ביקורות ספרים על הספר על העיוורון
|
|
|
|
הכתיבה מעולה, מפתיעה, אחרת וקולחת.
העלילה לא פשוטה, וחלקים ממנה קשים לעיכול.
קצב ההתקדמות של העלילה מעט איטי לטעמי, יש חלקים שדילגתי, לא היתה לי סבלנות, בדיעבד מסתבר שלמזלי, חסכתי לי חלק מתיאורי האונס והשפל המוסרי שהאנושות מדרדרת אליה בספר.
כשעזבתי את הספר נשארתי משתוממת עם מחשבות כמה הציוויליזציה שלנו עדינה, וכמה המוסריות שלנו מבוססת על ההתפתחות אנושית לאורך דורות ארוכים, ואיך הכל יכול לקרוס ברגע אם אחד מהחושים שלנו, חוש הראייה במקרה זה, יילך לאבדון. כמה הכל עדין ולא פשוט.
עוד מחשבה שהיתה לי, זה על כוחו של ארגון. מה זה ארגון, וכמה הוא חשוב לחיי חבר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב.
בזה אחר זה נדבקים בחושך הלבן כל האנשים שנפגשו עם העיוור הראשון, ומדביקים אנשים אחרים. המגפה הלבנה מתפשטת.
ספר טוב גורם לך לחשוב. המצבים המתוארים בספר הזכירו לי מאוד את תקופת הקורונה. בית המשוגעים הזכיר את מלוניות הקורונה והפוטנציאל הגלום בהם להתדרדרות. ואתה מתחיל לשאול את עצמך מה יקרה באמת במצב מלחמה? מלחמה רצינית, ללא חשמל, ללא מים, ללא אספקת אוכל. הבנקים יסגרו, הכסף יאבד מערכו. הלו ראינו את התסריט הזה קורם עור ו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ב "על העיוורון" קושר סאראמגו בין חיים חברתיים בתקופתנו לבין העדר חוש טבעי בסיסי. העדר שמבטל ומצמצם את החיים האנושיים החברתיים עד כדי אובדנם כמעט.
מעניין היה לקרוא את המהדורה המעודכנת שלו. תארו לכם שעל העיוורון היה נכתב בתקופה בה העולם מנוהל בעזרת בינה מלאכותית, רובוטים דואגים לצרכינו הפיזיים. הרחובות היו נשארים נקיים, לא היה חסר מזון והרובוטים היו מכינים לנו גם תחזית למתי הראיה תחזור. מה יהיו היחסים בין בני האדם? מבנה החברה? מלחמות?
ראיתי את ה "תלונות" על העדר הפיסוק ונזכרתי בכתובות עתיקות שמוצאים באתרים ארכאולוגיים. במבט ראשון הרטינה מוצדקת. ברו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים,
סיפור קשה שמתקיים בעולם דיס-טופי
מוביך אותנו במסדרונות החשכה של העיוורון - ניתן לראות בו את הצדדים הקשים שלנו, של האנושות.
לא לבעלי לב חלש.
יצירת מופת.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עבר הרבה זמן שלא נכנסתי לאתר והתגעגעתי לכתוב חוות דעת על ספרים.
עכשיו אני יושבת בבידוד בעקבות גל האומיקרון שפקד אותנו. מצאתי זמן לנוח ולצבור כוחות ולכתוב חוות דעת זו.
הספר מספר על מגפת עיוורון שפרצה. המגפה התחילה כאשר איש אקראי (לא מצוין את שמו וזה ממחיש יותר על העיוורון הניכר בספר) נסע במכוניתו ופתאום הוא נהיה עיוור ולא ראה את הכביש מלפניו. הוא יצא ממכוניתו וקרא לעבר הנוסעים שהוא נהיה עיוור, אחד מהאנשים באזור עזר לאותו איש להגיע לביתו אבל כאשר האיש הגיע לביתו, הוא גילה שאותו איש שעזר לו גנב את מכוניתו. האיש ואשתו ביחד הלכו לרופא עיניים לבדוק מה ש... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מזעזע ומטלטל.
נאמר עליו רבות שהוא גאוני אך לטעמי שכחו להזכיר שהוא גם מזעזע ומטלטל רגשית. הקורא נחשף לתיאורי אונס קבוצתיים נוראיים, אובדן מוסר והפכת האדם לבהמה. משהו בספר הזה מאד מושך, אך ללא ספק זה הספר היחיד מכל הספרים שקראתי שהתחרטתי שנתקלתי בו. עד היום מרגישה את הטלטלה שחוויתי כשמזכירים אותו.. לא מומלץ לבעלי לב רגיש. תחילת הספר מושכת ומעניינת, אך בשלב כלשהו העלילה הופכת חולנית והדמויות מאבדות צלם אנוש.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק, מסקרן, מותח ומעורר מחשבות, שבו כל הדמויות ללא שם. הסופר לא התייפייף ושילב בסיפור תיאורים קשים מאוד שיש מי שיירתעו מהם: הוא תיאר את המציאות הקשה במילים ברורות ומדויקות. אבל זה בדיוק מה שהופך סיפור דמיוני למציאות (כואבת).... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לסאראמאגו היה רעיון – להסתכל לאנושות בלבן של העיניים דרך תרחיש אפוקליפטי דמיוני של עיוורון כללי. הסיפור נפתח בבחור אשר מתעוור באופן פתאומי בעודו ממתין במכוניתו לרמזור ירוק. הוא מובל לביתו בסיועו של עובר אורח, אשר מחליט לנצל את עיוורונו וגונב את מכוניתו. אשתו של העיוור לוקחת אותו אל רופא העיניים אשר לא מוצא כל בעיה בעיניו. בינתיים אותו גנב, עובר האורח, גם מתעוור, וכך, כמו באפקט דומינו, מתברר שהעיוורון עובר מאדם לאדם. רופא העיניים הופך לעיוור, וכל מי שהיה בחדר ההמתנה של הרופא. לא מדובר בעיוורון רגיל של חושך, אלא עיוורון לבן. רק אדם אחד נותר רואה – אשת ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לז'וזה סאראמגו יש ביקורת רבה כלפי האנושות ובצדק. ספר זה מבטא באופן קשה לעיכול את מחשבותיו של סאראמאגו. יש בו חלקים קשים לקריאה, ולעיתים קשה לצלוח אותם, אך בסופו של דבר מדובר ביצירת מופת- חובת קריאה!!!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יאמר לזכותי שאת הספרים שאני קורא אני נאלץ לבחור חודשים לפני שאני מגיע אליהם, כשאני מבקר בארץ ומנסה לנחש מה ארצה לקרוא בשנה הקרובה ומעמיס כרכים במזוודה ככל שמגבלות המשקל מתירות לי. אז הספר הזה אצלי לא בגלל הקורונה, אבל הוא בהחלט נקרא עכשיו בגלל הקורונה. בהרבה מדינות "על העיוורון" שב לטבלאות רבי המכר כשאוהבי הקרוא חיפשו ספרים שיעזרו לפענח את ההווה וגם אני רציתי לפענח. מה מפתיע אם כן היה לגלות שזה בכלל לא (או בעיקר לא) ספר על מגפות אלא, נו מה, על העיוורון.
ככל הקלאסיקות (אתם מוזמנים לצקצק אבל מדובר בקלאסיקה) את העלילה כמעט ואין צורך להציג: בעיר אחת איפשה... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרי מגיפות הם עניין פופולרי לאחרונה, ולספר הזה ניתן להצמיד תגית: אוי הערמומיות, מתה הקדושה! הסופר הוא אדם עם דמיון מאוד מפותח, הוא ברא מציאות בעולם עם עיוורון מתפשט...למה בני אדם לא מוכנים להפתעות?
כל המציאות המדוברת מועברת באמצעות טקסטים עבים וצפופים בלי מרווח נשימה ויותר מידי פסיקים, כוכב אחד מינוס.
זאת היא עובדה מוכחת שמכוניות לא ניתן להחביא מתחת למיטה, הכל מתחיל עם אומלל אחד שמתעוור במכוניתו אחרי בהייה ברמזור, ולא נראה לי הרמזור אשם. במה יעזרו האגרופים? לגרד אסור. הנוחות השגרתית מציעה פתרון בנוסח של ''אולי זאת בעיה מכנית?'' ואז הוא יושב עם פרחים... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בנשימה עצורה, כאילו מישהו רודף אחרי... סגנון כתיבתו נטול סימני הפיסוק של סאראמאגו רק תורם לתחושת המחנק.
הפחד הכי גדול, שלי, הוא עיוורון.
ולכן השפעת הספר היתה כה חזקה - אנשים מאבדים את עצמם, את צלם האנוש, את הכבוד, את שמם;
ספר חשוב, מטלטל, מעורר מחשבה, ובעיקר קשה.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל מי שרגיש לספוילרים, כל המידע שאני חושף ויותר נמצא כבר בגב הספר.
אז על מה הסיפור?
חבורה של אנשים שמתעוורים, בעיוורון חדש ושונה, עיוורון לבן. זה מתחיל בנהג שמתעוור לפתע ברמזור. אשתו לוקחת אותו להיבדק אצל רופא עניים. בחדר המתנה יושבים זונה צעירה שבהמשך מתעוורת במהלך אורגזמה מינית. ילד פוזל עם אמו. זקן עם רטייה על עינו. כל מי שהיה בקליניקה כולל רופא העניים מתעוורים.
