש.
את פרויקט רוזי רציתי לקרוא ממזמן אבל מעולם לא הייתה לי את ההזדמנות, לפני חודש ומשהו נתנו לנו להגיש דוח קריאה משימה רגילה שנותנים בכיתה י', למרות שמבחינתי לקורא ספר כדי אחר כך להגיש עליו עבודה שלא מעניינת אפילו את המורה זה בזבוז זמן אבל החלטתי לנצל את ההזדמנות, וואוו שמחה שניצלתי.
טוב אז מי זה דון? דון לוקה בתסמונת אספרגר
מה זה תסמונת אספרגר? לאלה מכם שלא יודעים זאת תסמונת מהקשת האוטיסטית שגורמת לקושי באירועים חברתיים בהבנת הבעות פנים אך מאפשרת לך יכולת ארגון מעולה ואינטילגנציה גבוה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה נקודות חיוביות אין לי לצערי לגבי הספר. ואני כנראה בדעת מיעוט כאן.
לא הרגשתי שום התקדמות בעלילה, שום סקרנות לא הייתה בי, כאילו אני קורא על פול גז בניוטרל.
בהחלט לא מצדיק 300 עמודים.
ההתחלה (ורק ההתחלה) של הספר קצת הזכירה לי את "סטונר" של ג'ון ויליאמס. אבל בעוד סטונר הוא ספר דרמטי ועצוב (לפחות בעיני) והעלילה שלו סוחפת ומסקרנת ככל שמתקדמים בספר- פרוייקט רוזי הוא כנראה, סוג של, קומדיה (בעיקר מתיימר להיות).
בד"כ אני לא מסיים ספרים כאלה, אבל השפה הקלילה הייתה נקודת האור היחידה והיא גם זאת שהחזיקה אותי עד הסוף.
האם אקרא את ספר ההמשך? לא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
-פרויקט רוזי הוא ספר שכתוב היטב וקל לקריאה ולכן קשה להניחו מהידיים.
הוא אכן כמין ׳קומדיה רומנטית׳ מהסוג שתרצו לצפות בו לפחות פעמיים.
-הרעיון של הספר שובה לב.
-הסוף הפתיע אותי, לא מה שציפיתם.
-ממליצה לכם לקרוא אותו בחום.
-התקציר של הספר כבר כתוב, אז אין צורך שאפרט לכם על הספר.
-מחכה לקרוא את ההמשך. :)... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עוד ספר על איש שמתוכנת מחוץ לקופסת הקשת האנושית.
גם הפעם הספר נכתב מנקודת מבטו ה"חייזרית" עלינו, בני האנוש.
אם בספר, "המקרה המוזר של הכלב..." מדובר בילד שהוא יותר "קלאסי" בקשת האוטיסטית,
כאן יש אדם שהוא אספרגרי, עוד מילה שמתארת לקות קיצונית בתקשורת הבין אישית.
אבל להבדיל מהדמות של הילד מהספר של "המקרה המוזר..", שלא מתפתחת בעצמה, אלא דרך המסע שהיא עוברת היא מאפשרת לנו, הקוראים, להתפתח ולהפתח לנקודות מבט מיוחדות עלינו בני האנוש ה"רגילים",
ב"פרוייקט רוזי", דון, גיבור הספר, כן משתנה ומתפתח, ונותן לנו, הקוראים איזה סוג של הקלה שיש תקנה, גם אם היא קצת אחרת,
לאדם ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני חושב שמבחינת כתיבה הדבר הכי קשה זה לכתוב משהו מצחיק ( בשבילי לפחות ) לכתוב סיפורים מותחים/ עצובים/ מוזרים זה מבחינתי עובד על אותו עיקרון אבל לכתוב מצחיק ? יש בזה עקרון מאוד מסובך שמאוד קשה לתפוס. (מתאגר אותכם לנסות, וואלה קשה!!) בכל אופן היו קטעים בספר הזה שממש צחקתי, כלומר ישבתי לבד בבית והתחלתי לצחוק, לא זוכר הרבה ספרים שגרמו לי לצחוק היו כאלה שגרמו לי לחייך ולהגיד נחמד אבל לא אשכרה לצחוק.
מה שכן לגבי מחלת האספרגר קראתי כאן ביקורת שאני מוצא אותה נכונה, לגבי ההתייחסות לתסמונת, אין כאן באמת הרגשה שמדובר על ספר שמתייחס באמת לסתמונת אלא יותר מדבר על ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מתאר את נסיונותיו של דון, בעל תסמונת אספרגר קלה, להשיג לעצמו בת זוג.
אני חושבת שהספר מעביר בצורה טובה וקלילה את קשייהם של בעלי התסמונת בהכרת נורמות חברתיות וביכולת ההשתלבות שלהם.
הקריאה זורמת ונעימה ואני בחלט מתכוונת לקרוא את ספר ההמשך
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את פרויקט רוזי קראתי ב4 שעות, זה עד כמה הוא זורם וקליל, הוא לא מאד תיאורי אז אפשר לצלול ולבלות איתו כמה שעות מהנות. הוא מאד הזכיר לי את ״כששלדון קופר פגש את פני״ מה״מפץ הגדול״ למי שרואה....דון טילמן הוא דמות מאד משעשעת ואהבתי להיכנס דרכו לראש המיוחד שלו. זה היה מסע מאד מעניין ובכלל ספר חשוב להבין את התסמונת.
ספר מצחיק, חמוד וקליל. ממליצה מאד.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זורם וקליל כמו שמצפים ממנו אך מאכזב בגלל כמה סיבות:
1. עד עמוד 80 הכתיבה והעלילה ממש מרתקים, החל מעמוד 80 הקצב וסגנון הכתיבה נהיים איטיים יותר ומרגשים פחות.
2.כל ספר אמור להביא ערך מוסף, איזושהי העשרה לקורא.
הייתי מצפה מהסופר לקחת ברצינות את נושא האספרגר וללמד אותנו הרבה יותר אודותיו.
בשלב מסוים של הספר אני הרגשתי שדון הוא אדם נורמטיבי מן המניין עם הפרעות קלות.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מקריאת הספר, צחקתי פעמים רבות ונשאבתי לדמויות. בנוסף אהבתי "להיכנס" לראש של מישהו בעל תסמונת אספרגר (למרות שזו אולי לא חוכמה כשאני עובדת עם סוג האוכלוסיה). אהבתי גם את המסר שעובר בספר (גם אם זו לא המטרה העיקרית)- גם אם יש אנשים מוזרים סביבכם הם בני אדם וצריך ללמוד איך לנהוג איתם בכבוד ובלי ללעוג להם.
מומלץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאתה קורא כל כך הרבה ביקורות טובות - אתה לא יכול שלא לקוות להישאב לספר חדש, לדמויות חדשות.
הפעם לא נשאבתי, היה לי קשה אולי להבין או להתחבר. אהבתי את הדמויות אבל היה לי קושי בלהצליח לדמיין אותם (מלבד רוזי).
ציפיתי למשהו מסעיר, לאיזה הבנה. בסוף רק ראיתי דמות ראשית שמנסה לשנות את עצמה.
המודעות הייתה יפה, התחושה שהוא מבין שהוא נהנה מדברים אחרים מלבד הדברים שהוא מכיר היתה מקסימה בעיניי.
אבל לא התרגשתי, הרגשתי חוסר ובסופו של יום רציתי להעביר לעמוד האחרון ורק לגלות מי האבא, וחבל.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים. ההייפ מוצדק. באמת שאין לי הרבה מה לכתוב מעבר לזה.
הספר כתוב בצורה כל כך יפה, מתוקה, שנונה ומצחיקה, שנשארתי פחות או יותר חסרת מילים.
כל מה שמתחשק לי לעשות הוא לחזור שבוע אחורה בזמן ולקרוא אותו מחדש.
לכל מי שעדיין לא קרא - רוצו לקרוא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרויקט רוזי/גרהם סימסיון
The Rosie's Project/Graeme Simsion
מאנגלית: סיון בסקין.
