מנחם הכהן

מנחם הכהן

סופר

נולד ב-1951 בירושלים בה התגורר עד לאחרונה. לפני שלוש שנים עבר לחיות בת"א. אביו דור שביעי בארץ (ירושלים וחברון) אמו ילידת כפר ויתקין בת להורים בני העלייה השנייה.
לאחר השירות הצבאי למד משפטים ועבד כעורך דין בתחום הפלילי ובתחום דיני משפחה. השתלם במשך שנה באוני' הארווארד (בוסטון) בגישור בדגש על גישור משפחתי. עם שובו בשנת 2000 הוקמה הערכאה החדשה של בית המשפט לענייני משפחה והוא מונה לשופט משפחה.

מאמר שפרסם "השיח הבינאישי המקופל בדיון בבית המשפט למשפחה" מהווה אבן דרך חשובה בהבנת ההליכים והייחוד שלהם בערכאה זו, ובמאמר הוא ממליץ על השיח והשפה בהם יש לנקוט בבית המשפט למשפחה.

המשפטים המפורסמים בהם טיפל:
- משפט הרצח של ענת אלימלך
- הפשרה שהשיג בהליך גישורי בין ילדי הרב עובדיה יוסף בעניין העיזבון של אביהם
- פסק דין תקדימי שקבע בנושא מסורבות גט

לפני מספר שנים מונה לסגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים ולפני מספר חודשים פרש מכהונתו כשופט. כיום הוא מרצה באוניברסיטה העברית ובמספר מכללות בנושא דיני משפחה. וכן עוסק בגישור משפחתי בו התמחה במהלך כהונתו (רבים מהתיקים שדן בהם הצליח לסיים בהבנה והסכמה תוך הפעלת טכניקות גישוריות).
הוא כותב סיפורים קצרים. אחד מהם "הבדלה" זכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ".

אב לשלוש בנות וסב לארבעה נכדים.


1.
סיפור האתרים היהודיים החשובים ששוחררו במלחמת ששת הימים - ירושלים , הר הבית , הכותל , החומות , בתי כנסת בעיר העתיקה , הר הזיתים , חברון ומערת המכפלה , קבר רחל , שכם וקבר יוסף....

2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.
59.
מנחם הכהן שופט מוערך ופורץ דרך בבית המשפט לענייני משפחה, בעל חשיבה מקורית ויצירתית ומחדש הלכות, היה תמיד ער למצוקתם ומקומם של הילדים בהליך המשפטי. הוא הקפיד לכבד את זכותו של הילד להישמע ישירות בפני שופט, עוד לפני שהנושא עוגן בחוק. בימים אלה רואה אור ספר ילדים פרי עטו, שנולד ממפגשים עם מאות ילדים לאורך 19 שנות עבודתו השיפוטית, שסיפרו לו על כאבי ליבם, תיסכוליהם, משאלותיהם וחלומותיהם. "הילדה שרצתה להיות חתול" מספר את סיפורן של רוני ואמה. אמא של רוני היא רופאה שכמעט לא נמצאת בבית. את הזמן המועט שיש לה היא משקיעה בחתול הצמוד אליה כל הזמן ולא ברוני בתה. אותו היא מלטפת בצאתה לעבודה כל בוקר, אליו היא נגשת כשהיא חוזרת בלילה הביתה, והוא זה שמתכרבל בחיקה כשהיא ישנה. היא מתעלמת מרוני, לא מתעניינת בשלומה ובמעשיה וגם לא דואגת לרווחתה. רוני עצובה וכועסת ומקנאה בחתול על כל תשומת הלב והאהבה שאימה מרעיפה עליו. במהלך טיול כיתתי לכותל המערבי, המורה מציעה לילדים לכתוב פתק עם משאלה ולהטמינו בין אבני הכותל. כל ילד והמשאלה שלו. נחשו מה ביקשה רוני? ...

60.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