המגפה המדבקת מאלצת את הממשלה לקבל החלטות קיצוניות. היא מחליטה שכל מי שהיה חשוף למחלה יעבור להסגר מידי מחוץ לעיר. האזור מגודר ונשמר ע"י חיילים שמוודאים שאף אחד לא יוצא ויהי מה. אשתו של ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתה עומד בכניסה, הדלת סגורה, אתה לא יודע מה יש מעברה, אתה צריך להחליט. אתה חושב לעצמך האם זו באמת דלת שאני רוצה לפתוח? למה היא ולא אחרת? איך אתה יודע שאתה לוקח את ההחלטה הנכונה?
בסופו של דבר יש משהו שגורם לך לקחת את אותה החלטה, אצלך זה בדרך כלל רעיון שמסקרן אותך, לבסוף אתה בוחר, אתה פותח את הדלת ועובר בכניסה, אתה כעת עיוור.
אתה מגשש, לאט לאט, אתה נמשך פנימה, ההתחלה תמימה, זה לא כזה נורא אתה חושב, אך אתה יודע, כמה מטרים ראשונים לא יכולים להגיד לך הרבה על אותו מקום בו אתה כעת נמצא ואתה בכלל חושב שזה מקום אחר לחלוטין, אם אתה מסתכל אחורה אתה עדיין יכול לגשש א... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את חטאי אני מזכיר היום.... קצת מתבייש לומר שרק עכשיו הגעתי אליו
האיש גאון. והספר נכנס בקלות לעשרת הגדולים שלי
הוא יוצר עולם, ובמחי יד או קולמוס מחזיר אותו למצב בראשיתי, אולי אפילו טרום בראשיתי - תוהו ובוהו
אבל יותר מזה, האיש מכריח אותנו להתבונן פנימה והחוצה ולנקוט עמדה.
אנחנו עם הטובים או עם הטובים יותר.
לא אקלקל, רק אומר למי שטרם קרא, רוצו לקרוא, לא לחינם הוא קיבל את הנובל.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישבתי ברכבת התחתית באחד הפרברים וקראתי עיתון בדרכי לסדני, מתי שהוא העיניים התערפלו לי ובקושי ראיתי. חשבתי שאולי אם אפקח את העיניים במקסימום שלהם אראה טוב שוב. אך התבדיתי. ירדתי מהרכבת כשאני מחשבת את הדרך וכמה מדרגות או מעברי חצייה נשארו לי להגיע. כמעט ולא הצלחתי לראות ואז סוף סוף כשהגעתי כבר קרוב לאכסניה ששם גרתי כבר זחלתי על ארבע על המדרכה ממששת את המעקה. ( מחזה סוריאליסטי לכל הדעות ) בפתח הדלת עזרו לי להגיע לחדר ולמיטה. זו הייתה מלריה וההתקפה חזרה עוד כמה וכמה פעמים לפני שכמה כדורים מרופא יהודי עזרו לחסל אותה לעולמי עד...
******************************************
... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
הסיפור מעולה.
אבל הפיסוק כאן פוגם, ולכן לא נתתי 5 כוכבים: לא ברור למה חסר נקודה בסיום משפט, סימן שאלה. הפסקאות ארוכות מדי וללא הפרדה. האם יש כאן איזו כוונה מיוחדת שלא עליתי עליה?
בעיני זה לא תורם, אלא פוגם ברצף הקריאה
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מהו עיוורון? האם זהו המצב הקיומי הנתון של כל אחד מאיתנו? אולי על מנת להשתחרר ממנו עלינו באמת להתאמץ מאוד..? ואם אנחנו עיוורים, את העיוורון הזה אנו מקבלים עלינו מרצוננו בכל יום. כבני האדם אנו בוחרים מה לראות וממה להתעלם, ממה להזיל דמעה(תכנית ריאליטי בישול אולי?) ומה יעבור לידנו ולא נזכה אותו אף במחשבה ראויה לשמה, שלא לדבר על רגש..עולמנו מתנהל לעתים כחבורה מעוררת רחמים של עיוורים אשר מגששים באפלה בחיפוש אחר מילוי צרכנו הבסיסיים,גם אם ברבות השנים נעשו הם מיופייפים ועטופים באריזות מרשימות, בבסיסם הם נשארו זהים. מדי פעם צצים בינינו מעטים אשר ראייתם טובה מ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהיתי בת שש קיבלתי את המתנה הגדולה ביותר בחיי.
בשכונה שלי בירושליים באותם הימים לא היה נהוג לחלק מתנות בימי הולדת. ממש כמו בכל משפחה אחרת דלת אמצעים, השמחה בפני עצמה היתה מספיקה. אבל בגיל שש כאמור קיבלתי מתנה; זוג אופניים ורודות וגדולות, ענקיות ממש, כאילו היו שייכות פעם לילדה אחרת שמאסה בהן. אז אבא עוד היה בבית. הוא ניסה ללמד אותי בדחיפה חזקה במורד הרחוב, אחר כך כשנפצעתי התייאש, נבהל ואחר כך עזב. לתמיד. אבל אני לא ויתרתי, במשך ימים נאבקתי באופניים האלו. נפלתי, התרסקתי, נפצעתי והטחתי אותן ברצפה בכעס עד שלמדתי לרכב בצורה מושלמת. אחר כך במשך שנים רכבתי ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהספרים הנדירים שלא יוצאים מהראש אחרי הקריאה ומשאירים אותך עם מחשבות על העולם שאנחנו חיים בו. תקף גם שנים אחרי שקראתי אותו. הספר האהוב עליי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"הספר אינו משל או אלגוריה, אבל הוא עשוי להאיר מצבי חיים רבים כל-כך", נכתב על כריכת הספר הדרמטי הזה, שבו כל עיוורון הופך מיד למשל וכל דמות היא אלגוריה לקבוצה מסוימת באוכלוסיה.
את מרבית הספר בלעתי בנסיעה הלוך וחזור לצפון ללסמינר "משואה" לקראת המסע לפולין. במהלך הסמינר, הוצגו בפנינו סרטים ועדויות שונות של ניצולים ושל פושעים נאצים, ואולי כתוצאה מכך לא יכולתי אלא לראות ב"עיוורו הלבן" שפוקד את מרבית תושבי העולם בספר משל לאדישות שפוקדת את מרבית בני האדם כשאחיהם סובלים.
יש סיבה לכך שהעיוורון הוא לבן, ולא, נניח- שחור. צבעו מסמל את האסקפיזם הנהדר שבני האדם נו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוי, כמה שהספר הזה נורא.
כבר בעמודים הראשונים הבחנתי שהכתיבה שלו נוראית, מתחכמת, והולכת סחור סחור.
לאור הביקורות המהללות החלטתי להמשיך לקרוא, אולי לפחות העלילה תהיה מעניינת.
בשלב מסוים הבנתי שגם משם לא תבוא הישועה. המשכתי לקרוא עד הסוף רק כי זה ספר קצר יחסית, והגעתי כבר לאמצע, או בשפת הטקסס הולד'ם - הרגשתי מחויב לקופה.
אני מודה, היו בספר כמה רעיונות יפים, אבל בגלל שגם הם נכתבו בצורה כזאת עקומה (בנקודה זו אני מרים את יד ימין אל מאחורי הראש כדי לגעת באוזן שמאל), הלכתי לאיבוד.
בכל זאת אסיים עם המלצה, כי כזה אני :)
אם נפשכם חשקה בקץ האנושות, בהידרדרות המוס... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאהבתי עוד בעמוד הראשון. הקטסטרופה הזו על האנושות כל כך נוגעת בנפש האדם, במיוחד נוכח הפיוטיות שבבחירת איבוד חוש הראייה כגורם המזיק ולא ברעידת האדמה או מלחמת עולם שלישית. העומק בין כל מילה ומילה מעמיד פה ניסוי בקרה שמבטל את קליטת המידע הישיר שבין בני האדם, ובאופן אירוני חושפת ראייה פנימה, אל האדם שבוחר ברע, לעומת זה שמשתדל בטוב. רוצה לקרוא שוב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר כבד, אבל מעניין ומקורי. ממליצה לכולם בחום, אני נהנתי ממנו מאוד!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המתאר את האנושות שמגיעה למצב של התמודדות עם מגפת עיוורון.
לפי דעתי, הספר קשה לקריאה מבחינה תחבירית, סגנון הכתיבה של סאראמאגו שם דגש רב על פסיקים ולכן צריכים להיות מרוכזים כל הזמן ולקשר מי מדבר עם מי.
אני חושב שאם מגפת העיוורון הייתה פוקדת את העולם באמת אכן זהו המצב שהיינו כולנו מגיעים אליו ואהבתי את הדרך שהסופר תיאר את ההתמודדות עם המגפה, ההרגשה היא כאילו באמת קיים מצב עיוורון אמיתי ולא משהו שקשה לדמיין או להתחבר אליו.
פלוס נוסף ואדיר לפי דעתי הוא שמות, או ליותר דיוק חוסר שמות, של הדמויות.
הסופר מנע מאיתנו קיבעון של דעות קדומות על ידי מתן שמות ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על העיוורון, החירשות והאילמות הרהרתי לא פעם, כמו גם על אובדן הגפיים העליונות או התחתונות.