הוצאה: אחוזת בית ספרים, 2013.
304 עמ' כולל תודות והערות ביוגרפיות.
דון טילמן, בן 40. תסמונת אספרגר. מה הקשר בין זה לבין דון?
למה אספרגר?
תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות ההתפתחותיות המכונות תסמונת הקשת האוטיסטית. עיקר לקותם היא בתקשורת לא מילולית עם הסביבה המתבטא בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכו'. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגים יש פחות כפייתיות/חזרתיות, פחות הפרעות במשחק דמיוני ופחות הפרעות בשפה המדוברת.
דון ט... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אספרגר לא אספרגר.
ספר קולח, בעל קצב מהיר ודיוק.
בלי יותר מדי סיבוכים. האיש יוצא למשימה וכיף להתגייס עבורה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין לי בעיה עם מיינסטרים, נהפוך הוא, רוב המוזיקה שאני שומע היא כזו, גם אם היא אומנם נחשבת אולדסקול (הביטלס ופינק פלויד מעבר לים, ואריק איינשטיין ומאיר אריאל בזירה המקומית), אבל כשאני שומע על ספר או סרט שובר קופות, כזה שכולם מיד דוהרים אליו, אני נוטה שלא להיסחף, מעדיף לחכות זמן מה עד שהסערה תחלוף, כדי שאוכל לבחון אותו באמת ומקרוב.
ככה היה גם עם "פרויקט רוזי" של גרהם סימסיון, שאינספור פעמים הבחנתי בו מככב באגף הביקורות הפופולאריות באתר.
הספר מגולל את סיפורו של דון, בחור חסון, דקדקן ואינטליגנט, המאובחן כ"לוקה" בתסמונת אספרגר. דון, ההפך הגמור כביכול מדון ז... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רומנטי מצד אחד, משעשע מצד שני ונותן כיוון שונה לחיים מצד שלישי.
מסופר על בחור בשם דון, הלוקה בתסמונת אספרגר. תוך כדי פרויקט שהוא מתחיל בשם "הרעיה המושלמת" בו הוא מחפש את האישה המושלמת עבורו, הוא פוגש בבחורה מדהימה בשם רוזי, שלא עונה על שום קריטריונים באישה שהוא מחפש. המפגש ביניהם מתחיל כ"אסון" מצידו של דון. הם עוברים יחד תהליך אשר גורם להם להכיר אחד את השניה יותר טוב. בגלל שדון לא מודע לרגשותיו לוקח לו זמן להבין ולהכיר בעובדה שהוא מתאהב בה.
ספר מקסים ששואב את הקוראים לעלילה רומנטית ומצחיקה. אני כבר יכולה לדמיין את הסרט שלו. קשה שלא לדמיין את זה.
מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי קרוב להפליא ורועש להחריד ואחרי המקרה המוזר של הכלב, חשבתי שאין כבר מה לחדש על כתיבה מזווית ראייה של אוטיסט.
טעיתי. ספר קסום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאנשים מעט זחוחים (מקווה שרק מעט ) כמוני יש חשש מסוים מרבי המכר שעליהם ממליצים בכל פה המוכרים בחנויות הספרים והביקורות ברוב העיתונים...האקרא את השלאגר התורן ? החשש נובע גם מאכזבות לא מעטות מהעבר (הפצע מ"הפרדס של עקיבא" טרם הגליד ) ולכן ניגשתי לספר זה בחשש מה . ניחמתי את עצמי בתקופת הבטלה שעוברת עלי ושבגינה קריאת הספר תבוא בעיקר על חשבון שיטוט חסר תוחלת באתרי היכרויות (בדומה לגיבור הספר :) ) ובכך שאקרא אותו באנגלית.
למזלי הרב חששותי התבדו. "פרויקט רוזי " הוא ספר מהנה מאוד, קולח ומעניין שמתואר מנקודת מבטו של גנטיקאי שנמצא על הקשת האוטיסטית בצד הטוב, קרי אס... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מקסים, המתאר סיפור מורכב בצורה מאד מעוררת הזדהות ומצחיקה (עדיין זוכרת משפטים מסויימים מהספר וקראתי אותו לפני חודש לדוגמא "האישה השמנה מאחורה" או הניסונות של דון לפתוח צדפה). מומלץ ביותר!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ספר חמוד. באמת ספר חמוד. אבל לדעתי: לא מעבר לכך. אין ספק שדון טילמן הוא גיבור שובה לב. הוא מקסים והוא נפלא והוא מנתח סיטואציות מנדוקת המבט הייחודית שלו- הרי הוא מאובחן על הקשת האוטיסטית.זה ספר חמוד, אבל לא מספיק כדי להיות ספר טוב. משהו בו הרגיש לי קצת מאולץ, קצת צפוי מדי (אבל באמת צפוי מדי).
באחת הביקורות(לא זוכרת של מי, לכותב/ת הביקורת- עמך הסליחה) נכתב שהקריאה בספר הזה היא יותר קריאה של תסריט. וכל הסיפור הזה באמת נכתב בהתחלה כתסריט (הסופר מדבר על כך בפרק התודות בסוף) וגם לדעתי הספר הוא באמת כזה. הוא ממש מתאר קומדיה רומנטית הוליוודית, צפוייה ודביקה מרו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת לא נעים לי לכתוב את הביקורת בגלל התלהבות רבתי כאן מהספר, אך הרגשתי שקראתי סיטקום. לא שלא נהנתי, אחת ההנאות הגדולות ביותר בחיי היא סיטקומים, כאשר האהוב עלי ביותר בתקופה האחרונה הוא "המפץ הגדול". אז קראתי את "פרוייקט רוזי" ולא הבנתי מי גנב ממי, גרהם סימסיון מצ'אק לורי או צ'אק לורי מגרהם סימסיון. שלדון קופר בתפקיד דון, פני ואיימי (בשילוב מושלם) בתפקיד רוזי, ברידג'יט בתפקיד קלאודיה ובארי קריפקי בתפקיד ג'ין. יש אפילו איזה סיידקיק הודי בתמונה...
הספר זורם וקריא ולקח לי חצי לילה לסיים אותו ועל זה הכעס העיקרי, שלוש וחצי שעות שינה בגלל סיטקום!
הדמויות היו אמי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל ונחמד שמציג את הזווית המרתקת שבה אנשים עם תסמונת אספרגר רואים את העולם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
כמו משב רוח רענן....בכדי למצוא את הרעיה/בעל המושלמים בשביל עצמינו כל שצריך לעשות הוא , להכין שאלון להפיצו ואולי כך יגיע החצי השני, בשביל דון טילמן הפרופסור עם האספרגר זהו תנאי בל יעבור, כשהחיים מסודרים ומאורגנים עד הפרט האחרון זה מה שצריך לעשותו, אבל .... או אז מגיע רוזי משב רוח רענן חייו הכל כ מאוגנים , רוזי המעשנת לא עלינו פזורת הדעת והנפש המחפשת את אביה, רוזי נכנסת לחייו של דון ועושה שם בלגן טוב, בלגן מאורגן ודון נשאב קדימה והולך אחורה מבולבל בודק ולומד אבל מי יכול לרוזי לאנרגיה הג'ינג'ית הזו. אנשי אספרגר לא יודעים להרגיש מה זו אהבה , הכל מתכנת לפי לוח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני קצת מצטערת שלא טסתי השנה לחו"ל, כי אני חושבת שממש הייתי נהנית מהספר הזה בטיסה.
אבל רצה הגורל וקראתי אותו בבית, כשכל הפגמים שלו חשופים לעיניי ולא מוסווים על ידי רחפנות אופיינית לטיסות.
