ביקורת ספרותית על פרויקט רוזי - דון טילמן #1 מאת גרהם סימסיון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 בדצמבר, 2015
ע"י המבורגר


אוקי כרגע נמחקה לי הביקורת וכואב לי בלב אבל אני ארשום אותה מחדש.
את פרויקט רוזי רציתי לקרוא ממזמן אבל מעולם לא הייתה לי את ההזדמנות, לפני חודש ומשהו נתנו לנו להגיש דוח קריאה משימה רגילה שנותנים בכיתה י', למרות שמבחינתי לקורא ספר כדי אחר כך להגיש עליו עבודה שלא מעניינת אפילו את המורה זה בזבוז זמן אבל החלטתי לנצל את ההזדמנות, וואוו שמחה שניצלתי.

טוב אז מי זה דון? דון לוקה בתסמונת אספרגר
מה זה תסמונת אספרגר? לאלה מכם שלא יודעים זאת תסמונת מהקשת האוטיסטית שגורמת לקושי באירועים חברתיים בהבנת הבעות פנים אך מאפשרת לך יכולת ארגון מעולה ואינטילגנציה גבוהה מן הרגיל (עשיתי על זה עבודה בטח שאני אדע)
אז כן דון לוקה באספרגר מה שגורם לו להיקלע לסיטואציות מצחיקות מביכות ולבשון המעטה לא נעימות. יום אחד הוא מגיע למסקנה די קנוונציונלית שהוא רוצה אישה, ואז מגיעה רוזי ההפך הגמור ממנו וממה שהוא רוצה (הפכים נמשכים לול).

אחד הדברים שממש היממו אותי בספר זה שסימסיון ידע להיכנס בדיוק למחו של לוקה אספרגר דבר מאוד לא קל, כול הספר מנקודת מבטו של דון רק גרמו לחוויה שלהם שאולי הייתה משעממת בסיטואציות אחרות להפוך להיות קמ\ומדיה רומנטית נפלאה. דון מבחינתי הוא דמות גאונית הוא מצחיק שנון ומוחן לעשות הכול כדי לא לדבר עם בן אדם הוא מושלם אבל לא מושלם וכו כך נהנהתי לקרוא את המוח שלו, לעומתו רוזי שמבחינתי דמות טיפה מטומטמת היא הכעיסה אותי המון לפעמים ואם היא הייתה לידי הייתי מעיפה לה אגרוף, למרות שבסופו של דבר היא גם נחמדה והיא בסדר גמור.
אה והסוף של פרויקט האבא פשוט מעולה לא צפוי בכלל ואני ממש אהבתי.
ועוד משהו אני לא בן אדם של קיטשיות (מאוד קרה וחסרת רגשות) אבל לא יכלתי שלא להתאהב בסיפור שלהםלמרות שלפעמים גרם לי לחשק לרצות להקיא ><

בקיצור נותנת לסימסיון 4 כוכבים, מעולה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אין מבאס יותר מביקורת שנמחקה, וטוב שכתבת אותה שוב.
בשום מקום בספר, וסימסיון מקפיד על זה, דון לא מאובחן. לא כתוב בשום מקום שהוא סובל מתסמונת אספרגר. הוא מדבר על הנושא, מזכיר את המונח, מראה שיש לו מאפיינים קרובים, אבל לא מגדיר אותו ככזה. ובצדק: מי שיש לו אספרגר, לא יוצא ממנו, וכך לא היה מתאפשר סוף הספר.
מורי (לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ספר מקסים ומלא הומור.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