ניסיתי לקבוע איזה אובדן הוא הטרגדיה האמיתית ועם איזה אובדן נוכל להמשיך את חיינו, על אף הייסורים.
דמיינתי עצמי כחירש, אילם או עיוור, לעיתים גם כתתרן או כאדם שאיבד את יכולת המגע, אך התשובה הייתה ברורה.
כחירש יכולתי להתנחם בדממה, האילמות מילאה אותי בתסכול, אבל על המשמעות הכבירה של העיוורון אין עוררין, כי לחיות בעולם האכזר הזה מבלי אפילו להיות מסוגל להתרפק על היופי האדיר הטמון בתוכו, זה כבר אסון בפני עצמו.
את הספר קיבלתי מבחורה מיוחדת בתום הפגישה הראשונה שלנו, ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה נראה לנו כל כך ברור שיש לנו את כל החושים.
מה אם באמת היה חושך? מה אם באמת לא ההינו יכולים לראות?
עולם אחד כמעט בדיה נהפך לעיוור.
מדהים לקרוא איך חוש אבוד אחד גורם לכל אדם לשנות את אשיותו, איך כל אדם מאבד את עצמו בדרך אחרת ואשה אחת שמנסה לעשות סדר בכאוס.
אין לי מילה אחרת זה פשוט טרוף של ספר.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בשבילי ספר מעולה הוא ספר אשר משאיר לי חומר למחשבה , ואכן במהלך קריאת ספר זה לא הפסקתי לחשוב על עצמי , על מכרי וכן אפילו על הציויליזציה האנושית כולה .
תארו לעצמכם שבוקר בהיר אחד אנשי העולם כולו מאבדים את יכולתם לראות ומה שמופיע מול עיניהם (ובעצם בתוך ראשם) הוא לובן בוהק הנראה כאילו צוללתם בים של חלב ,תארו לעצמכם איך הייתם מתקיימים ללא היכולת לחזור לביתכם מהעבודה , להשיג מזון ,תרופות , להיסתדר ללא מיים זורמים ומערכת ביוב מתפקדת, הדברים הקטנים הנראים לנו כמובנים מאיליהם , מבלי שתשימו לב תהפכו להיות פראי אדם מטונפים שלא יבחלו בכל אמצעי כדי להשיג מזון וכו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הכי קשה שקראתי. גם מבחינת העלילה הקשה וגם הקריאה עצמה היתה קשה.
כל פרק כתוב כמקשה אחת, בקושי מחולק לפיסקאות. אני חושבת שזה מכוון, על מנת להעצים אצל הקורא את תחושת הקושי, הפיזי והנפשי.
ההשוואה לסיפורים של אסירים במחנות בתקופת השואה היתה בלתי נמנעת מבחינתי. ובכל זאת, הספר לא מדבר בצורה מפורשת על השואה.
לא הבנתי האם העיוורון המתואר בספר הינו מטאפורי וגם לא הבנתי את סופו של הספר, שהיה לי קצת מאכזב, מבחינת עוצמתו, ביחס לשאר העלילה בספר.
מה שהיה הכי חזק ועצמתי לדעתי היו התיאורים הבוטים (אך הריאליים) של המחיה השגרתית והקשיים היום יומיים בהם נתקלו א... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ללא ספק אחד הספרים המשמעותיים שקראתי. סיפור רגיש ומדויק אודות החברה האנושות והאדם הפרטי בסיטואציה בלתי אפשרית. מרגיש כמו בעיטה ללב שמותירה את הקורא פעור פה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מהקריאה!
הספר מביא בעצם נקודת מבט חדשה: מה היה קורה אילו כולנו היינו מפסיקים לראות?
התשובה, באופן לא מפתיע, לא אופטימית במיוחד.
הסיפור גורם לך, מצד אחד, להתחלחל ולהיגעל, לא בגלל תיאורי הריקבון והצואה שיש בו, אלא מהביקורת הסמויה (או אולי בעצם המאוד גלויה) על החייתיות של בני אנוש. אופי הסיפור, גורם לך להיות מרותק ולרצות להמשיך ולראות את ההתדרדרות המוסרית.
מומלץ!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים הכי טובים שקראתי. אלגוריה מדהימה, מרתקת באופן יוצא מהכלל ובלתי נשכחת. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
במילה אחת - אכזבה. ניגשתי לספר בגלל שהיו לו המון ביקורות טובות והוא נחשב לכזה ש"חייבים לקרוא" אבל לא הצלחתי להבין מה כל כך טוב בו.
בהתחלה עוד חשבתי שמדובר בעיוורון מטאפורי אבל מהר מאוד מבינים שמדובר בסוג של דרמה אפוקליפטית בעלת אמירה חברתית נוקבת - רק שאותה אמירה נאבדה לי בים הדימויים והתיאורים הבלתי נדלים שלא מאפשרים להבחין בין עיקר לטפל.
הסיפור התחיל טוב, מעניין ומותח - אהבתי את הצגת הדמויות והאינטראקציה ביניהן - אבל מהר מאוד התחלתי לאבד עניין בעלילה שהפכה פסימית וקודרת יותר מרגע לרגע. לא אהבתי שהעיוורון מתחיל ומסתיים באופן שרירותי ולא התחבר... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שספר זה הוכתר כגולת הכותרת של יצירתו של סארמאגו,
אישית התחברתי לספרים אחרים שלו, כגון האדם המשוכפל
כל השמות, מוות לסירוגין. עם זאת יש חשיבות לספר על העיוורון, בעצם ההצבעה על יצר האדם וטבעו שאינו משתנה גם בהיותו נתון בסיטואציה הדורשת התחשבות וחמלה הדדית. יצרי האדם נשארים אותם יצרים, והתחרות והקנאה והרוע
מקבלים את ביטויים בכל עת ומצב. מעבר לכך טיבו של העיוורון המאופיין באור וורוד, עשוי לשמש כמשל לבני אדם הרואים הכל באור וורוד מבלי לחוש והרגיש שהבהירות הזו אינה אלא עיוורון ולא פיקחון ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד, לא כל אחד מסוגל לקרוא,להבין ולהתמודד עם הכתוב בו. הניסיון הראשון שלי היה כישלון מוחץ,לא התחברתי לכתיבה ללא סימני פיסוק, לשפה והסיפור נשמע לי מופרך לגמרי.
אבל (ויש אבל גדול!) הניסיון השני היה סיפור הצלחה.ספר שמלווה אותך לשנים רבות,מי מאיתנו לא חווה עיוורון לבן לפעמים? צריך להגיע בראש פתוח והכי חשוב לקורא לאט, וברגע שמסיימים לעבור ל"מוות לסירוגין"- עוד ספר חובה של אותו הסופר בדיוק! ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אם היה הופך לסרט הייתה הגבלת צפייה לגיל 14 או 18. מחריד ומזעזע, ספציפית ההגבלה הייתה על רקע תיאור נרחב של אונס קבוצתי, ממש עד לרמת הפרטים המסוייטים הקטנים.
בעצם סאראמאגו (האנטישמי סתם בלי קשר לביקורת) מציג את המבוא לקריאת הספר ״הדרך״. מתאר בלשון עשירה ובשפה ציורית מצויינת את התפשטות העיוורון הלבן בו אנשים מתעוורים ללא סיבה ברורה במהלך שמתאים למגיפה. עיוורון לבן כיוון שהמתעוורים רואים רק אור לבן ולא מחשיך עולמם, אפילו העדשה והקרנית הופכות לבנות. רק אישה אחת לא מתעוורת ומתארת את הזוועה לקורא.
כולם מאבדים צלם אנוש, היצרים הבסיסיים של אכילה-שתייה-שינה ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לפני יותר מ 10 שנים, ואיך שנתקלתי בשם הספר הכל צף לי בחזרה. ללא ספק ספר ש"נחרט" בראש ואחרי כ"כ הרבה שנים אני יודע להגיד ללא היסוס שזה אחד הפרים שיותר השפיעו עלי בחיי. מומלץ מאד למי שעדיין לא קרא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר. אין ספק שזהו ספר טוב, הוא ייחודי ושונה והושקעה בו הרבה מחשבה. אבל הקריאה היתה סבל רציף.
קודם כל חשוב לציין שזה היה הספר הדוחה ביותר שקראתי בחיי. פשוט מאות עמודים של תיאורי צואה וזבל רקוב ועוד. ואם זה לא מספיק - אז מחכים לכם עוד כמה וכמה עמודים מסוג זה אח"כ.. החוויה תוך כדי הקריאה נוראית. באמת פשוט מחכים שייגמר כבר..
אין ספק שיש בו תיאור של הציוויליזציה ומה היה קורה אם.. ואיך כולנו תלויים בציוויליזציה חזק חזק - ומה היה קורה אם התשתיות היו מפסיקות לעבוד.. ולא היה מי שיפנה לנו את הזבל.. או שפתאום לא היה מים. באמת מעניין לדמיין.. האם זה שווה את כל הייסו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מה להגיד האנטישמי הזה ידע לכתוב ספרים!!!
ספר שכתיבתו מעולה וסוחפת להפליא. סיפור דימיוני שגם לשונאי המד״ב יגרום הנאה רבה.
לא הסיפור הוא זה שחשוב כמו הלימוד לחיים שאפשר לצבור בספר.