אולי חוסר ההתלהבות שלי מהספר נובע מטעם ספרותי שמיוחד לי (כי משום מה הציון הממוצע שלו באתר עומד על ארבעה כוכבים): יכול להיות שקשה לי לאהוב ספר שהדובר שלו הוא בעל תסמונת אספרגר. כשהדובר הוא בעל תסמונת אספרגר, אין ניסוחים וירטואוזיים, אין תיאורים קולחים שנשפכים על הדף. ובאופן אישי, קשה לי לקרוא ספר שכתוב בשפה כל כך לקונית. הטקסט לא יפה בעיניי, אין משפטים שהתעכבתי עליהם... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שסיפרו לי על הספר הזה לא התלהבתי במיוחד, כי שמעתי על העלילה ועל דון שלוקה בתסמונת אספרגר, ותאמת אחרי המקרה המוזר של הכלב לא התלהבתי מספרים שמסופרים על ידי הגיבורים שלוקים בתסמונת זו אבל אחרי הרבה חפירות מצד החברים שלי החלטתי לקרוא אותו.
אני לא מתחרטת על שנייה, הוא היה כל כך יפה , הוא היה מצחיק ולא דביקי וקיטשי מידי, הדמויות היו קולעות , לא היו דמויות מיותרות ,דון היה פשוט מצחיק, חמוד כל הדברים בבת אחת והספר היה פשוט עונג צרוף.
ממליצה בחום!!!!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דון הוא אותו "אספי" לא מודע, שמנסה להתמודד עם ה"נכות" הרגשית שלו בצורה מצחיקה ומעוררת השתאות. מצד אחד מדען רציונל ומבריק , אך חסר כישורים חברתיים. המסע הקומי למציאת בת זוג מביא תובנות על ההבדלים בין המינים ו"משחקי החיזור" שלא נגמרים בין גנטיקה לפסיכולוגיה
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"פרויקט רוזי" הוא ספר עם רעיון פשוט: לכתוב על התסמונת האספרגר והקשיים הנלוות אליה בצורה משעשעת וזורמת. מה כבר יכול להשתבש?! אז זהו, שנראה שלכותב אין שמץ של מושג מהו חולה אספרגר, והוא סתם השתמש בכל מיני סטריאוטיפים אקראיים על אנשים עם בעיות תקשורת, והצמיד אותם לדמות הראשית שלו, דון (שכמו רוזי, אמור להיות שם נפוץ וקליט כדי חלילה לא להכביד על האינטליגנציה של הקורא). כאילו בתור פיצוי, הופך דון במפתיע למעיין סופרמן בשאר התחומים: גאון מדעי, בשלן מעולה, אלוף קראטה ולך תדע מה עוד. טיפול דומה פחות או יותר מקבלת רוזי, וכך אנו מקבלים דמויות לא משכנעות בתוך עלילה צ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"זה שאין לנקוב בשמו" הוא שהזכיר לי את הספר הזה, שחיכה המון זמן לתורו על המדף. יצא שהתזכורת הגיעה כשרציתי לקרוא משהו קל, קריא ובלתי מחייב, כך שאמרתי "תודה" וקראתי.
כל כך הרבה ביקורות נכתבו על הספר הזה, שהרגשתי כאילו כבר קראתי אותו בעבר. לא בטוח שיש לי מה להוסיף על תובנות שאר כותבי הביקורות - שחלקן היו מהנות עבורי לקריאה לפחות כמו הספר.
המונח "אספרגר" מתגלגל היום בקלות על הלשון, בערך כמו "הפרעות קשב וריכוז" והופך להסבר לתופעות, שפעם קראנו למי שנושא אותן סתם מוזר. המונח גם הופך אליבי לאלה שיש להם קשיים חברתיים במובן כלשהו (שמהווים, לנסיוני את רוב האוכלוסיי... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעלי טוען שיש לי נטייה להאשים את כל הפאקים באישיות שלי בהפרעת הקשב והריכוז שלי.
האימפולסיביות שלי,
הנטייה להתפרץ לדבריהם של אנשים לפני שהם סיימו את המשפט, שגרמה לי כבר לזכות "במחמאות" כמה חצופה אני וחסרת נימוס,
הבלאגן בחדר שלי ובפרט בארון בגדים שלי שלא ידע סדר מימיו,
חוסר ההקשבה והחולמנות שלי שמביאה לחברות ולמשפחה שלי את הסעיף,
ללמוד יום שלם למבחן ולגלות שבעצם התקדמתי רק ב- 3 עמודים מתוך סיכום של 50 עמודים,
לנסות לשבת על כיסא במשך שעה ולבסוף למצוא את עצמי יושבת על הרגלים שלי כשהם מקופלות בכל מיני דרכים משונות מתחת לישבן שלי (גם כשעבדתי בבנק...מזל ש... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נורא התפעלתי והתרגשתי מהספר, חשבתי שהוא מקסים! אבל האמת היא שרק עד האמצע. אז נעצרה התנופה, ולדעתי נעשה קצת קיטשי וטרחני. אבל המחצית הראשונה שווה המון, ובזכותה כדאי לקרוא את הספר! ד"ש לרוזי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור כובש ומצחיק. לראות סיטואציות בחיים מנקודת ראות שונה לחלוטין. מדהים. ספר ממש מיוחד!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כתוב טוב, קריא, קצבי נותן תמונה מעניינת על החיים עם תסמונת אספרגר, בשילוב סיפור רומנטי.
מומלץ.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי- משעשע, מסופר טוב, מאיר בצורה יפה וכיפית עולם אחר שלא מוכר למרביתנו. לא צריך לחפש בספר החמוד הזה יותר ממה שיש בו ואין צורך להאריך כל כך בביקורות שיותר מאשר הן מבקרות הן מספרות את הסיפור ואת זה צריך לתת לקורא. בקיצור - מומלץ וכיפי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי שמחפש להעביר ערב בסיפור קצת שונה מהרגיל, ספר פשוט קליל ומרענן מבחינת העלילה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל בחורה רוצה גבר רציונלי שיודע לבשל מקפיד על סדר וניקיון דייקן נאה ומבוסס .
אז זהו שלא , בעיקר אם אותו גבר לוקה בתסמונת אספרגר שגורמת לו לפעול רק עם השכל ולא עם הרגש.
אז דון גיבורנו החליט (באופן רציונלי כמובן) לנסח שאלון אשר כל מי שתענה נכונה על כל השאלות בשאלון תזכה להיות בחירת ליבו , אך לפתע ובחוסר תיכנון מוחלט פורצת רוזי אל חייו של דון ומשנה אתו מהקצה אל הקצה
ספר מצחיק קולח וממולץ להעברת טיסה בת 8 שעות.
תהנו...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
פרוייקט רוזי.
ללא ספק שגרהם סימסיון גאון.
הרבה זמן חיפשתי ספר קליל, שאוכל לחייך בכיף שלי, ולהנות מהקריאה בו.
מסופר על אדם מיוחד, חכם, מדוייק, מבריק, כנה ומצחיק. נשמע צ'ארמר, הא?
בן 38, רווק, מרצה באוניבריטה, מחפש את אישתו לעתיד.
הוא מודע לתסמונת אסברגר שיש לו, ולכן הוא מחפש את אישתו לעתיד, בצורה קצת שונה מהאחרים.
אחרי שחברו ניסה לעזור לו, ולא מצליח לו במיוחד, הוא מנסה בדרך שהוא מכיר.
נותן לכל אישה שאלון, וכך הוא מנסה למצוא את ה"אישה המושלמת".
באמצע העבודה, מגיעה למשרדו תלמידה לפסיכולוגיה. רוזי.
