ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בינואר, 2017
ע"י זוהר
ע"י זוהר
כבר מעיצוב עטיפת הספר ומהעובדה שיצא לו ספר המשך ("אפקט רוזי") אפשר היה להבין שמדובר בספר טיסה קליל ותו לא. ספר שהוא קלאסיקה אמיתית אין לו ספר המשך - לא שמעתם מעולם על "מובי דיק 2" עם כותרת המשנה "מאת מחבר רב-המכר האהוב מובי דיק", וטוב שכך.
עיצוב העטיפה הפשטני ו"אפקט רוזי" שרוכב על ההצלחה סייעו לי ול"פרוייקט רוזי" לערוך תאום ציפיות עוד בטרם הקריאה, ואולי זה מה שריכך את הנפילה ואפילו הפך אותה לקצת מהנה. אודה ולא אבוש, הדבר המהנה ביותר ב"פרוייקט רוזי" הוא הריווח הנדיב שבין השורות, מה שגרם לזה שבהמתנה של שעה במס הכנסה כבר סיימתי חצי ספר, וזה היה כיף. מנגד, קריאת השורות הראשונות כבר הבהירה לי שמדובר בגרסה נוספת של "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה". את שני הספרים ניתן לשייך לז'אנר "ספר על אספרגר שנכתב בגוף ראשון על-ידי סופר בלי אספרגר" ומעניין ששני הספרים הצליחו כל-כך.
קל לרדת על הספר - הוא צפוי, הוא לא עמוק, ההגהה שלו לא משהו, ועצם המחשבה שחלקי אספרגריות במוח יכולים להפוך ל"נורמליים" עקב קשר עם בת זוג היא נאיבית במקרה הטוב ובעיקר לא נכונה נוירולוגית, ובקיצור מתאימה בול לספר טיסה שכזה. מנגד, אחרי קריאה של כמה ספרים כבדים כמו "כמעיין המתגבר" ו"מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", הספר הזה בא לי בול בזמן.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
ואני בסך הכל די מסכימה עם שתיכן... :-)
(טוב, חוץ מהקטע של הסוף המפתיע). |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
זה הסיפא של הביקורת שכתבתי בזמנו על הספר:
לאור הפופולאריות הרבה לה זכה הספר באתר, החלטתי לדחוק את רגליהם של ספרים ותיקים ממנו. ואכן, דון טילמן עושה את זה בגדול. זהו ספר מבריק, מקורי, מצחיק עד דמעות וכתוב נפלא.
אינני חושבת שהספר ישב בפנתאון יצירות המופת של המאה, אבל יש בו תועפות של חן וקסם בלתי מבוטל. הספר גם מותח מאוד בזכות פרויקט אבא, שבו דון טילמן מנסה לגנוב די.אן.איי מכמה עשרות רופאים כדי למצוא את אביה הביולוגי של רוזי. הסוף כמובן טוב וגם מפתיע. הדרך אל הסוף הטוב והמפתיע היא נהדרת . העניין הוא שהספר הוא מן אגדה למבוגרים. התהליך הנפשי והחברתי שעובר דון אינו קיים במציאות. קשה להאמין שבעל תסמונת אספרגר יכול לעבור מטאמורפוזה מן הסוג שדון עובר. קשת הרגשות שהוא חווה, גם אם אינו יכול להגדירה, אינה מתאימה ללקות שלו. אבל כאגדה, הוא אכן מספק את הסחורה. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי,
נראה שאת לוקחת אישית... אני גם נהנתי מפרוייקט רוזי והוא הצחיק אותי, אבל אם ננתח אותו ניתוח ספרותי קר אז תסכימי איתי שהוא רחוק מלהיות אמין ואני מסכימה עם זוהר - הוא צפוי (אל תגידי לי שבלשית מהוללת כמוך לא ניחשה מה יקרה בסוף...) ונטול עומק. אבל ספרים עונים על צרכים שונים שלנו, כקוראים, ויש הרבה סוגים וגוונים של הנאה מספרים. אפשר גם לאהוב ספר קליל או טיפשי, בלי שזה יהפוך אותנו לטיפשים. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
כמו מחשבות. ההנחה הפותחת שלך לא נכונה. רוחות מלחמה ומלחמה וזיכרון עולים כרגע בראשי.
קלאסיקה אמיתית ויש עוד הרבה.
ופרוייקט רוזי לטעמי הוא מבריק ומצחיק, אבל כנראה שאני לא מספיק חכמה להבין עד כמה הוא טיפשי. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
פרוייקט רוזי הוא ספר מקסים. הממשך מיותר. לגבי קלאסיקות והמשכים
קרא את טרילוגיית המחברת הגדולה.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