איך אנחנו מתנהגים, מדברים, חושבים כשאנחנו נזרקים למציאות אחרת. ובאותו הזמן איך אנו נראים דרך עין שפויה אחת שמנסה לעזור כי מבינה שבמצבים מסויימים אנו לא גיבורים גדולים כמו שחשבנו ואז נאחז בכל יד שיושיטו לעברנו....
ממליץ בחום!!!
לחובבי הסרטים: אם קניתם את הסרט על הספר, תגרסו אותו מיד תשרפו אותו ופזרו את אפרו בים התיכון.... ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש ספרים שהקורא יוצא מהם אדם אחר ממה שהיה בתחילת הקריאה - 'על העיוורון' הוא אחד מהם. מומלץ!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש אנשים שאומרים שהם צופים ב"האח הגדול" בגלל שזה מעניין מבחינה פסיכולוגית או ווטאבר. ;-) רוצים לדעת מה קורה לאנשים כשהם צריכים להסתגל למציאות חדשה וקשה (לא וילה עם בריכה...)? תקראו את הספר הזה.
עלילה לא נעימה ולא קלה, אבל מוצלחת... ממליצה לקרוא ולו רק בגלל התהיות של "מה אם...".
לא מתאים לכולם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוי איזה ספר איום ונורא! פשוט מזעזע! בקטעים רבים ממנו באמת הייתי מעדיפה להיות עיוורת לכל התיאורים המזוויעים של מה שהאנושות יכולה להידרדר אליה... היו שלבי שפל שבהם רציתי להפסיק לקרוא אבל משהו משך אותי הלאה והלאה לאורך העלילה אז פשוט המשכתי- מייחלת שהסיוט ייגמר. הוא אכן נגמר והותיר אותי עם רגשות מעורבים במלוא מובן המילה. מצד אחד הקריאה סוחפת עם סגנון כתיבה מיוחד במינו, שלא ברור תמיד מתי משפט נגמר והשני מתחיל או מי מדבר ומי עונה. הסיטואציה המוצגת היא עוצמתית במיוחד ומעוררת מחשבה... אבל מצד שני עברה לי כל הזמן המחשבה "סאראמאגו מה עבר עליך שנהיית כל כך פסי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון מעולה. אבל פשוט לא הצלחתי להתחבר לספר. אף דמות לא הצליחה לגעת או לרגש אותי. הגעתי לאמצע הספר והחלטתי להניח בצד, אני מקווה לסיים אותו, אבל זה יקח זמן...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים! קראתי אותו לפני כמה ששנים, ועדיין חווית הקריאה מהדהדת בתוכי. ספר שקוראים בנשימה אחת ובכל זאת צריך לעצור באמצע כדי לעכל את כל החשבות שצצות במהלך הקריאה וההתמודדות עם המציאות שהספר מתאר. ממליצה בחום לכל אחד ואחת לקרוא את הספר!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
פעמים רבות השתעשעתי במחשבה של מה היה קורה אם הייתי מאבד את חוש הראייה. עצם העובדה שהשתעשעתי מזה כנראה מעידה על דברים לא יותר מדי חיוביים לגבי, אבל עזבו.
מחשבה משעשעת אף יותר היא המחשבה על שיקוי העלמות. גדול עלי כרגע להסביר איך חומר כימי שמעוכל על ידי הגוף יכול ליצור השפעה של אי-נראות פיזית מוחלטת, אבל עזבו.
בכל מקרה, תשובתי תמיד הייתה זהה: אני מוכן לוותר על כל ארבעת החושים מלבד חוש השמיעה. האהבה למוזיקה עשתה את הבחירה לקלה מדי באופן פזיז. נראה לי שהקלט הויזואלי שלי מופעל הרבה יותר מחוש השמיעה.
והנה הגיע הספר הזה והראה לי שאני טמבל (אבל אם לא לזה נוע... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ספר יום הדין"
ככה אני קוראת לספר כמו זה. שכל המסר העובר בו הוא:
"תארו לעצמכם העולם היה מגיע לכאוס כזה..."
אין ספק, הוא הצליח עם הספר הזה. כי הוא הלך הכי רחוק שאפשר עם הזוועה האפשרית. וכי, טוב, למרות הכל, הוא כתוב זורם כאילו סתם מדובר בספר של אחר צהריים אחד. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בארץ העיוורים אדם עם עין אחת הוא מלך."
האמת, לא שמעתי על הספר הזה לפני. נתקלתי בו לראשונה בשבוע הספר האחרון. בעודי סוקר את דפיו הראשונים, צצה לי לתוך שדה הראיה אישה מבוגרת, מבטה עובר מהספר אליי, ואז בחזרה כמה פעמים, והיא אומרת לי: " זה ספר חובה, אבל הוא מאוד (שתי שניות של "מאודדד") קשה". בשפה פשוטה, לי זה נשמע כמו: -זה אחלה ספר, אבל לא נראה לי ש--אתה-- תבין"- השימוש באימרה מתנשאת, ואפילו קצת פוגעת זו זיכתה אישה זאת במבט "TO the left, to the left" ישיר ומנוכר שהוציא אותה דיי מהר משדה הראיה.
במהלך כל הספר חיפשתי את הקטעים הקשים בו, הפלא ופלא, לא מצאתי. אני חייב להגיד להגנתה (... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הביקורת הראשונה שאני כותבת פה, אבל על הספר הזה הרגשתי צורך -
בניגוד להרבה דעות טובות ושבחים שקראתי על הספר, אני לא מצאתי אותו כ"כ 'נפלא' או 'מעורר מחשבה' וכו'.
אז כן, בהתחלה הוא היה מעניין, נמשכתי להמשיך לקרוא, הכתיבה הייתה משונה אבל מתאימה בהחלט לאווירה והדעה שלי עליו הייתה טובה.
אבל מה? אחרי מעט מאד זמן אפשר להגיד ש"הבנתי את הרעיון".
התיאורים הפכו יותר ויותר מפורטים מדי וגרוטסקיים, האווירה נהפכה קטסטרופלית בצורה לא חיובית בכלל, היה קשה לעקוב אחרי העלילה, ובסה"כ - הכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא, רק כדי להגיע לסוף.
וכשהגעתי לסוף? מאכזב. אני לא אפרט כדי ל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא, גרוטסקי, מלא ביקורת על החברה האנושית.
רעיון מקורי ומעניין שגורם לכל מי שיקרא את הספר לחשוב קצת - לחשוב על 'מה אם...(לסבתא היו גלגלים)' , על הטבע האנושי ועל השינויים שחלים בכל אדם לאור הנסיבות שאופפות אותו.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד יש להגיד על הספר הזה?
ספר מדהים!
תפס אותי כבר מהעמודים הראשונים..
אני חייב לציין שהתרגום פה מצוין!
ספר חובה!... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקח לי זמן להגיע לספר הזה . יש משהו בספרים שכולם מדברים עליהם והם בגבולות הקלאסיקה שמעורר בי יראה.
מצד אחד סקרנות גדולה ומצד שני חשש שהוד מלכותם ישעממו אותי או שלא אבין מה קרה שם.
הביקורות על "על העיוורון" באתר ומפי אנשים שאני מכיר נעות מספר מדהים ל"לא הצלחתי לגמור אותו".
הדעה שלי חלוקה .אהבתי את תחילת הספר עד בית המשוגעים אבל שם הספר כאילו נתקע ומשתחרר רק בשליש האחרון ואז הספר תופס תאוצה והקריאה רצה.
יש משהו מטעה בספר - לפחות בגרסא העיברית- הוא לכאורה ספר דק אבל הוא דחוס גם בכתב ובמרווחים אבל גם בתוכן.
סגנון הכתיבה מעט מרפרף ולא מתחייב קופץ מדמות לדמ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים החזקים ביותר של זוזה סאראמאגו!אין כמוהו מכיר נפש אדם ברגעים הקריטיים של החיים.
ניתן לקרוא את הספר כעבודת מחקר פסיכולוגי מעמיק אודות התנהגותם של בני אנוש בתנאי מעבדה (במקרה זה בהסגר!)
הסגנון הייחודי של הסופר מצליח לצמרר אותנו -התאורים המזוועים מועברים עלידו בצורה מפוקחת אך יחד עם זאת על המיתר הרגשי העדין ביותר!
מומלץ ביותר!....בעיקר לבעלי לב חזק!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כמה שנים אחרי שסירבתי לקרוא את הספר במסגרת שיעור ספרות, החלטתי שהגיע הזמן וישבתי לקרוא אותו. הספר מרתק מעניין ומותח ובידיוק כמו בסרטי איימה משאיר סיוטים בלילה.
חסר לי עוד פרק או שניים בסוף, של כל אחרי הבלאגן.
מה גם שאני לא מסכימה עם כל האימרות של "ביקורת על החברה","מראה לחברה". המחשבות האלה לא קפצו לי לראש אפילו פעם אחת מהמלך הקריאה.
אי אפשר להשלים עם זה שיש ספרים שהם פשוט טובוים ומרתקים, בלי אימרה מזעזעת מאחוריהם?... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, אחרי ה-50 העמודים הראשונים גרם לנדודי שינה קשים.
גם הסוף נהדר, ממליץ לכולם למרות שממבט ראשון סגנון הכתיבה קצת מוזר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך מתחילים לתאר ספר כזה? מהעלילה? מהשפה? מהתרגום? בעיה בספר כזה יוצא דופן.