מבולגנת, שותה, מעשנת, עובדת בתור ברמנית. האישה הנוראית ביות... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כולנו היינו פעם במצבים מביכים.לא ידענו איך לקרוא את הסיטואציה,והנה עשינו פדיחה חברתית ברמה קשה.בסוף כיתה י' הייתי במשלחת לגרמניה,חילופי נוער בין בתי ספר.אמרו לנו להביא תמונות ילדות שלנו,וערב אחד עשו מפגש של כולם יחד עם ההורים של המארחים,הציגו את תמונות הילדות על הלוח והיינו צריכים לזהות מי זה מי.אחרי שהתמונה זוהתה,בן הזוג ההופכי (מארח או אורח) היה צריך לתאר את חברו,מול כולם (כמה כבר אפשר לתאר מישהו שפגשתי לפני 3 ימים?).תארו לכם את המבוכה שלי כשגיליתי שכולם שמו תמונות ילדות שלהם מגילאים חמודים,יענו 6-7,ואני לעומת זאת לקחתי את זה לקיצוני ושמתי תמונה שלי ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קיבלתי מתנה לפסח מגיסתי
איזה כיף היר יודעת שאני אוהבת ספרים
תמיד שאני באה אליהם עם הספרים שלי
הפעם החלטתי לבוא בלי ידעתי שאמצא שם משהו נחמד לקרוא, בעיקר שהבכורה שלהם אוהבת לקרוא מסתבר שגם הגיס וגם הגיסה קוראת...
אז לקחתי מהם את ללכת בעקבות הלב כי לא סיימתי אצלם.
עכשיו התחלתי את המתנה לחג
תודה רבה
סיימתי
פשוט משעשע
נחמד
כייףף לקרוא ומהר חבל שהסתיים
כדאי לכם
מסתבר שאבא שלי לקח את זה מחבר... אז אעביר את שלי במשפחה
גם עכשיו ברור למה כול כך הרבה ביקורות כול כך מפורטות ועמוסות... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מאחר ולצערי אני מכיר את הספקטרום האוטיסטי ומתמודד עם ילד כזה כבר 15 שנה, ולאחר קריאה חוזרת ונשנית של "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" היה מעניין לקרוא סיפור על אספרגר בוגר.
לדעתי מי שלא מכיר את הבעיה עלול למצוא את הספר עמוס נתונים טכניים ואולי משעממים משהו, אבל אותי הספר ריתק, נכנסתי די מהר לעלילה וסיימתי אותו תוך פרק זמן קצר מאוד.
ממליץ!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד מאוד. הגיבור, דון טילמן, הוא דמות מקסימה ומשעשעת, שמנסה לחפש לו אישה. הוא מתאהב דווקא ברוזי, הניגוד המוחלט לאישה ה"אידיאלית" שהוא חשב שישיג. בתור רומן הספר נחמד, קריא מאוד וקליל, הסוף קצת קיטשי וצפוי. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יש לי חברה פסיכיאטרית שבעלה מתמטיקאי. למרות שהיא עסוקה בטירוף היא מרבה לנסוע איתו לכנסים. היא טוענת שהתבוננות באינטראציה חברתית בין מתמטיקאים מהווה בשבילה השתלמות מקצועית. אין ספק שהניתוחים שלה את ההווי המחלקתי גרמו לי ללא מעט התקפי צחוק.
הסטריאוטיפ לפיו המחלקות למתמטיקה ומדעי המחשב עמוסות באנשים שלוקים בתסמונת אספרגר הוא מוכר ושחוק. ישנן אינספור בדיחות על מתמטיקאים שכשלו לנהל חיים "רגילים". הדוגמא שעולה בדעתי היא של המתמטיקאי ההונגרי ארדש. הוא מעולם לא נישא, הקדיש למתמטיקה את כל חיו, ניהל אורח חיים קפדני לפי לוחות זמנים, לקח כדורי מרץ כדי לנצ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קחו ספה מאיקאה בצבע בז', תוסיפו גבר נאה עם הבחנה רפואית מרגשת תוסיפו קורטוב של פוטנציאל להפוך ליונתן ווגמן. תאכסנו את הבלילה הדביקה בסביבה מדעית עלק ותוסיפו שתי כפות חן נשי שיטחי במיוחד עם חרדת נטישה. לאחר בחישה קצרה, יתקבל בצק צמיגי שיכנס בקלילות לתבנית ההוליוודית המאוסה. ניתן להגיש את המנה בטיסות, נסיעות באטובוס, או לילדות שטרם מאסו מרעיון הקרפד שהופך לנסיך. בתאבון! ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמאל'ה! מי הפך את היומן שלי לר מכר?
וברצינות, איפה בדיוק כתוב שם שהוא מאובחן כאספרגר? עוד לא גמרתי את הספר, מודה, אבל יש לי הרגשה שזו ספקולציה - בדיוק כמו ב'שרלוק' של ה BBC וב'הגשר'... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נותר לי להצטרף למשבחים. למדנו על התסמונת, צחקנו וזרמנו. גם על הכפיתיות אפשר להתגבר ולקחת אותה למקומות טובים.
ספר טיסה קליל כזה- מה רע? ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על פרופסר\ מרצה באוניברסיטה. רווק העוסק בספורט ומעיד על עצמו כנראה טוב, אך העדפות הלבוש שלו ומכלול התנהגויותיו מעוררות צחוק. ניכר כי יש לו התנהגויות אובססיביות באשר למזון שהוא אוכל, לזמן שהוא מקדיש לדברים עד רמת דיוק של דקות. יש לו חבר, מרצה אחר, הנשוי לפסיכולוגית המהווה משענת לדון ו"מטפלת" בו מידי פעם.
הספר מקבל תפנית כשדון מחליט שעליו להתמסד "כמו כולם" , להתחתן ולהקים משפחה. אך הוא אינו כמו כולם. הוא בעל תסמונת אספרגר. החבר מסייע לו למצוא את האחת וכך נכנסת רוזי לתמונה. רוזי, צעירה נמרצת עם סימני מרדנות חברתית ,שיש לה סיפור משפחתי משלה. היא "משתמש... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מתחיל כל כך כיפי וטוב ומסתיים כל כך... פלופי ולא אמין. התאכזבתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא! כתוב בצורה שנונה, מצחיק, מהנה פשוט תענוג.
הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר קליל, מקסים, פשוט כל כך.
הספר מעניין, זורם בצורה נעימה, לא כבד לא מכביד. ספר שפשוט כיף ומהנה לקרוא.
דון הדמות הראשית פשוט מקסימה בעיני, התהליך שהוא עובר במהלך הספר מעניין בצורה מרתקת.
בהתחלה שקיבלתי את הספר היתה לי להתלבטות לגבי הקריאה בו,השם שלו לא ממש משך אותי אבל ההמלצה שקיבלתי היתה כל כך חמה שהחלטתי לשים את הספר שקראתי באותו זמן בצד ולקרוא את פרויקט רוזי.
בהתחלה של הקריאה לא התחברתי, הדמות הראשית דון נשמעה לי והצטיירה לי כבדה ולא מעניינת, ולאחר פרק שניים זה הפך לכל כך ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר קליל ונחמד.
לא מסוג הספרים שאני אוהבת אך בכל זאת קראתי.
דון טילמן פרופסור לגנטיקה חרוץ וגאון דמות שאי אפשר לא להתלהב ממנו.
בן 40 תמים ומתייחס לכל דבר ברצינות מנקודת מבט מדעית.
אינו מסוגל להזמין בחורה לדייט, עקב כשלונות רומנטיים רבים, לכן מחליט דון להוציא פרוייקט שאלון רעיה.
כל מועמדת תצטרך לענות על שאלון כדי לראות האם היא מתאימה לו מנקודת מבטו.
כולן נכשלות עד שרוזי נכנסת לתמונה.
למרות שרוזי לא הרעיה לה ציפה דון, דווקא בה הוא מתאהב. כזה הוא טבע הדברים הראש רוצה דברים מסויימים והלב אומר דברים אחרים, כמובן שאנו נשמעים לליבנו וכך עשה דון.
מה קורה ב... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יצירת מופת אבל ספר חביב, נחמד, משעשע וקריא. כיף להעברת זמן... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר משעשע, מאוד משעשע, אפילו מבריק ומצחיק ביחד ולחוד.
תסמונת אספרגר, היא אחת מהלקויות ההתפתחותיות המכונות תסמונות הקשת האוטיסטית. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות/חזרתיות, פחות הפרעות במשחק דמיוני ופחות הפרעות בשפה מדוברת. כמו כן, בעלי תסמונת אספרגר הם לרוב, בעלי אינטליגנציה תקינה ואף למעלה מכך, יכולת טובה של הבנת הנקרא, לימוד שפות ובעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד. עיקר לקותם הוא בתקשורת לא מילולית עם הסביבה המתבטא בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכיוצא בזה. גיבו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר כיפי!