עלילה:
מדובר באדם המוצא עצמו עיוור לגמרי, כשבעיניו לובן זוהר ולא חשיכה, אבל עיוורון שכזה התוקע אותו ברמזור בעירו ואינו מאפשר לו להמשיך לזוז. בחור המתנדב להזיז את הרכב ולקחתו הביתה אכן משיבו לביתו וגונב אגב כך את מכוניתו. מאוחר יותר מתעוור הגנב. כך מתפתחת לה העלילה כשהעיוור הראשון, כך הוא מכונה בספר כשלשאר הדמויות אין שם, פונה לרופא עיניים ואף זה מתעוור. שרשרת העיוורן ממשיכה לה והעיוורים מפונים מיידית למתקן שהיה בעבר בית חולים משוגעים, כשחיילים שומרים עליהם שלא יצאו מחדרי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עצם העובדה שאשת הרופא נותרה כ'לא עיוורת' היחידה מבליטה או יותר נכון לומר, מקיאה החוצה את צביעותה של החברה,קיצוניות שכזו נקרית בדרכינו בזמנים קשים, בזמן בהן פוקדות אותנו מלחמות. השתמשתי במושג 'לא עיוורת' מאחר ואין זה אומר שהיא חפה מפשע צביעות זו, למרות היותה כזו שעוד רואה, היא זו שקיבלה עליה להציג לראווה דרך עיניה הרואות את הזוועות שמותירה מלאכת ידם של עיוורים שאינם רואים את עצמם, גם עוד לפני שהפכו עיוורים.
לא כבדרך אגב נותרה האחרונה שעוד רואה, תפקידה שנכפה עליה מגונן על איזשהו צדק חברתי , עיוור אך עדיין צדק, מוסר אנושי שהופך לדבר שולי שמתחזק יותר בכל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה, כתיבה זורמת, הרעיון המרכזי מעניין ויכול להתפרש לכוונים שונים. מה קורה כשהעיוורון משתלט וכיצד מגיבה החברה והפרטים בתוכה אליו.האם החברה האנושית עיוורת לעיוור, לשונה, לחלש?. שתי דמויות שבו את ליבי, האישה ה"רואה" שסוחבת על גבה הנאמן את חבריה עם אהבה ענקית והקרבה ללא גבול, וכלב הדמעות המקסים והטוב שמהווה תחליף אמיתי,מנחם וחם אל מול הכנסיה הצבועה.
יחד עם זאת יש לעיתים קושי להתמודד עם התוכן הקשה. סאראמאגו משתמש בתאורים רבים של אלימות קשה וכן תאורים מעוררי סלידה וגועל. מומלץ לא להשבר באמצע ולקרוא עד הסוף. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר היחיד של סאראמאגו שמצא חן בעיני. זו יצירת מופת שנקראת בנשימה עצורה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה!! רעיון מקורי!! יש קטעים קשים לקריאה אבל זה חלק מהקסם שלו. ספר שמהדהד הרבה אחרי שמסיימים אותו..... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה לכל מי שרוצה להבין עד כמה עיוורים אנחנו בחברה שלנו כבר עכשיו ספר שכביכול עוסק מספר על עיוורים אבל בעצם העיוורים פה הם אנחנו.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה היה אחד הספרים היחידים שממש הרגשתי קושי פיזי לקרוא אותם, את המחנק בגרון עולה, את הזעזוע מהתיאורים, מהתעוזה החצופה שלו להצליח לכתוב על הנייר דברים כל כך מזעזעים - אבל לא באמת הצלחתי להפסיק. כי משהו בתוכך כשאתה קורא את על העיוורון אומר לך : כדאי שתמשיך לקרוא אותו, זהו המדריך למין האנושי. כדאי שתהיה מוכן. דברים נוראיים קורים, והם לפעמים כל כך מזעזעים עד שנדמה שהם בדיוניים. וזו לדעתי הגאונות הנוראית ב'על העיוורון' הוא כל כך מזעזע, עד שאתה מבין שהסיבה שהוא כל כך מזעזע, הוא ניצוץ ההבנה שלך (סביר להניח שלקראת סוף הקריאה זה מגיע)- זה הרבה יותר מאפשרי, ז... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי הרבה שנים שאמרתי לעצמי "אתה חייב לקרא את הספר הזה" - הוצאתי את הספר מהספריה, וקראתי אותו.
הסיפור - חזק מאוד. לא משאיר אותך אדיש. גם צורת הכתיבה, ללא שמות פרטיים, ללא מרכאות ציטוט, כמעט ללא הפרדה בין קטעים או פרקים - יוצרת אצל הקורא תחושות של הישרדות ודוחפת אותו לפתוח את הראש ולנסות להבין שיש פה משהו מעבר.
אבל כאן נתקעתי. בקטנותי (או שלא) לא הצלחתי לדלות ממעמקי העלילה ו/או צורת הכתיבה איזשהי אמירה, תובנה, אפילו לא מוסר השכל, שבשבילו היה שווה לקרוא סצינות אונס ברוטליות מפורטות לפרטי פרטים, או שאר התיאורים המזוויעים רק קצת פחות שבספר.
כלומר - הציפצו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב מאוד אך קשה לקריאה.
תמונת מראה של החברה האנושית במלוא מערומיה.
היה לי קשה במיוחד החלק של אונס הנשים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים, מזעזע, מעורר מחשבה.
לא ספר שנהנים ממנו, אלא ספר שמשאיר רושם עז והרבה נקודות למחשבה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק שתופס אותך מההתחלה ועד הסוף. מומלץ בחום בניגוד לעיבוד הקולנועי שממש חרב את הספר...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
צר לי, אבל ספר גרוע!
אני לא נהנתי מהספר כלל! את העקרון הבנתי אחרי מספר עמודים לא גדול וכיוון שהפצירו בי לקרוא ולסיים כי הוא "מצויין", המשכתי עד הסוף בסבל.
רעיון נחמד, ארוך מידי ומייגע עד יסורים.
לסיכום, לא! גם אם אין לכם מה לעשות...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה יש פוטנציאל אדיר.
אני חושבת שאם הסוף היה שונה, אז הייתי מדרגת אותו כספר מעולה, אבל הסוף קצת אכזב. מצד שני, אני לא יודעת איזה סוף היה יכול לא לאכזב.
הספר מעלה סוגיות על הטבע האנושי ברגעים של חולשה, חוסר וודאות, כאוס מוחלט ואנרכיה.
אני בהחלט מגדירה את זה כספר שחובה לקרוא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה פקח לי את העיניים. ממש מטלטל.
הסרט שיצא בעקבותיו - זוועה מהלכת.
מעולם לא ראיתי עיבוד קולנועי רע כ"כ לספר טוב כ"כ.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מצויין, התיאורים מצויינים, זורם, מותח ובהחלט נקרא בנשימה אחת (אולי כי כל הספר בערך כתוב בנשימה אחת...)
סאראמגו עושה זאת שוב בסגנון האופייני (והמצויין) שלו. אני מאוד ממליצה עליו, כל הדיבורים האלה על תיאורים אלימים מדי זה שטויות.
מה שכן, הסוף די גרוע בעיני.
אני לא אקלקל למי שלא קרא עדיין, אבל כן אומר: אל תצפו להפתעה גדולה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהדר ומזעזע.אין ספק ספר קשה - ביקורת על החברה, ומעין נסיון לבדוק התנהגות ומוסר תחת לחץ. בדרך כלל אני אוהבת את הסופר הזה, את הספר הזה קשה לאמר שאהבתי אולי הערכתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לוקח זמן להתרגל לצורת הכתיבה אך בסופו של דבר ספר גאוני.
תיאורים מדוייקים, מוחשיים, ריאליסטים אשר מעוררים המון מחשבה על העלילה והמסרים שבספר.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יודעת למה יש מסביבו כל כך הרבה רעש- לא הצלחתי להתחבר לספר ולו לרגע אחד. אני גם לא מחבבת את סגנון הכתיבה של סאראמאגו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לא קל לקריאה. עלילה דימיונית אך בהחלט משהו שעלול לקרות. תאור התנהלות החברה בזמן מגיפה מאוד כואבת ומפחידה אך בהחלט מתאימה למציאות של ימינו לצערי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
האתר עושה לי קונצים.
זו הביקורת שלי...
אנשים עוורים לא צריכים שמות. כך אומרת אחת הדמויות של סאראמאגו, בספרו "על העוורון".
היחס שבין סמליות לבין מה שאמיתי, מגיע לידי טשטוש עגום ביצירה זו, וכאן הספר הופך בעצם לקשה לקריאה. גם לא פשוט למצוא פה את ההקשרים הפוליטיים והחברתיים באופן ישיר, נוצר כאן אתגר אמיתי לקורא. העדר הגורם למגיפת העוורון בסיפור, מעלה שאלות קשות לגבי מגיפות חברתיות בעולם שמחוץ לספר; גזענות, אנטישמיות, הקצנה, אגואיזם, אוטיזם חברתי ואדישות. האם נשאלות שאלות רציניות לגבי אלו? האם מישהו מפשיל שרוולים וניגש לטפל בכל אלו?
יש ב"על העוורון" אי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אנשים עוורים לא צריכים שמות. כך אומרת אחת הדמויות של סאראמאגו, בספרו "על העוורון".
היחס שבין סמליות לבין מה שאמיתי, מגיע לידי טשטוש עגום ביצירה זו, וכאן הספר הופך בעצם לקשה לקריאה. גם לא פשוט למצוא פה את ההקשרים הפוליטיים והחברתיים באופן ישיר, נוצר כאן אתגר אמיתי לקורא. העדר הגורם למגיפת העוורון בסיפור, מעלה שאלות קשות לגבי מגיפות חברתיות בעולם שמחוץ לספר; גזענות, אנטישמיות, הקצנה, אגואיזם, אוטיזם חברתי ואדישות. האם נשאלות שאלות רציניות לגבי אלו? האם מישהו מפשיל שרוולים וניגש לטפל בכל אלו?
יש ב"על העוורון" איזו תחושה של האלגוריות הקפקאיות, אשר ממוגנ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
ניגשתי לספר זה ברגשות מעורבים לאחר שלא הצלחתי בשום אופן להתקדם ולו במעט בספרו האחר של סאראמאגו "הבשורה על פי ישו". אך מה רבה היתה ההפתעה וההנאה שספר זה הסב לי! אין דרך אחרת מאשר לתאר את הספר הזה כגאוני. הרעיון כל כך מקורי וכל כך לא צפוי והכתיבה כ"כ קולחת וזורמת שאין ברירה אלא להישאב כליל לתוכו.קראתי את הספר הזה במהירות השיא, פשוט אי-אפשר להניח אותו. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עלילת הספר ממש סוחפת ומעניינת.
המון פעמים במהלך הקריאה הקורא יכול רק לחשוב "ומה אם זה היה קורה לי ?". מה גם שהעיוורון שמתואר בספר הוא מוזר - במקום לראות שחור - כולם רואים לובן חלבי.
באופן מקרי קראתי את הספר בזמן יום השואה. הדרדרות החברה והאופן הלא-אנושי שבו מתייחסים אל העיוורים, ובכלל, שבהם חיים האנשים הזכיר לי גם תיאורים מן השואה וממקומות מוכי אסון אחרים, והמספר מתאר את הקיום הקשה הזה מבלי לחסוך בפרטים.
החסרון העצום של הספר הוא סגנון הכתיבה של הסופר, שממש הקשה לי על הקריאה. זה מעצבן שאין מרכאות, אין סימני שאלה. אני לא ממש מתחבר בדרך כלל לסגנון זרם המ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרו הראשון של סראמאגו אותו יצא לי לקרוא, הספר הזה מיוחד, עם איכויות מופלאות הטמונות בו.
החמלה והטיפשות האנושיות שחוברות יחדיו לתוך מצב כאותי בלתי נשלט כשכולם מסתובבים מוכי סנוורים.
ייחודיות רעיונית וסיפורית ניכרת בספר זה, בהחלט גרם לי לחכות לבאות ולשוב ולקרוא בספריו של הסופר ששפתו ההיטולית רבת ההומור סחפה אותי אחריה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אהבתי. מסורבל, מעיק, הדמויות לא משכנעות, התייסרויותיהם של הגיבורים לא עוררו אצלי אהדה והזדהות כל שהיא, בקיצור, ספר שמגשש באפלה...(או שמא מגשש ב"לבנה"...)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה אירוני שהסופר משתמש דווקא בעיוורון כדי לגרום לנו לראות... לראות שברגע שלוקחים מהאדם חוש אחד- משהו אחד בסיסי, הוא לא כל כך נבדל מן החיה (כפי שרבים מאיתנו היו רוצים להאמין).
אבל יותר מכל דבר אחר אפשר לחוש את האפוקליפסה שבה חיות הדמויות ואולי מנבאת בכשרון רב את מה שעלול ואולי אף צפוי לקרות לאנושות- ששכחה כבר מהי המשמעות האמיתית של הישרדות מול הטבע.
אין ספק שמדובר בספר חשוב, באחד כזה שקשה לשכוח ומלווה אותך בצורות שונות זמן רב לאחר שקראת אותו ואולי אפילו לכל החיים. אבל אצלי הוא גם מעורר הסתייגות מסוימת, משהו בו גרם לי לא להתחבר אליו עד הסוף. אולי כי אופן ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה לכל אחד !!!
ספר המעמיד אותנו בפני שאלות מוסר רציניות בחיינו. הם ללא המשטרים והרשויות למינהם היינו מאבדים אתהערכים שלנ ללא היכר?כמה מן האנשים בעולם לא חוטאים רק כי מפחדים מהעונש וכמה כאלה כי באמת מאמינים בנורמות החברה? והאם כושר הישרדות וערכים באים זה על חשבון של זה?
מבחינה ספרותית פחות אהבתי את צורת הכתיבה של סאראמגו שמייגעת את הקורא.לא מה שיותר קשה לקריאה הוא יותר עמוק,ההיפך הוא הנכון. אני חושב שהיה מעביר את המסר יתר בקלות עם צורת כתיבה קצת יותר ברורה.המסר עבר לי במלואו רק אחרי צפייה בסרט.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמעט אף פעם לא יוצא לי להגיד על ספר/סרט/שיר/דיסק שהוא הכי טוב שאי פעם קראתי/ראיתי/שמעתי , אבל במקרה של הספר הנ"ל , אני נאלץ להתנער מההרגל , ולהגיד : "ללא ספק , הספר הטוב ביותר שקראתי עד היום " .
זה לא ספר מהנה , במובן הכיפי של המילה , להיפך , בקטעים מסויימים אתה סובל ביחד עם הדמויות הראשיות , ולו רק כדי לספק את הצד המאזוכיסטי שקיים בכל אחד מאיתנו .
אני לא שוכח שהסופר הוא אנטישמי , אבל יש להפריד בין הבערות שבכך להיותו גאון ספרותי .
כן ירבו , ואם יש למישהו המלצה על ספר שמזכיר את על העיוורון , אפילו קצת , אשמח לקבל המלצה אישית .
חג שמח . ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מפחיד, מצמרר, מכאיב!
סיוט שלא נגמר בדף האחרון.
אז מה אנחנו אמורים ללמוד מכל הסיפור? שהדחפים הפרימיטיביים שלנו לסיפוק גופני של מזון ושל יצר המין יסתיימו (זהירות, ספויילר!)במספריים בצוואר???
מסכימה שהוא מדהים, חזק זאת לא מילה, אבל הנחמה היחידה שהוא מציע לנו בתמורה לכל הכאב שמוצג שם היא כלב הדמעות... אבוי!
ספר מעולה בעיני, אבל שיקלו בקפידה מתי אתם מתגייסים לשעות של כאב ושל סבל. אם אחרי הקריאה אתם אמורים ללכת לעבוד עם אנשים - לחייך, לטפל או לשרת לקוחות, עשו לכולם טובה וקחו יום חופש, צאו לבילוי עם אדם אהוב עליכם או חיית המחמד החד זנבית שלכם.
האמונה בטוב ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים וחזק.
מטיח בקורא את היצרים האנושיים בכל הכוח.
מעלה בפניך את השאלה- איך אתה היית נוהג אם היית נתון בנקודת השפל הקשה ביותר?
ספר קשה אבל מאוד חזק. סאראמאגו כותב בצורה נפלאה וזורמת והספר מעניין ומחזיק אותך עמוק עמוק בפנים עד הסוף!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר חובה!
מי שטרם ראה את הסרט- יצא נשכר.
(הסרט עושה עוול לספר כמו במקרים רבים אחרים)
ספר שחושף את האנושיות במלוא כיעורה מחד ומאידך במלוא יפעתה, מציב מראה אכזרית מול פניו של הקורא ומכריח אותו להסתכל לתוך קרביו, לתוך ליבו ולענות על שאלות קשות.
הקריאה ממש מחייבת לחשבון נפש פנימי.
אני מצאתי את עצמי תוך כדי קריאת הסיפור הדמיוני (לא ייאמן איזה דמיון יש לסאראמאגו)מתחבטת ביסורי נפש בשאלות מוסריות כבדות משקל.
ספר שתופס בקרביים ולא מרפה.
מ-ד-ה-י-ם!!
שרית לינקר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומנם הכתיבה קצת נמרחת ואומנם מחכים בסוף שהתפתח איזה משו מסעיר שיפוצץ את העלילה אבל יש משו מאוד מיוחד לדעתי בספר זה.עצם עלילתו מרתקת מאוד.מה קורה שהאדם לא רואה? רצח,כוחניות,מיניות גסה או חפוזה תסתכול ועם הרבה הפתעה הבנה ומחילה...
נהנתי לקרוא אותו!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו! כבר מזמן לא גמעתי ספר במהירות כזו...למעשה כבר מזמן לא אמרתי על ספר שהוא מעולה!!! ואכן ב"על העיוורון" של סאראמגו יש את כל המרכיבים שעושים ספר למעולה: כתיבה מעניינת, עלילה דינאמית ורעיון מעורר מחשבה. איני יכולה לומר שהרעיון בספר הוא מקורי לגמרי. בהתחלה עניין ההסגר של הלוקים בעיוורון בבית המשוגעים הזכיר לי מעט את ניסוי בית הכלא שנערך בשנות ה70 בסטנפורד, כיצד בני אדם בסיטואציה מסוימת מתחילים להתנהג ככלואים וכסוהרים...בהמשך הקריאה לא יכלה שלא להעלות בי את האסוציאציה הברורה עם "בעל זבוב". בעיקרון זהו ספר על הטבע האנושי, הברוטליות, האכזריות, האגואיסטיו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יצירת מופת!!! סיפור גדול מהחיים!!!