אין לי הרבה מה להוסיף על הביקורות המושקעות שנכתבו עליו... אבל בכל זאת רק כמה משפטים ואפילו ממוספרים כמחווה לדון היקר (אתם יכולים לדמיין שהם כתובים בטוש אדום על לוח מחיק)-
1. התאהבתי בעצמי בדון טילמן. הוקסמתי לגמרי. ממש רציתי לחבק אותו לפעמים.
2. אהבתי אותו יותר בהתחלה ובאמצע של הספר, כמו שהוא, עם כל ה"פאקים" שלו. יש בו משהו תמים כזה, בן 40 אומנם אבל ההתנהלות שלו מזכירה ילד קטן ותמים, שהעולם עדיין לא פגע בטוהר שלו.
3. ברור שהספר הוא סוג של קיטש, שלא לומר קיטש הוליוודי, אבל קיטש מהסוג הטוב.
4. "פרוייקט הרעיה" ממש גרם לי לרצות לעשות איזה "פרוייקט בו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור מספר על פורסט גאמפ.
אדם בעל מנת מישכל נמוכה(אני פירשתי את זה כסוג של אוטיזם),
אשר מספר את חייו, על אהבתו לג'ני, חברתו עוד מימיי בית הספר
ועל כל מיניי ארועים היסטוריים שקרו באמריקה, כמו מלחמת
ויאטנם, אך הוא אינו באמת מודע להם.....
אוי, רגע, אני בכלל דיברתי על הסרט(וגם יש ספר) "פורסט גאמפ"!
מצטערת, טעות שלי.
אני אנסה עוד פעם.
יודעים מה?
כדי לא להתבלבל עוד פעם, אז אני אעתיק את התקציר:
"דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, אני קצר בזמן (בשעה 17:02 אני צריך לסיים עם המחשב) אז אשתדל לעשות את זה קצר ולעניין:
טוב אז... מה יש לנו כאן? ספר כריכה בצבע אדום דם, באורך של כ- 21 ס"מ ורוחב של כ- 14 ס"מ שעליה מצויר גבר כבן 39, רכוב על אופניים (שכל ילד היה שמח לקבל לכבוד יום הולדתו) נושא בידו זר פרחים (שכל אישה היתה שמחה לקבל אותו בדייט הראשון שלה)
נשמע רומנטי, הא?
ועכשיו... לספר עצמו: גיבור הספר הוא דון טילמן: פרופסור מבריק (מדי) לגנטיקה ובמקרה גם לקוי בתסמונת אספרגר, מה שגורם לו לבעיות חברתיות שונות (וגם בבעיות עם מציאת בת זוג).
לכן הוא מחליט לפתוח בשיטה קלה, פשוטה ונוחה (או שאולי לא?) שהמציא ו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בנאדם עם תסמונת אספרגר ורוכב על אופנים בשם היעילות.. איך אפשר לא לחבב אחד שכזה? אבל זה לא נגמר פה.
הוא יעיל בעוד מלא דברים. קאראטה, אייקידו, כמעט כל המדעים המדויקים, בישול, כושר גופני וביגוד (ביגוד יעיל..). זה נגמר פה (אבל בטח שלא בספר) אחרת זה יהיה אשכרה ספויילר.
קראתי במאמר איפה שהוא שהסופר נשבע שכתב את הספר ולא ראה בעיני רוחו את התסריט ההוליוודי שמריץ לו עוד כמה מליונים. אשרי המאמין.
גם כל הקטע של תסמונת אספרגר נראה יותר כשטיק שיווקי או, רחמנא ליצלן כחלק מתחרות "למי יש יותר...", כשאחד מתעקש על תסמונת טורט וסימסיון על אספרגר וכו'.
ברם אולם, אם מתעלמים מכל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מקסים למדי. בעיקר דמותו הססגונית של הגיבור, דון. גניטיקאי שאולי חולה באספרגר אבל לא מודע לכך. הוא בהחלט מוזר לפי כל קנה מידה ועל כן, כדי למצוא רעיה, הוא פוצח בפרוייקט מסודר. בדרך הוא מבין טוב יותר את עצמו ואת סביבתו. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שבמסעדות צרפתיות משובחות, טבחים, הקרויים שפים, מכינים – או שמא נאמר יוצרים - מזון, או בשפתם - מנות גורמה. אלה מיועדות לחיכם של סועדים אשר קיים מתאם גבוה בין הכנסותיהם, נכונותם לפזר את כספם לכל רוח והערכה עצמית מרקיעת שחקים בנוגע לאנינותם.
במסעדות אלה מגישים בין המנות המעוצבות, עשירות הטעמים והארומה, גלידת סורבה מרעננת בעלת טעם קל שנועדה להכין את בלוטות הטעם של הסועדים האנינים לקראת מתקפת הטעמים במנה הבאה.
כך הרגשתי לגבי הספר "הפרויקט של רוזי", כמעט כך. למען הדיוק. הרשת המחוררת עד אימה, שהיא ההשכלה הכללית שלי, לא אצרה כל ידע לגבי תסמונת אספר... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך אנשים יכולים ליהנות שוב ושוב מקומדיות רומנטיות הוליוודיות עם דמויות סטראוטיפיות בעלות עומק של קרטון והפי-אנד דבילי צפוי מראש? אחת הנוסחאות השחוקות בז'אנר הזה היא לבנות את העלילה סביב צמד הפכים. זונה ואיש עסקים עשיר ("אישה יפה"), השחקנית המצליחה ביותר בעולם ומוכר משועמם בחנות ספרים ("נוטינג היל"), פעילה למען איכות הסביבה וטייקון נדל"ן מיליארדר שאיכות הסביבה מעניינת אותו כקליפת השום דבר ("שבועיים מראש"), ועוד ועוד. אז איך לעזאזל מצליחים לשוב ולמכור את הסחורה המשומשת הזאת? פשוט מאד: כשזה עשוי היטב, זה כיף!
כמו ששר סר פול מקארטני האחד והיחיד עם להקת ... המשך לקרוא
85 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קודם כל; לשם שינוי אין לי הרבה מה לומר על הספר, אז זה יהיה מהיר.
רעיון מקורי או לא, לכתוב ספר מנקודת מבטו של חולה אספרגר? האמת, אין לי מושג, אני לא קוראת הרבה ספרות מבוגרים. אבל יש לי הרגשה שלכתוב ספר על אספרגר ולהפוך אותו לקומדיה, זה כנראה הניצחון המוחץ שגרם להצלחה המסחררת של הספר ביותר מחמישים מדינות.
יש הבדלים משמעותיים ביני, אדם ממוצע, לבין דון המהולל, אתם מוזמנים לעקוב.
א. הוא גבר גאון בשנות השלושים לחייו. אני בת טיפש עשרה.
ב. גיליתי את הצד המופלא בהיותי הצד שמגלגל עיניים כשמישהו עושה משהו חסר טאקט, ולאו דווקא להיות זאת שרואה את גלגולי העיניים. לצע... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוף...נראה שאני הורסת חגיגה גדולה מאד סביב הספר...
הגעתי לעמוד 78...אין לי חשק להמשיך ולקרא...אך הביקורות...הביקורות הנלהבות...אולי בכל זאת צריכה להתאזר בסבלנות
ולהתקדם בו?
אכתוב על חווית קריאתי מהספר עד עמוד 78.
גבור חביב, אליו לא הצלחתי להתחבר ולא בגלל התסמונת ממנה סובל.
הגבור בן 39 יש לו חבר בן 56, פרופסור כמוהו.
התהיה של הגבור על כך שלבן 56 יש עדיין יצרים - תמוהה בעיני. תוהה עד כמה מכיר הסופר בני אדם...גברים בעיקר.