מומלץ גם לקרוא וגם לראות (יש גם סרט).... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק וסוחף אם כי העלילה קשה ואלימה מאוד.
מעלה את המחשבה כמה שבירים הם סדרי החברה האנושית ומה קורה כשהחוק והסדר נעלמים, שמא צריך לומר מתעוורים?
אסור לשכוח שז'וזה סרמגו אנטישמי במידה האופנתית באירופה,והביע, בשיא ימי הפיגועים, דעות מעוותות על הדרך שבה ישראל מגינה עצמה מפני הטרור. מסרים אנטישמיים מצויים גם בספר 'תולדות ימי מנזר'... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, ניתן לקריאה רצופה ללא הפסקה. אחרי קריאת הספר אתה תוהה ושואל עצמך מי העיוור ומי הרואה?!
ספר יפה ופילוסופי במידה מעניינת ביותר.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור על התפשטות עיוורון לבן בעיירה ועם הזמן בשאר המקומות בעולם. כתיבה ספרותית מעניינת שמתארת איך נראית הנשמה שלנו כשאנחנו לא רואים.
עם זאת זה לא קל לקרוא תיאורים קשים על מה שהולך שם. רק תתארו לעצמכם לרגע 200 אנשים שסגורים בקומת בניין ללא ראייה וללא תנאי מחייה. הייתה לי הרגשה שלא בא לי להמשיך לקרוא את הסיפור כי ידעתי שתחושה של עצב תשתלט עליי במהלך הקריאה.
אבל עם התיאורים הקשים והציטוטים הפסימיים של הדמויות אין ספק שיש כאן חומר טוב של יצירה משובחת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סוג של 'בעל זבוב'. זורם באופן שקשה להוציא מהיד. סוג של משל, פילוסופי ומעניין. הכתיבה היא כמעט ללא סימני פיסוק. אין סימני שאלה, אין ציון מי הדובר, אבל בכל זאת הכל קריא ומובן.
הסופר, סאראמאגו, הוא קומוניסט ואנטישמי, אבל היצירה היא עדיין יפה.
*ספוילר*: סוג של חוסר אמינות בכתיבה: האישה שרואה יכלה לעשות הרבה יותר. גם בהתארגנות הראשונית וגם בקרב נגד הבריונים. כבר ביום הראשון יכלה לתת להם מקל מברזל בראש או בפרצוף כשעוברים במסדרונות. היתה גומרת אותם אחד אחד תוך כמה ימים. הכניעה כצאן המובל לטבח אינה אמינה.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קשקוש מתמשך
קראתי את העמודים הראשונים, לדעתי נשברתי בעמוד 20, לא מחדש דבר, לו לפחות היה כתוב בצורה מושכת... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכזבה נוראית!
נכון שהכתיבה של סאראמאגו ייחודית עד מאוד, אך לי היא בעיקר הרגישה מתאמצת.
אחד הספרים הנדושים ביותר שקראתי מעולם. העתקת מסרים מובהקת מ'הדבר' (קאמי) ומ'בעל זבוב' (גולדינג)...באמת שהחדשנות היחידה בספר היא היכולת לקחת נושאים כל כך קיצוניים ולהפוך אותם לרומן רומנטי.
עמוס מדי, מתסכל מדי,שדוף מדי. המוני.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לספר הזה יש את כל הנתונים להיות ספר טוב - הכתיבה מיוחדת (בעיקר הדיאלוגים שכתובים בתור פיסקאות ארוכות בלי מרכאות), הרעיון מקורי (אבל גם מזוויע ביותר, למען האמת) ובאופן כללי - זה ספר מעניין למדי.
אבל הרעיון שהסופר מנסה להעביר לא היה כ"כ ברור בעיני. אולי זה סתם אני שלא הבנתי, אבל העובדה הזאת בצירוף עם עוד כמה דברים שהפריעו לי מאוד (כמו זה שלא הוזכר אף שם של שום דמות!!! ברור שיש בזה איזהשהוא מסר, אבל זה היה מחרפן לחלוטין... להזכר כל פעם מי זה מי...) ובנוסף כמה קטעים מזעזעים במיוחד במהלך העלילה, גרמו לי לדלג לעמוד האחרון ולוותר על כל השאר. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
![אני =]](https://simania.co.il/images/users/5878.jpg "אני =]")
|
הספר נותן הסבר מעניין לתרבות הטבע האנושי ואנושיות האדם.
סאראמאגו בעצם נוטל מהאדם את הגורם העיקרי שמקשר בין האדם לסביבתו, ומראה איך פרמידת הציוויליזציה שלנו, שניבנתה במשך אלפי שנים, קורסת ונשברת לרסיסים. במקומה מתחילה להבנות מחדש פרמידת הצרכים האנושיים שבסיסיה מורכבים מפחד, רעב, בדידות, מיניות, שררה...
מאוד אהבתי את הרעיון שבו אנחנו לא מתוודאים במהלך הספר לשמות הגיבורים - נתן לי להרגיש את משמעות העיוורון.
פחות אהבתי את הסוף... כנראה שהסופר ריחם עלינו ולא רצה להשאיר אותנו פסימים מדי ומצולקים מדי. בעצם אולי טוב שכך.
מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק עכשיו יוצא לי לקרוא ספר של סאראמאגו, וזה גורם לי לתהות איפה לעזאזל הייתי קודם.
כתיבה מוזרה ומרתקת ביותר, הוא לא משתמש בגרשיים והמשפטים שלו דומים יותר לפיסקאות, שדומות יותר לפרקים.
אני אמנם רק באמצע הספר, אבל יכול לומר בפה מלא שזו יצירת מופת, ממנה אני נהנה בכל רגע ולא רוצה שתסתיים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שמאוד מאתגר את הקורא להיכנס לראשו של הסופר.. מעבר לאיבוד הראייה להתמוטטות התרבות האנושית וחוסר ההיגיון שליוו את הדמויות לאורך הסיפור.. סאראמאגו מעביר לקורא מסמך מצמרר על הרוע האנושי ועל מעט הטוב והשפוי שנשאר..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נהדר מכניס את הקורא לעולם מענין ויחודי
(המשפטים של סאראמאגו ארוכים שאורך הגלות כך שלפעמים כאשר נגמרים שוכחים מה רצה להגיד עם כול הדימויים)
יש לציין שהוא גאון ויוצר אדיר נהנתי מאוד... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
המסר מעניין וזה נכון נאמר כבר "עניים להם ולא יראו"
אבל הסופר בספר זה לא עשה עמנו חסד והחליט להעביר
לנו את המסר באופן הבוטה והקיצוני ביותר האפשרי.
על העיוורון הוא ספר שטומן בחובו לימוד חובה של מציאות
קיימת שסובבת את כולנו במידה כזאת או אחרת אבל....
לא תמיד נעים לקרוא ספר שמטרתו היא משל וצילום של מציאות
שהיא חלק מאיתנו,כאשר התיאורים הם כל כך מזוויעים ומעוררים דחייה עוצמתית כל כך... ספר קשה לקריאה!!
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לדעתי זה אחד הספרים החזקים ביותר שקראתי, מגיש לך המון חומר למחשבה על האדם והחיים שאנו מייצרים סביבנו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי אותו בגלל כל המהומה סביבו אבל השתעממתי ממנו למוות. לאורך הקריאה חיכיתי שיקרה כבר משהו אבל הוא מונוטוני עד סופו, תיאורים מגעילים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק, כמו כל אחד מספריו של סאראמאגו.
למי שמכיר את שפתו וצורת כתיבתו של סאראמאגו צפויה כאן הנאה מרובה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בגדול ספר טוב, אך כבד וקשה..
קשה מ2 בחינות-
1. השפה לא קלה ובנוסף כנראה שהסופר לא מכיר סימני פיסוק מלבד פסיקים רבים ונקודות- מה שמקשה קצת על ההבנה.
2. הסופר לא חוסך בתיאורים, אין צנזורה.
לפעמים הוא קצת חופר, במיוחד לקראת הסוף..
חוץ מזה, סיפור חזק על קבוצת אנשים עיוורים שנדבקים בזה אחר זה, בידודם, התגבשותם כקבוצה ויחד עם זאת מלחמת הישרדות בין הקבוצות השונות תוך איבוד צלם אנוש מצד קבוצה אחת ושמירת הכבוד וההומניות של הקבוצה השניה.
למרות שהספר קשה- הן בתיאורים והן בכתיבה, אני ממליצה. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכן ספר שנותן לנו להבין באיזה חברה אנו חיים ועד כמה אנו עיוורים
חובה לקרוא וגם חובה לא לנסות לפרשן כל סיטואציה ,להבין את המסר הכללי ולא יותר מכך... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר הזה אין פרשנות הדברים הקשים מתוארים ללא צינזור
או הסבר וזוהיא הגדולה והעוצמה שבו.
כל קורא מכיל את תבנית נפשו פנימה,כמעט והייתי אומר
"פרש לי לפי תפיסתך ואומר לך מי אתה".