(חוסר אמינות או בורות?)
התגייסות הפרופסור למשימת השאלון למציאת רעיה? - לא אמין בעיני.
הומור? - מעט מתנשא, מעט אקדמי ומעייף.
הגבור שלנו נפגש לדייט... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- נהניתי. (אפרת ה.)
- חמוד! (תרצה ד.)
- הגיבור לא נורמלי. הספר מעניין אפילו מעלה חיוך. (עמי ע.)
- לא אהבתי בכלל (עליזה ר.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר חמוד. הכתיבה קולחת, מלאה הומור, והספר נקרא בקלות ובהנאה. החשיבה של דון לגבי החיים היא רעננה ומעוררת גם מחשבה רצינית וגם חיוך: יש משהו במה שאדם עם תסמונת אספרגר מבחין בחיים שלנו, ונחמד להתמודד עם הראייה הזו של הדברים. אפילו יש כאן רומנטיקה לא מבוטלת, מתח סביב התקדמות הפרויקט המדעי שמעניין את השניים, ושמחת חיים. ספר שעושה טוב. מומלץ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
קומדיה רומנטית.
הספר מתחיל נהדר, שואב, משעשע ונוגע ללב אך לקראת הסוף הוא הופך לסיפור אהבה קיטש וצפוי.
כנראה בקרוב תצא קומדיה רומנטית.
קיטש קיטש אבל עם זאת, ספר קליל ונחמד להעביר טיסה או שבת... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני יודעת שאני קוראת ספר טוב כאשר הספר הזה נשאר איתי גם אחרי שאני סוגרת אותו, כאשר אני מתחילה לחקור על הנושא ולקרוא עוד ספרים ומאמרים. כאשר הוא פותח בפניי עולם. את "פרוייקט רוזי" התחלתי לקרוא בעקבות קריאת הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה מאוחרת" כך שהביקורת הזו מתייחסת לשני הספרים.
קצת רקע לא-מקצועי, קליל, על קצה המזלג, על תסמונת אספרגר: אספרגר הוא קצה בספקטרום האוטיסטי. האספרגרים אינם מה שאנחנו מכירים כאוטיסטים: הם מתפקדים ככל אדם, יכולים להתלבש לבד, לאכול, מתקשרים עם הסביבה, לומדים, עובדים. הם בדרך כלל גאונים בתחום עיסוקם (הצר מאוד). הבעיה היחידה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דון מיטלמן לוקה בתסמונת אספרגר. מה זה אומר? קושי בזיהוי רגשות, בלהרגיש רגשות חזקים, בלזהות הבעות פנים ובלקשור קשרים חברתיים ובינאישיים. או כמו שדון מנסח את זה, אם האויב היה נמצא מעבר לדלת, היית חייב לשמור על שקט- ופתאום התינוק שלידך מתחיל לבכות. לפניכם אקדח עם משתיק קול. מה הייתם עושים? לפי גרהם, סיכוי גבוה שרוב האספים יראו לנכון לירות בתינוק.
דון אומר שמוחו תוכנת שונה מאחרים. אנחנו רגילים לזהות רגשות, הבעות פנים, ולפעול לפי המוסכמות החברתית המקובלת. אם נתרגם את זה לדילמה, אף אחד מאיתנו לא היה יורה בתינוק- אנחנו פועלים ע"פ מוסכמות חברתית ורגשית. אם נשי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרוייקט רוזי הוא ספר חמוד, ואין מילה מתאימה יותר.
הוא קליל, נחמד, משעשע, עם הרבה דמויות חמודות שכאלה, והתרחשויות חמודות שכאלה. הוא מפתיע לפעמים. מצחיק לפעמים.
סלחו לי על הקוצר באוצר המילים, אבל המילה הטובה ביותר לתאר את הספר היא באמת "חמוד". זה פשוט ספר שמאוד מתאים לו להפוך לסרט קומדיה רומנטית חמוד כזה.
אין הרבה דברים שהפריעו לי, אבל אציין אותם: הכתיבה קצת משגעת בהתחלה כי דון משתמש בהרבה שמות פעולה וזה לא עובר טוב בעין ובמוח. אני לא בטוחה אם הכתיבה משתפרת או שפשוט אני מתרגלת, סביר יותר שהשני, אבל אחרי שהמשכתי זה נהיה זורם. ההתפתחות של הדמויות לא מספיק ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
![Click](https://simania.co.il/images/users/103950.jpg "Click <font color= #FA8072>קוראת וכותבת (:<font color= black>
שניהם - בעיקר בז'אנרי הפנטזיה והמד\"ב, אבל גם באחרים. אני פתוחה לכל ספר מכל סוג, כל עוד הוא עשוי טוב.
אוהבת לכתוב, לצייר, לשיר, לרקוד, לרוץ ולראות אנימות ומנגות /^0^\")
|
ספר מצוין, מהנה וקולח, המהווה הוכחה להבנה המועטה שיש לנו ביחס למה שמתרחש במוחם של אחרים, והוכחה לכך שצריך לשמור על ראש פתוח ותקשורת טובה המבוססת בעיקר על הקשבה, ופחות על שמיעה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מה הופך ספר להיות להיט גדול? מה הוא שונה מספר מקסים שבקושי יודעים על קיומו? אלה היו השאלות ששאלתי את עצמי במהלך הקריאה של הספר הבהחלט חביב מאוד הזה.
לפרופסור דון העוסק במחקר על גנטיקה באוניברסיטה מאוד יוקרתית באוסטרליה הסובל מתסמונת אספרגר הגורמת לו בין היתר להיות מרוחק ומחוסר כישורים חברתיים ואובססיבי לגבי לו"ז ומקובע בתבנית חייו המוקפדת לפי דקות, שניות ארוחותיו מתוכננות ומדויקות לפי הימים בשבוע ובכלל.
יום אחד מבריק רעיון בראשו והוא מחליט למצוא לו בת זוג - רעיה ומרכיב שאלון התאמה.
כמובן שבחיים כמו בחיים תוכניות לחוד ומציאות לחוד....
בהחלט ס... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קלקלנים עוברים בדרך, נא לבלום ולבצע פניית פרסה חדה אם אתם לא מעוניינים לפגוש אותם. היציאה מסומנת בחץ ה"אחורה" בדפדפן שלכם. תודה!
אני לא בן אדם מסודר במיוחד (אבל אני מאוד אוהבת לסדר בלגן). אני לא תמיד מכינה את כל שיעורי הבית שלי ביום שבו אני מקבלת אותם, ולא תמיד משאירה את שולחן הכתיבה שלי בחדר ריק ומוכן ולעבודה, ולא תמיד זוכרת בעל פה את מערכת השעות שלי. אבל אני כן מאמינה שסדר עוזר במקרים מסוימים.
דון טילמן הוא אדם מסודר מאוד - מסודר מדי. הוציאו בבקשה את המדגש (מרקר. חידוש של האקדמיה.) הצהוב מהקלמר והדגישו את המילה מדי. הוא מארגן את ימיו בדיוק של דקות, וכל ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה לכם סיפור על בחור מוצלח - כלכלן ואיש מחשבים, בעל תואר דוקטור בתחום שאיש מין השורה לא יבין מה זה, מחבר ספרי עיון העוסקים בעיבוד נתונים, בעל חברת יעוץ לאנשי עסקים, יינן בעל עסק לשיווק משקעות, בחור שנון, מצחיק וספונטני... הייתם חותמים על אחד כזה עבורכן, בנות? או עבור בנותיכן אימהות? רגע! לא כל כך מהר... קודם כל כי האיש הוא נורא רחוק, הוא נולד בניו זילנד, גר ועובד במלבורן שבאוסטרליה, שנית הוא תפוס - נשוי לאשת אקדמיה וסופרת ואב לשניים... עכשיו שכבר הצטננו קצת, אגיש לכם את הדובדבן שבקצפת:
יום אחד מחליט האיש שלנו לטפח תחביב נוסף ונרשם לחוג כתיבת רומנים בעירו, מ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הזמן, זאת יודעים הכל, זז באופן יחסי. רוב האנשים אינם מתכוונים בכך לתורת היחסות של איינשטיין, שאותה אנשים לא ממש מצליחים להבין, אלא לתובנה אחרת, פרוזאית יותר. התחושה של חלוף הזמן היא סובייקטיבית. היא לא רק משתנה מאדם לאדם, אלא משתנה על פי ההקשר והסיטואציה. יחידי סגולה בידיוניים, כמו ג'ק ריצ'ר למשל, ניחנו בשעון פרטי וסמוי בראש המודד את חלוף הזמן בצורה אובייקטיבית וקשיחה. אצל רובינו הזמן עובר טוב יותר ומהר יותר כשאנו נהנים, וזוחל לו לאיטו כשלא. היטיבה לתאר זאת הבת שלי, לאחר ביקור אצל הפסיכולוגית שלה: "אם הזמן היה עובר תמיד בצורה שבה הוא עובר אצל שלומית, כבר... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, הרבה מה להוסיף מעבר לכל מה שנכתב ונאמר בכל אתר והזדמנות - אין לי.
ספר מצוין, כתוב היטב וזורם לקריאה, משעשע ומספק תובנות בו זמנית.
מעבר לכך, הספר הזה העלה בי לא מעט תהיות ושאלות שנוגעות בפן האישי. כמו את השאלה הנצחית לרווקים: מה אנו הגברים מחפשים והאם מה שאנו חושבים שאנו מחפשים אכן מתאים לנו, או שעלינו לשנות את נקודת ההתחלה ולהפוך אותה מן הקצה?
האם עלינו להאמין שבת הזוג תגיע באקראי, ועל כן עלינו להרפות מן ההתעלקות המטרידה (בעיניי לפחות) לכל מי שאינה זכר...? לא אלאה אתכם במסקנותיי היות ועוד לא גיבשתי אותם.
זאת ועוד, אני חייב לציין בכנות כי לאורך כל ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד לא יותר מזה.... האמת לפי כל הביקורת וההתלהבות של כולם
חכיתי ליותר אבל.... בסך הכל בסדר.. קליל ונחמד!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד חמוד.
לקרוא בחיוך מההתחלה עד הסוף.
זורם וכיפי, מומלץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים מהנה ומצחיק.
דון, גיבור הספר, הוא גאון, פרופסור לגנטיקה, וגם מוזר וחריג או כפי שהוא מגדיר את עצמו - התכנות שלי שונה משל אנשים אחרים.
בגיל 40, באמצע החיים ועם קרירה אקדמית עשירה ומבטיחה, מישרת פרופסור חבר באוניברסיטה, וכמעט ללא ידידים, שלא לדבר על חברה (לא עכשיו ולא אי פעם), מחליט דון לצאת לפרויקט "רעיה" בניסיון אחרון למצוא את בת זוגו, לאחר שמעולם לא צלח מעבר לדייט ראשון. באופן מובנה, מדעי, ומסודר הוא ניגש לתקוף את בעיית הרעיה.
כתוצאה מהפרויקט כל חייו המאורגנים ומסודרים עוברים טלטלה, אבל נראה שהפרויקט לא מצליח להביא לו את בת הזוג המיוחלת, או שמא ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מקסים, רומנטי וקליל מאוד, די זורם בקריאה ומעניין מאוד. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין.
אני מכיר כמה אספרגרים ולא הכל זהב כמו בספר.
אבל עדיין מאד נהנתי לקרוא מנוקדת ראות שלהם.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרויקט "רוזי"
גרהם סימסיון
מאנגלית:סיון בסקין
אחוזת בית, הוצאה לאור
300 עמודים
391-304 תודות, הערות ביוגרפיות
הספר המרתק הזה, מסופר על ידי גיבורו שלמען האמת לא רואה בעצמו גיבור. הוא אמנם פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה אוסטרלית, אך יש לו את הנכשל שלו במספר תחומים משמעותיים.
עם הדיקנית של האוניברסיטה, הוא בעימות מתמשך עד לכדי חשש המשך עבודתו.
הידידים הטובים שלו, הם זוג מבוגר, פסיכולוגים בהכשרתם. ג'ין עובד יחד עם דון (הגיבור) באותה אוניב... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילת קריאתי את הספר היו בקרבי ציפיות גבוהות בשל הביקורות המעולות עליו ולכן פחדתי להתאכזב .
אך לא כך היה הדבר , התחלתי בקריאת הספר ולא יכולתי להניח אותו מידיי -
העלילה מרתקת , סוחפת וזורמת מבלי לשים לב סיימתי לקרוא אותו תוך יום אחד .
ספר מושך ומסקרן אשר גורם לקורא להמשיך ולהמשיך בקריאה רציפה .
אכן שווה את שלל הביקורות הטובות .... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני כוסית (כן גם אני לא אוהב את המילה, אבל השימוש בה בהקשר הזה מתבקש – לא הייתי מעוניין לכנות את עצמי "נשי" או "רכיכה" מעל גלי ה... מה זה בעצם האינטרנט הזה). כן, אני בוכה בסרטים, אפילו כשמדובר בקומדיות רומנטיות, אני מזיל דמעה, יבבתי ב"חופים" ובהזדמנויות נוספות שאני בוחר לא לחשוף בשלב זה של יחסנו. אבל להזיל דמעות בספר שמתיימר להיות קומדיה רומנטית, בספר שאתה מזהה בפרוש את כל החוטים בו הוא מושך לך? מושך בגסות, ולא בחוטים עדינים ובלתי נראים... ובכל זאת דמעות רבות נשפכו בטיסה מהאנובר בגרמניה לבירמינגהם בבריטניה...
היו רגעים שכעסתי על ג... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל. כמו משב רוח שמקל מעט על החום אבל לא משאיר שום חותם. למרות הדמות הראשית שמאפשרת העמקה ותאור משובח, למרות הדמות המשנית המנוגדת לה בתכלית, הכל נעשה בריפרוף. לא נורא אם לא קראתם את הספר הזה. לא הפסדתם כלום. ואם קראתם - אז אולי נהניתם מהרגע ומיד אחר כך שכחתם. זהו ספר "טלויזיה" - קל מאד לעיכול, לא מחייב דימיון, לא מחייב מחשבה. אבל אם כבר נפל לידיים שלכם - תקראו. הכל חפיף. הכל צפוי. גם הסוף.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תסומת אספרגר מוגדרת כתסמונת מקשת האוטיזם אשר מתבטא בעיקר בתקשורת לא מילולית עם הסביבה. כלומר, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכיוצא בזה.
לפרופ' טילמן יש אספרגר, כנראה, זה לא כתוב במפורש אבל בהחלט ניתן להבין זאת.
לפיכך, הוא מתכנן את יומו עד לשנייה האחרונה, מבצע פעולות קבועות בימים קבועים ולא מסתדר טוב עם שינויים. כמו כן, יש לו מעט חברים (שניים) והוא מתקשה להבין סיטואציות חברתיות או את הרמזים של הדיקנית.
פרופ' טילמן מחליט לחפש אחרי רעייה. לפיכך, הוא פוצח בפרוייקט הרעייה שמטרתו למצוא את הזיווג הנכון ביותר ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כנראה שאני ביקורתית מידי (בעצם- לא כנראה- בטוח). שאלתי את הספר מהספרייה לאור הביקורות המומלצות והאוהדות שקראתי פה. התאכזבתי מאוד. לא מצאתי בו מאום ממה שהקוראים באתר כתבו עליו- הוא לא ריגש אותי, לא נוגע ללב, לא מצחיק, לא מותח ולא יצירת מופת. זהו ספר קליל מאוד וחביב, אך לא מעבר לכך. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
קוראים יקרים, שמי רוזי, אני בת 29, ברמנית (עבודה צדדית, למעשה אני משכילה הרבה יותר אבל נימנע מספויילר) ועניתי לפרויקט של דון טילמן. דון הוא פרופסור לגנטיקה בן 39 שמחפש רעיה, שותפה להבאת צאצא, חברה לחיים, לא ברור מה בדיוק כי דון לוקה באספרגר, ליקוי הממקם אותו בקצה הספקטרום האוטיסטי (הקצה הטוב). דון מנהל את חייו על לוח מחיק וטבלאות, רשימות ממוספרות וחוקים מובנים. זמנו מחולק לדקות ולרבעי דקות, מתוכנן עד השנייה האחרונה. הכנת המזון, קניות, אימוני כושר, הרצאות, ניקוי השירותים ופגישות מקצועיות, כולם תחומים, מוגבלים בשליטתו המוחלטת של דון ושל המחשב הנמצא במוחו.