מה שמובא בספר הוא התמוטטות המרקם האנושי בעקבות סוג של קטסטרופה דבר שראינו כבר קורה במקומות ובזמנים שונים.
אחד הספרים היותר חזקים שקראתי, מומלץ בחום. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא ברור כל כך מה הספר מנסה לומר. ברור שאם אנשים מגיעים למצב מזעזע של עיוורון מוחלט של כל האנושות, מן הסתם הסדר הציבורי לא יוכל להישמר. לא מצאתי שום עומק, וגם אם יש, אין לי כוח וזמן לצלול כל כך עמוק. סתם ספר מעצבן ששמחתי כשגמרתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתבתי כבר שהספר מעולה, אבל עוד הערה:
אני חולקת על הפרשנות שנתנו לו כאן בתקציר ולפיה המוסר שלנו קיים משום שאנחנו רואים. הדמויות בספר התעוורו לאחרונה, כולם היו רגילים לחיים נורמליים בחברה התרבותית וההומנית בת זמננו. מגפת העיוורון היא משהו חדש שטורף את כל הקלפים, כאילו עכשיו נולד הגזע האנושי. אני מניחה שאם העיוורון היה הופך למציאות קבועה לדורות, אנשים היו מתרגלים אליו ולומדים לחיות איתו. אחרי שנים (אם לשפוט לפי ההסטוריה האמיתית של הגזע אז מדובר במאות או אלפי שנים) אם הגזע היה שורד, החברה היתה מוסרית והומנית.
במילים אחרות אני לא חושבת שהעיוורון כשלעצמ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר די מעניין. מתאר את המין האנושי בשיא הזוועתיות שלו- במצב הישרדות. אבל התופעה שעליה מסופר בספר, בסופו פשוט עוברת מעצמה, ואז נשארתי עם תחושה של "אוקי... ו?.. מה ניסית להגיד בזה בעצם?". אין סיומת, אין פואנטה. סתם סיפור.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שהרעיון המרכזי שבו (התמוטטות הציוויליזציה, הערכים והמוסר בעקבות שינוי בתנאי המחייה של האדם) סופר כבר פעמים רבות לפני ובצורה הרבה יותר טובה. הכתיבה פשוט נוראית, אני באמת לא מבינה מה הוא מנסה להשיג בחוסר שימוש בסימני פיסוק ובכתיבה כל כך מסורבלת. סך הכל, הספר לא הותיר שום רושם ושכחתי אותו דקה אחרי שסיימתי לקרוא. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על העיוורון הוא אחד מספרי המופת.הוא מתאר התרחשות של עיוורון כללי של האוכלוסיה והתמודדות האדם עם המגבלה.
מעורר לראות כיצד אנו תלויים החוש הזה -חוש הראייה. כי כאשנחנו מאבדים אותו אנחנו מאבדים את האנושיות שבנו.
הכתיבה הסוחפת של סראמאגו,העלילה המתפלת והמתח הנבנה לאורך הספר גרמו לי לא לרצות לנתק אותו מהיד.
גם אחרי סיום הספר אני מוסיפה לחשוב עליו . ונדהמת כל פעם מחדש.
מומלץ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רעיון נחמד,כתיבה מבולבלת ומבלבלת.
תראו את הסרט.
לא מומלץ!!!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבחינת הרעיון והמסר הספר בהחלט מעורר מחשבה, אם כי אי אפשר לומר שהמקוריות היא הצד החזק שלו. באשר לסגנון וצורת הכתיבה... זה הספר הראשון של סאראמגו שאני קורא וקשה לי קצת להתחבר לצורת סגנון הכתיבה שלו. אני לא אומר שהוא לא קריא, בהחלט אפשר להתרגל, אבל לא ראיתי בו יצירת מופת.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחד הספרים החשובים שקראתי. משמעות הספר על פי הבנתי כי עם העדר הפקוח החברתי[העוורון] האדם הופך לחייה.
ז.א.שכאשר לא רואים אותנו אנחנו משתחררים מי כול חבלי המוסר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחלה ספר ,
הסוף אולי טיפלה מאכזב אבל בכל זאת עם אמירה .
אנשים התלוננו שהוא לא קריא ולא ממש הבנתי אותם , הספר ממש לא קשה בעיניי ,ולהיפך הוא נקרא בשקיקה .
הסיפור חזק מאוד , מזעזע בקטעים מסויימים , לי הזכיר במובנים מסויימים את השואה , מצב בלתי אפשרי ואיך בין רגע אנשים מכובדים הופכים ללא אנשים בכלל.
איך עיר חיה ותוססת הופכת לחורבן וזוהמה.
משאיר מקום למחשבה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעורר מחשבה על התנהגות בני אדם במצבי מצוקה. עוד אלגוריה לחיים שנקווה שלא נצטרך להתמודד איתה. הסיפור מסתכל על זוויות שונות ומרתק את הקורא עד הסוף.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זוזה סאראמגו
על העיוורון
אין הרבה לומר -
פשוט מילים מיותרות
זו היתה חתיכת חוויה לקרוא ספר חזק זה
כמעט הרגשתי כמטיילת בין הדפים
ומותיר חומר למחשבה
מומלץ בחום
יהודית... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הזה כל כך מפחיד כי הוא מתאר בדיוק מה יקרה אם היינו עיוורים. כשאין לנו את הפחד של איך ישפטו אותנו, נהפוך לחיות.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
עיר שכל תושביה מתעוורים ואז כל הערכים משתנים. יצר הקיום גורם לאנשים להתבזות ולשנות ת עורם. ספר מעולה
מיוחד במינו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
על הספר הזה ומחברו ז`וזה סאראמאגו שמעתי רבות. ידעתי שמדובר בספר קשה ומטלטל, רק לא שיערתי בנפשי עד כמה הוא כזה. אקדים ואומר כי מבחינתי מדובר באחד הספרים היותר מרשימים שקראתי בחיי אך גם היותר מצמררים ומעיקים מביניהם. הספר מעיק מבחינת התוכן, המזעזע כשלעצמו, מעיק מבחינת האפשרות, התיאורטית לפחות, שסיפור כזה יכול להתרחש בוורסיה זו או אחרת בציוויליזציה שלנו, מעיק לאור התובנות הנגזרות ממנו באשר לטבע האדם – או אולי נכון יותר יהיה לומר על "החיה שבאדם".
להלן העלילה בתמצית שבתמצית (ע"מ להימנע מספויילרים):
מגפת עיוורון פוקדת תושבים במדינה כלשהי ובסופה אינה פוס... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מפוספס לדעתי. הרעיון האפוקליפטי שלפיו האנושות מתעוורת או מוכה במחלות שונות ומשונות זכאי להרחבה רצינית יותר (כפי שקיבל ב"עמדה" של סטפן קינג). מסגרת הזמן של הסיפור יחסית קצרה (מספר שבועות) ובכך הסיפור מאבד מהאמינות שלו. עם זאת, הוא כולל מספר סצינות לא קלות וכתיבה יפה בסה"כ. הדמויות לא היו בעלות אופי מיוחד (הרעיון שלי לדמויות כאלו מתבטא בסרט children of man). אני חושב שהספר מרוויח בכבוד את עלותו, אבל לא נשאר איתך אחרי הקריאה, בניגוד לספרים אחרים שקיבלו הרבה פחות פרסום ממנו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
אלוהים, תעשה שאנשים יבינו שזה לא הספר הכי טוב של סאראמאגו. בעצם, היה זה תחילתו של הסוף מבחינת הכתיבה שלו. מפה הוא רק הדרדר. הספרים הקודמים שלו אמנם יותר קשים לקריאה (מסתבר שזה אפשרי), אבל יותר טוטאליים. גם הספר הזה שווה כל רגע של "ראבאק, אם אני קורא עוד עמוד הראש שלי מתפוצץ ממחסור בסימני פיסוק".... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה. מעניק זווית לחיי החברה שאנו יוצרים לנו בחברה המודרנית. תמונה עגומה אך אמיתית. כולנו עיוורים באיזה שהוא מקום.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מהספרים שזורקים אותך פנימה אל הכאוס.
עולם של עיוורים,
שואתי משהו,
אפוקליטי משהו
ומעל לכל עם כל הסוריאליזם שבו,
הוא מרחק של מצמוץ מהמציאות.
אזהרה: לא קל הספר
אבל הוא אליפות!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי. מתאר את האנושות בצורה חדה וקשה לעיתים.
הגזע האנושי במערומיו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יופי של ספר שמתאר שלועג ברוח צינית עלינו, על מנהיגנו ועל הדמוקטיה.
בפר חובה לכל סטודנט למדעי המדינה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ולא הצלחתי לסיים.הכתיבה כמעו ובלתי אפשרית: הסופר לא שמע על מרכאות ונקודתיים. מקסימום פסיקים, וגם זה לא תמיד. לפחות בנקודות הוא משתמש.כתוב פשוט מדיי. אני אשער שאם מתחברים- אז עד הסוף, ואי אפשר לצאת. הבעיה היא שזה לוקח יותר מדיי זמן.ועדיין- אנשים מגדירים אותו כ"יצירת מופת מדהימה". לא התרשמתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לטעמי, הספר יומרני מידי. כביכול מאוד עמוק ובעל אמירה משמעותית, אך סה"כ די פשטני ובנאלי. חביב, קריא, לא יותר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|