ע... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ואוו.. טוב, פעם ראשונה שאני מסיימת ספר ביום אחד... ספר פשוט מעולה, מרתק וסוחף, אין זה פלא שקוראים מסביב לעולם כבר קראו אותו.. תהנו..!!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת היא שזה לא ממש הסגנון שלי...
הרמתי אותו בעיקר כי במבצעים של שבוע הספר נותר לי מקום פנוי [ברשימת ה3 במאה וכד'], אבל גם כי קראתי כאן ביקורת נלהבת על הספר.
בעמודים הראשונים לא ממש הבנתי את ההתלהבות, בהמשך כבר לא הנחתי את הספר מן היד
לא יותיר עליכם חותם - אבל אחד הספרים המומלצים, לחופשה על יד הבריכה או סתם לסופ"ש מנומנם.
בשורה התחתונה - אחל'ה ספר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קומדיה נחמדה, לא קונבנציונאלית על פרופסור לגנטיקה שאוטוטו סוגר 40 שיוצא לחפש את רעייתו לעתיד. אממה, יש לו בעיה, הוא לוקה בתסמונת אספרגר, כלומר הוא מתקשה ביצירת קשרים ולכן הוא מחליט להרכיב שאלון שמי שתענה על מרבית השאלות היא היא למעשה הרעיה המיועדת. אבל כמו שקורה לא פעם בחיים תכניות לחוד ומציאות לחוד והוא מוצא את עצמו מתאהב באישה אחרת לחלוטין ממה שחיפש. אין ספק שגיבור הספר כובש ולבבי ועושה הכל כדי להשיג את מטרתו אבל משהו בהתנהגות שלו לא נראה לי מספיק אמין ומשכנע. אני לא בטוח שהוא משקף נאמנה את מצבם של הלוקים בתסמונת, ונראה שהמחבר עשה לו הנחות על מנת ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
"פרוייקט רוזי" הוא מה שנקרא ״feel good book". הוא כל כך קל, ורומנטי, וקומי, והוא מתעכל ממש בקלות, אפשר לדמות אותו למין גלידת יוגורט כזאת, קייצית, מתוקה-אבל-לא-יותר-מדי. ראיתי שכבר מישהו כאן נזכר ב"הזקן בן המאה..." - אז כן, יש נקודות דמיון בין שני הספרים. גם כאן וגם שם יש סיפור משעשע (אבל לא מצחיק עד לדמעות. דיברנו על זה), שמסופר בארשת רצינית למדי, אבל בעוד ש"הזקן בן המאה..." מנסה ממש בכוח להצחיק ולחזק את ההלצה ולהסביר אותה שוב ושוב, ושוב, ואז עוד פעם, אז כאן התחושה היא שהמינונים הרבה יותר שפויים ומדוייקים, וגם יותר חכמים - פשוט כי הם לא נזקקים להגזמות או לסלפסטיק כד... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שבועות מספר לפני שבוע הספר הכנתי רשימה מסודרת של כמה מהספרים שחפצתי בקריאתם, והמתנתי בסבלנות לתחילת המבצע . אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, וביום השני למבצע עברתי במקרה באחת הקניונים,לא עמדתי בפיתוי ונכנסתי לצומת ספרים.
מיותר לציין שהרשימה שכה הקפדתי על הכנתה לא הייתה ברשותי ואמרתי לעצמי בו נזרום עם מה שיש.
כיוון שאנו בפתחו של קיץ, והחום הכבד כבר בדרך, החלטתי לעשות הפוגה מספרים כבדים שמתאימים למצב רוח חורפי, והלכתי לכיוונם של דברים יותר קלילים ומשעשעים. ובהתאם בחרתי בשלושת הספרים הבאים, ובתקווה שלא אפול. "פרויקט רוזי" של גרהם סימפסון האוסטרלי, "... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דון טילמן, היכן היית בכל שנות הדייטים האינסופיים שלי בתל אביב, עונה על שאלות משמימות שכמו נלקחו מתוך ראיונות עבודה ומבזבזת ערבים שלמים על שיחות בטלות,
בעוד שכל זאת יכול היה להיפתר על-ידי מענה על שאלון לקביעת התאמתי.
ובכל זאת, גם דון טילמן מגלה שזו לא השיטה המוצלחת ביותר לאיתור רעיה.
דון טילמן הוא פרופסור לגנטיקה, בעל כישורים חברתיים לוקים בחסר, שלא לומר אפסיים, דהיינו תסמונת אספרגר. ארונות המטבח שלו מקוטלגים לפי הימים בשבוע, הלו"ז שלו מתוכנן על הדקה וככלל, החיים שלו מאורגנים בצורה קפדנית ביותר. מתוקף היותו איש מדע, הוא מנסה למצוא את אשת חלומותיו בצ... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מושלם!!!!!!!!!!!
גאוני, קיצבי ומדהים!!!!!
מומלץ בחום.
הנאה מובטחת... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה. מאד נהניתי מהקריאה, הוא מצחיק וחכם. פשוט ספר כיפי, מתאים לטיסה ולחוף הים ולבית קפה...נגמר לי מהר מדי, מחכה לספרים הבאים של הסופר האוסטרלי הנהדר הזה. (זה הראשון שלו).... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד
היחיד השנה שיכול להתחרות עם
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם
מומלץ בחום
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אגיד שזהו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, אבל בהחלט אחד הטובים שקראתי השנה.
רגש, סיטואציות בלתי אפשרויות, פרופסור מנותק מרגשות, בחורה שחושפת רגשות והרבה,
איך כל זה נארזביחד והפך להיות סיפור מקסים ונוגע ללב, שם נמצא כוחו של הספר.
בין יכולתו הקלושה של דון טילמן, פרופסור לגנטיקה, להפגין רגשות ולהיות מעורב רגשית
עולה ההחלטה שלו לנסח שאלון שאמור להביא לו אושר, שאלון הרעיה נועד למצוא את האישה "המושלמת" זו שתכונותיה והתנהגותה אמורים לעלות עם רצונותיו ושאיפותיו של דון, משימה לא פשוטה, כנראה שיותר קל למצוא רובוט וטכנאי ולגרום לרובוט להיות אנושי מספיק.
... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ממש טוב! שנון, מצחיק, מרגש, מעניין ... כייף!
אני בטוחה שאם יהיה סרט, הוא גם יהיה מצויין.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק הספר הטוב ביותר שקראתי השנה!
על העלילה בקצרה-
דון הוא פרופסור לגנטיקה, הוא גאון אך יש לו תסמונת אספרגר שמבטאת בכך שיש לו יכולות פנומנליות בתחומים מסויימים כגון מדע, בישול ולמידה של דברים חדשים,
מצד שני הוא כישלון חרוץ בתחום החברתי- הוא אינו יודע איך מתנהגים באירועים חברתיים, קשה לו ליצור קשר עם הסטודנטים שלו ואין שום יכולת להזמין בחורה לדייט, או לשרוד דייט.
עקב כמה כישלונות רומנטיים מחליט דון שכדי למצוא בת זוג כדאי לו להשתמש בכישוריו המדעיים ומוציא לפועל את פרוייקט רעיה-
כל המועמדות לדייט יענו על שאלון בכדי לראות אם הן מתאימות לו וכדי למנ... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
